קשה לאהוד את מנצ'סטר יונייטד בימים האלה

מנצ'סטר יונייטד כבר לא המועדון שהמעריצים התרגלו אליו. לא הרוח, לא הווינריות הרגילה שמסיימת משחקים ב-1-0 קטן ובטוח. הגיע הזמן לשנות את המחשבה לגביו. דעה

רגע המשבר של מנצ'סטר יונייטד הוא ההפרדות מאלכס פרגוסון. לא דווקא הדקה בה הוא אמר שהספיק לו, אלא מי ימלא את הנעליים העצומות שהוא השאיר אחריו. מאמן שהיה 27 שנים בטופ האירופי, למרות שכמעט פוטר אחרי מפגש עם קריסטל פאלאס, משאיר אחריו נעליים שאי אפשר למלא. לפחות לא ב-5 השנים הראשונות. הבעלים האמריקאים של הקבוצה, הגלייזרים, כבר החליטו, בניצוחו של המנכ"ל אד וודוורד (אליו נחזור מאוחר יותר), לקחת את מילתו של פרגוסון ולשים במקומו את דיוויד מויס כמאמן.

ההחלטות של דיוויד מויס

רכישות: חואן מאטה, מרואן פלאיני, החזרת עדנאן ינוזאי מהשאלה

דיוויד מויס היה ידוע בשיטות האימון האינטנסיביות שלו והוא היה מעייף את השחקנים. הייתם רואים ששחקני יונייטד, במשחקים של הקבוצה, נראים עייפים יותר. זאהה אפילו אמר לאחרונה לפוקס ספורטס שמויס ניסה לחסל את הקריירה שלו, בשיתוף עם ראיין גיגס, יקיר המועדון. מויס רצה שירוצו יותר, למרות שבעונה הקודמת הם ניצחו את האליפות ב-11 נקודות. מנצ'סטר יונייטד של אז הייתה יעילה יותר, קטלנית יותר, וגם עם סגל מבוגר ויחסית פציע – הם ניצחו את הליגה באופן משמעותי.

במקום להבין את המשחק כמו פרגוסון, הוא חשב להפוך את יונייטד לקבוצה שרצה ושלא משחקת חכם. במהלך הראשון פרגוסון היה איתו, ופחות משנה לאחר מכן הוא פוטר, ב-22 באפריל. מנצ'סטר יונייטד לא העפילה לליגה אירופית כלשהי באותם שנים מאז 1990. מפלה רצינית לכל המעורבים בדבר.

ההחלטות של לואי ואן חאל

רכישות עונה ראשונה: אנחל די מריה, לוק שואו, אנדר הררה, מרקוס רוחו, דיילי בלינד, רדמאל פלקאו

אחרי הנזקים החמורים של מויס וחדר הלבשה מפורק, לואי ואן חאל קיבל תקציב לחזק את הקבוצה בשחקנים שהיו אמורים לעשות את ההבדל הרציני בין העונה הקודמת לעונה הנוכחית. כמעט 176 מיליון פאונד הושקעו ברכש, כאשר היו בדיחות בין לבין על חללית הודית שעלתה פחות מרבע מעלויות השחקנים שהגיעו בחלון. וודוורד, אז המנכ"ל בפועל בשנתו השנייה (נכנס לתפקיד בשלמותו עם מויס), הודה ש"יש אווירה שונה בחדר ההלבשה". באותה עונה יונייטד סיימו במקום הרביעי והגיעו לליגת האלופות, 6 נקודות יותר מהעונה הקודמת. לדבריו של ואן חאל, "ייקח 3 שנים להחזיר את היונייטד לפוטנציאל המלא שלה".

רכישות עונה שנייה: אנתוני מרסיאל, מורגן שניידרליין, ממפיס דפאי, מת'יו דארמיאן, בסטיאן שוויינשטייגר, סרג'יו רומרו

בפרספקטיבה, שלושה שחקנים באמת נשארו ושניים הפכו להיות שחקנים משמעותיים יחסית, אם אפשר לקראו לסרג'יו רומרו משמעותי. מנצ'סטר יונייטד כבר לא נהיה המקום להגיע אליו. אי אפשר להגיד שאני "משתוקק לשחק במדי היונייטד" ולתת את הכבוד למועדון יותר: דברים כבר נראו אחרת, למרות שהתחילו להשתפר. הם פתחו את העונה לאחר מכן בצורה יותר טובה והיו בצמרת של הפריימר ליג בספטמבר. ואז, משהו קרה. ההפסדים התחילו להיערם ויונייטד מצאה את עצמה מחוץ לליגת האלופות עוד לפני הנוקאאוט. יומיים משסיימו את העונה וזכו בגביע ה-FA, ואן חאל פוטר. השחקנים טענו ש"הוא לא מבין כלום", והנה עוד אחד שלא מצליח להכנס לנעליים העצומות של פרגוסון.

ההחלטות של ז'וזה מוריניו

רכישות עונה ראשונה: פול פוגבה, הנריך מיחטריאן, אריק ביילי, זלאטן איברהימוביץ'

בעונה הזאת, באופן ספיציפי, הייתי אפילו במשחק. מנצ'סטר יונייטד ניצחו את מנצ'סטר סיטי ועברו שלב בגביע, אותו הזמנתי שלושה שבועות לפני המועד. השנה: 2016. הסגל: מתחיל להראות כמו משהו. חדר ההלבשה: נחוש מתמיד. ההגנה? חלשה ומבולבלת. מזל שהיה את דוד דה חאה, שיציל את היונייטד מטעויות פטאליות בחלק האפור של המגרש. אפילו מצאתי הריאיון המביך שלי:

אחרי העונה הראשונה בה הם הגיעו לליגה השנייה בחשיבותה באירופה אחרי הצ'מפיונס ולקחו את התואר אחרי 2-0 על אייאקס בגמר, נראה שז'וזה בדרך למעלה. זלאטן איברהימוביץ' עזב ללוס אנג'לס גלקסי, וזה אמר באופן ברור: אין מנהיג בולט בחדר ההלבשה שיכול להוות דוגמה לצעירים. פעם זה היה גיגס וסקולס. לאחר מכן, קאריק. בעונה הזו זה היה איברה. בעונות הבאות לא יהיה שחקן מנוסה בסגנון הזה.

רכישות עונה שנייה: אלכסיס סאנצ'ז, ויקטור לידלוף, נמניה מאטיץ', רומולו לוקאקו

בעונה השנייה של מוריניו דברים כבר נראו אחרת. יונייטד סיימו מקום 2 בליגה ולמרות הפסד 2-1 בליגת האלופות בנוקאאוט מול קבוצה שנחשבת לפחות טובה, כבר התחלנו לראות דרך רצינית שהקבוצה עוברת. הבעיה היחידה הייתה העונה הדמיונית של מנצ'סטר סיטי. יונייטד לקחו 81 נקודות, סיטי 100. מנצ'סטר סיטי ניצחו 32 פעמים מתוך 38 אפשריים. עונה שבה אפשר להגיד לגמרי, "עשינו את שלנו".

רכישות עונה שלישית: פרד, דייגו דאלוט

בעונה השלישית של מוריניו, אותו פול פוגבה שהגיע מיובנטוס בשיא הסכום שיונייטד היו מוכנים לקנות אותו, רב עם מוריניו בשוטף. השחקנים שמנצ'סטר רצתה בחלון לא הגיעו. ההחלטות של מוריניו להציב את פוגבה בעמדות הגנתיות במקום לתת לו לעשות את כל העולה על רוחו בצד ההתקפי היו לא מקובלות על ידי הקשר הצרפתי, ולאחר שנראה שהיה פילוג בחדר ההלבשה (מחנה מוריניו ומחנה פוגבה), המנג'ר הפורטוגלי פוטר באמצע העונה הנוכחית. מנצ'סטר יונייטד נמצאת בטלטלה.

תקופת אולה-גונאר סולשיאר והחלטותיו

בדצמבר 2018 מוריניו פוטר וסולשיאר החליף אותו. התקופה התחילה מעולה: 6 ניצחונות רצופים בליגה ולאחר מכן 10 נצחונות ו-2 תיקו, הדחה של פריס סן-ז'רמן בליגת האלופות והצלחות. לאחר מכן, מנצ'סטר התחילה לנסוג אחורה וכרגע נמצאת בשלב בו היא מעפילה לליגת אירופה, מדגדגת את ה-4 הראשונות ונשאר לה את הלו"ז הקשה ביותר: מנצ'סטר סיטי וצ'לסי ב-5 ימים ולקינוח האדרספילד. במצב של 64 נקודות בטבלה, צ'לסי וארסנל עם 67 ו-66 בהתאמה. הסיכוי נמוך אבל אפשרי.

מה השתנה במועדון הרווחי בעולם?

הכניסה למגרש. בכל פעם שמנצ'סטר יונייטד הייתה נכנסת למגרש בשנים קודמות, היא הייתה מגיעה כפייבוריטית. טוב, כמעט כל פעם. אבל באולד טראפורד היה קשה מאוד לנצח, או אפילו להוציא תיקו: מילאן, באמצע שנות ה-2000, קבוצה חזקה מאוד שניצחה בבית 3-0 את היונייטד, הפסידה להם באולד טראפורד 3-2. היכולת שלהם להיות עדיפים במגרש הביתי באופן משמעותי עזרה להם. זה לא נמשך המון זמן. למעשה, מהרגע שפרגוסון עזב, השיטה השתנתה לגמרי, הסגל, השחקנים המובילים ומי שיכול לתת את האקסטרה. לא נשאר ליונייטד את הלוחמים האמיתיים של הקבוצה.

מנצ'סטר יונייטד נראית כמו קבוצה בהתאוששות ובהלם טוטאלי מאז שסר אלכס עזב את המועדון. כל עוד הםא לא יתגברו וייתנו למישהו מתוך המועדון כמו סולשיאר לנהל באמת, הם לא יתקדמו לשום מקום. בעונות השניות, גם של ואן חאל וגם של מוריניו, היה אפשר לראות שיפור משמעותי באופי המשחק של היונייטד. כל מאמן מביא פילוסופיה אחרת של כדורגל, וחייבים לדבוק בה כדי להצליח.

מי יכול לתקן, לשפר ולהציל את מנצ'סטר יונייטד?

אחרי שנתנו את המפתחות לסולשיאר, שחקן העבר של המועדון והוא הראה שהוא יודע לתת קבלות, לדעתי צריך להחתים אותו לשנים קדימה ולהחזיר את האמונה בסגל הקודם שאפיין את מנצ'סטר יונייטד בשנות ה-90 וה-2000 המוקדמות. אגרסיביות, ווינריות, הגנה חזקה מאוד שאפשר להסתמך עליה והתקפה יחסית חופשית ורפויה, כאשר התפקידים משתנים. פעם יכולנו לראות את ווין רוני, אגדה במועדון, מתמסר עם הבלמים ודקה לאחר מכן נמצא בחוד ההתקפה.

השיטה צריכה להיות הפוכה. במקום שדה חאה יציל לחלוטין את ההגנה, הדגש, לפני שמשחקים התקפה, להביא אנשים שיצליחו להשיג את הכדורים בכל המגרש ולהפוך את מנצ'סטר לקבוצה שיכולה לשחק לא מעט עם הכדור באגף האחורי ולנהל את המשחק משם. לתת את הדגש על בלמים ומגינים איכותיים ומשם להשתפר כל עונה בשחקנים באגף ההתקפי יותר. פול פוגבה אולי יצטרך לעזוב במהלך התקופה הזו, אם לא יראה סבלנות. מה שבטוח זה שהוא על הכוונת של ריאל מדריד.