עומרNBA: הלוגו

היום כבר לא ארבעים וארבעה ימים לעומר, אבל בשל אילוצי הפקה, יעלו הפוסטים לפי הסדר וניישר קו במהלך היום…

אם יש משהו שהליגה יודעת לעשות בצורה מדהימה זה לכבד את האגדות שלה שהם פורשים. בין עם זה סרטוני פרידה מרשימים, עונות פרישה מרשימות. בין עם זה לכבד את השחקן ע"י הענקת פרסים על שמו.
למשל, פרס ה-MVP של סדרת הגמר נקרא על שם ביל ראסל. הגביע של הקבוצה הזוכה במשחק הגמר נקרא ע"ש לארי אובריין.

אבל יש שחקן שזכה בכבוד הגדול ביותר, הוא זכה להיות על הסמל של הליגה הטובה בעולם, ועליו נדבר היום. היום מדברים על ג'רי ווסט.

הבהרה חשובה לפני שנתחיל: מעולם אף גורם רשמי לא אמר שהסמל מבוסס עליו. יש תיאוריות שונות לגבי מי השחקן שעל הלוגו אבל הדעה הרווחת היא שווסט נמצא על הלוגו באחת מהתמונות האייקוניות באותה תקופה (ראו למעלה)

ווסט נולד במערב וורג׳יניה. כילד היה בעל מבנה שברירי והיה צריך לקחת תוספים לחיזוק הגוף.
עקב מבנה הגוף שלו לא יכל לשחק עם ילדים אחרים מחשש שיפצע אז ווסט בילה את רוב ילדותו בקליעה לבד לסל.

ווסט בחר ללכת לתיכון איסט בנק. בעונתו הראשונה כמעט לא שיחק עקב מבנה גופו, אך בעונתו השנייה חווה קפיצת גדילה והפך לפיזי יותר ובעקבות כך תפס את המקום בחמישייה כסמול פורוורד. ווסט הפך במהרה לסנסציית תיכונים. בשנתו האחרונה בתיכון נבחר לאול אמריקן ולשחקן המצטיין של מערב וירג׳יניה.
בעונתו האחרונה סיים עם ממוצע של 32 נק' והצעיד את קבוצתו לזכייה באליפות המדינה.
בעקבות ההישג בכל שנה ביום הזכייה (24 במרץ) היו משנים את שם הבית ספר לווסט בנק (…).

לאחר התיכון מכללות רבות התחרו על שירותיו של ווסט אך הוא החליט להישאר קרוב לבית ובחר ללמוד באוניברסיטת מערב ורג׳יניה.
ווסט התחיל לפתוח בחמישייה תוך זמן צעיר, הוא עזר לקבוצה להגיע לטורניר המכללות שם הודחו בסיבוב הראשון.
בשנה שלאחר מכן הוביל את קבוצתו פעם נוספת בטורניר המכללות. בטורניר קלע בממוצע 32 נק' למשחק והוביל את קבוצתו עד לגמר הטורניר שם הפסידו לאוניברסיטת קליפורניה. ווסט זכה בשחקן המצטיין בפיינל פור של הטורניר. 
בשנתו האחרונה המשיך ווסט להראות מספרים מופלאים ובקיץ של אותה שנה הוביל את נבחרת ארצות לזכייה במדליית זהב באולימפיאדת רומא.

לאחר קריירת המכללות המוצלחת הוא יצא לדראפט. ווסט נבחר בדראפט 1960 במקום השני ע"י הלייקרס שעברו באותה שנה ממינאפוליס ללוס אנג׳לס.
ווסט חבר לביילור שכיכב בקבוצה.ווסט שהיה ידוע כקלע טוב מבחוץ קיבל במהרה את הכינוי Mr. Inside כפרפראזה לכינוי של ביילור Mr. Outside.
ווסט כיכב כבר בעונתו הראשונה וסיים עם ממוצעים של 17 נק', 7 ריב' ו-4 אס'. נתונים אלו סייעו לו להיבחר למשחק האולסטאר כבר בעונתו הראשונה. לאחר סיום העונה הסדירה סייע ווסט ללייקרס בריצת הפלייאוף שנגמרה בגמר המערב שם הפסידו ב-7 משחקים לסנט לואיס הוקס.

בעונה שלאחר מכן הלייקרס חסרו את ביילור שהיה במילואים במהלך אותה העונה. ווסט קיבל את המושכות ולקח אותם בשתי ידיים. הוא סיים את העונה עם 30 נק', 7 ריב' ו-5 אס' ונבחר לחמישייה הראשונה של העונה. באותה עונה קלע זריקות רבות במאני טיים וזכה בכינוי Mr clutch (כן הם היו מקוריים בכינויים פעם).
הלייקרס הגיעו לגמר הליגה שם פגשו את הסלטיקס במה שיתפתח לימים כיריבות הגדולה ביותר בתולדות הליגה. ווסט העלה את הלייקרס ליתרון 2-3 בסדרה עם סל על הבאזר במשחק מספר 5. הסלטיקס ניצחו את המשחק הבא והסדרה הגיעה למשחק מכריע. הסלטיקס ניצחו את המשחק השביעי בהארכה וזכו באליפות השלישית ברצף.

בעונת 62/63 המשיך ווסט להציג יכולת טובה אך נפצע לקראת סוף העונה. הוא חזר במהלך הפלייאוף אך היה בכושר ירוד והלייקרס הפסידו בגמר הליגה לסלטיקס ב6 משחקים.
בעונה לאחר מכן ווסט הציג יכולת טובה, אך עקב הידרדרות ביכולת של ביילור הלייקרס הודחו כבר בסיבוב הראשון.

בעונת 64/65 הגיעו הלייקרס לגמר המערב שם פגשו את בולטימור בולטס. ווסט כיכב במהלך כל הסדרה וסיים אותה עם ממוצע של 46.3 נק'. הממוצע הגבוה ביותר לשחקן בסדרת פלייאוף עד היום.
בגמר פגשו הלייקרס שוב את הסלטיקס והפסידו פעם נוספת.
גם בעונה שלאחר מכן נפגשו הקבוצות בגמר ושוב יצאו הסלטיקס עם ידם על העליונה.

בעונת 66/67 ווסט לא שיחק חלק מהעונה עקב פציעה והיכולת של ביילור הייתה בצניחה. 
בינואר באותה עונה במשחק מול בולטימור קלע ווסט 45 נק' ב-94% אחוז מהשדה תוך שהוא מחטיא סל שדה אחד. הוא עד היום מחזיק בשיא הליגה להכי הרבה נק' במעל 94% אחוז מהשדה. בפלייאוף הלייקרס עפו בסוויפ בסיבוב הראשון.
בעונה הבאה המשיך לסבול ווסט מפציעות וסיים עם מס' הנק הנמוך ביותר מאז עונת הרוקי. ווסט שנבחר בששת העונות האחרונות לחמישייה הראשונה הסתפק הפעם בבחירה לחמישייה השנייה.
בסיום העונה הגיעו הלייקרס פעם נוספת לגמר הליגה שם הפסידו שוב לסלטיקס.

בעונת 68/69 הצטרף לקבוצה ווילט צ׳מברלין. 
צ׳מברלין לא הסתדר עם ביילור והאווירה בחדר ההלבשה הידרדרה ןבהתאם גם המספרים של ווסט. באותה עונה נבחרה לראשונה חמישיית ההגנה של העונה. ווסט נבחר לחמישייה השנייה. 
בגמר הליגה נפגשו שוב הלייקרס והסלטיקס.
ווסט כיכב לאורך כל הסדרה שהציג תצוגות קליעה מרשימות כולל 51 במשחק הראשון ו-41 במשחק השני. הסדרה הגיעה למשחק 7 בו ווסט סיים עם טריפל דאבל של 42 נק', 13 ריב' ו12 אס'. למרות התצוגה המרשימה הלייקרס הפסידו את הסדרה בהארכה. באותה עונה חולק לראשונה תואר המצטיין של סדרת הגמר ועל אף ההפסד זכה ווסט בתואר ה-MVP Finals והיה לשחקן היחיד בהיסטוריה שזכה בתואר כשקבוצתו הפסידה בגמר.
עונה לאחר מכן צ'מברליין היה פצוע במשך רוב העונה. ווסט המשיך לספק תצוגות מופלאות והלייקרס הגיעו לגמר הליגה שם פגשו את הניקס. במשחק שלוש במצב של 2 נק' הפרש לניקס קלע ווסט סל משלושת רבעי מגרש. כיוון שבאותם ימים לא היה עדיין את קו השלוש הסל נחשב רק כ-2 נק' והמשחק הגיע להארכה. בהארכה נקע ווסט את ידו מה שהוביל את הניקס לניצחון במשחק. הלייקרס הפסידו את הגמר ב-7 משחקים.

בעונת 71/72 ווסט הודיע שהוא שוקל פרישה עקב הפציעות הרבות שלו וההפסדים המרים. ווסט המשיך להצטיין באותה עונה ונבחר פעם נוספת לחמישייה הראשונה של העונה ולחמישיית ההגנה. הוא גם זכה באותה עונה בתואר מלך האסיסטים.
בגמר הליגה פגשו הלייקרס את הניקס. ווסט הראה יכולת טובה במהלך הסדרה אבל לא התעלה כמו בדרך כלל במעמדים הללו. אך למרות זאת הלייקרס ניצחו את הסדרה ב-5 משחקים. וכך לאחר 8 הפסדים בגמר ווסט זכה סוף סוף באליפות המיוחלת שלו.
בעונה לאחר מכן הליקירס שוב הגיעו לגמר אך הפעם הפסידו לניקס.
בעונת 73/74 פרש ווסט ממשחק.
ב-1979 נכנס להיכל התהילה.

לאחר פרישתו אימן את הלייקרס עד 1979. ב82/83 הפך לג'נרל מנג'ר של הלייקרס וביחד עם פט ריילי הצעיד את השואו טיים של הלייקרס ל-4 אליפויות. בתחילת שנות האלפיים היה שותף גם לטריפיט של שאקובי.
ב2002 מונה לג'נרל מנג'ר של ממפיס שם כיהן עד 2007.
כיום ווסט חבר בהנהלה של הקליפרס.

ווסט היה שחקן מדהים. שוטינג גארד עם ג'אמפ שוט קטלני ועם יכולת הובלת קבוצה. הוא היה גם מגן מעולה ונבחר 4 פעמים לחמישיית ההגנה של העונה למרות שהתואר התחיל להיות מחולק רק 5 שנים לפני פרישתו. אבל זו לו השאלה הגדולה על ווסט. 
השאלה הגדולה היא האם ווסט היה לוזר?
אם נסתכל על המספרים היבשים התשובה היא כן, בסופו של יום הוא עם מאזן 9-1 בגמרים. אפילו לברון מסתכל על המאזן הזה ומחייך. מצד שני כמעט כל פעם ווסט הראה יכולת פנומנלית ברגעים החשובים. עד היום הוא מקום רביעי בממוצע נק' בגמרים ומקום ראשון בנק' סה"כ. הוא קלע כמעט 3 נק' יותר בממוצע בפלייאוף מאשר בקריירה שלו. והסיבה שהוא זכה בכ"כ מעט גמרים היא נעוצה גם בחוסר מזל שהוא התמודד מול אחת השושלות הגדולות בהיסטוריה.

ואולי זה בעצם הסיבה שווסט זכה להיות הלוגו. כי הקריירה של ווסט הוכיחה לנו שאתה צריך לעשות כמה שיותר כדי להוביל לניצחון, אבל לפעמים זה פשוט לא מספיק. אבל זה לא אמור למנוע ממך לנסות שוב ושוב. וווסט הוכיח לנו את זה פעם אחר פעם.
וזה למה הוא Mr.Clutch וזו הסיבה בגללה הוא הלוגו.

הישגי קריירה:

As player:
NBA champion (1972)
NBA Finals MVP (1969)
14× NBA All-Star (1961–1974)
NBA All-Star Game MVP (1972)
10× All-NBA First Team (1962–1967, 1970–1973)
2× All-NBA Second Team (1968, 1969)
4× NBA All-Defensive First Team (1970–1973)
NBA All-Defensive Second Team (1969)
NBA scoring champion (1970)
NBA assists leader (1972)
NBA 35th Anniversary Team
NBA 50th Anniversary Team
No. 44 retired by Los Angeles Lakers

As executive:

8× NBA champion (1980, 1982, 1985, 1987, 1988, 2000, 2015, 2017)
2× NBA Executive of the Year (1995, 2004)