היום 46 ימים לעומר.
ואחרי שכתבתי על כמה שחקנים ברצף עם המספר של היום, הרצף נעצר
ואומנם אין אף שחקן משמעותי שלבש את גופיה מספר 46 אבל 4 ועוד 6 הם עשר וגם 5 ועוד 5 הם עשר.
ואם בעשר עסקינן יש (לרובינו) עשר אצבעות והיום נדבר על האצבע המפורסמת ביותר בכדורסל.
היום נספר על דיקמבה מוטומבו.
דיקמבה מוטומבו מפולונדו מוקאמבה ז'אן-ז'אק ווטומבו, כן זה השם המלא שלו, נולד בקונגו.
הוא הלך לאוניברסיטת ג׳ורג׳טאון כדי להיות רופא. אבל ג׳ון תומפסון המאמן דאג לגייס אותו לנבחרת הכדורסל של האוניברסיטה.
מוטמבו הצטיין וביחד עם אלונזו מורנינג יצרו צבע קשוח ואימתני.
במהלך החופשות התמחה מטומבו בקונגרס ובבנק הבינלאומי.
לאחר 4 שנים סיים עם תואר דו-חוגי בדיפלומטיה ובלשנות.
דיקמבה נבחר במקום הרביעי בדראפט 91 ע"י הנאגטס.
כבר בעונתו הראשונה כיכב בקבוצה, נבחר לאולסטאר והגיע למקום השני במירוץ לרוקי העונה. הוא סיים את העונה עם ממוצע של 16 נק', 12 ריב' ו3 חס'.
מטומבו המשיך להצטיין במדי הנאגטס אבל הקבוצה לא הצליחה להעפיל לפלייאוף.
בעונתו השלישית סיימו במקום ה8 ומטומבו העפיל לראשונה בקריירה לפלייאוף.
הסדרה הייתה אמורה להיות חד צדדית, כולם הימרו על ניצחון של הסופרסוניקס של פייטון וקמפ, אבל מטומבו נתן סדרה מדהימה. במהלך חמשת המשחקים ביצע 31 בלוקים(שיא NBA) ובסיום המשחק החמישי מטומבו נשכב על הרצפה, הפה שלו חצי פתוח, לא ברור אם הוא צוחק או בוכה ופשוט מחזיק את הכדור מעל הראש. הנאגטס הפכו לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שסיימה מקום 8 וניצחה את מקום 1.
בסיבוב הבא פגשו הנאגטס את הג׳אז. מוטומבו המשיך להצטיין ונתן 38 בלוקים בסדרה אבל הפעם זה לא הספיק והג׳אז ניצחו ב7 משחקים.
בעונה הבאה זכה מוטומבו בתואר שחקן ההגנה של העונה.
בעונת 96/97 חתם בהוקס. מוטומובו המשיך להצטיין וזכה פעמיים נוספות בשחקן ההגנה של העונה.
בעונת 2001 עבר לסיקסרס. מוטמבו זכה בפעם הרביעית בתואר שחקן ההגנה של העונה(שיא NBA ביחד עם בן וולאס). ביחד עם אייברסון ובערך זהו הגיעו הסיקסרס עד לגמר הליגה שם הפסידו ללייקרס של שאקובי.
לאחר מכן נדד לנטס ומשם לניקס משם לבולס וסיים את הקריירה שלו בחמש שנים ברוקטס.
מוטומבו היה ידוע כחוסם אגדי, עד היום הוא מקום שני בכל הזמנים בחסימות.
לאחר חסימה היה נוהג לנופף באצבעו באמירה:
Not in my house.
אבל הסיפור פה הוא הרבה מעבר לכך.
דיקמבה נראה כמו הסטראוטיפ הקלאסי.
בחור שחור גדול, בעל הליכה קצת גמלונית מבטא מצחיק (מישהו צייץ פעם שהוא הפליץ וזה נשמע כמו דיקמבה מדבר בשפת האם שלו), קול עבה ומוזר (הציוץ הטוב בעולם: אם משהו יקרה לבחור שמדובב את קוקי מונסטר אני אשן בשקט בידיעה שיש לנו את דיקמבה מוטומבו כגיבוי, יש למטה סרטון שלו מקריא את הציוץ הזה חובה לראות), אבל הוא היה הכל חוץ מזה.
בחור מצחיק מלא בחן, בעל תואר ראשון דו-חוגי, אהוב ע"י הקהל וכוכב ראיונות ופרסומות.
מוטומובו היה ועדיין פילנתרופ גדול, הוא עזר לילדים מעוטי יכולת בוושינגטון, עזר לנבחרת כדורסל הנשים של קונגו, ובנה בית חולים בקונגו.
כמו כן הוא ייסד קרן פילנתרופית שמתעסקת בהעלאת המודעות למחלות ודרכי מניעתן באפריקה.
מוטומבו גם ייסד אקדמיית כדורסל באפריקה שלימים תשלח לליגה את אחד הסנטרים הטובים שלה ג׳ואל אמביד.
בסופו של יום הסיפור על דיקמבה מוטומבו הוא סיפור על בחור גדול עם יד ענקית ואצבע מיתולוגית, אבל הוא בעיקר סיפור על אדם עם לב ענק.
הישגי קריירה:
8× NBA All-Star (1992, 1995–1998, 2000–2002)
All-NBA Second Team (2001)
2× All-NBA Third Team (1998, 2002)
4× NBA Defensive Player of the Year (1995, 1997, 1998, 2001)
3× NBA All-Defensive First Team (1997, 1998, 2001)
3× NBA All-Defensive Second Team (1995, 1999, 2002)
NBA All-Rookie First Team (1992)
2× NBA rebounding leader (2000, 2001)
3× NBA blocks leader (1994–1996)
2× J. Walter Kennedy Citizenship Award(2001, 2009)
No. 55 retired by Atlanta Hawks
No. 55 retired by Denver Nuggets
2 תגובות
אחד הביגמנים האהובים עלי בכל הזמנים.
איך כמעט הצליח להביא לאייברסון טבעת. הייתי מלא תקווה אחרי הנצחון במשחק הראשון.
פינה נהדרת על שחקן שחיבבתי מאד.
🙂
נסיך תרתי משמע! אחד מפורצי הדרך שהיום הולכים בה כה רבים