אחד ביום: הגרוע מאוד הוא החבר של הגרוע

2:00: בוסטון סלטיקס (4) – אינדיאנה פייסרס (5) [0-1 לבוסטון בסדרה]

שיקגו בולס אמנם לא משחקת בפליאוף, אבל את הטור הנוכחי נתחיל מהעיר בה משחקים השוורים התועים. העיר שיקגו היא אחת הערים הגדולות בארצות הברית היום ונחשבת גם לכזו שיש בה איכות חיים גבוהה במיוחד. לעיר יש גם כינוי נחמד במיוחד והיא נקראת בפי כל 'עיר הרוחות' או באנגלית 'The Windy City'.

למה לכל הרוחות זכתה שיקגו בכינוי הזה? על פניו התשובה הטבעית אמורה להיות בגלל הרוחות, אלא שנעות מימת מישיגן אל תוך העיר ומקפיאות את הדם לעוברים ושבים. אלא שאם בוחנים את הסוגיה מטאורולוגית, מגלים שהרוחות בשיקגו לא עזות במיוחד ביחס לערי הסביבה וערים אחרות בארצות הברית כלל. למעשה, בניו יורק, סן פרנסיסקו ובוסטון יש משבי רוחות חזקים יותר, ע"פ השירות המטאורולוגי בארצות הברית.

ואכן, שיקגו, כנראה, לא נקראת 'עיר הרוחות' בגלל הרוח שנושבת בה וגם לא בשל רוחות ממין אחר. הכינוי המכובד הגיע לשיקגו ממקום אחר לגמרי – עיתונאי ממילווקי שהגיע לבקר בעיר בשנת 1858. אותו עיתונאי לא מאוד אהב את האנשים בעיר בה ביקר, חיילים, פוליטיקאים, שוטרים ופקידי ממשל שנהגו בו בגסות וכינה אותם 'אנשים מלאים ברוח חמה'. את העיר עצמה הוא כינה על-שם האנשים המנופחים מחשיבות עצמית 'עיר הרוחות'.

הכינוי של אותו עיתונאי ממילווקי הפך להיות שמיש בקרב עיתונאים רבים במערב התיכון של התקופה ההיא, שגם הם חשו את אותן תחושות כלפי העיר ויושביה והחלו משתמשים בו בטוריהם. וכששיקגו אירחה את היריד העולמי ב-1893, הפך הכינוי להיות נפוץ ומאז הוא שם נרדף לעיר שיקגו. עיר הרוחות.

ואת כל זה אני מספר לכם כי המסר הוא שלפעמים לא צריך להיות הכי גדולים בעולם בשביל להגיע לתהילה אלא פשוט צריך שמישהו לידך ירגיש קטן יותר. וזהו בדיוק הלקח שאפשר ללמוד מהמשחק הראשון בין הסלטיקס לפייסרס בסיבוב הראשון של הפליאוף. בוסטון אמנם לא הייתה ראויה לשום מחמאה על היכולת שלה במשחק הראשון שנעה בין גרועה לבינונית. היא הייתה רחוקה מלהרשים ורחוקה עוד יותר מלהיראות קבוצה אחרת מהקבוצה הדי מגמגמת שהיא הייתה במהלך העונה אבל היא עדיין הייתה הקבוצה הטובה ביותר על הפרקט, פשוט כי היריבה שלה הייתה פתטית הרבה יותר ולמרות 84 נקודות בלבד של הסלטיקס, זה היה עדיין 10 יותר ממה שהיה ליריבה שלה להציע.

על הפייסרס כבר כתבנו שהם לא בדיוק בכושר הנכון ועל כך שהמאזן שלהם בסוף העונה קצת מרמה ביחס ליכולת שלהם בחצי השני של העונה ומול קבוצות הצמרת של הליגה ואז הגיע המשחק הראשון ונתן תוקף לטענות. אף אחד משחקני הפייסרס לא נראה טוב (אולי חוץ מקורי ג'וזף אבל הוא כ"כ רחוק מהיכולת להוביל קבוצה שזה סתם בגדר קוריוז), ההתקפה של הקבוצה נראתה כמו פקק באיילון בשעות בין הערביים ואלמלא זו הייתה קבוצה כ"כ קבוצתית וכ"כ מחויבת זה היה מסתיים בשיא קליעה שלילי של הליגה בפליאוף בטעות.

אבל בוסטון בהחלט לא יכולה להיות מרוצה מהמשחק שפתח את הסדרה וכמו שזה נראה לפי המשחק הראשון, גם הסדרה כולה לא תוכל ללמד אותנו על היכולת של בוסטון להתמודד עם קבוצות יותר רציניות. גם הערב, מה שיש לה אמור להספיק ולתת לה יתרון מבטיח להמשך הדרך, לפחות בסיבוב הזה, אבל האם יש סיבה להתעודד מזה? זה שהסלטיקס מוקפים בגמדים של אינדיאנה, בטח שלא עושה אותם ענקים…

ומה יהיה הלילה? היתרון של בוסטון במשחק הראשון היה קיירי וכל עוד לאינדיאנה אין מה לשים נגדו ונגד הווינריות שלו, בוסטון אמורה להמשיך באותה שיטה. הסלטיקס ב-7.

*

ויש לנו עוד שני משחקים הלילה:

3:00: מילווקי באקס (1) – דטרויט פיסטונס (8) [0-1 לבאקס בסדרה] – המשחק הראשון היה בלו אאוט לטובת הבאקס ואין סיבה לחשוב שהמשחק השני יהיה שונה בטח כשבלייק גריפין בספק למשחק וכמוהו כל הפיסטונס… מילווקי, באה במוד של אריה ולא במוד של איילה, זה אמור להספיק גם הערב.

4:30: יוסטון רוקטס (4) – יוטה ג'אז (5) [0-1 ליוסטון בסדרה] – מעטים האמינו שפתיחת הסדרה תהיה כל-כך קלה לרוקטס שניצחו 90-122 כשהם לא משאירים זכר להגנה המצוינת של יוטה ביום-יום. אז אולי ליוטה אין מצ'-אפ מול הרוקטס ומול הארדן שמוציא את גובר משיווי משקל? קשה לפסול את האופציה אבל הבעיות של יוסטון היו הרבה מעבר להארדן. אם הם לא רוצים עוד בעיות, הם יצטרכו להתעורר הלילה ולהגיע לסדרה.