4X4 ברביעי – מזיג,רדושקוביץ',מומי החציל,MBK

העונה מגיעה לישורת האחרונה שלה והפעם נדון בהפתעת העונה,משפט על ג'ינובלי ובוש שקיבלו חתיכת טקסי סיום בשבוע החולף,חלק גדול מהקבוצות מסיים את העונה כבר במרץ נביא רעיונות לשיפור – איך מונעים מקבוצות להפסיק לשחק בגארבץ טיים +נבחר את ה GM הטוב/הרע של השנה.

הפתעת העונה

עומר מזיג –

בתחילת העונה היו לי הרבה שיחות עם עידן עופר (כולל אחת מצולמת https://www.facebook.com/hoopsil/videos/1132698703544452), שבהן אני סקפטי מאוד לגבי הברוקלין נטס, והוא – בתור אינסיידר שבילה שם הרבה זמן ככתב – מנסה לשכנע אותי שנבנה שם משהו, והעונה סוף סוף נראה פירות. הסקפטיות שלי נבעה מכך שב3 העונות שקדמו לנוכחית, ברוקלין ניצחה מספר כולל של 69 משחקים – המאזן השני הגרוע בליגה בתקופה הזו, במרחק ניצחון עודף אחד מהסאנס. להישג הזה – חשוב מאוד לזכור – הקבוצה הגיעה בשלוש עונות שבהן היא מסרה את בחירות הסיבוב הראשון שלה לסלטיקס. זה אומר שני דברים: א' – בניגוד לכל חברותיה בתחתית – בנטס לא עשו טנקינג, וההפסדים שלהם לא נבעו ממנוחה כפויה של שחקנים מובילים או מחוסר מוטיבציה לנצח – אלא מחוסר יכולת. ב' – המנגנון שנועד לאפשר לקבוצות התחתית בNBA להשתפר – הלוטרי והדראפט – לא היה זמין עבורה, וסגל השחקנים שלה לא השתפר לאורך השנים האלה. ועל זה יושב עיקר הטיעון שלי לבחור בקבוצה שתסיים במאזן של 50% ואולי מחוץ לפלייאוף, כהפתעת העונה. הם הפתיעו אותי בכך שהם השתפרו מחוץ לתבנית השיפור שאנחנו רגילים לראות בNBA. כשקבוצת NBA משתפרת ב10 ניצחונות או יותר, זה כמעט תמיד נובע מאחד מ4 גורמים: 1. החתמה של/טרייד עבור אולסטאר אחד או יותר 2. החלפת מאמן 3. בחירת כוכב דרך הדראפט 4. שדרוג של שחקן טוב קיים לכוכב all-nba בנטס לא קרה אף אחד מהדברים האלה. כן, לאוורט פתח את העונה כמו אולסטאר, ג'ארט אלן נשאר על המגרש יותר זמן, ראסל את דינווידי הקפיצו את היכולת והמספרים שלהם, והקבוצה עמוקה בטירוף. אבל זה כמעט בדיוק אותו הסגל, אותו מאמן ואותה השיטה, ללא רוקיז מהסיבוב הראשון של הדראפט האחרון, וללא אף שחקן שנבחר לאולסטאר האחרון (ראסל נכנס בעקבות פציעה). זו ההגדרה שלי להפתעה.

רדו(עבריין אבל רק על המקלדת ) –

סקרמנטו, הנטס ודנבר אומרות היי (סקרמנטו היו אמורים לעשות טנקינג אבל סיימו תשיעי ונראו כאילו הם ניצחו את הטרייד של בוגי קאזינס, לא נבחרו כי לא הגיעו לפלייאוף, הנטס היו מחוסרי כלל אבק ככובים והפכו אלמונימים ושיטה לקבוצה בדרך למקום אפשרי בפלייאוף, לא נבחרו כי ובכן, המזרח, ודנבר לא היו אמורים להיות מדורגים כ"כ גבוה אבל לא נבחרו עקב הסרבי הגמלוני שהפך להיות אחד מעשרת השחקנים הטובים בליגה)

פרונט ראנר –

אינדיאנה פייסרס – מאז הפציעה של אולדיפו הם במאזן של 13-17 ועדיין הם שומרים על המקום החמישי במזרח שלפרקים הם היו מקום שלישי, עם סאבוניס טרנר ובוגדונוביץ'

עטופה בצלופן הקליפרס

"ככל שיענו בו כן יפרוץ"

דיאנדרה עזב בקיץ והותיר את הקליפרס עם  שלושה כוכבים דרג ג בליגה: ווילאמס המסופסל, גאלינרי הפצוע והאריס האנדרייטד. בפגרה הם הטרידו את האריס וקיבלו כל מיני אלמונימים כמו שאמט וזובאץ כדי לנצח 15-4 מאז האולסטאר או במילותיו של דוק ריברס:

MBK – העונה הייתה מאוד נעימה מבחינת הפתעות ,אני הולך על מילווקי באקס שתסיים עם המאזן הטוב בליגה. המהפכה שהקבוצה עברה בקיץ פשוט מדהימה. מספיק להזכר בפלייאוף האחרון ולראות את הבאקס לא מצליחה לחלוף על בוסטון הפצועה נותר להוריד את הכובע בפני בודהנהולצר והגריק פריק. מילווקי נכנסה לרשימה אקסלוסיבית של קבוצות שסיימו עונה עם לפחות 45 ניצחנות בהפרש דו ספרתי. המשותף לכל הקבוצות במועדון ? ( רמז … שמים אותו על האצבע ויש אחד ברזומה של כספי למרות שמעולם לא שיחק בפלייאוף). למרות מזרח חזק ולמרות בוסטון פילי וטורונטו מתחזקת מילווקי עשתה את זה העונה ובסטייל. מקום 1 בליגה אותי זה קצת הפתיע

מומי החציל – הפתעת העונה היא ללא צל של ספק היא אינדאנה פייסרס. למרות סגל עמוס כל טוב אפרו אירופאים כמו סבוניס בוגדנוביץ וליף ג'וניור ולמרות פציעה קשה של אולידפו אינדי המשיכה לתת בראש כל הדרך לטופ 5 במזפח שהתחזק מאוד השנה. מומי ציפה לנפילה של אינדי כמו המרפסת של סילבי שנראתה בעבר כמו מרפסת במיני פנטהואז והיום נראית כמו מרפסת בפרוייקט של גינדי ובניו או אחיו או בני דודיו.אינדי סופגת הכי מעט העונה ונייט מק'מילן שולט בקבוצה כמו שליאוניד שולט בתחתנת המוניות. אינדי שעשתה 48 W בעונה שעברה המשיכה טוב את העונה והיא עם 46 ניצחונות. מומי אומר לתת עונה טובה פעם בכמה זמן זה כמו תרנגול עיוור שתופס גרגר ,להביא אותה בעקביות זה כבר הופך אותה להצלחה עם סטייל. מומי אומר בעונה הבאה עם החיזוק הנכון ועם אולידפו בריא הרבה רד נקים באידניאנה יעשו שמחה וששון.

משפט על ג'ינובלי ובוש

עבריין המקלדת הניו יורקי – על פורשים בששון

בוש – מבשר הסמול בול, אטרייה אתלטית עם קליעה מרחוק שאפשרה להיט לקחת 2 אליפויות מתוך שני גמרים, סופרסטאר, מאנצ' אמיתי לעומת שני ידידיו לאותה קבוצה מופלאה. קשה לי מאוד להשוות אותו למישהו היום, כי קשה לתאר אולר שוויצרי לא פיזי במיוחד שמהווה איום מכל מקום בתוך הקשת.

מאנו – אהוב ליבי, רודף העטלפים, וינר אדיר, גם בזקנתו הוא היה עושה תעלולים מרהיבים:

הנה הוא חוסם את הארדן כדי לחתום את גיים 5 בחצי גמר המערב 2017:

הנה הוא מערים על דיוויס בדרך לנצחון חשוב במירוץ על הפלייאוף ב-2018:

From <https://twitter.com/spurs/status/974593366733176832>

הנה הוא קולע סל שאף אחד לא ראה (כולל אני באולם) מול הניקס:

Gracias Manu.

MBK –

כריס בוש – האיש היה במקום הנכון בזמן הנכון הוא קצת אנדרייטד אבל בעונות שלו במיאמי הוא הצליח לעזור למלך ולוויד להשיג את הטבעות שלהם. חבל שהוא סיים את הקריירה בגלל קריש דם. הוא כנראה יהיה HOF גבוה שמתאים בצורה מושלמת לכדורסל של ימנו אנו

ג'ינבולי – על מאנו הייתי מתבדח שהוא הכדורסלן היחיד שיכול להתקלח ולעשן בו זמנית,הוא אחד הכדורסלנים הכי מעוטרים בהיסטוריה כולל מדלית זהב אולימפית עם ארגנטיה כולל אליפות יורליג עם בולניה וכמובן האליפיות עם הספרס. שחקן חכם ,מלהיב,קבוצתי ומעל הכל נשמה בוערת ולוהטת של כדורסל

מומי החציל

כריס בוש – במקום להיות דג גדול בבריכה קטנה בחר להיות סרדין במיאמי ביץ. חוץ מזוגותו שתחייה לא השאיר רושם אגרסיבי על מומי. המשחק שלו היה יותר משעמם מסדרת המופת ניתוחי פלייאוף מבלי לראות פליאוף מקייץ 2015

מאנו ג'ינובלי – למרות שהוא בן טיפוחיו של הפלחוביץ שחקן כלבבו של מומי ,רגע השיא של מאנו שהוריד אחת בשמאל לעטלף שנכנס ל AT ו T סנטר נותן לו מקום של כבוד ברשימת הגברים של מומי. מדובר באפרו-ארגנטיני משכמו ומעלה.

עומר מזיג( האיש וה FAR ) –

משפט על בוש וג׳ינבולי: כשחושבים על מאנו ובוש, חושבים קודם כל על שתי סדרות הגמר המדהימות שבהם התחרו ב2013 ו2014. אבל מעבר לפיקנטריה – ולדאנק הזכור של הראשון על השני במשחק האחרון של 2014 – צריך להתאמץ כדי למצוא מכנה משותף. הם הרי לא שיחקו לאורך הקריירה באותו הקונפרנס, באותו התפקיד, והגיעו לליגה מרקעים שונים לחלוטין. המכנה המשותף מבחינתי הוא גם לקח שהייתי שמח שיעבור גם לכוכבים בליגה של היום, והוא שאליפויות דורשות הקרבה אישית. מאנו – כאולסטאר – הסכים לעלות מהספסל במהלך רוב הקריירה שלו, כדי להתאים את עצמו לשיטה שגרג פופוביץ' רצה. בוש בתורו עבר – במודע – אחרי 5 בחירות לאולסטאר ככוכב הבלתי מעורער של טורונטו, לתפקיד השחקן השלישי במיאמי בארבע השנים של לברון. שניהם תוגמלו כראוי. בוש – 2 אליפויות, 11 בחירות רצופות לאולסטאר, ומקום מובטח בהיכל התהילה. מאנו – 4 אליפויות, 16 עונות קריירה מבלי להחמיץ את הפלייאוף, וקייס חזק מאוד לכניסה להיכל. אני לא אשקיע זמן בויכוח למי הייתה קריירה מפוארת יותר (למאנו יש גם רזומה מרשים בנבחרת שחייב להיכנס לדיון), אבל שני השחקנים הם הוכחה ניצחת לכך שויתור על האגו הוא קריטי בדרך לניצחונות. הרבה ניצחונות

רעיונות לשיפור – איך מונעים מקבוצות להפסיק לשחק בגארבץ טיים

MBK
בליגה ללא יורדות אני לא רואה שום סיבה לתת פרס לאלו שזורקות או כמו שזה נראה לאחר פגרת האול סטאר – לרדת בגדול גרסת ה NBA ( ויסלח לי כרמלו )
זה מגעיל זה מעצבן זה מזלזל ,אם הלייקרס רוצה להשבית את לברון לא מגיע לה פרס על זה
אז מה הרעיון שלי ? – מהפכה !
14 הקבוצות שלא יהיו הפלייאוף ישחקו על הבחירה ה 1 בדראפט
2 הקבוצות במקומות 17-18 ינוח בעוד שהקבוצות במקומות 19-30 תשחק משחק אחד על כל הקופה
8 הקבוצות הנותרות ישחקו שוב ( פורמט של משחק אחד עם יתרון ביתי לקבוצה עם המאזן הטוב יותר )
3 או 4 ניצחונות ותהיה אלופה שתקבל את הבחירה ה-1 בדראפט
מאחר והעונה ממשיכה לרוץ זה לא ישתלם לקבוצות להשבית שחקנים ולזרוק ,הן ירצו להגיע בכושר משחק טוב לישורת האחרונה של העונה.
זה יוסיף עוד שבועים של משחקים שישוחקו במקביל לסיבוב הראשון של הפלייאוף.

עומר מזיג –
זה קצת מסובך טכנית, אבל תמיד אהבתי מאוד את הרעיון של חלוקת חריגות מתקרת השכר כפרס לקבוצות המובילות שלא העפילו לפלייאוף. התופעה שמפריעה לי כל סוף עונה היא לא הפסדים בצרורות של הקבוצות הבאמת חלשות (פיניקס וניו יורק), אלא אלה של הקבוצות הבינוניות שעושות מאמץ אקטיבי להפסיד משחקים כדי להגיע לבחירת דראפט קצת טובה יותר (מינסוטה, ניו אורלינס, וושינגטון) בניגוד לקבוצות החלשות באמת, אלו בדר"כ יהיו קבוצות עם סגל סביר ובנוי, וככאלה בד"כ יהיו ללא מקום תחת תקרת השכר לקראת הקיץ. הענקת חריגה חד פעמית של 10-12 מיליון דולר לשתי הקבוצות הטובות שלא העפילו לפלייאוף מכל קונפרנס, יכולה להיות פרס אדיר עבור הקבוצות שבאיזור הזה של הטבלה, ותמריץ אדיר עבורן להישאר טובות ותחרותיות.
רדושקוביץ' –

מקבץ מהימים האחרונים הקינגס מנצחים את הספרס (יום אחרי שנגמרה להם העונה), דאלאס את אוקלוהומה (חודשיים אחרי שנגמרה להם העונה), וושינגטון מנצחת את דנבר (מעולם לא היתה להם עונה), אטלנטה נותנת פייט לכל מי שזז מאז האולסטאר. זה נדמה כאילו והבעיה לא קיימת עד לא משפיעה, יש רנדומליות מסוימת בעיתוי בו הניקס או הקאבס יתפסו יום אבל כל השאר נותנות רושם כאילו הן יוציאו מהן את המיטב תלוי ערב או מצבת הפצועים. היי, אפילו הלייקרס ניצחו משחק ברגע שלברון קיבל את הוואקנס סוף עונה שלו.

מומי החציל – דווקא ההשבתה של לברון עשתה טוב למומי ועכשיו הוא יכול לראות משחקים של הלייקרס בכייף שלו על בירה ושולחן מאזטים על שולחן הפוקר. מומי שראה כדורסל עוד משנות ה 80 ב TV ארבעה עשר אינטש במחסן של שאול הפרסי חושב שבאופן דחוף חייבים לתת קנס על תצוגות בושה וחרפה. אם קבוצה חוטפת 30 הפרש היא צריכה לתת כסף חזרה לכל מי שיצא את הבית ביום חורפי. מומי אומר יש להוריד אחוזים מהסיכוי דראפט לכל קבוצה שתעשה טריקים מסריחים כמו לקארדה שנקנתה בשוק הכרמל ונשכחה בבגאז' באוגוסט. אם קבוצה הייתה 50 אחוז לפני האול סטאר ו 30אחוז אחריו באוטמט לנכות לה שליש על התנהגות רעה במקור. ולהוסיף לקבוצה שהשתפרה. ככה קבוצות ישחקו שווה בשווה לפני ואחרי האול-סטאר. מומי ממליץ על משרד רו"ח מנשה את אפריים ,אמנם השם לא זוהר אבל רו"ח עיראקי מרמת גן יותר אמין ממילה של ליברמן.

ה GM הטוב/גרוע של העונה

עומר מזיג –
הטוב – מייקל וינגר/לורנס פרנק/ג'רי ווסט/כל מישהו אחרי בקליפרס שאפשר לתת לו קרדיט על השנה. בחירה בSGA בדראפט, החתמה של הארל על חוזה שערורייתי בקיץ, השגה של שתי בחירות סיבוב ראשון על האריס, גניבה של זובאץ בחינם בדדליין. אין תחרות. הגרוע – מג'יק ג'ונסון/רוב פלינקה/כל מישהו אחרי בלייקרס שאפשר לתלות בו אשמה על השנה. שחרור של תומאס בראיינט (על חוזה מינימום שוושינגטון הרימה), ויתור על ג'וליוס רנדל וברוק לופז שחתמו על חוזים נמוכים בקבוצות אחרות, החתמת הSuicide Squad של KCP-רונדו-סטיבנסון-מגי-ביזלי לשנה בעלות של 31 מיליון דולר לעונה בקיץ, ויתור על זובאץ בחינם בדדליין. אין תחרות.

רדושקוביץ' – GM השנה:

מסאי יוג'ירי. הביא את מס' 2 מס"א וגרף את דני גרין בדרך שרק חיכה לרכז איכותי כדי להעלות את אחוזי השלשות והביא את מארק גאסול בעסקה מגוחכת מצידו. עם השיפור של פאסל סיאקם (שטורונטו סירבו לתת אותו בטרייד לס"א) הם במצב מצוין בקיץ פן מס' 2 מטורונטו יעזוב או ישאר.

GM הגרוע של השנה:

דאמפס ומג'יק – שני הקצוות של הטרייד שלא קרה זוכים במשותף. דאמפס על שנים של חוסר תפקוד, על בנייה בהולה בשנים שלדיוויס היה פרוספקט וכל מיני עומר אשיקים הוחתמו או באדי הילד נשלחו ועל חוסר יכולת השנה להשאיר את דיוויס או להטריד אותו כראוי ומג'יק על כל מה שקרה אחרי שלברון חתם, הדה-מורליזציה של הלייקרס בעקבות סאגת הטרייד היא כשלון בניהול

MBK

GM השנה – לעגתי וצחקתי על ולדי דיבאץ אחרי הטריד על קאזינס,גם הבחירה בבאגלי על דונציץ נראיתה לא הכי סחי בעולם. אבל מגיע המון קרדיט לדיבאץ על עונה וקבוצה מאוד מרשימה שהולכת ונבנית בבירת קליפורניה. אם מישהו היה מהמר על הקינגס לפני הלייקרס בתחילת העונה הוא היה נשלח לCT מוח.

ומעבר חד ל GM המסריח של השנה 0 מג'יק "כבר לא חיים של מומי " ג'ונסון – מה לעזאזל נסגר איתך בן אדם ? להציע טרייד על 2/3 מהקבוצה שלך ? לאבד את ג'וליוס רנדל ? לוותר על לופז ולהכריז שהוא בתוכניות לעונה הבאה ? ושיא השיאים לוותר על זובאק ליריבה העירונית כאילו היה שקית טאקוס במזנון של הסטפלייס סנטר ??? למה ? גם החוזה של לברון גורם להרמת גבה (ולא של דיווס) אתה שם את העתיד שלך על שחקן בעונות ה 16 עד 19 שלו בליגה. לדעתי היה עדיף לרוץ עם הצעירים + פול ג'ורג' + קוואי. ואם כבר שחקן עבר כ GM הייתי מרים טלפון לממבה השחורה.

מומי החציל– למרות דיברי ההבל של האהבלים המלומדים מעליי מומי בוחר במג'יק חיים של מומי כ GM של העונה. עם מהלכים נהדרים כמו בחירת הדראפט בקוזמה ובול. שליחה של ראסל הצלם המלשן לניו ברוקלין נטס,הפטרות מג'וליוס רנדל והחתמות נהדרות של ג'אבל מגי,רונדו ולאנס סטיבנסון אלו גברים שאתה לוקח לסמטה אפילה באיסט אל איי. מומי סומך על חיים של מומי כמי שיוביל את הלייקרס לחוף מטבחים. איך אמא של שישליק לימדה אותו כשהיה טועם מסיר החמין בשישי ואחר כך בשבת -הסבלנות משתלמת.

ה GM העלוב של השנה הוא דל דמפס שויתר על עתיד המועדון בשביל גבה מחוברת. איזה טעות הייתה לסרב לדיל שכלל את צעירי הלייקרס + בחירות דראפט. מזכיר למומי את הסיפור על הרצל ערוסי שיצא לקרוז במיאמי על סיפון מלא תענוגות הגיעו גלים גדולים והספינה התחילה לשקוע במצולות. הרצל שהתחיל תהליך של התחזקות שלקח שיעורי תורה אצל הרבנית הרפורמית שוונדה ג'ונסון רבינוביץ במיאמי ביץ' שיחק אותה קשוח. הגיע סירה של משמר המפרץ לאסוף את כולם מהסיפון ,הרצל סירב לעלות ואמר אני בוטח בשם הוא כבר יציל אותי. הגיע ספינה של דייגים רצתה להציל את הרצל שאמר – אני לבטוח בשם הוא כבר יציל אותי, הגיעה הלילה שלחו מסוק להרצל שסירב בנימוס. הרצל לא החזיק את הלילה והגיע לשמים כועס אמר לאחר המלאכים – וואלק זנחתי את כל השרימפס הקלמרי והתועבה האמנתי בשם וזה מה שקרה לי ? אמר ו המלאך ערוסי חמור כמוך לא ראינו כבר הרבה זמן- שלח לך ספינת הצלה ספינת דייג שלח לך מסוק אתה לא מבין רמזים אה ? ככה בדיוק דמפס שמצא עצמו בלשכת אבטלה של ניו אורלניס חותם אחרי שסירב לכל ההצעות על הגבה.