אחד ביום: האימפריה תכה שנית?

אחד ביום עם משחק מספר 4 בסדרת הגמר ועם הלוחמים שמגיעים עם הגב אל הקיר, במה שנראה אולי כמו ניסיון אחרון לשכנע אותנו שהם אימפריה של ממש.

4:00: גולדן סטייט ווריירס – טורונטו ראפטורס (1-2 לראפטורס בסדרה)

ניל פוסטמן היה חוקר תקשורת ואיש חינוך שפעל במאה הקודמת  ונחשב להוגה דעות בעל שיעור קומה בשני התחומים. אחד החיבורים המשמעותיים של פוסטמן ומה שהביא לו את פרסומו המשמעותי ביותר הוא הספר 'אובדן הילדות' אותו פרסם בשנת 1982 ובמסגרתו מתאר פוסטמן את השינוי שנוצר בעולם עם הופעת הטלוויזיה.

על-פי התיאוריה של החוקר היהודי החל מהפיכתה של הטלוויזיה למצרך נפוץ בכל בית בארצות הברית, בשנות ה-50' של המאה הקודמת, החלה ההגנה שייצר עולם המבוגרים על תמימותם של הילדים, להתערער. ילדים נחשפו ליותר ויותר תכנים שבעבר היו חסומים בפניהם, לאלימות, למין ולמציאות כואבת שהיא חלקם של המבוגרים בעולם.

האובדן הזה, על-פי פוסטמן ייצר תופעה של ילד-מבוגר, כזו שמשפיעה בשתי צורות. מצד אחד הילדים מתבגרים יותר מהר ומאבדים את תמימותם בשלב מוקדם אבל מאידך, גם במבוגרים יש הרבה יותר ילדותיות והם נהנים מלהתעסק בדברים שבעבר עניינו רק ילדים – משחקים, בידור ברמה נמוכה ושיח רדוד.

פוסטמן נפטר אמנם בשנת 2003, אבל עושה רושם שהתיאוריה שלו הולכת וצוברת תאוצה כאשר האינטרנט והרשתות החברתיות רק העצימו את תופעת 'אובדן הילדות'. ילדים מתבגרים היום מהר יותר וחלקם מפגינים כישורים ויכולות שלהרבה מבוגרים יש ומאידך, הילדותיות באה לידי ביטוי גם אצל מבוגרים רבים כשאמצעי התקשורת, ממש כמו שפוסטמן תיאר בספרו, מתייחסים אל המבוגרים כאל ילדים ו'מוכרים' להם תקשורת ברמה נמוכה.

ואכן, האדם ששמו 'פוסט-מן' הוא זה שמתאר בצורה די טובה, תופעת פוסט-מודרניות שמתקיימות היום ביתר שאת בעולמנו. במיוחד בולטת התופעה של מבוגרים-ילדים וילדים-מבוגרים שקשה שלא לראות אותה בשלל תחומים ועניינים. העולם של 2019 הוא עולם מבולבל, הרבה פחות דיכוטומי וממש כמו השינוי שנעשה בטלוויזיה עצמה עם השנים, הוא הרבה פחות שחור-לבן.

גם ב-NBA עושה רושם שהחיים הם הרבה פחות ברורים בשנים האחרונות. עם בעבר היו בליגה אימפריות ברורות דוגמת בוסטון סלטיקס הגדולה של סוף שנות ה-50' ושנות ה-60', הלייקרס והסלטיקס של שנות ה-80' ושיקגו בולס של שנות ה-90', בשנים האחרונות החלוקה לאימפריות וקבוצות אחרות קצת פחות ברורה. האם לברון ג'יימס הוא שחקן ענק מהרמה הגבוהה ביותר? לכאורה, אחרי 8 גמרים ברציפות התשובה היא כן, אבל כשחושבים על זה אולי דווקא לא כי הוא לא זכה במספיק תארים?.

גולדן סטייט ווריירס הנוכחית נכנסת לאותה קטגוריה בדיוק. האם היא אימפריה מהשורה הראשונה? חמישה גמרים ברציפות ושלוש אליפויות (לפחות)  יגידו שבוודאי, אלא שההפסד לקליבלנד יחד עם הפסד פוטנציאלי לראפטורס בסדרה הנוכחית יכול בהחלט לשים סימן שאלה על הדבר הזה. הרי אימפריות גדולות לא מפסידות לקבוצה כמו טורונטו. אימפריות גדולות לא מוצאות את עצמן בטופ רק לפרקים.

אלא שכאן התאוריה של פוסטמן נחלצת לעזרה. גם ב-NBA של היום העולם הוא מבולבל הרבה יותר. אם פעם היו בליגה קבוצות ששלטו באופן מובהק, אז בשנים האחרונות המצב הוא מבולגן בהרבה. כן, יש קבוצות טובות יותר מהשאר, כן, יש שחקנים ששולטים ביד רמה אבל לא, בניגוד לעבר, הפערים לא תמיד כל-כך גדולים בין 'מבוגרים' ל'ילדים' ויש לא מעט קבוצות שיכולות להתחרות גם מול המיני-אימפריות של התקופה.

בין אם יפסידו בסוף הסדרה לראפטורס ובין אם הווריירס שוב ימצאו את הדרך להדביר את אויביהם, הקבוצה של סטיב קר היא אימפריה אדירה. אימפריה שפשוט מתאימה לרוח הזמן והתקופה. יכול להיות שגם שיקגו בולס של מייקל ג'ורדן לא הייתה מצליחה לקחת 6 אליפויות ב-6 גמרים בימינו. אלו החיים הפוסט-מודרניים פשוט. הגבולות הרבה פחות ברורים.

*

לפנות בוקר תתייצב גולדן סטייט ווריירס לקרב על העונה שלה, כמו גם על המורשת שלה כאימפריה ברורה ומובהקת. לכאורה, גם הפסד הלילה לא יחסל סופית את הלוחמים אבל קשה לראות אותם חוזרים מפיגור 3-1 מול הקבוצה המאומנת והנחושה שעומדת מולם. המלחמה על המורשת תתבטא גם בעובדה שהפסד הלילה עלול להיות הפסד במשחק האחרון של הווריירס באורקל, דבר שהווריירס ירצו להימנע ממנו ככל האפשר.

אלא שלמרות ההבנה שהלוחמים אמורים להצדיק את הכינוי שלהם הערב יותר מתמיד, יש להם כמה מגבלות לא קטנות לפני המשחק הערב. המשחק השלישי היה החד-צדדי ביותר ונראה היה שהשמיכה של סטיב קר קצרה מאי-פעם. הפעם יצטרף טלאי גדול ומשמעותי לסדרה הזו בדמות קליי תומפסון אך קשה לדעת באיזה כושר הוא יעלה על הפרקט והאם המתיחה ממנה הוא סובל תשפיע. בנוסף, חובה לציין שגם אם קליי ב-2 המשחקים הראשונים של הסדרה, הראפטורס שלטו ברוב דקות המשחק ואלמלא רבע אחד שלישי מוצלח, השאלה לקראת משחק הערב הייתה – 'האם נקבל פה סוויפ?'.

קליי היה חסר מאוד לווריירס במשחק השלישי, לא רק מצד ההתקפי בו הגיעו הווריירס לממוצע שלהם בסדרה (108, הסכום אותו הם קלעו בכל המשחקים) אלא , ואפילו בעיקר, בצד ההגנתי שם הראפטורס עשו כרצונם וקלעו ב-44.7% מחוץ לקשת ו52.4% מהשדה סה"כ. אלו נתונים שלווריירס אסור לתת להם לחזור ולנוכחות של קליי, שחקן הגנה הרבה מעל הממוצע, צריכה להשפיע על העניין.

אחוזי הקליעה של הראפטורס היו הפער העיקרי בין משחק 2 (37.2% מהשדה, 28.9% מחוץ לקשת) למשחק מספר 3, אבל גם אם אחוזי הקליעה מהמשחק האחרון לא יחזרו במדויק הלילה לטורונטו יש על מה לסמוך ואיפה להשתפר. קודם כל, הם לא הפסידו משחק מספר 4 עד כה בפליאוף וניצחו את המשחק הנתון בכל הסדרות. שנית, ואולי יותר חשוב, להגנה שלהם יש עוד מה להשתפר, בטח בהגנה על קארי שצריך לקבל שמירה הרבה יותר צמודה בטח בתחילת המשחק, הזמן בו הוא צובר את הביטחון שלו להמשך הערב.

יהיה מעניין לראות גם את הקרב המנטאלי בין שתי הקבוצות. האם הראפטורס שהפגינו חוסן מנטאלי גבוה עד כה, ילחצו ככל שהם מתקרבים לאליפות או דווקא ישתחררו מתוך הבנה שהם בהחלט מסוגלים והתואר ממש קרוב. האם הלוחמים יעשו הכל בשביל הקהל הביתי וישטחו על הריצפה כמצופה מקבוצה חבולה ופצועה (ובכלל) או שזה דווקא ישתק אותם?

כמו בתיאוריה של פוסטמן וכמו בעולם הפוסט-מודרני, המשחק הלילה יכול להתפתח לכל מיני מקומות. גם שלושה משחקים בתוך הסדרה יחסי הכוחות בין טורונטו וגולדן סטייט הם עדיין עניין צבעוני ועוד לא ברור לגמרי מי החזקה ומי החלשה, מי הגברים ומי הילדים.

"הזמן הכיפי של העונה בדרך" אמר דריימונד גרין במסיבת העיתונאים לפני המשחק. "אנחנו פשוט צריכים לנצח את המשחק הלילה, לנסוע לטורונטו למשחק מספר 5 ולנצח שם ואז לחזור לאורקל ולסגור את הסיפור". גרין, המבוגר-ילד הכי בולט בסביבה, יודע שהמון תלוי בו וביכולת שלו, אבל האם גם הוא מאמין שזה מה שיקרה? את זה נצטרך לחכות ולראות הלילה…

ולסיום, נקדיש שיר לקווין דוראנט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

51 תגובות

  1. ראינו היום את ״גולדן סטייט הגדולה״ של פעם, בלי דוראנט ״שרק מפריע למשחק השוטף״.
    בלעדיו ללברון היו עוד שתי אליפויות.
    הליגה היתה מצליחה להסתדר עם ״הגולדן הגדולה״ (טורונטו ויוסטון האובססיביים רק לדוגמא) אבל עם דוראנט זה בלתי אפשרי.

    1. תפריד בן האהדה שלך ללברון לגדולה של הלוחמים שני דברים שונים. לברון קיירי ולאב וגם אותם הם כמעט נצחו . מזכיר לך את ההרחקה של גרין הפציעה של בוגאט. לא להוריד מלברון ולא להוריד מהלוחמים. שחקנים גדולים כל אחד כבודו במקומו מונח. הפעם הם היו עייפים מידי ופצועים מידי. זה הכל. יאללה שנה הבאה הליגה פתוחה נראה מה יהיה. KD לא ישאר.

      1. גם זה נכון מאוד.
        לא להוריד מהם בכלל. רק רציתי לומר שג"ס הגדולה לא היתה בלתי מנוצחת אבל ג"ס עם דוראנט היא כן בלתי מנוצחת, זה הדבר היחיד שהפריע לי בקבוצה הזאת

        1. עגל, אני מסכים איתך בענק, גולדן סטייט אחרי ההצטרפות של דוראנט קבוצה בלתי מנוצחת, גולדן סטייט של סטף, קליי ודריימונד זו קבוצה שאפשר לנצח, וקבוצה שירקה דם כדי לקחת אליפות ב-2015, ירקה דם ב-2016 ויורקת דם גם השנה, דוראנט הפך את הכל ליותר קל.

  2. הייתי רוצה לומר שקצת עצוב, צובט בלב לראות ענק שככה נופל.
    אבל לא,.

    1. למה עצוב? את מה שיש להם אי אפשר לקחת . יאללה שגם לאחרים יהיה. במיוחד שחד משמעית מגיע להם לקחו את זה בזכות ולא בחסד.אני חולה על הלוחמים ועל סטף אבל טורונטו היו פשוט יותר טובים בסדרה הזאת ועזוב את כל התירוצים. יאללה שיה להם לבריאות הלוחמים עשו בשנים האחרונות מעל ומעבר

  3. וטורונטו בתפקיד דטרויט של 2004.
    או, אם תרצו, עונת הדובדבנים של טורונטו

  4. והנה משו שאני שונא בספורט האמריקאי. ג"ס הפסידה, יכול להיות משחק אחרון באורקל, הקהל עדיין מריע להם בסיום (הקהל האמיתי לא האלה שלה לבילינג בלינג) והם ישר יורדים לחדר הלבשה ולא נשארים להודות לאוהדים פשוט מעצבן

    1. לדעתי זה יותר עניין שהם עדין לא ויתרו כל המערכה ורוצים לחזור לשם. אם היו מודים לקהל כאילו פרידה אני הייתי כועס עליהם כי זה ההודאה בהפסד והם צריכים להילחם עדין.. (למרות שלא נראה לי שזה יעזור להם 🙂

  5. תמא הטקס . יותר מידי פציעות ועניינים וסטף נראה היה לי מותש היום מהמאמץ לפני יומיים אבל זה לא מןריד כלום מטורונטו אלופה ראויה יאללה שישמחו הקנדים פשוט מגיע להם גם אם kd חוזר נראה לי שהעניין סגור . ולא מוריד גם כלום מהלוחמים נתנו כמה שנים של הנאה וכייף. אבל נשחקו.. זאת ליגה קשה 🙂 יאללה מתחיל הקיץ נעשה קצת הפסקה… 🙂

  6. טורונטו עם הרבה שקט, מאיטים את המשחק ועושים את הדברים הקטנים נכון, קשה להאמין שג״ס יצאו מזה (ומהסדרה כולה)

  7. יש עוד המון זמן והוריורס עם השלשות שלהם יכולים לחזור גם אם נשארו רק 2 דקות. טורונטו צריכים להמשיך לשחק בסבלנות ולהכניס את הכדור פנימה. הייתי שוקל להחזיר את גאסול לכמה דקות כדי לבלבל את היריב.
    נראה לי שהפער יסגר ואז, משום מקום, דני גרין ישים שתי שלשות חשובות שיסגרו את המשחק.
    זיכרו את דברי קומראדים!

  8. הלוחמים פשוט לא מצליחים לעצור את טורונטו הסופר יעילה בהתקפה

  9. וזה מה שקורה שאיבקה הוא השחקן החמישי-שישי שלך בקבוצה. אתה יכול להתמודד עם הווריורס, למי עוד יש כזה סגל מלבדם? שאפו למסאי יוגירי

  10. ושתי הקדות של האחיין על ספסל – אם טורונטו מפסידים יכולים להזכר כפספוס של נרס של הסדרה כולה. הווריורס יצאו נחושים אבל מבולבלים מהרבע. וטורנטו בהתקפה תלויים בבלבול של ואןוליט. יהיה מעניין

  11. טורונטו ברבע השלישי עם קילר אינסטינקט שאפילו גיא הרשע לא ידע שיש להם.
    מרשים מאוד!
    קרי מנסה בכל הכוח אבל הוא לא מאופס ודי מזיק.
    עכשיו הם משחקים רבע רביעי על האליפות, נראה אם נשאר לטורונטו הכוח.

  12. הלטאות משתקים את קרי, לא מפסיקים לייצר בהתקפה והלוחמים תקועים לגמרי

  13. סטיב קר לקח טיים אאוט קריטי לג״ס. אם הם לא יתעשתו על עצמם מהר הם עלולים להחליק למדרון מסוכן ולהפסיד את המשחק ואז את הסדרה.
    אני מקווה שטורונטו מסוגלת לשים את הרגל על הצוואר וללחוץ (אם כי האחיין נראה די סחוט)

      1. במיקרים כאלה להכות בברזל כשהוא חם, יש סיכוי למוטט את ג״ס אז צריך ללכת על זה (בהתייעצות עם השחקן כמובן כי קוואי נראה לי עייף. מצד שני הוא קלע כמה סלים מדהימים אז מה אני יודע)

  14. יש משחק. בפוזיישן שואןוליט איבד ואח"כ לא קיבל פאול מול איגי אנחנו חכולים לראות את התקרה שלו שהיא אחלה וכאלה כי הוא לא נבחר אבל בכל זאת…

    1. לאורי לא התחיל טוב אבל הוא מכניס את עצמו בכוח למשחק, מנסה להיות אקטיבי בהתקפה ולסחוט עבירות, ואחרי כמה זמן זה עובד.
      סיאקם לא מבין מה הוא צריך לעשות על המגרש, הוא מקבל כדור בפוסט ומתחיל להשתהות במקום לתקוף מהר את הסל, ואז מגיע סטף לעזור עליו וכל היתרון שהיה הולך לאיבוד וההתקפה איבדה שניות יקרות.
      שחקן צעיר שלא ממצה עדיין את עצמו (וכבר עכשיו יש לו 20 נקודות ועוד לא מעט אסיסטים וכ״ח בממוצע למשחק בפלייאוף כך שהשמים הם הגבול בשבילו)

      1. ממש. עדיין לא מבין את המשחק. עדיין לא ברור לי אם יאניס יהיה שם. ז"א יתפתח להיות עושה משחק ובחור שמתגבר על דאבל טים\סגירה של הצבע

        1. גם יאניס דוגמא מצוינת, שני שחקנים זרים שהתחילו לשחק כדורסל בגיל מאוחר וזו התוצאה (מצוינת ובדרך להיות פנטסטית)

  15. בלי קרי וקוואי המשחק מתעלה לרמה נמוכה, משהו בסגנון ליגה לאומית.
    שחקני טורונטו צריכים לשים את הכדור בסל כדי שקוואי לא יצטרך להפוך לסטף קרי היום

  16. מוזרה הסגירה של טורונטו בריבאונד. בכל מקרה דקות טובות של הספסל, מינוס 4 והאחיין נח. מחכים שמישו מהחמישייה יגיע בינתיים איבקה ווונוליט זורמים

  17. עד שהתחלתי לחבב את גרין, הוא בא עם היציאה הזאת.כמה שחצן אפשר להיות? קליי ישחק וזה טוב לגולדן, רק לא בטוח שהוא באמת בריא וכמה אפקטיבי הוא יהיה בעיקר בהגנה.טורונטו היום יהיו פחות לחוצים ואולי נראה את ההתקפה שלהם זורמת בגלל זה

    1. ב-2004 ראשיד וואלאס התראיין אחרי ההפסד של דטרויט במשחק 1 באינדי וכל מה שהוא הסכים לומר היה שהם ינצחו את משחק 2. (בחוץ)
      הרבה לא אהבו את זה, אבל זה מה שהקבוצה עשתה והמשיכה עם הגישה הזו בדרך לאליפות.

      גרין פשוט מנסה לתת לו ולחברים שלו עוד מוטיביציה וביטחון

  18. טור משובח כהרגלך, מלבד טעות סופר קטנה שבשבילך היא אולי משנית אבל בשביל חובבי הסטטיסטיקה האיזוטרית זה מאד משמעותי.
    הלוחמים קלעו 109, לא 108.
    נכון שנראה לך שנקודה לפה או לשם זה בקטנה אבל על זה קמו ונפלו אימפריות….
    די להיזכר בסופה של הבדיחה המפורסמת
    "עוד סנטימטר הייתי מלך"
    "נכון, אבל פחות סנטימטר היית מלכה"
    מ.ש.ל
    🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

חמישיית העשור (6) – 2000-2009

רכז – סטיב נאש: הישגים בעשור: 2 MVP עונה סדירה, 3 חמישיית העונה, חמישייה שניה, 2 חמישייה שלישית, 6 הופעות באולסטאר. ממוצעי עשור עונה סדירה:

קרא עוד »

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם