3:00: פילדלפיה 76' (7-17) – דנבר נאגטס (7-14)
ה-4 ביולי מוכר לכל (או לרוב לפחות) כיום העצמאות של ארצות הברית. מדוע נחגג יום העצמאות האמריקאי בתאריך זה? מן הסתם, כמו במקרה של יום העצמאות הישראלי בה' באייר, בשל הכרזת העצמאות של המדינה שנערכה בתאריך המדובר בפילדלפיה בשנת 1776. אלא שעיון קצר בספרי ההיסטוריה מגלה עובדה מרתקת – הכרזת העצמאות האמריקאית קרתה בכלל ב-2 ביולי…
ההכרזה שנוסחה בידי תומאס ג'פרסון, מהאבות המייסדים של ארה"ב ועל הדרך שימש כנשיא השלישי של האומה הגדולה ומוכרת בעיקר מהמילים "מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר" שהיו מהפכניות לתקופתן, אושרה בידי הקונגרס יומיים לפני התאריך בו נחגג יום העצמאות האמריקאי מאז.
ג'ון אדאמס, הנשיא השני של ארה"ב אף כתב לרעייתו אביגיל באותו יום את המכתב הבא: "היום השני בחודש יולי, 1776, יהיה היום הזכור ביותר בהיסטוריה של אמריקה. אני נוטה להאמין שיום זה יצוין בחגיגות על ידי הדורות הבאים כיום של חגיגות גדולות. יום זה צריך להיות מצוין כיום של ישועה, באמצעות מעשים קדושים של מסירות לאל הכול יכול. יום זה צריך להיות מצוין בהדר ובמצעדים, עם מופעים, עם משחקים, עם אירועי ספורט, תותחים, פעמונים, מדורות ואורות, מקצה אחד של יבשת זו לקצה השני שלה, מעתה ועד עולם"
אז מדוע בכל זאת חוגגים את יום העצמאות האמריקאית יומיים אחרי ההכרזה? הגירסה המקובלת הייתה שהדבר קרה בשל העובדה שבתאריך הזה נחתמה ההצהרה שהוכרזה ואושרה בעל-פה יומיים קודם לכן בקונגרס ובשל העובדה שהחתימה הפכה אותה לרשמית נקבע יום זה כיום העצמאות האמריקאי.
אבל הזה לא תם הסיפור. היסטוריונים שונים הצליחו להוכיח במרוץ השנים שגם החתימה לא נערכה יומיים אחר-כך אלא רק ב-2 באוגוסט… או במילים אחרות: האמריקאים חוגגים את יום העצמאות ב-4 ביולי בטעות!.
ועם זאת, מעניין לציין שהן תומאס ג'פרסון והן ג'ון אדאמס שהוזכרו לעיל והיו החותמים היחידים על הכרזת העצמאות האמריקאית שזכו לכהן כנשיאים, מתו שניהם ב-4 ביולי (שניהם מתו באותו יום, יום העצמאות ה-50 של ארה"ב, בשנת 1826 בצירוף מקרים מוזר והזוי), כך שלפחות משהו אמיתי אחד אפשר לציין ביום הזה…
מאז הכרזת העצמאות של ארה"ב עברו כבר למעלה מ-243 שנים ובכל זאת עדיין לא תמיד צריך להאמין לדברים שקורים בפילדלפיה. למשל, אם תסתכלו על קבוצת הכדורסל המקומית ותראו את המאזן הביתי המופלא שלה שעומד על 12 ניצחונות ללא הפסד מפתיחת העונה זה בטח יגרום לכם לחשוב שמדובר על אימפריה של ממש… האמת, לעומת זאת, קצת פחות אופטימית, זה אמנם יפה לא להפסיד בבית ובהחלט מרמז על קבוצה יותר מסבירה שקיימת בעיר אחוות האחים (דבר שידענו אותו גם לפני פתיחת העונה) אבל בהתחשב בכך ש2/3 מהיריבות ששיחקו נגד פילדלפיה בביתה, לא מדורגות היום במקום שמוביל לפליאוף, ההישג נראה קצת פחות מרשים.
ומה שעוד נראה פחות מרשים עד עתה הוא היכולת של פילדלפיה, שלעיתים אמנם משכנעת אבל במקרים רבים רחוקה מאוד מלהיות יכולת של מועמדת לאליפות. הסיקסרס לא יציבים במשחקם, הכוכב שלהם ג'ואל אמביד נראה פעמים רבות ממש לא קשור לכתרים שמייחסים לו וההתקפה של הקבוצה לא מוצאת את עצמה במשחקים דקות ארוכות.
פילי בהחלט קבוצה טובה, זה נכון לגמרי, אבל בשלב הזה של העונה, מלבד הגנה חזקה ואתלטית שלרוב מגלה יציבות, קשה לי להצביע על משהו שגורם לחשוב שמדובר פה על משהו יוצא מגדר הרגיל.
הלילה תארח פילי עוד קבוצה שעד לפני עשרה ימים היה אפשר לכתוב עליה דברים דומים. דנבר, למרות המאזן בו פתחה את העונה וההגנה הטובה בליגה לפי הנתון שמודד דיפנסיב רייטינג, נראתה הרבה פחות טובה מטור הניצחונות מול הפסדים שלה. אלא שאז החלה סדרה של משחקי חוץ שבתווך ביניהם משחק ביתי מול הלייקרס והנאגטס הפסידו ארבעה מתוך חמשת המשחקים ששיחקו בתקופה הזו, כולל הפסדים לא מחויבי המציאות אצל סקרמנטו וברוקלין. גם הדיפנסיב רייטינג של הנאגטס ירד מקום אחד בתקופה הזו שהוכיחה קבל עם ועדה את מה שחשבנו קודם – הסטטיסטיקה מתיישרת ובלופים סופם להתגלות. הלילה, דנבר תקווה לא להעמיק את המשבר שלה מצד אחד ומצד שני לנסות ליישר קצת את הסטטיסטיקה של פילדלפיה שסדרת המשחקים הקרובה שלה שכוללת מלבד הנאגטס גם את בוסטון (ח), ברוקלין (ח), מיאמי (ב) ודאלאס (ב) ובין כל אלה ניו אורלינס, אולי תעשה את העבודה ותלמד אותנו האם אכן מדובר ביותר מזל משכל וכישרון או שבאמת צומחת פה קבוצה שצריך לקחת ברצינות…
*
ומלבד המשחק המרכזי יש עוד שלושה קצת פחות לוהטים:
Low Post:
2:00: שארלוט הורנטס (16-9) – וושינגטון וויזארדס (15-7)
פי.ג'י וושינגטון נגד וושינגטון, יש יותר לוהט מזה? ובכן, כן. כל דבר אחר בערך…
3:00: מיאמי היט (6-17) – אטלנטה הוקס (17-6)
בהתחשב בזה שההיט לא הפסידו בבית העונה. בהתחשב בזה שהמאזן של הקבוצות הפוך ומה שיש להיט בניצחונות להוקס יש בהפסדים. בהתחשב בזה שההוקס כבר ניצחו השבוע מה שמוריד דרמטית את הסיכוי שזה יקרה שוב ובהתחשב בזה שמיאמי כבר ניצחה את ההוקס פעמיים העונה, לא יהיה מופרך להגיד שמיאמי פייבוריטית ברורה לניצחון…
5:00: פורטלנד טרייל בלייזרס (15-9) – ניו יורק ניקס (19-4)
מפגש בין הקבוצה הנוכחית של כרמלו לאחת האקסיות שלו, יעזור אולי לפורטלנד טרייל בלייזרס להיזכר בכך שלמרות שלושה הפסדים בארבעת המשחקים האחרונים, יכול להיות יותר גרוע…
5 תגובות
כתבתי תודה ותגובה ארוכה ונמחקה, (הבנתי שזה רמז לקצר?)
אז זה רמז שה2 נשאים חשובים עזבו את הגוף(שהרי ממשיכים) באותו תאריך. מסתורי.
פוסט נהדר מעניין מאד
????
הנושא אינו נשאים אלא נשיאים
משהו שעובד לא מתקנים, אז מה שזה צריך להיות באוגוסט? אמביד מול יוקיץ זה תמיד כיף, ובמיוחד מול יוקיץ של העונה זה מתכון להצגה של אמביד
מצוין יאיר, הסיפור על ה-4 ביולי ממש מפתיע. במאבק בין הקמרוני הענק והאוסטרלי החסון לבין הסרבי השמנמן אני בעד האחרון.
פרוויו משובח
מוזר שלא גילו למה באמת חוגגים ב 4 ביולי
עוד דוגמה שהמסורת גוברת על השכל הישר.
🙂