פריוויו לסדרה הירוקה – מילווקי מול בוסטון

לקבל משחק בקנה מידה של חצי גמר מזרח בשעה 20:00 בערב היא מתנה נפלאה לאלו מאיתנו שסובלים מחוסר בשעות שינה. גיים 1 מתחיל הערב ובפריוויו הבא תקבלו את כל מה שרציתם לשאול על הסדרה ולא העזתם לשאול – יהיה מרתק.

מילווקי באקס (1) – בוסטון סלטיקס (4)

מאזן עונתי : 1-2 למילווקי. הניצחון של בוסטון הושג אי שם בנובמבר.

מאזן היסטורי בפלייאוף: הקבוצות נפגשו בשנה שעברה בסיבוב הראשון ובוסטון הפצועה ניצחה את מילווקי נטולת המאמן 3:4. זאת הייתה הפעם ה-5 שבוסטון גוברת על מילווקי. היא גברה על מילווקי בגמר 1974 עם ניצחון בגיים 7 בחוץ. בשנות ה-80' הקבוצות נפגשו לא פחות מ-4 פעמים בין 1983 ל-1987. מילווקי השיגה סוויפ ב-1983 ומאז לא ניצחה את בוסטון בסדרה.

100 מילים על מילווקי (מה עשינו עד עכשיו בפלייאוף): בעטנו בדטרויט בסוויפ שהיה קל מהצפוי עם הפרש ממוצע של 23.8 נקודות למשחק. מה אפשר ללמוד מהסדרה הזו? כלום. מילווקי עמדה במשוכה הנמוכה בדמות הפיסטונס, ולמרות שכותב הפריוויו ראה וורוד ופרגן שהסדרה תתארך ל-5 משחקים, הבאקס עשו את העבודה. 121.8 נקודות למשחק הם לא מדד בעיקר בגלל שאף שחקן של מילווקי לא שיחק יותר מ-30 דקות לערב (ברוק לופז הוביל עם 29.7 בקטגוריה). הביג 3 של מילווקי, בלדסו, מידלטון והפריק היווני , עשו ככל העולה על רוחם בסדרה. בודנהולצר, שנטה לפשל קצת בפלייאוף, קיבל סדרה בהזמנה – יותר נוח מנופשון בקלאב טורקי שכולל 5 ארוחות ביום ובופה פינוקים. מילווקי קיבלה תרומה מניחה את הדעת מהצוות המסייע. אבל שוב, זו סדרה שלא יכולה לשמש רפרנס לכלום.

100 מילים על בוסטון (מה עשינו עד עכשיו בפלייאוף): בוסטון נתנה סוויפ אלגנטי לאינדי בסדרה שהלכה ל-4 משחקים שחלקם היה קשה לעיכול ולצפייה. בוסטון ניצחה למרות שקלעה פחות מ-100 נקודות בממוצע בסדרה. סטיבנס משחק עם רוטציה קצרה של 7.5 שחקנים, כאשר 6 מתוכם קולעים 11 ומעלה לערב. נקודת האור של בוסטון היא שגורדון הייוורד נראה טוב בסדרה, ולהבדיל ממילווקי היא ניצחה במשחקים צמודים. בוסטון קלעה נהדר מדאון טאון (39.8%) – קיירי וטייטום עשו את ההבדל בסדרה. החיסרון של אולדיפו היה בעוכריי אינדיאנה, שלא תפקדה ככראוי בדקות הסיום. לאור העובדה שמילווקי טיילה, הפלוס הגדול מבחינת בוסטון שהסדרה נגמרה מוקדם ונתנה לה מנוחה מול מילווקי. מאחר שהרוטציה קצרה (שובו של סמארט מוטל בספק), כל יום ללא כדורסל הוא טוב עבור בוסטון.

500 מילים על המאץ'-אפ הירוק: כשזורקים מבט על הסגל של מילווקי לא נותר אלא להסיר את הכובע בפני בודנהולצר. עונה רגילה היסטורית והקטר הירוק ממשיך לדהור. אנדטוקומבו יהיה קרוב לוודאי ה-MVP והוא עדין במגמת עלייה. בלדסו, מידלטון, לופז, מירוטיץ', אילייסבה לאף אחד אין את הידע והניסיון איך משחקים כדורסל עמוק בחודש מאי. מילווקי חשבה בצורה נכונה עם ההחתמות של פאו גאסול, מירוטיץ' וג'ורג' היל, אבל לצערם גם סנל וגם ברוגדון פצועים. קפיצת המדרגה של מילווקי העונה מזכירה לי מאוד את גולדן סטייט 2015 – קבוצה שעם החלפת מאמן וללא שינוי קיצוני בסגל נתנה עונה רגילה מופלאה עם עונה של כוכב שעשה את קפיצת המדרגה ואז זה נגמר בטבעת. מן העבר השני, בוסטון, אחרי שהייתה מאוד קרובה בשנה שעברה להדיח את לברון, הפסידה במשחק 7 בגמר המזרח, וזאת ללא קיירי והייוורד שחזרו השנה. הציפייה המוקדמת הייתה שבוסטון תדרוס את המזרח ותעשה את קפיצת המדרגה לפחות לגמר הליגה. בפועל היא מוצאת את עצמה במקום ה-4 בלבד במזרח ללא יתרון ביתיות מהיום והלאה בפלייאוף.

המפתח של בוסטון בסדרה יכול להיות טייטום כאשר כל הזרקורים על קיירי. כאב הראש הגדול שלהם הוא מול יאניס. קשה לי להאמין שמאמן כמו סטיבנס יעשה את הסטיב קר – תן ללברון (יאניס) לעשות מה שבא לו. בלי הצוות המסייע הוא לא ינצח אותנו. הורופורד ומוריס ינסו לשמור על יאניס, אבל הייתי מנסה לתת כמה דקות לבראון. לבוסטון יש שביעיה מאוד חזקה + טרי רוזייר. סטיבינס יכול לשחק עם הרכב המוות שלו שיכלול את הורפורד, הייורד, בראון, טייטום וקיירי. אני תמיד מאמין שמאמן כדורסל צריך לגרום למאמן היריב לחשוב ולחפש את המיס-מאץ'. האתלטיות יש לבוסטון וההרכב לעיל גמיש וקטלני התקפית.

במילווקי המיין איבנט הוא הגריק היווני שמשחק העונה כמו אליל יווני. עם כל הכבוד לבלדסו בעונה נהדרת אני לא נופל מהכורסה מהיכולת שלו. יש משהו בשיטה של בודנהולצר שעשה מטיג אולסטאר באטלנטה. האם הוא באמת כזה? כנראה שלא. מעבר ליאניס, מידלטון, למרות שנבחר לאול סטאר העונה, דווקא ירד קצת במספרים לעומת העונה הקודמת. הפלוס הגדול של מילווקי שהיא הרגה משחקים מוקדם העונה וחלוקת הדקות הייתה מאוזנת.

2 הקבוצות לא היטבו במשחקים צמודים עם מאזן זהה של 6-5 במשחקים על חודו של סל העונה. בוסטון גוררת מאזן לא מחמיא של 25:17 מול קבוצות במאזן חיובי. ההיסטוריה מלמדת שאין הוקוס פוקוס, ולמרות הכל העונה הרגילה חוזה די במדויק את מה שעשוי לקרות בפלייאוף. מאז 2002 המדורגת 1 במזרח ניצחה 11 פעמים מתוך 14 את המדורגת 4.

מלבד היכולת המופלאה של הגריק, מילווקי קבוצה הגנתית מעולה כאשר היא משאירה את היריבות שלה על אחוז נמוך מדאון טאון. כשכל שחקן ירוק של בוסטון יכול לקלוע שלשה (חוץ מביינס) זה סיכון שעלול לעלות ביוקר לבאקס.

יש משהו בסוד של מילווקי העונה שעוד לא הצלחתי לפענח. יכול להיות שהיא תשחזר את גולדן סטייט 2015 ותלך עד הסוף, ואולי היא לא תצא בשלום מהמזרח. כל תרחיש כזה נראה לי הגיוני.

סטיבנס הוכיח בפלייאוף שעבר שהוא מאמן על, כשהצליח לקחת את בוסטון מרחק כמה דקות מגמר הליגה ללא 2 סטארים. יכול להיות שכמאמן שהגיע מהקולג'ים נוח לו לעבוד עם חומר ללא כוכבים ושחקן דעתן כמו קיירי אירווינג. קיירי הוא השחקן של בוסטון עם ניסיון וידע איך עושים זאת נכון, ומצד שני הרינונים שהוא לא נשאר בבוסטון. בודהולצר מגיע עם חתיכת גיבנת מההוקס שכשל שנה אחרי שנה בפלייאוף גם כאשר קליבלנד הגיעה ללא ביתיות וללא לאב ומאוחר יותר קיירי. מילווקי טרם הפסידה משחק בית בפלייאוף בשנתיים האחרונות, ובוסטון צריכה לגנוב לפחות משחק אחד אם היא רוצה להיות בשלב הבא.

זאת סדרה עם המון סימני שאלה, בעיקר על מילווקי. ניתוח נטו היא צריכה לנצח את בוסטון ואפילו ב-5 משחקים. נראה שבוסטון בריאה מסוגלת לקחת את הסדרה הזו. אני מאמין שלניסיון של בוסטון יש ערך מוסף, אבל אם נחזור לאנלוגיה המוזהבת חוסר הניסיון ב-2015 לא הפריע לגולדן בויז לקחת אליפות, בעיקר בגלל שהם היו הכי טובים.

מילווקי חייבת לקחת את גיים 1 בשביל ההמשך. אני מקווה שנקבל סדרה שתלך רחוק. אני משכנע שהמנצחת תהיה בצבע ירוק. אני אוותר על ההגיון ואלך על תחושת הבטן (שמלאה כל טוב לאחר חג הפסח) – בוסטון ב-6.

(1) Milwaukee Bucks vs. (4) Boston Celtics(לוח המשחקים שעון ארה"ב חוף מזרח)