רצינו דרמות, קיבלנו תבוסות – סיכום הלילה בפליאוף 2020

טורונטו ראפטורס – בוסטון סלטיקס 96:126 (0-1 לראפטורס בסדרה)

ובכן, טורונטו ראפטורס. אם יש קבוצה באזור המזרחי שאף אחד לא ספר בתחילת הפליאוף ואף אחד כנראה לא סופר היום זו הקבוצה מקנדה, אלופת הליגה להזכירכם. הראפטורס שנפרדו הקיץ מהשחקן שעשה אותם אלופים, נחשבו בתחילת העונה לקבוצה חזקה אבל לא כזו שמסוגלת לדגדג את הקבוצות החזקות במזרח. דיברו על מילווקי כמועמדת הבכירה לקחת את המזרח, דיברו על בוסטון כקבוצת העתיד שאולי תפתיע, דיברו על פילדלפיה כקבוצה מפוצצת הכישרון שאולי סוף סוף יתחבר אבל אף אחד לא דיבר על טורונטו.

חלק אמרו שהם קבוצת עונה רגילה טובה אבל בזה זה מסתכם, אחרים הצביעו על זה שאין להם מספיק כישרון והיה מי שאמר שבלי קוואי הם חוזרים למצב הצבירה הלוזרי שלהם. הבעיה היחידה היא שלהוציא את החלק האחרון של קוואי, זה גם מה שכולם אמרו בשנה שעברה. שאיכשהו תמיד טורונטו – ולא משנה מה היא תעשה על הפרקט – תחשב אנדרייטד.

אלא שבינתיים הקבוצה של ניק נרס מוכיחה לעולם אחרת. העונה הסדירה המצויינת בהנהגתו של פסקל סיאקם שלקח את תפקיד הכוכב בטבעיות, הצעירים שפרצו והוסיפו עומק לקבוצה, סדרת הסיבוב הראשון הרגועה מול ברוקלין – כל אלה עברו לכולנו מתחת לרדאר. הלילה, אחרי התפוצצות מול בוסטון סלטיקס, עוד קבוצה שאנשים נתנו לה קדימות בתור לאליפות המזרח, אולי כדאי להתחיל לחשב מסלול מחדש. הראפטורס, אלופת הליגה להזכירכם פעם שנייה, היא עדיין הטים-טו-ביט. בטח באזור של מפת ארצות הברית שקרוב לאוקיינוס האטלנטי. ובכלל, בחמש שנים האחרונות הראפטורס הפסידו סדרות פליאוף רק ללברון ג'יימס. יש מצב שגם השנה זו תהיה התקרה שלהם.

הלילה ראינו קבוצה אלופה. כזו שבאה להראות לעולם שהיא כזו ולא מצמצה אפילו לדקה. הראפטורס שטפו את הפרקט היכו בהגנה, חרכו את הרשתות בהתקפה. הם לא נתנו לבוסטון סיכוי מהרגע הראשון. "הם אימללו אותנו. גרמו לנו להצטער שבכלל הגענו לפה" אמר קמבה ווקר שבמשחק נפל (6 נקודות, 2/21 מהשדה) היה ראש וראשון לחרפה הירוקה. "ניצלנו את האנרגיות מהקהל לסגור עניינים מוקדם ולא הבטנו אחורה" הסביר סרג' איבאקה ממצטייני הערב.

הראפטורס עלו בחמישייה הגנתית נמוכה עם לאורי, ואנ'וליט, אנונובי, סיאקם ואיבאקה. החמישייה של נרס שנתפרה למידותיה של החמישייה של הסלטיקס שפתחו עם ווקר, בראון, טייטום, היוורד ות'יס הצליחה מהר מאוד לנטרל את ההתקפה של הקבוצה של סטיבנס בעזרת הרבה אגרסיביות וחיתוך מדויק של נתיבי המסירה. מהצד השני, סיאקם חגג בהתקפה ונורמן פאוול שנכנס מוקדם במקום לאורי, בשביל להכות על הברזל בעודו חם, הוסיף שתי שלשות שהעלו את הראפטורס ל-7:24.

ופה לא נגמר העסק כי ניק נרס, בניהול משחק מופתי, ענה ב'זיג' לכל 'זג' של סטיבנס. סטיבנס ניסה אקסטרה סמול בול כשהכניס את סמארט וונאמייקר לשחק? נרס שלח את סטנלי ג'ונסון ושיחק עם סיאקם כגבוה. סטיבנס חשב שקאנטר יספק לו נקודות ויחלץ את הפקק בהתקפה? נרס הזעיק את מארק גאסול המנוסה שהוציא לו את החשק לשחק. כל המט-סנדלרים הזה של נרס ברבע הראשון נגמר ב-15:39 ואווירה של סוף קורס כבר אחרי רבע אחד. העומק של טורונטו הכריע את בוסטון חסרת הוריסטיליות מוקדם מאוד…

מכאן ועד סוף המשחק התנהל משחק זהיר, כשבבוסטון רק טייטום מתעקש לשמור על הכבוד האבוד ולעיתים מצמצם את הפער לפחות מ-20 בסדרה של סלים ומהצד השני נרס עושה אודישנים לכל שחקניו (שיתף 11 שחקנים הלילה לדקות משמעותיות! די חסר תקדים במשחק פליאוף) ומגלה שרובם ככולם, נמצאים בשוונג בדיוק ברגעי השיא של העונה.

וכך, יתרון של 24 בסוף הרבע הראשון הפך ל-26 במחצית (44:70) ובטור הנדסי ממש ל-28 בסוף הרבע השלישי (74:102) ו-30 בסיום (96:106). "הם עלו עלינו מהרגע הראשון של המשחק, כאילו מישהו מהם היה אצלנו בחדר הלבשה וראה מה אנחנו מתכננים להערב" התאונן ברד סטיבנס המובס בסיום. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שרק 2 או 3 שחקנים בחמישייה שלנו יגיעו למשחק כל ערב. זה אולי הספיק עד עכשיו אבל אנחנו משחקים עכשיו נגד האלופה, קבוצה עם מומחיות פליאוף, זה לא יעבוד בצורה הזו". הפנה סטיבנס, יש לומר – בצדק, אצבע מאשימה כלפי חלק משחקניו.

"האם לא סופרים אותנו? אני לא יודע וזה גם לא כל כך מעניין אותי. אנחנו באים רבע אחרי רבע, משחק אחרי משחק, סיבוב אחרי סיבוב, אנחנו יציבים, אנחנו מלוכדים ואנחנו מאמינים בעצמנו" הסביר ניק נרס את סודות ההצלחה של קבוצתו.

פסקל סיאקם סיים כקלע המוביל של המנצחת עם 20 נקודות ו-11 ריב' אותן צבר ב-22 דקות משחק בלבד, איבאקה היה שיאן הדקות ותרם 19 נקודות ב-25 דקות משחק וגם חסם 6 פעמים במשחק הגנתי מופתי שלו, ושימו לב לשאר האנשים בדאבל פיגרס בטורונטו, לא פחות מעוד שבעה עם פאוול שתרם 17, אנונובי עם 13, בושה, לאורי וואנ'וליט עם 11 כל אחד וסטנלי ג'ונסון והרוקי טרנס דיוויס עם 10 נק' כל אחד. גאסול השלים את רשימת הקלעים של הראפטורס עם 4 נקודות, רונדה הוליס-ג'פרסון שיחק ולא קלע.

בבוסטון הצטיין טייטום במשחק מצוין עם 34 נקודות (14/24 מהשדה) ומלבדו רק מרכוס סמארט יכול עוד לזכור משהו חיובי מהמשחק הזה כשסיים עם 17 נקודות. קאנטר והיוורד הוסיפו 11 כל אחד. הסלטיקס ינסו לשפר את מצבם במשחק הבא, גם הוא בקנדה בעוד יומיים.

לוס אנג'לס קליפרס – יוסטון רוקטס 89:124 (0-1 לקליפרס בסדרה)

מה נגיד ומה נאמר – חיכינו הרבה לסדרה הזו, שלפחות בדימיון שלנו נשמעת כמו הסדרה המרתקת ביותר שיש לסיבוב להציע. הרי יש בה הכל – שתי צ'ילבות ותיקות עם זיכרון היסטורי של סדרה נהדרת ביניהן ב-2015, קרב סגנונות, קונטנדרית מהשנים הקודמות שרוצה להוכיח שלא נס ליחה מול קונטנדרית בהתהוות שרוצה להוכיח לעולם שהיא מסוגלת ואפילו קרב בין אב לבנו.

אבל יכול להיות שהכל היה בראש שלנו?! יכול להיות שיחסי הכוחות לא באמת צמודים אלא בהזיות שלנו לפני שהשעון המעורר יעיר אותנו ב-4 וחצי לפנות בוקר לצפות ב-NBA?!

בואו נגיד שאם המשחק הראשון הוא אב-טיפוס למה שאנחנו הולכים לראות בסדרה, אז כנראה שהתשובה היא 'כן'. בין המציאות והדמיון אין כנראה קשר…

הקליפרס שחטו הלילה את הרוקטס ולא השאירו אבק. הם הראו לכל מי שתהה, שליוסטון אין באמת תשובות לגודל שלהם ולכישרון שלהם והעבירו את הרוקטס שקצת יותר מדי יצאו בהצהרות לפני הסדרה ("בפעם האחרונה שאני בדקתי, אנחנו הקבוצה שהייתה בגמרים אזוריים פעמיים בשנים האחרונות והקליפרס לא היו שם אף פעם…" התרברב ג'יימס הארדן במסיבת העיתונאים לפני הסדרה) שיעור בצניעות.

זה עוד התחיל נורמאלי בשביל הרוקטס שבעזרת אותו הארדן מפורסם שקלע 13 נקודות ברבע הראשון, מצאו את עצמם ביתרון קל בסוף הרבע הראשון 28:30. אבל ככל שהספסלים נכנסו לתמונה, ליוסטון היו פחות ופחות תשובות. בהתחלה היו אלה לו-וויל והארל, שניהם אקסים של יוסטון דרך אגב, שהריצו את הקליפרס ל2-13 בתחילת הרבע השני וגם הריצו את החמישייה של יוסטון באופן כללי להגנה ללא הואיל, זה המשיך עם מרכוס מוריס, כן, גם הוא אקס יוסטון שאחרי שפי.ג'י טאקר וקובינגטון ניסו להתמודד עם קוואי והארל שחדרו פנימה, היה הקש ששבר את גב הגמל עם 8 נקודות ו-8 ריבאונדים ברבע אחד שעזרו ליתרון של הקליפרס לעלות ל-15 נקודות (42:57) וזה נגמר עם שלשה של פטריק פטרסון (נחשו מה? אקס יוסטון…) עם הבאזר שקבעה 49:70 לקליפרס ברבע שני אפי.

נו אתם מבינים כבר שמפה לא היה ליוסטון כבר תוחלת, הרבע השלישי בדו-קרב כוכבים שמנסים, כל אחד בתורו, להראות למי יש יותר גדול כשקוואי וג'ורג' מצד אחד עם רצפי נקודות וכמה מהלכי היי-לייט (מציע לבדוק ביוטיוב, אולי בשעות האלה יש שם כמה סרטונים גנובים שהנהלת הליגה עוד לא גילתה מחקה) ומצד שני ווסטברוק והארדן מנסים למזער נזקים עם כמה מהלכים משלהם. זה הסתיים בתיקו מוחלט עם 75:96 לקליפרס בסוף הרבע (26 לכל ברבע השלישי) ו17 נקודות לכל צמד כוכבים (ג'ורג' 9, לנארד 8 בצד אחד; ווסטברוק 10, הארדן 7 בצד השני, אם אתם מתעקשים).

הרבע האחרון היה בעיקר גארבג' טיים כשבקרבות הספסלים, כצפוי, לקליפרס היה יתרון והיא הגדילה את הפער עד לנקודות השיא שלו – תוצאת הסיום 89:124 כשעל הדרך היא מרביצה, משחקת הגנה קשוחה ומאמללת את מחליפי יוסטון ובמיוחד את אוסטין ריברס שהמאמן של הקליפרס משום מה החליט להפנות אליו תשומת לב מיוחדת שאף גרמה לעימות מילולי ביניהם בסיום שכנראה יעלה לשניהם בקנס ולמשפחת ריברס כולה ב-50,000 דולר (אוסטין אולי יפסיד יותר מזה, אם אבא דוק יחליט לנשל אותו מהירושה בעקבות התקרית)

"יש להם עומק מטורף וכולם נראו מאוד מחוברים. זה הרגיש הרבה רגעים כאילו השמיכה קצרה מדי. אתה משקיע בהגנה על קוואי ופול ואז הספסל מכה אותך, אתה מנסה לעצור את הספסל – וקוואי וג'ורג' נותנים לך בראש" הסביר מייק דאנטוני את מה שכולנו ראינו במילים לא ממש מעודדות אם אתם אוהדי יוסטון. "ויני, וידי, ויצ'י" (באנו ראינו ניצחנו) ציטט פטריק בברלי את יוליוס קיסר (גם בברלי וגם קיסר, דרך אגב, הם כמובן אקסים של יוסטון) וסיכם את המשחק בשלוש מילים מדויקות.

פול ג'ורג' סיים כקלע המוביל של הקליפרס עם 25, לו-וויל הוסיף 23, הארל 20, מוריס 18 וקוואי לנארד 16. אצל יוסטון בלט הארדן עם 33 נקודות ווסטברוק סייע לו עם 26 נק' ומקלמור הוסיף 11. אלא כשפי.ג'י טאקר וקויבנגטון מסיימים עם 4 נק' כל אחד וכל האקסים של הקליפרס בסגל של יוסטון  (ריברס, אריק גורדון ואם אתם מתעקשים גם ג'ף גרין) מסיימים יחד עם 5 נקודות, לא היה להם מה למכור… אולי במשחק הבא בלוס אנג'לס בעוד יומיים.