גולדן סטייט ווריירס 2019-20 – לאן פנייה של השושלת

אולם –

תגידו שלום לאורקל ארינה החל מהעונה משחקים בצ'ייס ארינה בסן פרנסיסקו (כי אוקלנד זה ממש לא סטייל), זה היה מעט אירוני שדווקא גולדן סטייט שניפצה כל שיא אפשרי לניצחנות בייתים ( עונה רגילה ופלייאוף) סיימה את דרכה באורקל ארינה עם 3 הפסדים רצופים בגמר. האורקאל שהיה האצטדיון הותיק בליגה (נבנה ב 1966) סיים את דרכו. הקומפלקס החדש יכלול גם מרכז קניות, מלון בוטיק ומסעדות גורמה וכמובן תאי צפייה יוקרתיים שמן הסתם יגישו מזון הרבה יותר מעניין מבירה והוט דוג. איך אומרים עדיף להיות בריא ועשיר מעני וחולה.

מאזן בעונה שעברה – הפסד 2:4 בגמר לטורונטו בהופעה מס 5 רצופה בגמר. את המערב הם סיימו במקום ה 1 לאחר עונה פושרת ומאזן של 25-57. את פלייאוף המערב היא צלחה בצורה פושרת עם 2-4 על הקליפרס (כולל הפסד ביתי שבו שמטה את היתרון הגבוה בתולדות הפלייאוף), ניצחון 2-4 על יוסטון (בו איבדה את דוראנט) , סוויפ על פורטלנד בגמר המערב ואז הגיע קוואי וגימד את גולדן סטייט בגמר.

מאמן – סטיב קר מתחיל את עונותו ה 6 בליגה כשמאזנו עומד על 88-322. מאזן הפליאוף שלו עומד על 77-28 ( אחוז הניצחונות הגבוה בהיסטוריה)

לסטיב קר יש המון מה להוכיח העונה, לאחר שניפק 2 עונות נפלאות למרות אובדן האליפות ללברון הוא קיבל את KD ולקח 2 אליפיות בהליכה הגיעה העונה האחרונה וההפסד לטורונטו בגמר שבו גם KD וגם קליי תומפסון עברו פציעות חמורות מאוד.

האתגרים הניצבים בפני קר(כמו של הכוכב הגדול שלו) גדולים מאוד. אם הוא יצליח לחבר את הקיים ולהציג עונה שבה גולדן סטייט תססים עם 50 ניצחונת ומעלה קרנו כמאמן תצלח, בכל תרחיש אחר אני סומך עליו שיצא מזה עם קצת ציניות קצת הומור והרבה תירוצים.

שחקנים שעזבו / באו

או או או , גולדן סטייט ידעה שינויים בכל עונה אבל נראה שהעונה היא עוברת אוברל כללי שלא לומר שיפוץ כללי לאחר טולאל-לוס

נפרדנו כך – קווין דוראנט(עם אכילס קרוע לנטס), דמרקוס קאזינס(עם ברך גמורה ישב על הספסל בלייקרס), אנדרה איגודלה(ממפיס), שון ליווינגסטון (פרש), אנדרו בוגוט(חזר לליגה האוסטרלית), יונאס ירבקו(חיימק'ה מוסקבה), ג'ורדן בל(מינסוטה,נקווה בשבילו שהחליף גרדרובה), קווין קוק(לוס אנג'לס לייקרס,חושב גבוה הבחור), דמיאן ג'ונס(אטלנטה הוקס).

בא לשכונה בחור חדש – דיאנג'לו ראסל(עונת אולסטאר בנטס), ווילי קאולי סטיין(הגיע תוך שעתיים נסיעה מסקרמנטו), גלן רובינסון III(מעיר המכוניות לעיר שלאנשים יש כסף לקנות מכוניות), אלק ברקס(עשה קאר פול עם קאולי סטין), עומארי ספלמן(אם לא עומרי אז לפחות עומארי), ג'ורדן פול (רוקי), אלן סמיילגיץ' (רוקי), אריק פסקאל (רוקי).

אז מה היה לנו בקבוצת גולדן סטייט ווריורס?

גולדן סטייט שהייתה הקבוצה שאהבנו לאהוב וגם הקבוצה שאהבנו לשנוא. היא התחילה כקבוצה שהייתה נוחה מאוד לאוהבי הצלחות ושונאי לברון שזיהו את הפוטנציאל וקפצו על העגלה. מה שגרם לאוהדיה המתוסכלים הותיקים והמאותגרים נפשית שלא לקבל את ההייפ ואת האהבה הגורפת בשלווה. בשלב מסויים הגיע בחור חדש בשם KD ואז מפלס השנאה עבר לשיאים חדשים כשגולדן סטייט הפכה לקבוצה השנואה באמריקה (ובקנדה). משך רוב העונה שעברה היא שיחקה על הילוך שני כעקב האכילס של הקבוצה (הספסל החלש) רק החמיר עם האכילס הקרוע של KD ופציעת הברך של קליי "איירון מן" תומפסון. דוראנט שניפק פליאוף הזוי לפני הפציעה מול יוסטון נשכח קצת בעיקר כי גולדן סטייט יצאה לרצף של 0-6 בלעדיו ו 4-30 ב 3 העונות של במעודון במשחקים בהם נעדר וקרי שיחק. החבר קוואי צינן את ההתלהבות והוכיח שוב לכל המצקצקים שכנראה בלי KD ללברון הייתה עוד טבעת או שניים. 4 הפסדים ב 5 משחקים ללא KD. גולדן סטייט הגיעה לא מוכנה לגמר עם טיעונים משונים כמו – לא שיחקנו מספיק מול טורונטו. והתנהלות קאמקאזית וחסרת אחראית עם השליחה למערכה את KD וקליי הפצועים (הייתה עמימות גדולה סביב הפציעה של דוראנט ובמשחק שבו חזר שיחק 12 דקות ברציפות זו לא חלוקת העומסים הכי יעלה בעולם, קליי חזר ממתיחה בברך תוך 3-4 ימים בפציעה שזמן ההחלמה הוא בדרך כלל 10 ימים עד שבועיים), קאיזינס חזר מפציעה לא קלה לחזור ולהפצע שוב במה שנראה אקורד סיום לקריירה שלא תגיע רחוק. קארי לבדו לא הצליח להושיע וגולדן סטייט רשמה 3 הפסדים באורקל לרשום הפסד שני בגמר ב 5 שנים. למרות הדמעות KD עזב לנטס. קליי נשאר ואיגי ושון וליבנגסטון הותקים כבר לא שם.

אז מה צפוי לנו ?

גולדן סטייט הגיבה עם החתמה מאוד מפתיעה של מלאכי ראסל שהגיע מעיר המלאכים דרך ברוקלין. קליי תומפסון החליט להשאר למרות שחוזר מאוד ע"י הלייקרס. ההרכב של גולדן סטייט לא מאוזן עם לא מעט החתמות שהן הימור (קאולי סטיין גלן רובינסון ה 3 וראסל כמובן). השילוב של ראסל במערכת נראה כמשהו קצת קשה לעיכול. קשה להאמין שגולדן סטייט תשנה את הסגנון שלה אבל היא צריכה לשחק יותר פיק אנד רול במהלך שיותר מתאים לראסל.

גולדן סטייט סיימה רק 13 בדיפנסב רייטינג בעונה הקודמת וללא קליי, איגי ודוראנט(שלא היה מספיק מוערך בהגנה) נראה שדרימונד גרין צריך לתפקד כיחידת חיסול של איש אחד. ההגנה של גולדן סטייט יכולה להראות כמו הטיילת בפיר 39.

שעון החול של גולדן סטייט יהיה החזרה של קליי עם כל הכבוד לאלפונסו מקיני אם קליי לא חוזר העונה אפשר להוריד באפריל את המדים ולעבור לביקני.

סימן שאלה גדול על טו טיים MVP סטף קארי. העונה זה הזמן שלו להראות מאיזה חומר הוא עשוי. כל שחקן עבר שנחשב לאחד מהגדולים נאלץ להתמודד עם פציעות וחסרונות. אם משווים את סטף ל 2 השחקנים הגדולים של דורו אז לברון סחב קבוצה נטולת איכות לגמר ובנוסף התמודד עם פציעות של הווינג מנ'ס שלו. קחו כל שחקן בקליבר של סטף ותחשבו על עונה עם סגל בינוני, לרוב זאת הייתה לפחות קבוצת פלייאוף. לקארי יש הזדמנות לנפק עונה שתמחק את כל סימני השאלה. ( 3 אליפויות 0 פיינל MVP) בנוסף אין לו בחגורה איזה רגע או משחק פנומנלי בגמר. אם קארי יספק עונה ברמת MVP ויקח את הקבוצה רחוק הוא יסיר את הספקות, יש גם אישהיא תחושה שהתקשורת והמדיה קצת רכים עם קארי, שחקן אחר היה נצלב אבל זה לא מה מעושים לפנים של אנדר ארמור ואחד השגרירים הכי גדולים של הליגה אי פעם.

דרימונד גרין השאיר כל חלק בגוף על הפארקט. הוא שיחק 104 משחקי פלייאוף ב 5 העונות האחרונות, הוא אינטנסיבי וחייב לשמור את עצמו בריא.

בשנים הקודמות סטיב קר הצליח לשלב שחקנים בינוניים ומטה ולתת להם אופק בליגה. העונה הוא יהיה זקוק להמון מזל. קר נהנה מהסגל הנוצץ בליגה הוא הצליח מאוד בוורירס למרות שיש מי שיאמר שגם מייק בראון ולוק וולטון שהיו על הקווים בהעידרו כמעט ולא הפסידו. לקר יש המון עבודה ויכולת להוכיח שההצלחה שלו לא הייתה מיקרית. ב 2016 למרות ההפסד לקליבלנד לאחר היתרון 3-1 הוא נשאר. יש משהו בקר שגורם לכשלונות לדלג לו מעל הראש.

סימן שאלה נוסף שמרחף סביב ד'יאנגלו ראסל הוא האם גולדן סטייט תממש את האופציה לעשות עליו טרייד באזור החגים (של הגויים לא שלנו) ומי יהיו החלקים בטרייד שכזה.

ונעבור לתסריטים בהרחבה –

תסריט פסימי –

גולדן סטייט לא מצליחה להתחבר. המערב קשה ודיאנג'לו ראסל לא פורע את השטרות. דריימונד גרין נפצע ולמרות שקארי נותן עונה מפלצתית של 35 נקודות למשחק עם שיא שלשות עונתי חדש גולדן סטייט מפספסת את הפלייאוף. קליי לא ממהר לחזור, קר משבית את קארי ב 15 המשחקים האחרונים של העונה גולדן סטייט משפרת עמדות לפני הדראפט. העונה מוכרזת כעונה פינססית וגולדן סטייט חוזרת לעונת 20-21 עם קליי-גרין-קארי + בחירת דראפט גבוהה + ג'וליוס ראנדל כשדיאנג'לו עושה את הדרך חזרה לניו יורק. 34 ניצחונות לגולדן סטייט וקר נשאר מחוייך ומחלק כיפים ליושבי השורות הראשונות.

תסריט ריאלי

גולדן סטייט נהנית מעונה נהדרת של קארי שמוכיח שהוא הקבוצה ולא להיפך. הוא חדור מוטביציה ומנהיג קבוצה שמשחקת כדורסל מאוד יעיל וחכם התקפית. קאולי סטיין וגרין יוצרים מטריה הגנתית מסויימת. עומארי ספלמאן וגלן רובינסון ה 3 משתלבים יפה ונותנים דקות יפות. אלפונסו מקיני ממשיך את מגמת השיפור שלו והוא הופך לשחקן לגטימי. אפילו דאינג'לו ראסל נהנה מעונת שיא והוא משמש עזר כנגדו. קליי חוזר באזור מרץ קצת חלוד אבל מספיק לתת לגולדן סטייט ריצה של 2-13 שמקפיצה אותה ל 48 ניצחונות ומקום 6 במערב למפגש פיקינטי מול לברון והלייקרס. גולדן סטייט מפסידה 2-4 אחרי שקווין קוק דופק שלשת ניצחון על הבאזר בגיים 6 ואומר -ככה יעשה למי שזרוק את קווין ולא מתייחס אליה כמו למלכה.

תסריט אופטימי(מידיי)

גולדן סטייט מוכיחה שלא כדאי להתעסק עם לב של אלופים גם אם הוא שבור. קארי לקח קשה את הדיבור שבלי KD הוא לא שווה ומספק עונת MVP לפנתיאון. גולדן סטייט שוברת את שיאי השלשות של יוסטון כשהיא עושה את זה באחוזים של 40%. גולדן סטייט שוברת שיאים התקפיים ונראית כמו דנבר של סוף שנות ה 90 (רק עם יותר ניצחנות). פילי קצת מפשלת במזרח ומוכנה לתת הכל בשביל קלעי. גולדן סטייט אורבת וחוטפת את טוביאס האריס בתמורה לד'יאנגלו. גולדן סטייט עושה 51 ניצחונות ומגיעה עד לגמר הליגה שם היא מפסידה לקליפרס וקאווי בדה ז'ה וו לימים הקשים של גמר 2019