אחד ביום: לראשונה זה שנים, הזרקור על דטרויט ואורלנדו

לכל הכתבות של אחד ביום

1:00: דטרויט פיסטונס (37-37) – אורלנדו מג'יק (38-37)

סין, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, היא מדינה שידועה בשאפתנות שלה, בטכנולוגיה שלה וברצון שלה להפוך להיות המעצמה גדולה בעולם גם אם זה אומר לעשות הפוך ממה שהתושבים שלה רוצים או צריכים. העיר קאנגבאשי, אשר הוקמה במונגוליה הפנימית בשנת 2010 היא דוגמה לכך.

בשביל להסביר את סיבות הולדתה של העיר קאנגבאשי בואו נדבר שנייה על המחוז בה היא יושבת, מונגוליה הפנימית. היסטורית מונגוליה הפנימית, הייתה מיושבת על-ידי, הפתעה, הפתעה, תושבים מונגולים. בשנת 1947 החליטו בסין לספח את האזור לשליטתם ומאז הם מחזקים את האחיזה בו באמצעות עידוד אוכלוסייה לעבור לגור במקום (נשמע מוכר?). אלא שמונגוליה הפנימית אשר נמצאת בצפון-מערב סין בגבול מונגוליה החיצונית (מדינת מונגוליה, בשבילכם) ורוסיה, היא לא המקום האטרקטיבי ביותר לגור בו. גם בגלל מרחק מסוים מהמרכז (אם כי הבירה, ביג'ינג' קרובה מאוד לדרום חבל הארץ הזה) אבל בעיקר בגלל מחסור במים ומדבר גדול בשטח הארץ הרחבה הזו.

אז מה עושים בשביל לאכלס חבל ארץ נידח? כמובן, בונים עיר. כמו שאנחנו בארץ הקודש יודעים, עובדי בניין סינים זה לא משהו שמסובך להשיג ולכן החליטו שלטונות המדינה הקומוניסטית להתחיל בתהליך בניית העיר קאנגבאשי, בדרום-מזרח מונגוליה הפנימית, עיר שאמורה הייתה ליישב את האזור הנידח של מכרות הפחם של אורדוס הסמוכים לה.

ומכיוון שסין היא המדינה המאוכלסת ביותר בעולם, היא כיוונה בגדול – בניית עיר של מיליון אנשים. והעיר אכן נבנתה. תוך מספר שנים כבר עמדה על תילה עיר רחבת מימדים, עם מרכזים מסחריים, מוזיאונים, תחבורה ציבורית, מתחמי בילוי וכל מה שצריך בשביל להפוך מקום זנוח לכרך סואן ושוקק חיים. טוב, נו, כמעט הכל. רק דבר אחד היה חסר לעיר אשר הוקמה זה מכבר – תושבים…

30,000 איש חיים היום בקאנגבאשי, עיר, שכאמור, יכולה לאכלס מיליון בני-אדם. 3% אחוזים בלבד ממה שתוכנן. כל זה הופך את העיר הענקית  הזו לעיר רפאים. מכוניות כמעט שלא נעות בכבישים, אזורים שלמים לא מאוכלסים (בנייה של דירות שהחלו לא הסתיימה כי לא היה מי שיקנה אותן). העיר שתוכננה להיות מקום בו יגורו עשירי סין ועל-כן הדירות בה תומחרו במחיר גבוה, הפכה להיות 'עיר הרוחות' בה רוב הסינים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה בה. אלו שכן גרים בה, מתזרים בין שכונות רבות, כך שברחובות שלמים ניתן לראות אור רק מדירות אחדות. התחבורה הציבורית שוממת (אבל ממשיכה לנסוע), בתי הספר ריקים יחסית וטריליון דולר (פחות או יותר) שהושקעו בבנייה שלה, פשוט נזרקו לפח. בינתיים לפחות…

כמו בסין, גם ב-NBA יש מקומות וקבוצות שנשכחו, שאף אחד לא מתעניין בהן, אף אחד לא רוצה להיות חלק מהן ובאופן כללי כותבים עליהן מעט. קבוצות כאלה שנמצאות באמצע, לא שם ולא פה, לא חלשות מספיק עם הבטחה לעתיד ובטח שלא טובות מספיק בשביל להיאבק על איזה תואר. שתיים כאלה ייפגשו הלילה באולם הקיסרים הקטנים בדטרויט למשחק מכריע אשר המנצחת בו תקבל מקדמה על חשבון יריבתה במאבק על הפליאוף במזרח, בו שותפות גם שארלוט, מיאמי וברוקלין.

שתי הקבוצות שייפגשו במישיגן, מגיעות למשחק במצבי רוח שונים לחלוטין. הפיסטונס היו לרגע קט, בתקופת האולסטאר אחת הקבוצות הטובות ב-NBA.  מה-4 בפברואר ועד ה-11 במרץ הם ניצחו 12 מתוך 14 המשחקים שלהם ומצאו את עצמם פתאום במקום השישי במזרח. יותר גבוה משהם חלמו במשך העונה האחרונה. אלא שאצל הפיסטונס, כמו אצל הפיסטונס, קשה לנוח על זרי הדפנה ליותר מדי זמן. בתשעת המשחקים הבאים הם הפסידו שש פעמים, כולל שני הפסדים ליריבות ישירות כמו ברוקלין ומיאמי והנה הם שוב בקלחת הרותחת ובמומנטום השלילי.

הבעיות של הפיסטונס ידועות. יש להם שני גבוהים נהדרים שעושים הרבה מאוד מהדברים שצריך לעשות על הפרקט כמו לקלוע, לשאוב ריבאונדים, להגן על הצבע ולהחטיא עונשין (כן דראמונד, אני מדבר עליך!), אלא שלצידם אין יותר מדי וקו אחורי במונחים של הקבוצה של מאמן הקבוצה דווין קייסי זו מילה גסה כשהמספרים שרג'י ג'קסון מנפק הם כמו בטונדות שמוצבות בכבישים, אפשר להתחבא מאחוריהם, אבל אין להם שום שימוש חוץ מזה.  

עוד בעיה שיש לפיסטונס, זו האורחת שלהם הערב. אורלנדו מג'יק נמצאת בכושר מצוין, הטוב ביותר שלה מזה זמן רב עם שישה ניצחונות רצופים שהחזירו אותה למקום השמיני ולעניינים בדיוק בזמן הנכון בשנה. למעשה, הפעם האחרונה שאורלנדו ניצחה יותר מחמישה משחקים רצופים הייתה בינואר 2011 (אז זה נגמר בתשעה) וזו גם הפעם הראשונה בהיסטוריה של המועדון שהיא מנצחת 5 משחקים ביתיים רצופים שאין ביניהם משחק חוץ. ומה גם שאחרי חמשת הניצחונות הביתיים הללו הגיע ניצחון חוץ מרשים בבק טו בק מול מיאמי כשניק ווצ'ביץ' הנפלא נותן עוד משחק נהדר עם 24 נק' ו-16 ריב'.  

בקיצור, הכל נראה דבש באורלנדו (כל עוד לא מדברים על הקיץ בו המונטנגרי הענק שחקן חופשי ועל העונות הבאות…) והתלכיד שבנה סטיב קרופורד מתחיל לעבוד כשמי שמושכים את העגלה הם דווקא השחקנים הוותיקים – ווצ'ביץ', פורנייה, טרנס רוס ודי.ג'י אוגוסטין לצד ארון גורדון הלא יציב (אך מרשים מאוד לפרקים) וג'ונתן אייזק שמשתפר מאוד.

עכשיו נשאלת השאלה האם המסורת הקלוקלת של חוסר-יציבות תימשך בשורות המג'יק או שדווקא המומנטום ישלוט והמג'יק יעשו קסם ויעפילו אל הפליאוף לראשונה אחרי 6 עונות עקרות. לוח המשחקים של המג'יק לא מאוד מבטיח (אחרי הלילה יש להם את אינדיאנה וטורונטו בחוץ, הניקס ואטלנטה בבית ושוב משחקי חוץ נגד בוסטון ושארלוט) אבל אומרים שאין יום רע בהגנה וההגנה של המגי'ק כרגע היא עוגן מבטיח ומדורגת שישית בטיבה בליגה עונתיים וראשונה בליגה בשבועיים האחרונים (בחמישה מתוך ששת הניצחונות האחרונים שלה היא שמרה את היריבה על פחות מ-100 נקודות. מי בכלל צריך לקלוע במציאות כזו?!).

הפיסטונס מצדם גם לא הולכים ללקק דבש עם פורטלנד (ב), אינדיאנה (חוץ ובית) ושארלוט (ב) על סדר היום, אבל אחרי אלו יגיעו גם ממפיס (ב) והניקס (ח) להמתיק להם את הגלולה כך שהצלחה מול חלק מהיריבות היותר טובות בלו"ז שלהם והם כבר יכולים לארוז לפני נסיעה למפגשי הסיבוב הראשון. ניצחון הערב של הקבוצה הביתית ייתן לה יתרון 1-3 במפגשים העונתיים עם המג'יק אבל הפסד יהיה בעוכריה, שכן למרות מאזן 2-2, הסיכוי של אורלנדו לסיים כמוליכת בית גבוה ואיתו יגיע לה יתרון על דטרויט במקרה של שוויון מאזנים בין השתיים.

אנחנו מצפים להרבה מתח ומשחק באווירת פליאוף. מותר לנו.

*

ומה עוד צפוי בלילה הקצר (מזיזים את השעון בשעה מ-2 ל-3 הלילה), אך איכותי, שלפנינו?

Post Up:

1:00: פילדלפיה 76' (27-47) – ברוקלין נטס (37-38) – פילדלפיה רוצה להבטיח את המקום השלישי אבל זה צרות של עשירים לעומת ברוקלין שלמרות עונה מרגשת ויוצאת דופן (ביחס לברוקלין, כן?) שמצאה את עצמה על לא עוול בכפה במאבק על כניסה לפליאוף במזרח וכשלפניה לוח משחקים קטלני. אם סינדרלה לא רוצה לחזור להיות משרתת, הלילה היא חייבת ניצחון.

1:30: מיאמי היט (38-36) – דאלאס מאבריקס (45-29) – גם מיאמי עוד חולמת על פליאוף ודווין ווייד שממש רוצה להיות חלק מהחגיגה הגדולה בפעם האחרונה שלו, ייפגש היום עם דירק נוביצקי, שהיה מהצד השני של המתרס בשניים מהפליאופים הזכורים ביותר לפלאש.

3:00: יוסטון רוקטס (28-47) – דנבר נאגטס (23-50) – הזדמנות טובה לרוקטס להלחיץ את דנבר ולאיים לה קצת על המקום השני אבל במערב כמו שהוא נראה היום אי אפשר לדעת בכל מקרה באיזה מקום עדיף לסיים. נסתפק אם כך בקנת' פאריד מארח את קבוצתו לשעבר.

3:00: מילווקי באקס (19-56) – לוס אנג'לס קליפרס (30-45) –איזה משפט היה לכם נשמע יותר כמו מדע בדיוני בתחילת העונה? 7 משחקים לסיום העונה, מילווקי צריכה 3-4 ניצחונות בשביל להבטיח את המקום הראשון בליגה בסוף העונה או אולי –  7 משחקים לסיום העונה, הקליפרס כבר הבטיחו מקום לפליאוף ועם 11 ניצחונות ב-12 המשחקים האחרונים הם פוזלים בנחישות לעבר המקום השלישי במערב?. בקיצור, משחק לוהט הלילה בויסקונסין.

Post Down:

1:30: ניו יורק ניקס (60-14) – טורונטו ראפטורס (52-23) – הניקס במרחק ארבעה הפסדים מלהבטיח את המאזן הגרוע בליגה בסוף העונה. הראפטורס לא יעצרו אותם בדרך לשם…

3:00: סן אנטוניו ספרס (32-43) – קליבלנד קאבלירס (56-19) – יש לכם שעה אחת פחות לישון הלילה כך שבשום פנים ואופן אל תבזבזו דקות ערות על המשחק הזה…

3:00: ניו אורלינס פליקאנס (45-31) – סקרמנטו קינגס (37-37) – אם אתם חובבי פנטזי עם שחקנים משתי הקבוצות שאתם עוקבים אחריהם – זה המשחק בשבילכם. אם יש לכם חיים – נצלו את הזמן לשינה.