סוף עונה 2019 (25) – פילדלפיה ע"ו

מטרות לעונה שהסתיימה:

אחרי שהודחה בחצי גמר המזרח על ידי בוסטון נטולת קיירי אירווינג וגורדון הייורד, היה די ברור שפילדלפיה עדיין לא בשלה לאליפות המזרח, חרף השיפור המתבקש אצל כוכבי הקבוצה, ג'ואל אמביד ובן סימונס, לאור מיקומם בציר הזמן.

הנ"ל יפה עד לחורף 2019 בו ביצעה הקבוצה עסקה אגרסיבית לכיוון של "נצח כעת". אחרי הטרייד שייבא את ג'ימי באטלר וטוביאס האריס, היה נראה שגמר כללי זו מטרה ראלית, כשגם גמר מזרח סביר.

עמידה במטרות:

הקבוצה לא עמדה במטרתה. קשה להאמין שאחרי הטרייד מישהו היה חותם שם על חצי גמר מזרח. עם זאת, העונה הם נתנו אתגר רציני בהרבה בחצי גמר המזרח לקבוצה חזקה יותר מזו שהדיחה אותם בחמישה משחקים בעונה שעברה. הפעם הם היו בצד הכואב של הבאזר ביטר הראשון בהיסטוריה במשחק 7, ככל שהמידע אליו נחשפתי נכון.

מטרות לקיץ:

פילי היא כנראה הקבוצה שהכי קשה לנתח לקראת הקיץ. יש לה טווח בלתי נגמר של אפשרויות ראליות. החל מניסיון להשאיר את באטלר והאריס, עבור בוויתור עליהם וניסיון לדוג כוכבים אחרים בשוק החופשי וכלה בטרייד על בן סימונס.

הדרך היחיד שנראה בטוח בקבוצה הוא ג'ואל אמביד. את זה אפשר להבין כמובן. ככל הנראה, מדובר על שחקן הציר הדו-צדדי הטוב בעולם.

בשל מגוון האפשרויות העצום, לא אכנס יותר מדי לפרטים, כי זה נראה לי חסר טעם.

אבל כן מספר עקרונות שכדאי לציין:

1. לקבוצה חסרה קליעה. אם סימונס נשאר (מה שכנראה יקרה), הוא ואמביד חייבים להיות מוקפים גאנרים. היחיד בחמישייה בעונה החולפת שקלע מעל 34% משלוש היה רדיק. ככה אי אפשר לנצל את היתרונות של סימונס ואמביד. הקונץ הזה של להקיף כוכב בקלעים לא חדש בליגה ולא זר לאיש. אז כשיש שני כוכבים שזה מתאים להם, זה מתבקש. באטלר והאריס באמת שחקנים מצוינים, אבל פילי צריכה יותר שחקנים סטייל בראדלי ביל. ואם זה אילן גבוה מדי, גם דני גרין יכול מאד להתאים. צריך גם לקחת בחשבון שסימונס ואמביד שחקני הגנה מצוינים ומגוונים. אפשר לשים לידיים שחקנים עם קליעה שפחות חזקים בצד האפור של המגרש. זאיר סמית בקושי שיחק העונה, אבל במעט שכן שיחק הראה שיש לו יכולת קליעה. הוא מאד צעיר ומעניין לראות כמה יוכל לתרום בתחום גם בנפח גדול יותר. מייק סקוט מתאים מהבחינה הזו ואני חושב שכדאי לפילי להשאיר אותו, אם יסכים לשכר פחות או יותר דומה.
2. הקבוצה חייבת עוד מנהל משחק. יש הבדל בין מוביל כדור למנהל משחק. מנהל משחק יודע להניע ולהזיז את כל הקבוצה. סימונס לא רע בזה, אם כי יש רכזים שיותר טובים בתחום. אבל פה בערך זה נגמר. מקונל, עם כל הכבוד, לא ברמה. צריך רכז מחליף טוב ממנו, בלי קשר לשאלה אם סימונס נשאר או מועבר.
3. בנוסף לכל אלה, הקבוצה כן צריכה לפחות שחקן אחד בסגנון של באטלר והאריס. קרי, שחקן שמסוגל לייצר לעצמו בנפחים לא מבוטלים וביעילות סבירה. זה לא חייב להיות שחקן בפרופיל גבוה. דריק רוז מהספסל יכול מאד להתאים.

אני, באופן אישי, לא לגמרי מבין מה הם מוצאים בברט בראון, אבל שיהיה להם לבריאות.

מטרות לעונה הבאה:

לכאורה, בשל מגוון האפשרויות, קשה להציב מטרות בשלב הזה. ברם, זה נכון רק אם אתם לא מאד תופסים מאמביד. ואני כן תופס ממנו.

ראיתי מישהו שהגדיר את הרגע בו הוא בכה על כתפו של מארק גאסול כרגע בו הוא הפך מילד שטותניק ללוחם אלוף. מאד התחברתי למשפט הזה. אני חושב שאמביד הולך לבוא לעונה הבאנה בגישה שונה לחלוטין. ובין אם יהיו אלה בטאלר והאריס או כוכבים אחרים, אני חושב שפילי כן תצליח להעמיד סגל חזק, לפחות באותה המידה כמו העונה.

אני תולה בהם תקוות רבות, ולכן המטרה לעונה הבאה צריכה להיות גמר מזרח. משם, מול מילווקי, זה כבר קשה יותר לנחש.