מאמן מתחיל – פרק ה'

מסקנות מהמשחק הקודם

הדבר הראשון שהחלטתי לשים אליו לב אצל השחקנים שלי הוא הבסיס: ירידה להגנה, ריבאונד, מסירות טובות והמנעות מאיבודי כדור. כבר עשית 80% מהכדורסל, במיוחד בגילאים האלה. בתחילת האימונים היו לנו 3 איבודים מתוך 4 התקפות. אמרתי לעצמי שזה לא יכול להמשך ככה, ושמתי באימונים האחרונים את הדגש על ההתקפה.

אז חזרנו להגנה במידה סבירה, הריבאונד שלנו היה טוב, המסירות ואיבודי הכדור – לא משהו. ההתקפה תחכה לאימונים הבאים, שגם בה נגעתי. הצלחתי לייצר אאוט מחוץ די פשוט. השחקנים הבינו אותו יחסית מהר ואנחנו מתרגלים כל הזמן ומתאימים את האאוט לקבוצה בכל אימון שעובר. הוא עדיין תרגיל יחסית מורכב שלא מתאים לקבוצות דרבי, אבל החבר'ה שלי מתמודדים בגבורה.

עוד משהו שהחלטתי לעשות באופן גורף הוא לשים את הדגש על ירידה להגנה. בגילאי הילדים מנצחים באמצעות נקודות פשוטות, שהן ריבאונד התקפה ומתפרצת. אני רוצה להיות קבוצת ההגנה החזקה ביותר. מדוע? כי להיות קבוצת ההתקפה זה דבר שתלוי לחלוטין בשחקנים ובפעילות שלהם אחרי האימון איתי. אני יכול לחזק אותם, אבל לא ברמה של לתת להם אדג' בהתקפה כזה שיהווה יתרון על הליגה.

סדנה מקצועית

הזדמנות להכיר את מ.י.ק.י ופיני גרשון Face to face. את האמת שמיקי גם נשא נאום מרגש והיו תרגילים סופר מעניינים שאפשר לעשות באימון. הסדנאות האלה נצרכות וחשובות; מי שמגיע אליהן נהנה ממאמנים מנוסים ושיש להם ניסיון עם ילדים. הם מראים דברים חשובים שכדאי לשים עליהם דגש. המאמן הישראלי, זה שהיה בהתחלה, היה הכי טוב בסדנה. אני אפילו לא זוכר את השם שלו. בחור מבוגר (מעל 55 לטעמי) שעשה הכל בשביל להפעיל את הילדים והיה נראה שהוא נהנה מהאימון.

כמה אירוני – באימונים נתנו את הדגש על ירידה להגנה ומסירה, לא יכולת אישית, כמו שחשבתי שיקרה. בעיקר מסירה. איך יוצרים מסירות איכותיות וטובות עם תרגילים שמפעילים את הילדים כל הזמן. צילמתי. ברגע שהיה תרגיל כזה הקפדתי לשתוק ולהפנים. הפלוס הגדול מהסדנה? לדבר עם עידן עופר תוך כדי ולקבל ממנו כמה תרגילים שעשו את ההבדל במשחק השלישי.

משחק שלישי: פוגשים את מי ששיחקו נגדנו במשחק האימון

אז את הקבוצה הזו פגשנו כבר בפרק השני של מאמן מתחיל והפעם הגענו עם רצון לנצח – התבססה לה כבר יריבות בין שני מועדוני הפאר. אנחנו כבר מכירים את חומר השחקנים שלהם, והפעם דברים נראו אחרת לגמרי. שמתי את הדגש על ההגנה באימונים. 35 היה הסכום שאמרתי לעצמי – זה המקסימום שהיריבות שלי יגיעו אליו. במידה והן יעברו אותו, נהיה בבעיה; במידה ולא – ננצח בוודאות של 95%.

באימונים אני צועק, משמיע דעה ומעורב בכל מהלך. אני מעיר ומשפר את מה שאני יכול לתת בלי לפגוע בשטף ולתת לילדים להתקרר על המגרש. במילא הקבוצה היא עם 20 ילדים… החוכמה היא לגשת אליהם. אז קבעתי משחק ושוב, המשחק אצלהם. אני כבר מגיע מוכן מנטלית. עד עכשיו המאמנים מולי יחסית שקטים – אני צורח, שואג, מטריף את השחקנים ובסופו של דבר יוצא מדעתי. לפחות אני נהנה מזה.

על סיכום המשחק השלישי אכתוב בשבוע הבא.