רכז – סטפן קרי:
הישגים בעשור: 3 אליפויות, 2 MVP עונה סדירה, 3 חמישיית העונה, 2 חמישייה שניה, חמישייה שלישית, חמישיית הרוקים, 6 הופעות באולסטאר, מלך הסלים.
ממוצעי עשור עונה סדירה: 694 משחקים, 23.5 נקודות ב-62.4% אמיתיים, 4.5 כדורים חוזרים, 6.6 אסיסטים (2.1 אס'/אב'), 1.7 חטיפות, 0.2 חסימות, מדד PER 23.8, מדד WS 102.9.
ממוצעי עשור פלייאוף: 112 משחקים, 26.5 נקודות ב-60.9% אמיתיים, 5.4 כדורים חוזרים, 6.3 אסיסטים (1.8 אס'/אב'), 1.6 חטיפות, 0.3 חסימות, מדד PER 23, מדד WS 17.1.
פיקנטריה: השחקן היחיד בהיסטוריה לסיים עונה שנכנסה למועדון ה-90/50/40/30 (נקודות, אחוזים לשלוש, אחוזים מהשדה ואחוזים מהקו, בהתאמה).
למה הוא פה? האיש חסר הטווח שגרם לרבים לנסות לחקות אותו. קלע השלשות הטוב בכל הזמנים בשיאו. הציר המרכזי של הקבוצה ששלטה בליגה בחלק השני של העשור.
קלעי – ג'יימס הארדן:
הישגים בעשור: MVP עונה סדירה, 5 חמישיית העונה, חמישייה שלישית, חמישיית רוקים שניה, השחקן השישי, 7 הופעות באולסטאר, 2 מלך הסלים.
ממוצעי עשור עונה סדירה: 765 משחקים, 24.3 נקודות ב-60.9% אמיתיים, 5.2 כדורים חוזרים, 6.2 אסיסטים (1.7 אס'/אב'), 1.6 חטיפות, 0.5 חסימות, מדד PER 24.4, מדד WS 121.9.
ממוצעי עשור פלייאוף: 116 משחקים, 22.9 נקודות ב-57.9% אמיתיים, 5.4 כדורים חוזרים, 5.6 אסיסטים (1.6 אס'/אב'), 1.8 חטיפות, 0.5 חסימות, מדד PER 22.3, מדד WS 14.4.
פיקנטריה: הארדן הוא הבחירה הראשונה בהיסטוריה של אוקלהומה רעם.
למה הוא פה? המספרים טיפה משקרים לרעתו, כי בחלק מהעשור היה שחקן שישי באחת הקבוצות הטובות בליגה כשיטה ולא כי לא היה לו מקום בחמישייה. בהמשך, כשנדרש להוביל קבוצה, עשה זאת בהצטיינות, כולל מספרים היסטוריים.
קדמי קטן – לברון ג'יימס:
הישגים בעשור: 3 אליפויות, 3 MVP עונה סדירה, 3 MVP סדרת הגמר, 9 חמישיית העונה, חמישייה שלישית, 4 חמישיית ההגנה, חמישיית הגנה שניה, 10 הופעות באולסטאר, MVP אולסטאר.
ממוצעי עשור עונה סדירה: 726 משחקים, 26.9 נקודות ב-60.9% אמיתיים, 7.7 כדורים חוזרים, 7.6 אסיסטים (2.1 אס'/אב'), 1.5 חטיפות, 0.7 חסימות, מדד PER 28.6, מדד WS 141.8.
ממוצעי עשור פלייאוף: 179 משחקים, 28.8 נקודות ב-58.8% אמיתיים, 9.1 כדורים חוזרים, 7 אסיסטים (1.9 אס'/אב'), 1.8 חטיפות, 1 חסימות, מדד PER 28.8, מדד WS 38.6.
פיקנטריה: לברון רשם היסטוריה בשלוש סדרות גמר רצופות, כשבשנת 2015 היה לראשון להוביל את שחקני שתי הקבוצות בנקודות, כדורים חוזרים ואסיסטים, בשנת 2016 הוסיף לכך גם חטיפות וחסימות ובשנת 2017 היה לראשון לסיים סדרת גמר עם ממוצע דו ספרתי בטורי הנקודות, הכדורים החוזרים והאסיסטים.
למה הוא פה? ולו בגלל שבכל אחת מהעונות בעשור הופיע בחמישיית עונה, 9 מתוכן בחמישייה הראשונה.
קדמי חזק – קווין דוראנט:
הישגים בעשור: 2 אליפויות, MVP עונה סדירה, 2 MVP סדרת הגמר, 6 חמישיית העונה, 3 חמישייה שניה, 10 הופעות באולסטאר, 2 MVP אולסטאר, 4 מלך הסלים.
ממוצעי עשור עונה סדירה: 695 משחקים, 28.0 נקודות ב-62.6% אמיתיים, 7.4 כדורים חוזרים, 4.4 אסיסטים (1.4 אס'/אב'), 1.1 חטיפות, 1.2 חסימות, מדד PER 26.7, מדד WS 131.5.
ממוצעי עשור פלייאוף: 139 משחקים, 29.1 נקודות ב-59.7% אמיתיים, 7.7 כדורים חוזרים, 4 אסיסטים (1.3 אס'/אב'), 1 חטיפות, 1.2 חסימות, מדד PER 24.4, מדד WS 23.1.
פיקנטריה: השחקן הצעיר ביותר להחזיק בתואר "מלך הסלים". הוא גם השחקן הראשון בהיסטוריה להיבחר לשחקן השנה בטורניר המכללות כבר בעונתו הראשונה.
למה הוא פה? זולת העונה בה היה פצוע, הופיע באחת משתי חמישיות העונה כל עונה. יצרן הנקודות האיכותי של העשור. זה נכון שהוא סמול פורוורד, אבל את השיא הקבוצתי רשם כשבחמישייה החזקה של הקבוצה הוא מתפקד כפאוואר פורוורד, ולכן הרשיתי לעצמי לנתב אותו לעמדה זו.
ציר – אנתוני דייוויס:
הישגים בעשור: 3 חמישיית העונה, חמישיית ההגנה, 2 חמישיית הגנה שניה, חמישיית הרוקים, 6 הופעות באולסטאר, MVP אולסטאר.
ממוצעי עשור עונה סדירה: 466 משחקים, 23.7 נקודות ב-58.5% אמיתיים, 10.5 כדורים חוזרים, 2.1 אסיסטים (1.1 אס'/אב'), 1.4 חטיפות, 2.4 חסימות, מדד PER 27.4, מדד WS 72.
ממוצעי עשור פלייאוף: 13 משחקים, 30.5 נקודות ב-59.3% אמיתיים, 12.7 כדורים חוזרים, 1.8 אסיסטים (0.6 אס'/אב'), 1.8 חטיפות, 1.8 חסימות, מדד PER 26.7, מדד WS 2.
פיקנטריה: השחקן היחיד בהיסטוריה זולת מייקל ג'ורדן להחזיק ממוצע בפלייאוף של מעל ל-30 נקודות למשחק.
למה הוא פה? כי למרות שהוא לא שיחק תמיד סנטר, הוא כן הסנטר היחיד שהיה מצוין לאורך מרבית שנות העשור. אין לו בהכרח את הפיק הגבוה ביותר, אבל הוא עקבי. הן בהתקפה ועוד יותר מזה בהגנה. כמו כן, הוא נהנה משיבוץ בעמדה שלקח לה זמן לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי לחזור לקדמת הבמה.
כמעט ונכנס – קוואי לאונרד:
הישגים בעשור: 2 אליפויות, 2 MVP סדרת הגמר, 2 שחקן ההגנה, 2 חמישיית העונה, חמישייה שניה, 3 חמישיית ההגנה, 2 חמישיית הגנה שניה, חמישיית הרוקים, 3 הופעות באולסטאר.
ממוצעי עשור עונה סדירה: 467 משחקים, 17.7 נקודות ב-59.9% אמיתיים, 6.3 כדורים חוזרים, 2.4 אסיסטים (1.6 אס'/אב'), 1.8 חטיפות, 0.7 חסימות, מדד PER 22.6, מדד WS 65.8.
ממוצעי עשור פלייאוף: 111 משחקים, 19.5 נקודות ב-61.8% אמיתיים, 7.7 כדורים חוזרים, 2.4 אסיסטים (1.3 אס'/אב'), 1.7 חטיפות, 0.6 חסימות, מדד PER 23, מדד WS 17.6.
פיקנטריה: לאונרד נבחר בדראפט במקום 15, הכי גבוה מבין שחקני הסגל של טורנטו בפלייאוף האחרון, בו זכו באליפות.
למה הוא פה? הוא פה ולא בחמישייה כי הוא נפל על עמדה חזקה ועמוקה ברמה היסטורית, וכן כי הוא הפגין יכולות בשפיץ של הליגה רק במשך חצי עשור. אבל גם חצי עשור הספיקו לו למשבצת הזו. שחקן התקפה נהדר ושחקן הגנה היסטורי שהיה משמעותי מאד במספר עונות פלייאוף.
שחקן העשור – לברון ג'יימס:
בדומה לשאר העשורים האי זוגיים, ובניגוד לעשורים הזוגיים בהם היתה התלבטות רבה, גם כאן יש שחקן אחד שבלט מעל כולם. הכי טוב בעונה הסדירה, הכי טוב בפלייאוף, הכי טוב בגמר, הכי הרבה אליפויות, הכי הרבה MVP, הכי הרבה FMVP, סטטיסטיקות אישיות הכי טובות ועד ועוד ועוד. מהעשורים היותר דומיננטיים שראתה הליגה.
29 תגובות
הוספות שחקנים לפי הדראפטים ובעיקר האולסטארים:
2003 קליבלנד קאבלירס לברון ג'יימס דארקו מיליצ'יץ' לברון ג'יימס, כרמלו אנתוני, כריס בוש, דוויין וייד, כריס קיימן, דייוויד וסט, ג'וש הווארד, מו ויליאמס, קייל קורבר
2004 אורלנדו מג'יק דווייט הווארד אמקה אוקפור דווייט הווארד, דווין האריס, לואול דנג, אנדרה איגודלה, ג'מיר נלסון
2005 מילווקי באקס אנדרו בוגוט מרווין ויליאמס דרן ויליאמס, כריס פול, אנדרו ביינום, דני גריינג'ר, דייוויד לי
2006 טורונטו ראפטורס אנדראה ברניאני למרכוס אולדרידג' למרכוס אולדרידג', ברנדון רוי, ראז'ון רונדו, קייל לאורי, פול מילסאפ
2007 פורטלנד טרייל בלייזרס גרג אודן קווין דוראנט קווין דוראנט, אל הורפורד, ג'ואקים נואה, מארק גאסול
2008 שיקגו בולס דריק רוז מייקל ביזלי דריק רוז, ראסל וסטברוק, קווין לאב, ברוק לופז, רוי היברט, דיאנדרה ג'ורדן, גוראן דרגיץ'
2009 לוס אנג'לס קליפרס בלייק גריפין האשים ת'אביט בלייק גריפין, ג'יימס הארדן, סטפן קרי, דמאר דרוזן, ג'רו הולידיי, ג'ף טיג
2010 וושינגטון ויזארדס ג'ון וול אוון טרנר ג'ון וול, דמרקוס קאזינס, גורדון הייוורד, פול ג'ורג'
2011 קליבלנד קאבלירס קיירי אירווינג דריק ויליאמס קיירי אירווינג, קמבה ווקר, קליי תומפסון, קוואי לאונרד, ניקולה ווצ'ביץ', ג'ימי באטלר, אייזיאה תומאס
2012 ניו אורלינס הורנטס אנתוני דייוויס מייקל קיד-גילכריסט אנתוני דייוויס, בראדלי ביל, דמיאן לילארד, אנדרה דראמונד, דריימונד גרין, כריס מידלטון
2013 קליבלנד קאבלירס אנתוני בנט ויקטור אולדיפו ויקטור אולדיפו, יאניס אדטוקומבו
2014 קליבלנד קאבלירס אנדרו ויגינס ג'בארי פארקר ג'ואל אמביד, ניקולה יוקיץ'
2015 מינסוטה טימברוולבס קארל-אנתוני טאונס דיאנג'לו ראסל קארל-אנתוני טאונס, דיאנג'לו ראסל, קריסטפס פורזינגיס
2016 פילדלפיה 76' בן סימונס ברנדון אינגרם בן סימונס
משם השחקן השלישי מדובר באולסטארים שיצאו מהדראפט. שני הראשונים הם שני המקומות הראשונים בדראפט.
תודה רבה מתן, על הפוסט ועל הפרויקט.
מסכים אתך בהכל.
דיוויס קצת צורם אבל אין את מי לשים במקומו בעשור הזה.
קאזינס ? פאצ'וליה, האחים לופז ?
אין מי
🙂
סדרה מצויינת תודה רבה.
מסכים עם כל הבחירות . למרות שהארדן בחירה לגיטימית הייתי מעדיף דם את קליי (נכתב שהיה לו המזל לשחק באחת הקבוצות הטובות בהסטוריה – אבל אם כבר אז אין ספק שהיא אחת הקבוצות הטובות בהסטוריה בין היתר בזכותו… זה לא שהוא היה איזה נער פוסטר בקבוצה הזאת.. ). אבל יחד עם זאת יש קייס חזק גם להארדן ולכן לא מתנגד.
דייויס? שיהיה .. אני חושב על טימי אולי אבל נוח לי גם עם דיוויס. רק מראה איזה פיחות חל במעמד התפקיד הזה איפה השאק ודומיו.
עכשיו צריך ליצור מטריצה ולבחור שחקן מצטיין מבין כל החמישיות לאורך כל העשורים בכל תפקיד… חמישיית ה nba לדורותיו.
תודה מתן
אפשר גם חמישיה שניה ושלישית כדימלהקל על החיים… 🙂
תודה רבה.
אולי אעשה טור סיכום פרויקט. צריך לחשוב על זה.
מעניין.
סתם בשביל הקטע נחזור על כל שחקני העשור שמתן בחר:
שנות ה-50 : מייקן (סנטר)
שנות ה-60: ראסל (סנטר)
שנות ה-70: קארים (סנטר)
שנות ה-80: מג'יק ובירד דואו (רכז וסמול פורוורד)
שנות ה-90: ג'ורדן (שוטינג גארד)
שנות ה-2000: דאנקן (פאוור פורוורד)
שנות העשרה: לברון (סמול פורוורד)
רק מזה יוצא לך חמישייה די ברורה, אפילו בצורה מדהימה מחולקת לעמדות. רק צריך לבחור סנטר.
אז החמישייה שלי:
מג'יק
ג'ורדן
לברון (סורי בירד)
דאנקן
ג'אבר (סורי ראסל)
אז את מי יאניס יוציא החוצה בעשור הבא?
🙂
תודה רבה על סדרה ברמת MVP. הארדן בהחלט ראוי לדעתי. אמנם סגנון משחק דוחה לעיתים אבל מפלצת התקפית. קרי, דוראנט ולברון כמובן בחירות ראויות. לגבי דייויס אני בספק גדול. מצד שני אין כל כך אלטרנטיבות…
צריך לציין את וסטברוק, מטובי השחקנים בעשור הזה שזכה בתארים אישיים והיחיד מאז אוסקאר רוברטסון שהשיג ממוצע ט"ד בעונה שלמה ועשה זאת פעמיים וזה בכלל לא קל להשיג. יש לו קייס להיות במקום הארדן בחמישייה.
האמת – בגלל נתוני הריבאונדים שלו, אפשר לרשום את ווסטברוק כסנטר…
(-:
זה די עצוב שגבה נכנס, מה הוא כבר עשה בעשור הזה?ניצח סדרת פלייאוף אחת!!. הייתי מעדיף אפילו להחליק את דאנקן לעמדת הסנטר לפניו. חוץ מזה הכל טוב והגיוני.
תודה מתן, בחירות מעניינות והגיוניות אבל את הארדן לא הייתי בוחר.
גם דווין ווייד וגם קליי תומפסון עשו בעשור הנוכחי יותר ממנו גם אם לא זכו ב-MVP וכמן שפיפן נכנס ב90', הם ראויים להיות לפני המזוקן בעשור הנוכחי.
גם אנתוני דיוויס לא שווה מקום בחמישייה כזו. בחור חביב, לא מאה אחוז סנטר אבל לא עשה כלום מבחינת הישגים. פליאוף אחד נורמאלי וגם זה נגמר בסיבוב שני. מארק גאסול למשל עשה עשור יותר מוצלח ממנו וגם הביא אליפות בסוף.
קליי תומפסון בשום עולם לא עשה יותר מהארדן חוץ מהזכות והמזל להיות בקבוצה הכי כשרונית אולי בהיסטוריה.
ולווייד העשור המוצלח שלו היה בעשור הקודם אין מה לעשות. היו לו 4 שנים טובות בעשור הנוכחי
אתה מדבר שטויות בערימות, הוא זכה באליפות כמספר 2 בקבוצה גדולה, תרם כמעט כמו קרי לשושלת, שם 37 ברבע, 60 ב29 דקות, הגנה מהטובות ואז היה חלק מעוד 2 אליפויות… איפה הוא איפה הארדן? כי הוא לא הוביל קבוצה? אז לפי המדד קמבה ווקר טוב מקליי.
אני עם יאיר, עם כל הכבוד להארדן , קליי שחקן גדול ממנו. ולשים את הארדן לפניו זאת בדיחה שמתאימה לדור הדפוק הזה שמעדיף שחקן של מספרים על שחקן של תארים
אוהו, מארק גאסול זו בחירה אמיצה. לא מתבססת על מספרים אלא על לב (והשורה התחתונה=אליפות). אני עדיין מעדיף את דיוויס . . .
לגבי גאסול, לא בחירה שהייתי שולל בכלל אבל בטח לא בגלל האליפות שם היה שחקן די שולי (גם אם מועיל), אלא בזכות השנים שבהן ממפיס היתה אימת הליגה וסוס שחור מתמיד והוא היה שחקן ההגנה הטוב בליגה במשך איזה 3 שנים
לא מסכים עגל. מארק גאסול הוביל עם קונלי קבוצה אפורה כמו ממפיס להיות חברה קבועה במשך מעל חצי עשור במערב. דיוויס לא מתקרב לזה עדיין.
שלא תבין, אני מאוד אוהב את גאסול ואת כל מה שהוא ייצג בממפיס
יאיר לדעתי להארדן יש את נק' הזכות של הובלת קבוצה , וויד בעשור הזה נהנה בשנים הטובות מלברון ואפילו כריס בוש לצידו, קליי נהנה מסטף, גרין ודוראנט לצידו. נכון ששניהם זכו בתארים בניגוד אליו אבל לא היו האיש כמוהו …
תודה מתן מעולה.
שווה להעמיד את המספרים של הארדן בהפרדה מהרגע שהגיע ליוסטון ב2012-13 כדי לבסס את המקום המוצדק שלו שם.
29 נק' למשחק, 7.7 אס', 6 ריב' והוביל את הרוקטס לפלייאוף בכל שנה, פעמיים גמר מערב כשמולו אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה.
למעשה יש לו את רצף הפלייאוף הכי ארוך אחרי ג'יי ג'יי רדיק כשהיה בפלייאוף בכל עונה מאז הגיע לליגה.
תודה מתן .מסכים עם החלוקה, חשבתי על קליי אבל בתכלס הארדן מוביל קבוצה, קליי חוליה מרכזית אך טרם הוביל… הג'וקר והפריק ואולי גם גרין יחכו לעשור הבא..
את דיוויד לא הייתי מכניס לכלום. הוא קלוריות ריקות ללא הוכחה. אני מודע לעבודה שאכן בחרו בו לחמישי הליגה שלוש פעמים אבל באמת, היה לו פחות אימפקט מטריסטן תומפסון העשור בוודאי פחות מזאזא הגיאורגי.
לגבי שחקנים אחרים בעמדת הציר. לא התכוונתי שלברון ודוראנט שיחקו בעמדת הציר ארוכות, אך כן לכמה דקות ולעיתים כלל לא היה שחקן ציר מסותרי כאשר הם היו על המגרש.
תודה
בחירות טובות
אני חושב שווסטברוק לא היה מסכים איתך
כמות הכשרון בליגה כיום גדולה מאוד
זה היה העשור של גולדן סטייט ושל לברון עם 8 הופעות גמר
לברון
דוראנט
קארי
ה 2 הנוספים צריך לחשוב ולשבור את הראש זה ממש לא חד משמעי
כתבה מצוינת. חן-חן על הכנסת הארדן, דבר שלא הרבה היו עושים, יש סנטימנט חזק כנגדו, אבל הוא פנומן אדיר.
הפיקנטריה של דיוויס של מעל 30 נ"ק לפלייאוף קצת מרמה כי הוא אף פעם לא הגיע לשלבים המתקדמים.
גם הפיקנטריה של לברון מרמה כי מה שהוא עשה בסדרות הגמר האחרונות, עם עליונות בכל הקטגוריות הסטטיסטיות, זה דבר שלא היה אף פעם. לרוץ לראות בשידורים חוזרים, בעיקר את החזרה מ 1-3 ב 2016.
תודה מתן על סדרה מצויינית.
מסכים עם כל הבחירות מלבד האחרונה, אבל לא בהכרח מפני שאני חושב שדיוויס לא היה הסנטר הטוב בעשור ,אלא מפני שקיטרוג לפי עמדות ספציפית בעשור הזה היא טעות (אבל בזה חוטאת הליגה).
לדעתי בחירה של קאווי, לברון, ודוראנט לעמדות הכנפים והציר הן הגיוניות בשיטית הכדורסל של היום.
בימים שגרין מגולדן סטיט משחק כסנטר ולפעמים אפילו לברון שיחק כסטנר ניתן לראות כי הכדורסל היום נוטה להיות ללא עמדות. שחקנים משחקים לא בעמדות הטבעיות שלהם על מנת לנצל מאצ'אפ. לעומת זאת, דיווס שהוא בכלל פאור פוררוד כמו שציינת לא רק שלא סנטר קלאסי אלא גם לא הוכיח את עצמו כלל בעשור הזה. הוא בקושי עבר סיבוב פליאוף אחד. זה שהוא נבחר לחמישית העונה 3 פעמים מראה רק את החולשה הגדולה של העמדה הזאת בעשור הנכחי.
תודה.
את גרין אין לי בעיה לשבץ כסנטר, כי למרות שזו אינה עמדתו העיקרית, הוא כן שיחק שם לא מעט וזה לגיטימי בעידן מטושטש עמדות (אך עדיין לא מבוטל עמדות).
השלושה האחרים לא שחקני ציר. לברון בסיום במיאמי שיחק לא מעט PF, אבל זה היה "הגבול הגדול" שלו. כנ"ל לגבי דוראנט.
הליגה אמנם הכניסה את שלושתם לחמישיית העשור שלה, אבל זה לא היה עובר בבחירה לחמישיית העונה, בעוד שדיוויס כן (כפי שהוכח בעבר). 🙂
אני מסכים עם החלוקה של מתן. אני חושב על זה ככה: אם הייתי מאמן הייתי מעלה את לברון, דוראנט ודיוויס בחמישייה ושם את קוואי כמחליף. לשחקם עם קוואי במקום דיוויס זה כנראה מוגזם.