יוטה ג'אז – גרוש ללירה

אולם: וויוינט סמארט הום ארנה (תכולה: 18300 מושבים ב100% תפוסה, שווה למקום 8 בליגה).

מאמן: קווין סניידר, בן 52. מתחיל את עונתו השישית בקבוצה (מאזן 183-227 , 55% הצלחה)

מאזן בעונה שעברה: 32-50 (מקום 5 במערב, הודחה 4-1 בסיבוב הראשון ע"י הרוקטס)

תקציר העונה הקודמת של הג'אז

הג'אז החלו את העונה הקודמת אופטימיים מתמיד. דווקא אחרי עזיבת גורדון הייווארד ומה שנראה כמו תהליך של בנייה מחדש, פרץ לעולם דונובן מיטשל בעונת רוקי אדירה והראה כי ליוטה יש כוכב להתבסס עליו. הג'אז ציפו לעונת התקדמות נוספת של מיטשל, ויחד עם גובר היו רבים שחשבו כי הג'אז תהיה אפילו טובה יותר מהשנה הקודמת.

והיא אכן היתה, אבל ההתקדמות היתה מתונה יחסית והקבוצה ניצחה 2 משחקים יותר מהעונה הקודמת המפתיעה. מיטשל אמנם שיפר מעט אלמנטים במשחקו, אך נראה שדי עמד במקום, כמו הקבוצה כולה. הג'אז שוב הגיעו למקום החמישי במערב ושוב נפגשו עם יוסטון, הפעם בסיבוב הראשון. כמו בשנה הקודמת, גם הפעם דונובן מיטשל נראה מנסה יותר מדי, וגובר לא מסתדר עם הפיקנרול וההתקפה המרווחת של הרוקטס. זה נגמר בהדחה בחמישה משחקים והרגשה של דריכה במקום. בליגה שבה דריכה במקום משמעה הליכה לאחור.

בהנהלת הג'אז החליטו שצריך להוסיף גרוש ללירה.

מה קרה הקיץ ביוטה ג'אז

עזבו: תאבו ספולושה (יוסטון), ריקי רוביו (פיניקס), ראול נטו (פיניקס), קייל קורבר (מילווקי), דרק פייבורס (ניו-אורלינס), גרייסון אלן, ג'יי קראודר (לממפיס)

הגיעו: מייק קונלי (ממפיס), בויאן בוגדנוביץ (אינדיאנה), אד דייויס (ברוקלין), ג'ף גרין (וושינגטון) , עמנואל מודייאי (ניקס)

נשארו: דונובן מיטשל, רודי גובר , ג'ו אינגלס , דאנטה אקסום , רויס אוניל, ג'ורג' ניאנג (לא מובטח)

חמישייה צפוייה: קונלי, מיטשל, בוגדנוביץ', אינגלס, גובר

מחליפים: רויס אוניל, אקסום, ג'ף גרין, מודייאי, אד דייויס

איך יוטוה ג'אז ייראו העונה

בכל שנה אחרת השדרוגים שעשו הג'אז לחמישייה שלהם היתה עושה גלים בליגה, אך בקיץ שבו כל כך הרבה שחקנים בכירים החליפו קבוצות, יוטה נשארה כרגיל מתחת לרדאר.

עכברי הכדורסל יגידו לכם שבאופן מסורתי יוטה טובה יותר מהתחזיות ולמעשה הנט רייטינג שלה מצביע שהיא אפילו טובה יותר מהתוצאות שהיא משיגה, מה שמוכיח עד כמה היה חסר הגרוש ללירה.

דניס לינדסי, ג"מ הקבוצה החליט שהשנה זו השנה וצריך לעבות את כמות הכישרון בקבוצה. גם אם זה כולל לקיחת סיכונים ושליחת בחירות דראפט עתידיות תמורת קונלי בן ה-31, בשנה האחרונה לחוזה בה יקבל 32 מליון דולרים עם אופצית שחקן לשנה נוספת (בה יקבל 34 מליון). יחד עם אוברפיי לבויאן בוגדנוביץ' על מנת שאינדיאנה לא תשווה את ההצעה (73 מיליון דולר ל-4 שנים, לבוגדנוביץ' בן ה-30). בראי ההיסטוריה צריך להבין שזו התנהלות מאוד דרמטית בשביל מועדון כמו הג'אז שמצביע על אמונה שזה חלון ההזדמנויות שלהם.

למעשה יוטה התחזקה בדיוק במקומות בהם היתה צריכה להתחזק. עזרה בהחזקת הכדור לדונובן מיטשל, יחד עם חיזוק הקליעה בכנפיים מבלי להתפשר על ההגנה.

מייקל קונלי נתן עונה מצויינת מתחת לרדאר בממפיס. אפשר להגיד אחת העונות הטובות בקריירה של הרכז האנדרייטד. 21 נקודות (36% לשלוש) יחד עם 6.5 אס', ובעיקר נשאר בריא ושיחק 70 משחקים.

קונלי יוכל לתת עזרה נחוצה למיטשל בהובלת הכדור יחד עם ריווח המשחק, מה שרוביו לא יכל לתת. הוא גם שחקן הגנה לא רע בכלל שיוסיף עוד מחץ למכונה ההגנתית של סנייידר.

בוגדנוביץ' מגיע גם הוא אחרי עונת קריירה בא קלע 18 נק' בלא פחות מ42% מהשלוש והיה לו תפקיד חשוב בהצלחה המפתיעה של אינדיאנה בשנה שעברה. הוא לא מגן גדול, אבל בסדרת הפלייאוף מול לברון לפני שנתיים הוא הראה שהוא יכול להצר צעדיהם של פורוורדים גדולים וחזקים, וקבוצה שמתיימרת לעבור את הלייקרס והקליפרס בפלייאוף – חייבת למצוא לכך את הפיתרון.

גם רויס אוניל בעוד עונה בה יוכל להתקדם יעבה את הכוח ההגנתי בכנפיים ואד דייויס החתמה מעניינת של שחקן קפיצי שיודע לשחק מעל הטבעת ולתת מימד נוסף להתקפת הפיקנרול עם קונלי.

מיטשל הוא סימן השאלה מבחינתי. הוא למעשה הלירה שעליו נסמכת הקבוצה ואמור להיות עמוד התווך של המועדון ביחד עם גובר המוגבל התקפית. הציפיות בקיץ היו שהוא יסחב את הנבחרת האמריקאית באליפות העולם ואף נראה בכושר פיזי מצוין לפני תחילת האליפות. אך מיטשל לא סיפק את הסחורה. מיטשל בעונה שעברה שיפר מעט את יכולת המסירה שלא היתה קיימת בעונת הרוקי שלו אך בפלייאוף הנטייה שלו להיכנס ראש בקיר היתה מורגשת והירידה ביעילות בלטה (מ-36% משלוש בעונה הרגילה ו2.8 איב' ל-25% בפלייאוף יחד עם 4.2 איבודים למשחק).

הפעם יוטה לא באה כדי להיות המרענן הרשמי של המערב, יוטה רואה עצמה קונטנדרית ומיטשל צריך להוכיח שהוא יכול להיות השחקן המוביל בקבוצה עם שאיפות.

תחזית אופטימית ביוטה

ווגאס אנדר/אובר : 52.5 נצחונות.

אופטימית – הג'אז בעונה שעברה היו קבוצת הגנה מפחידה שסיימו במקום השני בדירוג ההגנתי, הודות לשר ההגנה גובר שמנע כל כניסה לצבע. ההחתמות החדשות לא גורעות ואף מוסיפות לחיזוק ההגנה. קונלי יחד עם אינגלס ובוגדנוביץ' מרווחים את המשחק למיטשל שנותן עוד קפיצה ומגיע ל26 נקודות יחד עם 6 אס' למשחק. יוטה סוף סוף פותחת את העונה טוב ומסיימת את העונה הרגילה במקום הראשון במערב עם 58 נצחונות, קצת מעל דנבר שבמקום השני. בפלייאוף שוב יוסטון בסיבוב השני. אך הפעם הניסיון של קונלי ובוגדנוביץ' יחד עם הופעה הגנתית מעוררת כבוד של רויס אוניל ודנטה אקסום על הארדן נותנת לג'אז יתרון מוקדם. הביתיות משחקת תפקיד והג'אז ביתרון 0-2 ומגיעים ליוסטון כדי לגמור למעשה את הסדרה. מיטשל עושה כרצונו אל מול ווסטברוק ויוסטון יוצאת בשן ועין כשהפעם סוף סוף זה של יוטה. 1-4 קליל על הקבוצה שעשתה להם בית ספר בשנתיים האחרונות. הביטחון של מיטשל גובר והוא מנפק הופעות סופרסטאר של 30 נק' בממוצע בגמר המערב מול הקליפרס וקאווי שנראה מעט פצוע. גובר אוטם את הצבע ומתעלל בהגנת הקליפרס כשקונלי מאכיל אותו פעם אחר פעם. יוטה גוברים 3-4 על הקליפרס, שוב בזכות הביתיות. בגמר מול יאניס, ה-MVP המכהן מוצא שלא כל כך קל לחדור אל מול גובר, והג'אז מצליחים למנוע את מטר השלשות של מילווקי ומעקרים את יתרון הצבאים. שתי קבוצות לא מנוסות והסדרה ההגנתית מספקת משחקים של 88-77 והרייטינג ברצפה. אך כאן קונלי מראה את חשיבות מנהל משחק עם נסיון ומרגיע את הקבוצה. יוטה גונבת משחק במילווקי ושומרת על הבית. לא יאומן אך מיטשל וגובר עושים מה שלא הצליחו לעשות סטוקטון ומלון ומביאים את האליפות הנכספת לסולט לייק סיטי!

פסימית – יוטה החליפו 40% מהחמישייה ושוב לוקח להם זמן להתחבר. מיטשל, שהיה רגיל להיות מוקד ההתקפה לא מסתדר עם הדומיננטיות של קונלי ויוטה שוב מסיימת במקום החמישי במערב הקשוח עם 50 נצחונות. בסיבוב הראשון נתקלים הפעם בלייקרס ולברון הרעב מוכיח שאין לג'אז שחקן שיכול לעצור אותו. לברון את דייויס מתעללים בהגנת יוטה כשמנגד מיטשל שוב קופא בפלייאוף. הג'אז שוב עפים בסיבוב הראשון, הפעם 2-4. מיטשל מראה כי הוא עדיין לא השחקן לבנות סביבו אלופה ותחושה של דריכה במקום מכרסמת יותר מתמיד.

ריאלית – יוטה קבוצה מצויינת שרק השתפרה בקיץ. המפתח הוא יתרון הביתיות ויוטה יעשו הכל בעונה הרגילה על מנת להבטיח יתרון בפלייאוף. הג'אז מנצלים את המנוחות היזומות של כוכבי הלייקרס והקליפרס ומתחרים עם דנבר על שני המקומות הראשונים במערב. 54-55 נצחונות זו מטרה ריאלית ובמערב הצפוף יקוו שזה יביא אותם לאחד משלושת המקומות הראשונים. הפלייאוף כמובן הוא תלוי מצ'אפים אבל הפעם הג'אז מוכנים הרבה יותר להתמודד מול קבוצות כמו יוסטון, וההתקפה שלהם צפויה לעמוד בפרץ בניגוד לשנים קודמות. הג'אז מהמקום השני במערב גוברים על הספרס בסיבוב הראשון אך בסיבוב השני הקליפרס משוכה קשה יותר. שוב נפילה בסיבוב השני אבל ההרגשה היא שהפעם – זו לא דריכה במקום אלא הכנה לקראת העונה הבאה.

איזו תחזית לדעתכם תתממש?