היום שלושים ושניים ימים לעומר.
היום נדבר על אחד מהשחקנים שהקריירות שלו ידעו אולי הכי הרבה עליות ומורדות. מכוכב תיכונים וקולג׳ים עד לפציעה בשנתו הרביעית. מבחירה ראשונה בדראפט לעוד פציעות שאיימו להשבית לו את הקריירה. מעונת MVP ואליפות עד לשחקן השישי של העונה. משחקן היכל התהילה עד לפרשן הכי הזוי היום בכל ענפי הספורט. היום נדבר על ביל וולטון.
וולטון נולד בקליפורניה. וולטון התבגר בשנות השישים המאושרות והתחבר לאווירה הנינוחה ששררה באותם ימים. וולטון אהב ספורט ומגיל צעיר נמשך לכדורסל, זה בניגוד לאחיו ברוס שהיה שחקן פוטבול. וולטון כיכב כבר בתיכון ומשך את העיניים של סקאוטים רבים אבל כבר אז התחיל לסבול מפציעות. למרות זאת וולטון הוביל את נבחרת בית הספר לשתי זכיות באליפות המדינה וקבע שיאים שלא נשברו עד היום. אנקדוטה מעניינת מאותם ימים מספרת על כך שאיכשהו וולטון השיג את המפתח לאולם ספורט, וחברי הסן דייגו רוקטס (לימים יוסטון רוקטס) היו צריכים להתקשר לוולטון הצעיר כדי להשיג את המפתח, אם הם רצו לשחק באולם.
מכללות רבות התחרו על שירותיו של הכוכב הצעיר ולבסוף הוא בחר ב-UCLA בעיקר בגלל המאמן ג׳ון וודן שהפך להיות מנטור בשביל וולטון לאורך כל הקריירה. וודן אף בא לשחרר את וולטון לאחר שזה נעצר בעקבות הפגנות נגד מלחמת וייטנאם. בעונתו הראשונה הוביל את קבוצת הפרשמנים לאליפות המכללות (באותם ימים נאסר על פרשמנים לשחק בקבוצה הרגילה) .
בשנתו השנייה הוביל את הקבוצה לעונה מדהימה שבמהלכה ניצחו את היריבות שלהם במעל 30 נקודות בממוצע. UCLA זכו באליפות באותה עונה. וולטון זכה ב-MVP של הפיינל פור, נבחר פה אחד לחמישייה הראשונה ונבחר לשחקן הקולג׳ים המצטיין בארצות הברית. גם בשנתו השלישית הוביל וולטון את קבוצתו לזכייה באליפות תוך שהוא קוטף שוב את שלושת התארים דאשתקד. במשחק הגמר קלע 21 מ-22 זריקות מהשדה. גם בשנתו האחרונה זכה וולטון באליפות המכללות תוך שהוא קוטף בפעם השלישית את תואר השחקן המצטיין ומסיים את אחת מקריירות הקולג׳ים הטובות בכל הזמנים.
לאחר הקולג׳ יצא וולטון לדראפט. לכולם היה ברור שמדובר בשחקן בקנה מידה היסטורית בהנחה שהוא יישאר בריא. וההנחה הזאת עמדה למבחן מהר מאוד. הוא נבחר במקום הראשון בדראפט 1974 ע"י פורטלנד טריילבלייזרס. בשתי עונותיו הראשונה וולטון הצליח להיפצע בכל חלקי גופו. בין אם זה הברכיים הדפוקות שלו ובין אם זה לשבור את הבוהן מהתנגשות עם ממטרה.למרות הפציעות וולטון הראה את הפוטנציאל שלו וסיים עם דאבל-דאבל תוך שהוא מחלק מעל 4 אסיסטים.
בעונת 76/77 וולטון היה בריא למשך רוב העונה. הוא סיים אותה כמלך הריבאונדים וכמלך החסימות כשהוא מספק מעל 3 חסימות למשחק. הוא גם הוסיף 18 נקודות וכמעט 4 אסיסטים. בגמר המערב נפגשו פורטלנד עם הלייקרס של קארים והדיחו אותם בסוויפ מהדהד. בגמר פגשו את הסיקסרס. וולטון הראה יכולת מדהימה במהלך כל הסדרה כשבמשחק מספר 6 המכריע הוא קלע 20 נק' והוריד 23 ריב'. וולטון זכה בתואר הFinals MVP.
עונת 77/78 הייתה עונת השיא של וולטון. הוא הוביל את הקבוצה למאזן 50-10 ב60 המשחקים הראשונים. הוא סיים עם ממוצע של 18 נק', 13 ריב', 5 אס' ו2.5 חס'. וולטון סבל משבר ברגל וסיים את העונה הסדירה. הקבוצה לחצה עליו לעלות ולשחק בפלייאוף עם זריקה. וולטון לא רצה לקבל את הזריקה כי חשב שזה יזיק לו ורק לאחר מריבה ארוכה וולטון התרצה ועלה למשחק מספר 2. וולטון ממש לא נראה כמו עצמו ובסריקת רנטגן לאחר המשחק התגלה שבר נוסף מה שאישש את עמדתו של וולטון שלרופאים של הטריילבלייזרס לא היה אכפת כלל ממצבו. זה היה המשחק האחרון של וולטון עבורם. את עונת 78/79 העביר וולטון ללא משחק אחד עקב הפציעה.
בסיום אותה עונה חתם וולטון בסן דייגו קליפרס על חוזה ל-7 שנים. בעונת 79/80 שיחק עבורם 14 משחקים עד שנפצע שוב וישב בחוץ לכמעט שלוש עונות. בעונת 82/83 חזר וולטון למגרשים אך שוב שיחק פחות מחצי עונה עקב פציעות. בשתי העונות שלאחר מכן שיחק וולטון רוב העונה אבל הרמה שלו ירדה משמעותית מימיו הגדולים. בסיום אותה עונה עבר וולטון לסלטיקס.
לפני שחתם שם בחנו אותו הרופאים של הסלטיקס, הם שקלו איך לבשר לאאורבך שפחות או יותר כל עצם בגופו של וולטון לא במצב של משחק. האגדה אומרת שאאורבך התפרץ לחדר עם הסיגר המפורסם, הוא שאל את וולטון אם הוא יכול לשחק וזה השיב שלדעתו כן. אאורבך סמך על וולטון ובדיעבד זה השתלם לו. זו הייתה העונה הבריאה ביותר של וולטון. הוא השלים שמונים משחקים וזכה בתואר השחקן השישי של העונה. וולטון הפך לשחקן היחיד בהיסטוריה שזכה ב-MVP של העונה הרגילה, ה-MVP של הגמר, ובשחקן השישי של העונה. וולטון סייע לסלטיקס מהספסל והם זכו באליפות תוך שהם מציגים את אחת מהקבוצות הטובות אי פעם. זו הייתה שירת הברבור של וולטון. עונה לאחר מכן הוא שיחק 10 משחקים ובסיום העונה שלאחר מכן פרש. כיום משמש וולטון כפרשן ולשמוע אותו מפרשן זה אחד מהחוויות המדהימות שיש.
הקריירה של וולטון הייתה מדהימה. בשיאו הוא היה נראה אחד מהסנטרים הטובים בהיסטוריה. היה לו משחק ורסטילי שכלל את כל האספקטים של המשחק הן בצד ההתקפי והן בצד ההגנתי. אך הפציעות הרבות מנעו ממנו להראות את כל היכולות שלו. המעבר שלו לשחקן שישי היה חלק והראה עוד פעם את הקסם שלו. תמיד תהיה השאלה מה היה יכול להיות אם לא היו לו ברכיים שעשויות מזכוכית, אבל עדיין המעט שראינו היה מדהים. ותמיד כיף לשמוע אותו מפרשן, דבר שמרגיש כמו טריפ אחד גדול.
הישגי קריירה:
2 אליפויות NBA (1977, 1986)
MVP של סדרת הגמר (1977)
MVP של העונה הסדירה (1978)
2 השתתפויות במשחק האולסטאר (1977, 1978)
חמישיית העונה הראשונה (1978)
חמישיית העונה השנייה (1977)
2 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה (1977, 1978)
השחקן השישי של העונה (1986)
2 זכיות באליפות ליגת המכללות (1972, 1973)
3 זכיות בפרס נייסמית' (1972–1974)
אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA
