אפקט הפרפר: ניק אנדרסון קולע עונשין

אפקט הפרפר היא פינה קיצית חדשה שבאה לבדוק מה היה קורה בליגה אילו מאורעות היסטוריים מסוימים היו קורים אחרת. והפעם צוללים לסדרת הגמר של 1995 ולשחקן חביב שלא הצליח לעשות דבר אחד פשוט.
ניק אנדרסון שאקיל אוניל

"תירגע. תתרכז. תנשום. אחת, שתיים, שלוש. אתה עושה את הדבר הזה מאות פעמים בשבוע. בקלות. תתעלם. אין אף אחד מסביבך. זה רק אתה עם עצמך. תיקח את הכדור. תרגיש אותו. תקפיץ שלוש פעמים. תסתכל על הטבעת. תכניס אותו לסל. וזהו. נגמר הסיפור". ניק אנדרסון, השוטינג גארד של אורלנדו מג'יק עצם את עיניו ולחש לעצמו את המילים הנ"ל. אחר-כך קיבל את מידי השופט את הכדור, נשם נשימה עמוקה, הקפיץ שלוש פעמים, יישר את מותניו וזרק אותו לסל. הוא עצם את עיניו ומתוך עומק הריכוז שלו שמע את הקהל שואג מרוב שמחה. אורלנדו 111, יוסטון 107, כשעל השעון 7 שניות לסיום. אף אחד כבר לא ייקח ממג'יק את הניצחון הזה.

ולא שקני סמית', הרכז של הרוקטס, במשחק השיא של חייו לא ניסה מהצד השני, שלשה שלו מהעבר השני, כשעל השעון 1.6 שניות לסיום, צמצמה את הפער לנקודה בלבד. אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. בזמן שנשאר הרוקטס שלחו לקו את פני הרדוואי וזה קלע את הראשונה והחטיא את השנייה בכוונה, רק כדי למשוך את מעט הזמן שנותר על השעון. המג'יק ניצחו, אלופת המזרח עלתה ליתרון 0-1 בגמר ה-NBA. צעד ראשון לעבר אליפות היסטורית לקבוצה הצעירה. ניק אנדרסון נשם לרווחה.

למשחק השני שנערך יומיים אחר-כך עלו המג'יק כמו נורו מלוע של תותח. התדרוך של המאמן בריאן היל לפני המשחק היה ממוקד וחד, הג'נרל מנג'ר פט וויליאמס נתן שיחת מוטיבציה בה דיבר על רגעי האליפות שלו כמנהל פילדלפיה 76' תריסר שנים לפני כן ואת שאר העבודה עשה הקהל הנלהב שגם לשחקנים הביתיים לזנק לכל כדור ולרשוף אש מהעיניים במטרה למגר את היריבה מיוסטון. ממש כמו במשחק הראשון, הרבע הראשון הסתיים ביתרון דו-ספרתי לקבוצה הביתית אלא שהפעם, הרבעים הבאים אל הביאו עימם שינוי מגמה. קני סמית' שסיים את המשחק הראשון עם 23 נקודות נעצר על 0 ולמרות תצוגה מהספסל של סם קאסל (31 נק'), שאק והוראס גראנט תסכלו את האקים אלג'ואן בדרך לניצחון של המג'יק 95:106 בסיום. עם יתרון 0-2 בסדרת הגמר, אליפות לא נראתה יותר כמו אגדה של דיסני.

"אנחנו רק צריכים לגנוב משחק אחד בחוץ. לא יותר והשאר יסתדר", דירבן הוראס גרנט המנוסה את חבריו לקבוצה. "הדחנו את הסלטיקס, ניצחנו גם את רג'י מילר ואפילו על מייקל ג'ורדן גברנו. גם דרקסלר ואלג'ואן כבר קטנים עלינו". עם זאת, המשחק השלישי לא הלך לפי התכניות. שאקיל נשלח לקו פעם אחר פעם, פני הרדוואי התקשה להיכנס למשחק ומהצד השני אלג'ואן ודרקסלר היו בשיאם. זה נגמר רק ב-3 נקודות לרוקטס (103:106) אבל שתי הקבוצות יצאו מעודדות מהמשחק. "בערב גרוע שלנו הם ניצחו רק ב-3 נקודות. זה סימן טוב" הפטיר שאקיל אוניל אחרי המשחק בפשטות. "אנחנו חזרה בעניינים" ענה החלום, מהצד השני של קרב הגבוהים.

המשחק הרביעי שהגיע שלושה ימים אחר-כך אכן החזיר את הרוקטס לעניינים באופן מוחלט. פני ושאק אמנם היו במיטבם, אבל זולת בריאן שואו שהבליח לפתע (17 נק'), הם קיבלו מעט מאוד עזרה ואילו רוברט הורי עם 21 נק' וכמה שלשות מכריעות, שגרמו ללא מעט אנשים בקהל להתפעל מהיכולת שלו בקלאץ', סייע להאקים שפשוט היה נהדר ולמריו אלי, שהתעלה על עצמו, להחזיר את הרוקטס לשוויון בסדרה. "מתחילים מחדש" אמר מאמן הרוקטס רודי טמג'נוביץ, "לב של אלופים ממשיך לפעום ולפעום".

לרוקטס אמנם היה המומנטום לקראת המשחק החמישי אבל גם בעיה מובנית אחת – הסטטיסטיקה הלכה נגדם. מעולם מאז תחילת שנות ה-80' ששיטת המשחקים בגמר עברה לפורמט של 2-3-2, לא ניצחה  אף קבוצה את שלושת משחקי הבית שלה ברצף. במחצית הראשונה זה נראה כאילו, הסטטיסטיקה הולכת להתיישר אבל העול הכבד של משחק חשוב ביותר, התיישב על כתפי שתי הקבוצות ובקרב החפירות שנוצר, הצליחו המג'יק לצמצם את היתרון הקטן של הרוקטס ולסגור אותו כליל. 15 שניות לסיום במצב של שוויון יצאה אורלנדו להתקפה, פני הרדוואי זיהה את ניק אנדרסון חותך בצורה חופשית לסל ומריו אלי, נאלץ לעצור אותו בעבירה כשעל השעון 3 שניות לסיום. אנדרסון כבר ידע מה לעשות ושתיים  מדויקות שלו שנקלעו בנונשלנטיות מעוררת הערצה העלו את המג'יק ליתרון 88:90. בזמן שנותר אירגן טמג'נוביץ' זריקת חופשית ל-3 לרוברט הורי אבל זה לא עמד בלחץ והכדור קפץ על החישוק ויצא… המג'יק היו פסע מאליפות.

במשחק השישי, בביתם, מול הקהל הביתי, היו אמורים המג'יק לסגור את הסיפור. אלא שהם נקלעו לפיגור מוקדם בן 23 נקודות ולמרות שצמצמו חלק ניכר ממנו בהמשך, ידם הייתה קצרה מלהושיע. "הכל מתכנס לזה" אמר דרקסלר, הצמא לאליפות לפני משחק מספר 7. "אנחנו לא נפסיד פעמיים ברציפות בבית" הודיע ניק אנדרסון לחבריו. וצדק. למרות חוסר הניסיון של רוב שחקניה, למרות הידיים שקצת רעדו והרגליים שהרגישו כבדות, המג'יק נכנסו לעניינים ברבע השני, השתלטו על המשחק ועם שאק, שנראה שסוף סוף יצא מהצל של אלג'ואן, וקלע 40 נק', הם רשמו ניצחון שני ברציפות במשחק מספר 7 ורשמו אליפות ראשונה. אחת האליפויות המהירות ביותר בתולדות ה-NBA למועדון חדש. "אני לא מזלזל בלב של אלופים" אמר שאקיל בסיום המשחק חנוק מהתרגשות "אבל לי יש לב גדול יותר".

החמישייה של אורלנדו מג'יק 1995. מרחק קצר מאליפות...
אורלנדו מג'יק 1995. אלופה!

*

גם ג'יימס הארדן התארח כבר ב'אפקט הפרפר'

אורלנדו וניק אנדרסון לא זכו באליפות בעונה הבאה. המג'יק אמנם הייתה טובה למדי בעונה הסדירה וגם בפליאוף טיפס עד גמר המזרח אבל מייקל ג'ורדן וחבריו רודמן ופיפן הגיעו חדורי מוטביציה ומשחרים לנקמה והיממו אותם עם סוויפ. שאלת השאלות שעמדה בפני המג'יק בקיץ של 1996 היא האם שאקיל אוניל, שסיים זה מכבר את חוזה הרוקי שלו, יישאר בקבוצה. "אני לא אשקוט עד שנחזיר לעצמנו את האליפות!" הודיע הדיזל הגדול וחתם על חוזה של 121 מיליון דולר ל-7 שנים. "הוא הפנים של המועדון הזה והוא יישאר חקוק על הסמל שלנו לעוד הרבה שנים" חייך המאמן בריאן היל אחרי טקס החתימה על החוזה החדש.

מי שדווקא לא המשיך בקבוצה הוא ניק אנדרסון שבמג'יק החליטו להעזיב בכדי לרענן את הקבוצה. יקיר האוהדים שנודע בעיקר בזכות קליעות העונשין המוצלחות שלו (העלה את ממוצעיו מ-70% בעונת האליפות ל-83% בעונה שלאחר מכן) נשלח למילווקי, ששמחה לקבל מנטור לצעירים המוכשרים שלה בתמורה לבחירה החמישית בדראפט 1996, ריי אלן.

אלן התגלה כהברקה של הצוות המקצועי של המג'יק (ואפילו האוהדים הבינו שהסמל ניק אנדרסון היה צריך ללכת) ובלט במיוחד בקור הרוח שלו במשחקים צמודים. "יש לילד הזה את הביצים לשים את הכדור בסל בדיוק ברגע שאנחנו צריכים חביתה" התפייט שאקיל אחרי שלשת ניצחון שלו מול ניו יורק ניקס. המג'יק סיימו שניים במזרח ובליגה כולה, אחרי שיקגו בולס וכל מה שעמד לנגד עיניהם הוא להעלות את מאזנם ל1-2 מול הבולס בסדרות פליאוף. לצערם, למרות שהיו קרובים לכך, מייקל ג'ורדן שוב היה גדול עליהם, כשניצח אותם אחרי 7 משחקים הפכפכים בדרך לאליפות חמישית של השוורים. "זו הפעם האחרונה שהוא עושה את זה!" הודיע שאקיל קבל עם ואומה בסוף המשחק ונסע הביתה להעביר את החופש בצילום סרט והקלטת אלבום רוק.

אלא שלמרות ההזדקנות של ג'ורדן והירידה ברמתם של הבולס, גם בעונה הבאה לא הצליחו המג'יק להדיח את הוד אווירותו משליטתו בליגה. 15 משחקים בתוך העונה נפצע פני הרדוואי וגמר את העונה ולשאקיל אוניל וחבריו, למרות ההתחזקות בוטרנים כמו בי.ג'י ארמסטרונג, מרק פרייס ודומיניק ווילקינס ששב מאירופה לא היה מה למכור מולם בסדרת חצי גמר המזרח שהסתיימה ב1-4 סולידי לבולס, שהשלימו תריפיט.

עונת 1998/99 הייתה עונה יוצאת דופן בליגה. לא רק עצם העובדה ששביתת השחקנים בקיץ ההוא השביתה את הליגה עד לתחילת פברואר וקיצרה אותה ל-50 משחקים אלא בעיקר התחושה שמשהו חסר אחרי פרישתו הסופית (?) של מייקל ג'ורדן שהפכה את מאבק הירושה לאכזר. בתוך כל הקבוצות האלו שחיפשו את הירושה, הייתה אורלנדו מג'יק המועמדת הכמעט ברורה מאליה, לפחות בכל מה שנוגע לכתר המזרח.

והמג'יק אכן לא אכזבו. פני הרדוואי אמנם חזר ועדיין לא תמיד הזכיר את עצמו אבל שאקיל המשיך לשלוט ברחבות ללא תחרות וריי אלן כבר הפך להיות אולסטאר לכל דבר כשטיווח את היריבות מחוץ לקשת. אורלנדו סיימה ראשונה במזרח, למרות כמה פרפורי לב בסדרת הסיבוב הראשון מול הניקס המפתיעים שסיימו שמיניים, הם הצליחו לנצח אותם במשחק חמישי, המשיכו משם לסוויפ מול אטלנטה וקינחו בניצחון בחמישה משחקים מול אינדיאנה, ששוב נראה שתורה לא יגיע אף פעם. כל שנותר להם היה לגבור בגמר על לוס אנג'לס לייקרס של האדמירל דיויד רובינסון והכישרון העולה קובי בראיינט (וגם של רוברט הורי, ששיחק נגדם בפעם הקודמת אבל כשל לנצח אותם). שישה משחקים אל תוך הסדרה שרבים דיברו עליה ככזו שנתנה תקווה מחודשת לכל אוהדי ה-NBA שחששו מדעיכה אחרי עידן ג'ורדן, התעלה פני הרדוואי עם 28 נקודות והוביל את המג'יק לסגירת הסדרה. "עם כל הכבוד ללייקרס, מג'יק עכשיו זה אורלנדו" לעג שאק לכתבי לה-לה-לנד שקיוו סוף סוף לחדש את ימי השואו-טיים מהעשור הקודם. אורלנדו אלופה בפעם השנייה!

*

השנים הבאות היו מטלטלות במג'יק ובליגה כולה. מלחמת הכל בכל של אחרי עידן ג'ורדן התחזקה. פני הרדוואי איבד סופית את היכולת שלו לעופף וגם הטרייד שבו הוא נשלח לסקרמנטו תמורת ג'ייסון וויליאמס המבטיח לא עזר למג'יק להתגבר על חסרון הכוכב המשמעותי השלישי שלהם. בעונה 1999-2000 אינדיאנה הצליחה סוף סוף לגבור עליהם (בדרך להפסד לחבורת חמומי המוח מפורטלנד, שזכתה באליפות באחת מסדרות הגמר המשמימות ונטולות הרייטינג אי-פעם) , בעונה הבאה, הם דווקא עלו לגמר הליגה בהיעדר תחרות במזרח (אלן אייברסון ופילדלפיה ניסו, אבל שאקיל מעך אותו…), אלא שהפעם סן אנטוניו ספרס של הכוח העולה טים דאנקן (והאדמירל שחזר לקבוצה עם הזנב מקופל בין הרגליים, אחרי חיכוכים עם קובי בראיינט) הייתה גדולה עליהם. בעונת 2001-02 המג'יק הופתעו בחצי גמר המזרח בידי ניו-ג'רזי נטס (שהפסידה בגמר הליגה לסקרמנטו קינגס בגמר ששבר את השיא השלילי בהיעדר עניין שהושג שנתיים קודם לכן) ולמרות ששאקיל אוניל עוד היה בשיא כוחו  וריי אלן לעוד לפני השיא, נראה היה שחלון ההזדמנויות של אורלנדו מג'יק הולך ונסגר.

בקיץ 2002 דרש שאקיל אוניל טרייד. "יש לי עוד שנתיים בחוזה ואני לא רוצה לבזבז אותן על פלורידה" הטיח במנהל הקבוצה ג'ון גבריאל. "זה מקום שאנשים באים אליו למות אבל אני עוד צעיר!" הוסיף. לגבריאל לא הייתה ברירה ואחר כבוד נשלח שאקיל אוניל בטרייד לוושינגטון תמורת הבחירה הראשונה בדראפט מהשנה הקודמת, קוואמי בראון. "If you can't beat him, join him" , צחקק שאקיל תוך שהוא מתעלם מהעובדה שמייקל ג'ורדן, שותפו לקבוצה כבר בן 39 וכל אחד בליגה כמעט כבר חוגג עליו ועל הקבוצה שלו. כך או כך, שאק ומייקל חגגו כל הדרך לטבעת, שלישית ושביעית בהתאמה (וממש כמו האליפות הראשונה שלו, גם באחרונה הלייקרס היו אלו שעמדו בדרך של ג'ורדן) ואילו אורלנדו התרסקה אל רצפת המזרח אבל התנחמה בזכייה בבחירה הראשונה בלוטרי, שם זכתה בכבוד לבחור את הפנים העתידיות של הליגה, לברון ג'יימס.

הליגה המשיכה להחליף אלופות כמו גרביים עוד כמה שנים. עד שריי אלן, לברון ג'יימס והרכש החדש שהם צירפו אליהם, כריס בוש שהגיע מטורונטו, השתלטו על הליגה זכו בשלוש אליפויות רצופות (2006 עד 2008) והפכו את המג'יק למועדון המצליח ביותר בליגה.

וניק אנדרסון? אחרי כמה עונות במילווקי הוא דעך אל תוך עצמו, עבר קצת לשחק באירופה (אפילו חתם לשבוע וחצי במכבי 'נס' רעננה, לפני שהתברר שהוא לא כשיר) ונעלם אל תהום הנשייה. אבל כל רגע בו הוא עצם את עיניו, הוא יכל לדמיין את עצמו עומד על קו העונשין, מתרכז, שוכח מהכול ושם את אבן הפינה להולדתה של אימפריה…

*

ביתרון 107:110 במשחק מספר 1 בגמר הליגה לשנת 1995, כשעל השעון נותרו 8.5 שניות, נשלח ניק אנדרסון, הקלעי הפותח של אורלנדו לקו העונשין. הוא החטיא את שתי הזריקות אבל באורח פלא, הכדור החוזר קפץ אליו לידיים ומריו אלי שלח אותו שוב אל קו העונשין. אנדרסון שוב החטיא פעמיים, הכדור נפל הפעמים לידיים אדומות ואחרי הטיים אאוט שהזעיק המאמן של יוסטון רודי טמג'נוביץ', קלע קני סמית' שלשה שהשוותה את המשחק. ב1.6 שניות שנותרו לסיום לא הצליחה אורלנדו לקלוע סל ויוסטון ניצחה בסופו של דבר אחרי הארכה 118:120 בדרך לסוויפ בסדרה כולה ואליפות שנייה ברציפות. אורלנדו לא חזרה בעונה העוקבת לגמר (עפה בסוויפ מול שיקגו בולס בגמר המזרח) ואחרי שני הטאטואים הללו, החליט שאקיל אוניל שדי לו ועזב לכיוון לוס אנג'לס, שם זכה עם הלייקרס ב-3 אליפויות כשלאורלנדו לוקח למעלה מעשור בשביל לחזור לצמרת הליגה. ניק אנדרסון, המשיך עוד מספר שנים במג'יק, עבר לעונתיים בסקרמנטו וסיים את הקריירה ב-2002 במדי ממפיס ועם ממוצע עונשין של 66.7%…

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

11 תגובות

  1. גם אם היה קולע את העונשין רוב הסיכויים שהטילים בראשות החלום היום מנצחים בחוץ ומחזירים את הביתיות וזוכים באליפות. הטילים היו פשוט יותר טובים.

  2. פוסט ענק!
    הסיפור עם אנדרסון הוא סיוט של כל שחקן. אורלנדו בהחלט הייתה יכולה להפוך למפלצת שתשלוט בליגה אבל ההחטאות של אנדרסון והפציעות של הארדווי הרגו אותם.

  3. קשה לי לקרוא את ההתרחשויות האלה, מקנן איזשהו חשש שאולי אפשר להחזיר את הזמן לאחור ולגזול לנו את האליפות. כוחן של מילים . . .
    לא האמנתי כשאנדרסון החטיא את העונשין וגם לא כשקני סמית קלע את השלשה המשווה.
    הרוקטס ההם היתה קבוצה שחייה מניסים ומאמונה, אם תרצו ההוכחה שיש אלוהים 🙂
    לא ידעתי שאחוזי הקריירה של אנדרסון מהעונשין היו כל כך נמוכים, בסופו של דבר הוא היה קלע גרוע שנקלע לסיטואציה קשה, זה מסביר קצת את השביקה שלו.

  4. וואו. חתיכת תיאוריה בנית על המשחק האחד הזה, אבל היה מעניין.
    שני הדברים שהכי הפתיעו אותי היו האליפות של וושינגטון, וזה ששלחת את האדמירל ללייקרס.

  5. תודה רבה יאיר
    0 מ 4 של אנדרסון גמרו לו את הקריירה
    זה היה ארוע שהוא לא התאושש ממנו
    המג׳יק הגיעו לגמר 95 זחוחים שאני חושב שגם ניצחון בגיים 1 לא היה עוזר מול יוסטון שהייתה עמוסת כשרון ועמוסת אופי

  6. לא תודה, אקח את המציאות בבקשה.
    חוץ מזה, הרוקטס של הפלייאוף הזה היו חוזרים מכל פיגור, לא היו מפסידים את זה בשום מציאות, מדומה או לא. קלאצ' סיטי חיה וקיימת (בזיכרון של זקני השבט)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם