סיקור משחקי חמישי ב-NBA

דטרויט פיסטונס – מילווקי באקס

הפיסטונס הגיעו לאולסטאר בלי כמעט אף נציגות בשום תחרות באולסטאר תודות לסגל הרחב שלהם שיודע בעיקר להיות בינוני. אפילו דרק רוז, שהיה צריך להשתתף בתחרות ה-Skills, נפצע ולא השתתף בה. היחיד שהשתתף היה צבי מיחאליוק עם שם של בעל בסטה בשוק הכרמל שהשתתף בסגל של 'הכוכבים העולים מהעולם'. ככה מייצבים וממתגים פרנצ'ייז חזק. בצד השני בבאקס מידלטון גם השתתף בתחרות ה-Skills וגם באולסטאר, עם כמה בחירות מוזרות ביותר של יאניס.

והיה גם משחק. בגדול, הפיסטונס הצליחו לייצר 2-3 הפרש ברגעים הראשונים של המשחק, עד שהבאקס כתשו אותם לחלוטין והשאירו להם את הסוף לחזור קצת. לא נשארו אצל דטרויט מי שישמור על הכבוד שלהם כאשר הבאקס כבר פלרטטו עם 30 הפרש במחצית, 70-41. דריק רוז חזר מפציעה לאבד ות'ון מייקר החטיא איירבול רע כשקייסי חייב לצפות בקבוצה שלו מביכה את הפרקט. מרחם על מי שהיה צריך לראות את המשחק הזה בשלמותו. סיימנו ב-126-106 רחמן של הבאקס על הפיסטונס.

לבאקס יאניס עם 33-16-4-3 בנקודות, ריב', אסיסטים וחטיפות, מידלטון השלים עם 28 ו-8, בלדסו קינח עם 19 ו-6 אסיסטים. בדטרויט, למרות דאבל דאבלים של כריסטיאן ווד וברוס בראון, אין את מי לציין לטובה.

אטלנטה הוקס – מיאמי היט

מיאמי היט הגיעו חמים וחזקים ל-ATL כשהיו להם שני אולסטארים והם מוכנים להרים את הקבוצה לרמה הבאה ולהכניס אותה לפלייאוף, וגם להלחם שם. ההיט וההוקס עם 4 מ-10 האחרונים (כשההוקס משתפרים, כן?) ומיאמי נמצאים בשלב בו הם 4 במזרח ומסתבכים ללא צורך. מיאמי מובילים למשך רוב המחצית הראשונה עד שברבע השני משהו קורה בהתקפה של מיאמי והם חורקים למשך כמה דקות קריטיות. בכמה הדקות האלה אטלנטה רצים, הופכים את התוצאה ועולים לדו-ספרתי בניצוחו של טריי יאנג.

ספולסטרה מאפס את החניכים שלו ובאמצעות כמה חילופים חכמים מצליח לעלות ליתרון לקראת המחצית השנייה. מיאמי ממשיכים להוביל בביסים קטנים עד שקאמבק, שוב בניצוחו של טריי יאנג, מכניס את ההוקס לעניינים וקובע שיוויון 119 על הלוח. קצת יותר מ-2:30 דקות לסיום. איגי נוגס ביאנג והשמירה שלו פחות עובדת על הטיסן הקטן.

דיאנדרה האנטר שוב משווה ל-124 וחטיפה גדולה של קאם רדיש מסתיימת בנקודות. ההיט מסתבכים כאשר באם באם לוקח ריבאונד ותנועה אחת מונעת ממנו לעשות ג'אם, שזו התנועה של טריי יאנג מוציא לו את הכדור מהידיים ברגע שהוא נוחת. ההוקס מנצחים אחרי שהיו בפיגור של 11 הפרש לקראת סוף הרבע השלישי. 129-124 בסיום כשטריי יאנג מצליח לנפץ את שיא הקריירה שלו ולהעלות אותו ל-50 נקודות!

לאטלנטה כאמור יאנג עם 50 ו-8 אס', האנטר והוארטר עם 17 כ"א, רדיש עם 16. במיאמי באם-באם עם 28, 19 ריב', 7 אס' ו-3 חט', ג'מאל באטלר עוזר עם 17, 8 ריב' ו-9 אס' שלא מספיקים.

פילדלפיה 76' – ברוקלין נטס

מישהו מריח את זה? כי אני לא מריח את זה. הרבה אומרים שפילי צריכה להעביר את אמביד או סימונס בטרייד מבחינה טקטית, ובצדק. סימונס, לפחות בקרוב, לא יהפוך להיות הפיור שוטר שהוא צריך להפוך אליו כדי לעזור לאמביד לרווח את הרחבה. המשחק הזה הסתיים בהארכה והוביל למתח נחמד כשהיו פה שני צדדים עייפים למדי.

לבינתיים, כשסימונס לא נמצא, אמביד עושה את זה לבד. פילדלפיה פתחו מבערים ברבע הראשון והגיעו ל-16 הפרש כשאמביד כבר עם 11 נקודות ו-3 איבודים. אין מה לעשות, הוא מביא אליו את ההגנה ולא תמיד זה עובד. ברבע השני משהו משתנה והנוכחות של לאברט בצד הברוקלינאי משתלמת. הוא משלים 13 נקודות במחצית, וברוקלין עולה ל-52-42 בסוף הרבע. חלק מזה שבגלל שב-9:40 דקות הראשונות של הרבע הם קלעו שני סלים בלבד… רק 16 נקודות ברבע, מביך לפילי.

ברבע השלישי כבר ברוקלין מאבדים לחלוטין את היתרון ועולים ביתרון מינימלי של נקודה לרבע האחרון. זה היה הרבע בו אמביד והאריס כתשו את הנטס. אמביד התחיל עם 16 וסיים עם 29, האריס עם 10 וסיים עם 16. ברבע האחרון דיאנדרה ג'ורדן עזר הרבה לברוקלין להמשיך להיות במשחק. דינווידי, בזמן שקיירי אירווינג לא נמצא, ממשיך להראות שהוא שחקן מצוין ולפרוח. הוא משחרר לדיאנדרה עוד אלי-הופ שנותן 3 הפרש לברוקלין, 3:28 לסיום.

טיפ-אין גדול של האריס שובר בצורת של שתי דקות ללא נקודה בסיקסרס והם ממשיכים את המומנטום. שיוויון 101 אחרי עונשין של אמביד, 35.9 שניות לסיום. זריקה סופר-קשה של דינווידי מסתיימת בנקודות וזה 2 לנטס. פאול של דינווידי על אמביד קובע את סיום ה-48 דקות על שיוויון 103. בהארכה רק דינווידי קולע זריקת עונשין וזה מסכם את הכוח שנותר לנטס. 112-104 לפילי בסיום המשחק.

אמביד חיה עם 39 ו-16 ריב', טוביאס עם 22, 12 ריב' ו-6 אס', ברקס עם 19. בברוקלין לאברט עם 25, דינווידי עם 22 ו-8 אס', ג'ורדן עם 14 ו-15 ריב'.

שיקגו בולס – שארלוט הורנטס

בקצרה? הבולס לא הובילו לשנייה על שארלוט הורנטס. לא הובילו שנייה מול שארלוט הורנטס. Let that one sink in. מי שרוצה לראות יותר על המשחק המחריד הזה – כאשר שתי הקבוצות סיימו 103-93 ועם 25% ל-3. כמעט ראסל ווסטברוק סטייל. ברידג'ס (22 ו-8 ריב') ומונק (25 ו-6) הובילו את ההורנטס, את שיקגו הובילו ת'דאוס יאנג (22 ו-11 ריב', 4 חט') וזאק לאבין (19, 7 ו-7, 36% מהשדה ו-14% ל-3). משחק מחריד.

סקרמנטו קינגס – ממפיס גריזליס

הגריזליס מייצרים משחקים מותחים ומהנים לצפייה, זו עובדה. חלק גדול מזה בזכותו של ג'ה מוראנט, שיודע לספק הייליטים יפים מאוד. יונאס ואלנצ'יונאס הוא גם שם חם מאוד, אבל מי שעזר להם בגדול הפעם וקלע את הזריקות הוא ד'אנתוני מלטון. מי? גם אני כמעט ולא הכרתי עד שהייתי חובב פנטזי מושבע, וגם אז בקושי הכרתי. הרבע הראשון נפתח בגישושים כאשר בוגדנוביץ' החביב גם פותח במדי הקינגס.

ולנצ'יונאס מעלה את הגריזליס ל-9-7 ושם הזכויות של הגריזליס נגמרו. בארנס קלע את השלשה השנייה שלו במשחק (כבר אז, כן כן) ובייליצה התחיל לעשות בלאגן בהגנה של הגריזליס. אחרי פחות מ-6 דקות כבר האריסון בארנס עם 4 שלשות, 12 נקודות וזה 23-11 לקינגס. מלטון חביב הקהל צבר רק 10 נקודות עד סיום הרבע השלישי, כשקינח וסיים אותו בשלשה שהורידה את הגריזליס ל-94-90, לפי שלשה גדולה שהחזיר לו בייליצה במזומן באותו הרגע. (כמו שהבנתם, דפדפתי מהר)

אני בטוח שבספסל של הגריזליס אמרו שהם יכולים לנצח את המשחק אבל בין דיבורים ובין מעשים יש פער. הם פתחו את הרבע הרביעי עם 2 נקודות ב-3 הדקות הראשונות וראו שההפרש של סקרמנטו עומד כבר עם 107-92, שזה 15. ממפיס חזרו לרדוף ו-6:24 לסיום המשחק גם היו במצב שדאנק של מוראנט שם אותם ברק 4 הפרש והמשחק פתוח לגמרי. שוב מוראנט ושוב מלטון וזה רק הפרש של נקודה לטובת הקינגס. קורי ג'וזף עם שלשה גדולה 2:30 לסיום המשחק נותן לסקרמנטו מרווח של שני פוזשנים.

והנה התעורר ד'יארון פוקס לרגעי הסיום של המשחק. עם פול-אפ גדול ושלשה שהארדן היה גאה בה – הוא מעלה את הקינגס שוב ל-7 הפרש. הגריזליס מנסים לחזור מזה אבל נשאר להם מעט מדי זמן. בסיום 129-125 לקינגס אחרי מאבק של זריקות עונשין בסיום המשחק.

לקינגס האריסון בארנס עם 32 (7/11 ל-3), פוקס עם 26, הילד 20, בייזמור 18. מלטון מוביל את הגריזליס עם 24 ו-6 ריב', מוראנט עם 19.

גולדן סטייט ווריורס – יוסטון רוקטס

הארדן בחיים לא יפספס את ההזדמנות להשפיל את הקבוצה שכמה פעמים לקחה לו את הזכות להיות בגמר הליגה. נכון, אלה גולדן סטייט חלשים מאוד ומובלים על ידי אנדרו ויגינס (שאולי המוח שלו ישתנה והוא ילמד מתרבות מנצחת..?). סטף קרי גם עולה להתחמם ביחד עם הווריורס והם מתעקשים שהוא 'יעלה לשחק בשלב מסוים של העונה', כאילו שהם לא מוותרים עליה לגמרי ו'יש על מה לשחק'. תשאירו אותו על הספסל ותשביתו אותו. כולנו יודעים שזה מה שאתם עושים בפועל, כי אם היה עכשיו פלייאוף, הוא היה משחק 100%.

רבע ראשון-טאקר מעלה את הרוקטס, כחלק ממתח השלשות שלהם, ל-25 הפרש. משם זה גארבג' טיים ארוך, ממושך, מייגע ומעייף. גם במשחק כזה ראסל ווסטברוק מוצא את עצמו מקבל שתי טכניות ונאלץ לעזוב את המגרש. כמו שחשבתם, זה לא הפריע לרוקטס לנצח ב-30 הפרש, 135-105.

בסיום הארדן עם 29 ו-10 אס', ווסטברוק עם 21 (52.6% מהשדה) ו-10 אס'. קאבינגטון עם 20, ג'ף גרין עם 17, טאקר 15 מעמדת הסנטר העצומה של הרוקטס. לווריורס ויגינס עם 22, ג'ורדן פול עם 19 ודריימונד מביך את ה-PRIME שלו עם 4 נקודות, 4 ריב' ו-7 אסיסטים ב-33% מהשדה.