עומרNBA: לא בדיוק התגלמות השלום העולמי

היום שלושים ושבעה ימים לעומר.

הפעם נדבר על אחד השחקנים הכי שרוטים שהיו בליגה, אבל גם אחד שידע לנצל את זה לטובתו בדרך כלל. חוץ מכשהוא עלה ליציע והתחיל להרביץ לאוהד הלא נכון.
כן ניחשתם נכון היום נדבר על רון ארטסט.

ארטסט נולד בקווינס בניו יורק.
ארטסט שיחק באקדמיית לה סל בתיכון, וכבר אז הואשם שהוא משחק חזק מדיי.
במכללות שיחק באוניברסיטת סט ג׳ון במשך שלוש שנים והוביל אותה פעם אחת לשלב שמונה הגדולות.

בדראפט של שנת 99' נבחר במקום ה-16 ע"י הבולס.
בעונת הרוקי נכלל בחמישיית הרוקיז של העונה.
הוא שמר על מספרים התקפיים נאים אך היה ידוע בעיקר בזכות יכולותיו ההגנתיות.
במהלך עונת 01/02 הועבר בטרייד לפייסרס.
בעונת 03/04 הוא קבע את ממוצע הנק' הטוב בקריירה שלו (18.3) נבחר לאולסטאר, אך השנה הזאת תיזכר בעיקר בזכות זכייתו בתואר שחקן ההגנה של העונה.
ארטסט היה ידוע כמגן מעולה אבל גם כשחקן שלא מפחד להרביץ ליריב וגם להיכנס לתגרות במידת הצורך, אך שום דבר לא הכין אותו למה שיתרחש בנובמבר 2004 במשחק מול הפיסטונס.
הפייסרס הובילו ב15, 45 שניות לסיום.
ארטסט ביצע עבירה קשה על בן וולאס, התחילה קטטה קטנה לא משהו חריג באותם ימים.
במקום להלהיט את הרוחות עוד יותר בחר ארטסט ללכת ולשכב על שולחן המזכירות ולהירגע. אלא שאז אוהד החליט לזרוק כוס מלאה בקרח על ארטסט.
ואז הכל התפוצץ. ארטסט עלה בריצה לקהל והתחיל להכות את האוהד הלא נכון. סטיבן ג׳קסון עלה לעזור לו תוך כדי שאוהדי דטרויט מרביצים לארטסט ללא רחם. לאחר מכן הורדו השניים בכוח לפרקט שם התרחשה קטטת המונים בין שחקני הקבוצות. בפרקט היו אוהדי פיסטונס שבאו להרביץ לו אבל חטפו שני אגרופים לפרצוף. באותו זמן המאבטחים כמעט לא עשו כלום ורק אחרי מספר דקות ריססו את ארטסט בגז פלפל. הפייסרס הובלו לחדר ההלבשה תוך כדי שאוהדי הפיסטונס זורקים עליהם אוכל, שתייה ואף כיסאות.
לאחר האירוע הייתה ביקורת רבה על התנהלות השחקנים, המאבטחים והאוהדים שהיו באולם.
ארטסט הושעה עד לסוף העונה (73 משחקים- ההשהייה הארוכה ביותר שלא קשורה לסמים) ,סטיבן ג׳קסון ל-30 וג׳רמיין אוניל ל-15 משחקים. 5 אוהדי דטרויט הורחקו לכל החיים מהמגרש.
אבל השינוי האמיתי התרחש ביחס של הליגה לקטטות, לא עוד דחיפות הדדיות, יותר אבטחה ופחות אלכוהול באולם, עונשים לשחקנים שרק קמו מהספסל בעת קטטה. בקיצור כל מי ששואל למה הליגה נהייתה רכה הסיבה העיקרית נעוצה באותו הלילה שיוודא לימים בתור 
The malice at the palace.

לאחר שחזר מההשהייה ביקש ארטסט טרייד. הוא הועבר באמצע העונה לסקרמנטו ועזר לקבוצה לעלות לפלייאוף. עם זאת ארטסט נשאר ארטסט ובמשחק השני בסיבוב הראשון נתן מרפק לפרצוף של מאנו ג׳ינובילי והורחק לשאר הסדרה.
בקיץ של עונת 08/09 הועבר ארטסט לרוקטס.
לאחר המעבר אמר יאו מינג שהוא מקווה שארטסט יתמקד בהגנה ובלשחק כדורסל ולא בלספוג עבירות טכניות.
ארטסט החזיק פחות ממשחק אחד שכבר במשחק הראשון של העונה מול המאבריקס ספג עבירה טכנית לאחר שניסה לטענתו להפריד קטטה בין יאו לשחקני המאבריקס.
בקיץ הבא הוחתם ארטסט ע"י הלייקרס. וכאן זה הזמן לספר סיפור מרתק שהתוודעתי אליו בשל האזנה לחברים מדה-סוויפ –
לאחר ההפסד לסלטיקס בגמר 08 ישב קובי במקלחת וביכה על מר גורלו, ואז משום מקום רון ארטסט ניגש אליו והבטיח לו שבשנה הבאה הוא יעזור לו לקחת אליפות. 
הקטע המדהים בסיפור שארטסט באותה תקופה לא שיחק לא בסלטיקס ולא בלייקרס ולאף אחד אין מושג איך הוא הגיע לחדר ההלבשה של הלייקרס באותו זמן…

בלייקרס ארטסט בחר את מספר 37 לזכר מייקל ג׳קסון שנפטר מספר שבועות לפני, שהאלבום שלו Thriller היה בראש מצעד המכירות במשך 37 שבועות.
ארטסט השתלב היטב בלייקרס והגיע לגמר הליגה לראשונה בחייו. ארטסט שיחק היטב גם בסדרת הגמר ופיל ג׳קסון אמר שאף היה השחקן המצטיין במשחק מספר 7. הלייקרס זכו באליפות וארטסט זכה בטבעת הראשונה שלו.

ב2011 החליט ארטסט לשנות את שמו למטא וורלד פיס
כמה זה הזוי?
תדמיינו אולי שלברון ודוראנט יחליפו את השם שלהם ל"נאמן".
או שדרוזן ולאורי יחליפו את השם ל "לא נחנקים",
אולי שאייזאה תומאס יחליף את השם ל"הגדול".
ועדיין ארטסט, סליחה וולרד פיס התעלה על כולם.
ועדיין שינוי השם לא כ"כ עזר ובמשחק פלייאוף ב2012 במהלך חגיגה לאחר דאנק וורלד פיס "בטעות" הוריד להארדן מרפק לתוך הזקן מה שגרם להארדן לזעזוע מוח. וורלד פיס הורחק ל7 משחקים.

בעונת 13/14 עבר לשחק בניקס.
משם עבר לCBA ואחכ לליגה האיטלקית. ב2015 חזר ללייקרס כשחקן ספסל ששימש בעיקר כמנטור הגנתי לצעירים.

כיום משמש וורלד פיס כעוזר מאמן בקבוצת הג׳י ליג של הלייקרס.

ארטסט היה בלי ספק מקרה ראש רציני, שני רק לרודמן. עם זאת היה שחקן הגנה מעולה שהיה מוכן לתת הכל בשביל הקבוצה.
אז כן היום הליגה יותר ידידותית למשתמש, ובלי ספק יותר בריאה לשחקנים, אבל מדיי פעם שאני רוצה קצת אקשן אני פותח יוטיוב, שם סרטון אחד מיני רבים של Malice in the palace או סתם סרטון NBA רנדומלי משנות ה80-90 ונזכר איך פעם שיחקו כדורסל.

הישגי קריירה:
NBA champion (2010)
NBA All-Star (2004)
All-NBA Third Team (2004)
NBA Defensive Player of the Year (2004)
2× NBA All-Defensive First Team (2004, 2006)
2× NBA All-Defensive Second Team (2003, 2009)
NBA All-Rookie Second Team (2000)