סינדרלה היכתה שוב. בערך… – סיקור משחק 4 בגמר המערב

בשעה 21:30 בערב, שעון יוסטון, סינדרלה הייתה בשיא כוחה. אחרי שפיזזה כבר על רחבת הריקודים בסיבובים הקודמים, הפתיעה את הנאגטס ואת הקליפרס במנעמיה ומלבושיה, סינדרלה של פליאוף 2020 הפגינה את המחצית הראשונה הטובה ביותר שלה באביב האחרון. השחקנים שלה פשוט רקדו על המגרש, צלפו שלשות, חטפו, הציקו ובלבלו את היריבה, האגדה נרקמה. "בחיי, כמו שהם נראו ב-12 הדקות האחרונות הם יכולים ללכת עד הסוף" קבע בעמדת השידור שך ABC מרק ברין וג'ף ואן גנדי שישב לידו רק אישר ואמר "לא חשבתי שהניסוי הזה מסוגל להצליח אבל הנה זה קורה לנו מול העיניים".

אבל כמו באגדה המפורסמת, בשלב מסוים הכרכרה הפכה לדלעת, הקסם פג. זה לא קרה בחצות הלילה אלא קצת יותר משעתיים לפני אבל התוצאה הייתה דומה. סינדרלה חזרה להיות לכלוכית. דוד חזר לגודלו הטבעי מול גוליית. "הם היו כמו הקיוטי שרודף אחרי הציפור ולא שם לב שהוא רץ באוויר" הגדיר את זה בסוף הערב רג'ון רונדו, הרכז של הלייקרס. "ואז הם הסתכלו למטה ונפלו…".

"זו הייתה שעתנו היפה ביותר. רק חבל שזה נגמר במחצית" התפייט ג'יימס הארדן המאוכזב בסוף הערב. גם הוא ידע שהלילה כנראה נגמר הסיפור של יוסטון בפליאוף 2020 ובכל זאת הוא היה חייב להוסיף קלישאה "אנחנו עוד לא ויתרנו, כבר יצאנו ממצבים כאלה בעבר ועד הרגע האחרון נמשיך להאמין" אלא שהמשפט הבא, קצת הבהיר שהארדן כבר מוכן לסיכומים  "ככה או ככה עשינו פה דבר מדהים בפליאוף הזה ואנחנו צריכים להיות גאים בעצמנו".

אך למרות הכל, אם יש ליוסטון עוד סיבה לקוות לקראת הבאות היא הופיעה ברבע הרביעי כש-8 דקות לסיום סימן אנתוני דיוויס לספסל של הלייקרס שהוא לא יכול להמשיך. הגבוה החד-גבי דרך עשה תנועה לא טובה והחזיק את ברכו בשתי ידיו תוך שפניו מפגינות מבט של כאב עצור. "זה לא נראה טוב" אמר פרנק ווגל, מאמן הלייקרס בסוף הערב ועוד לפני בדיקת ה-MRI שבינתיים לא נתנה תוצאות חד-משמעיות. "אבל אנחנו יכולים לנצח עם מה שיש, זה מה שעשינו הערב" הוסיף המאמן שלא רוצה לתת לשום דבר לחבל בתכניות שלו להצליח לעבור את שלב הגמר האזורי אחרי שני כישלונות.

"הם חבורה אדירה, מגיע להם קרדיט ענק על מה שהם עשו היום וזה לא משנה בכלל שהם הפסידו בסוף" אמר לברון ג'יימס בפירגון מעומק הלב על שחקני היריבה והקהל בטויוטה סנטר בהחלט הסכים כשעמד ומחא כפיים דקות ארוכות לשחקניו. סינדרלה אולי לא תקבל טבעת אבל היא לפחות תהיה חלק מסיפור ממש טוב…

בקיצור, או באירוך, זה היה לילה נהדר, מלא תהפוכות ודרמה אנושית ומקצועית אבל בסופו של דבר נותרו לנו מעט מאוד ציפיות מהסדרה הזו ולו רק בגלל שהתוצאה היא 1-3 לטובת הקבוצה הטובה יותר משמעותית או בגלל שעושה רושם שליוסטון הקצרה והחבולה פשוט נגמר הכוח. ומהצד השני, צריך לשבח ולהלל את הלייקרס שכמו בכל העונה, פשוט לא מוותרת על שום משחק ועם הניסיון הרב שיש לשחקנים שלה מצליחה לפלס את דרכה לניצחון בתנאים לא תנאים.

ואחרי כל הלהג הזה, בואו נדבר על מה שראינו הלילה ובהחלט יש מה לדבר עליו:

ג'יימס הארדן. מה לא אמרו על הבן אדם הזה? שהוא לא גדול כמו שאנחנו חושבים, שהוא לא מספיק טוב בשביל לקחת את הקבוצה שלו רחוק, שהוא נעלם במשחקים חשובים. ובכן, 22 נקודות ו-10 אסיסטים במחצית אחת די השיבו לטענות האלה. מהרגע הראשון זו הייתה המחצית של הארדן שפשוט להט אבל לצד היכולת הוירטואוזית שלו לשים את הכדור בסל, הוא פשוט ניווט את ההתקפה של יוסטון והאכיל את הקלעים שמסביבו. שלא נדבר על כך שהוא פשוט "היווה השראה לכולם" כמו שאמר שותפו לקו האחורי ראסל ווסטברוק במחצית בפרץ נדיר של פירגון.

 אז ג'יימס הארדן היה שם מהרגע הראשון. הוא פתח את המשחק עם שלשה על הראש של רונדו, הוסיף אסיסט לדאנק של קובינגטון ואחר-כך תפר עוד שלשה, ככה, שיהיה. פתיחת 0:8 של יוסטון סימנה שהלילה זו אופרה אחרת מהתבוסה במשחק הקודם. הלייקרס עוד הספיקו לקלוע 4 נקודות בשני המהלכים הבאים לפני שהם קיבלו מטח נוסף. אריק גורדון? באנג!, בן מקלמור? באנג! אפילו ראסל ווטסברוק קלע שלשה קשה, בדרך לרבע ראשון עם 11 שלשות – שיא NBA חדש (קליבלנד קאבלירס בחצי גמר המזרח 2016 נשארה מאחור). היתרון של הרוקטס היה בהתאם 29:45 ליוסטון אחרי 12 דקות.

הקלעים קצת נרגעו ברבע השני אבל ההגנה הייתה תכליתית. הרכב של צ'נדלר, קובינגטון וטאקר שכבר נוסה פה ושם בפליאוף, הצליח להטריד את הלייקרס מספיק בשביל שלאלה לא תהיה תשובה וכשהארדן ממשיך לספק את הסחורה בהתקפה ההפרש רק הלך ותפח ויוסטון כבר הגיעה ליתרון 28 (42:70) ו-25 נאה במחצית – 57:82.

אני לא יודע מה נאמר או מי אמר דברים בחדר ההלבשה של הלייקרס בהפסקה אבל מה שבטוח שזו הייתה קבוצה אחרת לגמרי שעלתה לחצי השני ובראשה, כמובן, רק אדם אחד.

לברון ג'יימס. מה לא אמרו על הבן-אדם הזה? עושה רושם שכל סופרלטיב כבר הורעף עליו ובאמת שאין לי מה להוסיף יותר מדי חוץ מלהגיד היא שלפעמים פשוט צריך להגיד תודה שאנחנו רואים אותו משחק ככה. פשוט להתפעל ממה שהאיש הזה, הבנוי לתלפיות, מוציא מעצמו ערב אחרי ערב, עונה אחרי עונה, כבר עשור שלישי.

למחצית השנייה הלייקרס שלחו את הגווארדיה הוותיקה. ג'יימס, דני גרין, רג'ון רונדו, דוויט האוורד ואנתוני דיוויס שלכולם יש ניסיון רב וכולם היו במעמדים הכי גדולים פשוט טרפו את יוסטון ובראשם – קינג ג'יימס האימתני במוד של להרוג אותם עכשיו. הלייקרס פתחה את המחצית השנייה בריצה של 1:12, עם 8 נקודות של לברון. עכשיו כשהפער עומד על 14 נקודות הכל כבר נראה אפשרי והלייקרס רק התחילו. עוד 3 דקות עוברות ועוד 4 נקודות של לברון והפער כבר מצטמק לחד ספרתי – 80:89.

יוסטון לא נכנעה כל-כך מהר וראסל ווסטברוק, האיש עם היכולות המוכחות ללכת ראש בקיר או לפחות לא להירתע מאיומים ולא משנה מה גודלם, נכנס לעניינים ותפר 6 נקודות שעזרו לרוקטס לברוח בחזרה ל-13 ולגרום לקהל להאמין שמישהו סוף סוף שם אצבע בסכר. 84:97.

אבל זה העניין עם ווסטברוק, כשאתה נותן לו את המושכות אז בטווח הקצר זה יכול להיות נחמד אבל בטווח הארוך כבר עדיף לתת לילד שלך בן ה-5 לנהוג… הקליעות המוצלחות של ווטסברוק התחלפו ב-4 החטאות רצופות ושבצד השני יש את לברון ג'יימס ועזרה מהספסל של קייל קוזמה, הלייקרס מוצאים את עצמם בסוף הרבע עם פיגור זעום ביחס למה שהם התחילו איתו – 93:101 ליוסטון בסוף הרבע השלישי.

הלייקרס המשיכו בבליץ גם בלי לברון, שיצא לנוח, בתחילת הרבע האחרון. הפעם היה זה אנתוני דיוויס שהנהיג את העניינים וניצל את כוחו, גבורתו ועוצם ידו בשביל לעשות שמות ברחבה. 7 נקודות היו לו ב-4 דקות הראשונות של הרבע והלייקרס מצאו את עצמם מצמצמים את הפער ל-4 בלבד (107:103). ואז דיוויס סובב את הברך…

ביוסטון חשבו שבלי דיוויס יהיה להם יותר קל ואולי הם בכל זאת יצליחו להגיע לקו הסיום עם יותר נקודות, אבל לברון וקייל קוזמה חשבו אחרת. הראשון, מילא את תפקיד המנהיגות וניווט את ההתקפה המלאכית והשני, נכנס לנעליים של דיוויס והמשיך במופע הקליעות מחצי מרחק ובצבע. דקותיים אחרי שדיוויס נטש, הלייקרס כבר היו ביתרון 108:110, הארדן, בשירת ברבור הגיב ב-5 נקודות אבל לברון עם 5 משלו השיב ומכאן יוסטון כבר לא מצאה את עצמה ביתרון אפילו פעם אחת.

1.20 לסוף מצא לברון במתפרצת את אייברי בראדלי וזה בדאנק קבע את הפער על 10 נקודות וליוסטון היה ברור שזהו זהו, סינדרלה לא תמצא את הנסיך הלילה, הנעל השנייה אבדה… 117:124 ללייקרס בסיום ו1-3 מהדהד.

לברון ג'יימס הוביל את קלעי הלייקרס עם 34 נקודות שהיו חלק מטריפל-דאבל מפואר של 15 ריבאונדים ו-12 אסיסטים, דיוויס, לפני שנפצע הוסיף 22 ו-11 ריב' וקוזמה תרם גם הוא 22 נקודות. דני גרין עם 15 ודוויט האוורד עם 14 סיימו גם הם בדאבל-פיגרס.

אצל יוסטון היו להארדן 39 נקודות עם 15 אסיסטים אבל די לחינם. קובינגטון עם 24 במשחק נהדר עזר לו ואריק גורדון ווסטברוק תרמו 16 כל-אחד. בן מקלמור עם 11 היה האחרון ביוסטון לקלוע גם כן בספרות כפולות.

עוד יומיים אנחנו שוב בעיר המלאכים ומי יודע, אולי זאת לא תהיה סצינת הסיום של הסדרה.