אחד ביום: אין יותר קלפים בשרוול

3:00: יוסטון רוקטס (4) – יוטה ג'אז (5) [יוסטון מוליכה 1-3 בסדרה)

5:30: גולדן סטייט ווריירס (1) – לוס אנג'לס קליפרס (8) [גולדן סטייט מוליכה 1-3 בסדרה)

את אברהם לינקולן, מכיר כל ילד אמריקאי כיום בעיקר בגלל האופן הטראגי בו סיים את חייו בתיאטרון פורד בוושינגטון או בגלל העובדה שהיה הנשיא המכהן בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית והוביל את סיום העבדות ושחרור העבדים בארצות הברית. הוא פחות זכור בדברי ימי ההיסטוריה כאחד מהנואמים הגדולים או כנשיא האמריקאי הראשון שהפגין חוש הומור מצוין (ולו רק בגלל שהשימוש בביטוי חוש הומור החל בשנות ה60' של המאה ה-19 בהן כיהן לינקולן כנשיא…).

מספרים על לינקולן שבראשית ימיו כפוליטיקאי, בשנת 1858, התמודד על מקום בסנאט של אילנוי כנציג הרפובליקנים מול סטיבן דאגלאס הדמוקרט. הקמפיין של השניים כלל גם סדרה של עימותים על במות שונות ברחבי אילנוי במסגרתם דנו השניים בנושאים שונים וניסו להביך איש את רעהו.  אחד הנושאים שתפסו מקום משמעותי בסדרת העימותים, היה כמובן נושא שוויון הזכויות לשחורים. דאגאלס שתמך בשימור המצב הקיים (שכלל גם עבדות) ניסה להציג את לינקולן כמי שתומך בשוויון זכויות לשחורים ולא רק בביטול העבדות. לינקולן ניסה להכחיש את הדברים ודאגלאס בתגובה כינה את לינקולן דו-פרצופי.

"אני דו-פרצופי?" ענה לו לינקולן בתשובה שנונה שנשלפה הישר מהמותן. "אם היה לי פרצוף אחר, מזמן כבר הייתי מראה אותו", אמר לקול צחוקו של הקהל שהעריך את העובדה שלינקולן מרשה לעצמו ללגלג על הפנים שלו, שהיו ידועות בתקופה ההיא ככאלו שאינן נמנות על היפות ביותר…

וממש כמו התשובה מעוררת החיוך של לינקולן, כך הייתי עונה אני אם הייתי מאמן של לוס אנג'לס קליפרס או יוטה ג'אז והיו שואלים אותי – 'מה אתה הולך לעשות שונה הלילה במשחק מספר 5?'. מה הייתי עושה? אם הייתי יודע מה לעשות כבר הייתי עושה זאת במשחקים הקודמים…

שתי הסדרות שישוחקו הערב צפויות להגיע לסיומן ולהשאיר אותנו עם סן אנטוניו ודנבר בלבד בסיבוב הראשון המשמים שאם יסתיים בשני הלילות הקרובים (משחקי 5 הערב ומשחק 6 בין הספרס לדנבר) יהיה הסיבוב הראשון הקצר ביותר בהיסטוריה מאז המעבר ל7 משחקים בסיבוב הראשון, בצוותא עם הפליאוף של 2004 בו היו 39 משחקים.

למרות הסימולטניות בתוצאה בין שתי הסדרות, בכל זאת יש הבדלים ברורים ביניהם. הסדרה בין גולדן סטייט לקליפרס כבר הייתה צריכה להיגמר מזמן ואלמלא אותו קאמבק מפואר, ספק פוקס, במשחק מספר 2 כנראה שזה היה נגמר בסוויפ טבעי. אבל אותו הישג קליפרסי במשחק מספר 2 הוא גם זה שהעיר את גולדן סטייט ואחרי ניצחון קליל במשחק מספר 3, היא לא נתנה לקליפרס לקחת את המומנטום במשחק מספר 4 והייתה חדה ועירנית גם בשלהי הרבע השלישי של משחק 4 כשהמפרשיות נטלו את ההובלה. הווריירס הגיבו מיד עם דוראנט ואיגוודאלה וקארי (במשחק פושר) היה שם בשביל לסגור את הסיפור בדקות האחרונות. לקליפרס, על הסגל הרחב שלהם והספסל התוסס, אין באמת מה למכור מול הלוחמים וכשמה שיש לך להציב מול קווין דוראנט זה דנילו גלינארי (כבודו במקומו מונח) אז הסדרה למעשה הוכרעה עוד לפני הג'אמפ הראשון. הקליפרס עשו את שלהם עם הניצחון ההוא במשחק מספר 2 ויוכלו ללכת הביתה עם ראש מורם אבל האם הם יכולים לשנות משהו הלילה או למכור משהו חדש? הסיכויים לכך קלושים.

לא כזה המצב בסדרה השנייה שהמפתח העיקרי להבין אותה הוא אחוזי הקליעה של הג'אז. אחרי שני משחקים איומים ומשחק אחד בינוני, יוטה לא ויתרה במשחק הרביעי ולצד הרבה מלחמה בהגנה (שלטה 35-52 בריבאונד), האסל והתלהבות גם הציגה אחוזי קליעה טובים יותר.. לא, לא אחוזי קליעה טובים (31.4% מחוץ לקשת) אבל בהחלט משופרים לעומת המשחקים הקודמים (29% בשלישי, 21.4% בשני, 25.9% בראשון).

ועם זאת, קשה להגיד שיוטה הציגה משהו שונה שיוסטון לא תצליח לפתור אותו. יוסטון נקלעה ליום נוראי מהספסל שלה שתרם 5 נקודות בלבד (לעומת 30, 35 ו-34 במשחקים 1-3) ושגם קלינט קאפלה עולה לא בקו הבריאות ותורם 4 נק' בלבד, לא היה לטילים מה למכור. הסיכויים שכל זה יחזור במשחק הלילה? קלושים. יוסטון אמורה לנצל את הקהל הביתי, את האדרנלין, את היכולת הטובה יותר וגם את העובדה שיוטה תגיע נינוחה יותר ביודעה שבסוויפ היא לא תודח, בשביל לסגור את הסיפור. ועם כל אלו לא יעזרו לרוקטס אז גם הידיעה לפיה אף קבוצה מעולם לא חזרה מ3-0 אמורה לחדור לראש של הג'אז במוקדם או במאוחר. לא, הסדרה הזו לא תהיה הפעם הראשונה שזה קורה.

בקיצור, מה מומלץ להלילה? אם אתם אוהדי יוסטון וגולדן סטייט, שווה לצפות במשחקים שיהיו חזרה גנרלית לסדרה הכל-כך מעניינת שאמורה להיות ביניהן בשלב הבא. ואם אתם אוהדי יוטה והקליפרס? פשוט תשתמשו בטריק של לינקולן, תתייחסו לכל זה בהומור 🙂