היום שלושים וארבעה ימים לעומר.
בפוסט של שנה שעברה דיברתי על זה שיש שני סנטרים מהגדולים בהיסטוריה שלבשו את הספרה 34. אם בשנה שעברה דיברנו על המפלצת הפיזית, ששלטה בצבע ע"י כוח, כוח ולסיום עוד טיפה כוח, על השחקן שלאחר שפרש המשיך באופן טבעי לשואו ביזנס, אבל היום נדבר על השחקן השני.
הסנטר שהגיע כמעט במקרה למשחק, סנטר אתלטי עם גמישות של חתול, וקואורדינציה של רקדן. סנטר שהגיע בעידן שסנטרים היו בחורים גדולים שעומדים בצבע, והראה שהם יכולים להיות הרבה יותר. סנטר שהוכיח שהדרים שייק זה לא רק שם גרוע לחנות מיצים אלא אחד מהמלכים הגדולים בהיסטוריה.
אני משער שרובכם כבר הבנתם שהיום מדברים על האקים אולאג'ואן.
האקים נולד בלאגוס בניגריה. כבר מגיל צעיר הראה האקים יכולת אתלטית מרשימה אך התעניין בכדורגל ובעיקר בכדוריד. קואץ' גאניו שאימן נבחרת כדורסל בתיכון המקומי, היה נוהג לצעוק להאקים בכל פעם שעבר ליד מגרש הכדורסל:" אתה בענף הלא נכון, ילד". האקים לא השתכנע בהתחלה, וראה לעצמו קריירה כשוער כדוריד.
השינוי המשמעותי קרה לאחר שבוטל טורניר הכדוריד, עקב מחסור בקבוצות לקיום טורניר איזורי.
גאניו ניצל את הפרצה ושיכנע את האקים להגיע לאימון כדורסל. האקים הגיע והראה התלהבות בעיקר מיכולות הכדרור של השחקנים. גאניו הסביר להאקים את המשימה שלו בפשטות, בכל פעם שאתה מקבל את הכדור בצבע תטביע, בכל פעם שהיריב שלך מקבל את הכדור בצבע תחסום אותו. כמובן שבדיעבד עשה האקים הרבה יותר.
בהמשך השנה הלך האקים לטורניר איזורי באנגולה, שם גילה אותו מאמן נבחרת מרכז אפריקה כריסטופר פונד ששיכנע אותו להגיע איתו למחרת לשגרירות ארה"ב באנגולה.
פונד התקשר לחברו מאמן מכללת יוסטון ואמר לו: "יש לי בשבילך שחקן בגובה 2.13 מטר שמסוגל להטביע הכל", על סמך ההבטחה של פונד בלבד הובטחה להאקים מילגה.
האקים טס ליוסטון, כאילו הוא היה אמור להגיע ליוסטון. אלא שכשהוא נחת בשדה התעופה הוא לא הצליח לבטא את המילה יוסטון בגלל המבטא הכבד שלו, אז הנהג מונית לקח אותו לאוסטין.
לא כזו טעות גדולה, שעתיים וחצי נסיעה בין לבין, כלום בממדי דרום ארה"ב.
בשנתו הראשונה באוניברסיטה לא יכל האקים לשחק בקבוצה עקב חוקי הNCAA.
בשנתו השנייה באוניברסיטה החל לשחק בנבחרת והראה יכולות טובות אבל לא משהו יוצא מהכלל. בקיץ לאחר אותה עונה בילה האקים באימונים אישיים עם מוזס מלון ששיחק במדי הרוקטס באותה תקופה. בשנה שלאחר מכן הראה האקים שיפור גדול וסיים עם 14.3 נק' ו11.4 ריב' וזכה בתואר השחקן המצטיין של טורניר המכללות.
בשנה הבאה המשיך האקים לשפר את הממוצעים שלו והוביל את הנבחרת עד לגמר שם הפסיד לאוניברסיטת ג'ורג'טאון בהובלת פטריק יואינג (כן אני יודע, יואינג מנצח בגמר נשמע הזוי גם לי אבל זה קרה.)
לאחר 4 שנים באוניברסיטה יצא האקים לדראפט ונבחר ב1984 במקום הראשון ע"י הרוקטס. הדראפט נחשב לאחד הגדולים בהיסטוריה שבו נבחרו גם צ'ארלס בארקלי, סטוקטון וכמובן הוד אווירותו.
כבר בעונתו הראשונה כיכב האקים וסיים את העונה עם 20.6 נק', 11.9 ריב, ו2.6 חס'.
למרות המספרים המדהימים הללו לרוקי, הפסיד האקים את תואר רוקי העונה לג'ורדן.
האקים חבר ברוקטס לסנטר נוסף, ראלף סמפסון שהתנשא לגובה 2.24.
ביחד כונו הצמד 'תאומי המגדל'. באותה עונה הודחו הרוקטס בסיבוב הראשון.
עונה לאחר מכן שיפר האקים את כל הנתונים שלו וביחד עם סמפסון הוביל את הרוקטס עד לגמר הליגה שם פגשו את אחת מקבוצות הכדורסל הטובות של כל הזמנים, הסלטיקס 86' בהובלת לארי לג'נד. גם בגמר הצטיין האקים שסיים עם ממוצעים של 24.7 נק', 11.8 ריב', 2.3 חט' ו-3.2 חס'. למרות היכולת הטובה לא הצליחו הרוקטס לגבור על הסלטיקס והפסידו להם בששה משחקים.
בעונה לאחר מכן המשיך האקים להראות יכולת גבוהה ונבחר לראשונה לחמישייה הראשונה של העונה. הרוקטס הפסידו באותה עונה לסופרסוניקס בחצי גמר המערב.
בעונת 87/88, 13 שנה לפני בן-לאדן, פירקו ברוקטס את התאומים והעבירו את סמפסון לווריורס.
באותה עונה הודחו הרוקטס בסיבוב הראשון ע"י המאבריקס למרות ממוצעים מדהימים של האקים שקלע 37.5 נק' והוריד 16.8 ריב'.
לאחר פירוק צמד התאומים הרוקטס התקשו להשאיר חותם בפלייאוף, לעומת זאת האקים המשיך להציג מספרים מרשימים.
את עונת 89/90 סיים האקים עם 14.0 ריב' ו4.6 חס' והוביל את הליגה בשתי הקטגוריות.
בעקבות כך הצטרף האקים לכרים עבדול ג'אבר וביל וולטון בתור השלושה היחידים בהיסטוריה שהובילו את הליגה בשתי הקטגוריות באותה עונה.
ב3 במרץ באותה שנה סיים האקים משחק מול הווריורס עם 29 נק', 18 ריב', 11 חס' ו9 אס'. מאמנו דון צ'ייני עבר שוב על קלטת המשחק ומצא לטענתו אסיסט עשירי, והרוקטס הוציאו הודעה מרגשת לעיתונות. הליגה כיבתה את החגיגה די מהר שהודיעה שהיא ספרה רק 9 אס' מה שהוביל את צ'ייני לפקפק בהבנה של אנשי הליגה מה זה אסיסט.
האקים לא התרגש מדיי ו26 ימים לאחר מכן סיים את המשחק מול הבאקס עם 18 נק', 16 ריב', 11 חס' ו10 אסיסטים והפך לשחקן השלישי בהיסטוריה שעושה קוואדרופל דאבל.
בעונת 90/91 הודחו הרוקטס בסיבוב הראשון בסוויפ ובעונת 91/92 לא העפילו לפלייאוף. בעקבות כך פוטר צ'ייני ומונה במקומו רודי טומג'נוביץ'.
רודי רצה לשפר אספקטים נוספים במשחק של האקים והתחיל לעבוד איתו על שיפור יכולת המסירה שלו. הוספת הכלי הנוסף לארסנל ההתקפי של האקים הפכה אותו לכלי התקפי קטלני יותר ואף סייעה לו לשפר את הקליעה עקב השמירות שהקבוצות היריבות נאלצו לשים על חבריו לקבוצה.
באותה עונה אף זכה האקים בתואר שחקן ההגנה של העונה. הרוקטס הודחו בסיבוב השני ע"י הסופרסוניקס.
ואז, כשהאקים היה בשיא הקריירה שלו, הודיע מייקל ג'ורדן על פרישה ממשחק.
האקים המשיך להציג יכולת עילאית ובעונת 93/94 זכה בתואר הMVP ובתואר שחקן ההגנה של העונה והפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שזוכה בשני התארים באותה עונה (ג'ורדן יצטרף אליו ב1998).
האקים הפך גם לשחקן הלא אמריקאי הראשון שזוכה בתואר ולשחקן האפריקאי היחיד עד ימינו שזכה בתואר.
הרוקטס הגיעו לגמר הליגה לראשונה מאז עונת 85/86. בגמר פגשו הרוקטס את הניקס של יואינג.
הניקס הובילו כבר 2-3 בסדרה והיו חסרים סל אחד כדי לנצח במשחק 6 את הסדרה. אבל מי יותר טוב בלפשל ברגע האמת יותר מיואינג והניקס? האקים חסם את ג'ון סטארקס (שהוא בעצם שילוב של ג'ון סנו ונד סטארק, והנה בדיחת משחקי הכס הראשונה שלי) והרוקטס לקחו את משחק 6 ואת הסדרה כולה. האקים זכה בתואר הMVP finals והשלים טרבל עם תואר ה-MVP ושחקן ההגנה של העונה.
בעונה לאחר מכן הצטרף אל האקים חברו מהמכללות קלייד דרקסלר.
הרוקטס הגיעו לגמר המערב שם פגשו את הספרס עם דיוויד רובינסון שזכה באותה עונה בתואר הMVP.
האקים שלט בצבע בשתי הצדדים, במהלך משחק 2. האקים הקפיץ את רובינסון הסתובב, הקפיץ אותו עוד פעם וסיים עם פינגר רול קל.
בגמר הליגה פגשו את אורלנדו של פני ושאק וניצחו אותם בסוויפ קליל.
עונה לאחר מכן הודחו הרוקטס בגמר המערב מול הסופרסוניקס.
בעונת 96/97 הצטרף בארקלי לקבוצה והרוקטס הודחו שוב בגמר האזורי (הבדיחה על בארקלי ולקיחת אליפות די מיותרת).
לאחר מכן לא הצליחו הרוקטס להגיע להישגים משמעותיים. בעונת 98/99 חבר להאקים פיפן אבל גם הוא לא הצליח לסייע לו לקחת אליפות.
בעונת 01/02 עבר האקים לראפטורס אבל לא הראה שום יכולות שהזכירו את ימיו הגדולים והוא פרש בסיום אותה עונה.
ב2008 נבחר להיכל התהילה.
כיום האקים הוא איש עסקים מצליח שמחלק את זמנו בין ירדן לבין החווה שלו בטקסס שם הוא עדיין מלמד את כוכבי הליגה את רזי הפוסט.
האקים הוא ללא ספק מהסנטרים הוורסטילים ביותר שידעה הליגה.
הוא היה שחקן הגנה משובח ושחקן התקפה מהטובים שידעה הליגה.
האקים אמר במספר רעיונות שהרבה מיכולות המשחק שלו הוא קיבל בזכות עבודת הרגליים שלו, שלמד עוד כשהיה שחקן כדורגל וכדוריד.
וכמה שהעבודת רגליים שלו הייתה טובה. הוא הטעה את כל השחקנים הטובים בליגה עם הדרים שייק המפורסם שלו. כמו שכבר אמרו הוא הטביע כל דבר אבל בעיקר חסם כל מה שזז. הוא עד היום מקום ראשון בחסימות בכל הזמנים והוא מוביל על המקום השני במעל 500 חס.
האקים דה דרים היה גם השחקן היחיד בהיסטוריה שבזמן פרישתו היה בטופ 10 של הליגה בחמשת הקטגוריות המובילות.
אפשר רק לחשוב מה היה קורה עם קואץ' גאניו לא היה מתעקש מספיק לשכנע את האקים להגיע. היינו מאבדים את אחד מהסנטרים הטובים והמגוונים ביותר שידעה הליגה,היינו מפסידים את הדרים שייק המדהים, ובעיקר היינו מאבדים את מורשת הפוסט המדהימה שלו שהוא מנחיל לשחקנים עד היום בחווה שלו.
אבל גאניו התעקש והראה לכולנו מה קורה כשהחלום הופך למציאות.
הישגי קריירה:
2× NBA champion (1994, 1995)
2× NBA Finals MVP (1994, 1995)
NBA Most Valuable Player (1994)
12× NBA All-Star (1985–1990, 1992–1997)
6× All-NBA First Team (1987–1989, 1993, 1994, 1997)
3× All-NBA Second Team (1986, 1990, 1996)
3× All-NBA Third Team (1991, 1995, 1999)
2× NBA Defensive Player of the Year (1993, 1994)
5× NBA All-Defensive First Team (1987, 1988, 1990, 1993, 1994)
4× NBA All-Defensive Second Team (1985, 1991, 1996, 1997)
NBA All-Rookie First Team (1985)
2x NBA rebounding leader (1989, 1990)
3× NBA blocks leader (1990, 1991, 1993)
No. 34 retired by Houston Rockets
NBA's 50th Anniversary All-Time Team
5 תגובות
לגבי שראמפף צ"ל "כש…" ולא "ש…"
צריך לשים לב מתי מתאים להשתמש ב"ש" ומתי ב"כש"!
לגבי ג'ורדן ב-88' הוא זכה במצטיין העונה ושחקן ההגנה של העונה, לפני האקים!
כתבה יפה על השחקן האהוב עלי ביותר. היה גדול מהחיים גם ביכולת על המגרש וגם באופי. חבל לי על רובינסון ויואינג שסבלו מנחת ידו.
היה מעניין לראות איך היה מתמודד עם הכדורסל של היום, לדעתי הוא היה מסגל קליעה מבחוץ והיה אפילו יותר טוב.
איזה כיף של כתבה על שחקן ענק.
לדעתי המגן הטוב ביותר בהיסטוריה המודרנית. אם היה משחק היום היה אפילו יותר גדול
שחקן ענק! גארד בגוף של סנטר.. העבודת רגליים שלו והזריזות ביחס לגודלו תמיד הדהימו אותי.
שחקן ענק ואישיות גדולה.
לא היה ראוי ממנו לקחת אליפות בהיעדר הוד אוויריותו.
התבאסת שלא לקחו גם עם בארקלי….
אחלה פינה 🙂