יוקיץ' שוב בקלאצ', הארכה בפורטלנד, וטורונטו כבר לא מפחדת מלברון.

איזה משחקים היו לנו הערב כששניים מהם מסתיימים בהארכה, הלייקרס מפסידים לאלופה, מילווקי מנצחת בקושי ופיניקס ממשיכים ללהוט.

הנה תוצאות המשחקים:

מינסוטה (4:5) 98 : דנבר (2:7) 100 [הארכה]

אורלנדו (7:3) 102 : אינדיאנה (4:6) 109

פילדלפיה (3:6) 114 : שארלוט (6:4) 106

אוקלהומה (6:4) 119 : מילווקי (3:7) 121

ניקס (8:2) 87 : קליבלנד (5:4) 108

פיניקס (3:6) 138 : ברוקלין (5:4) 112

פורטלנד (6:4) 124 : אטלנטה (6:3) 113 [הארכה]

לייקרס (2:7) 104 : טורונטו (2:7) 113

לפירוט המשחקים:

לוס אנג'לס לייקרס – טורונטו רפטורס 113:104

נתחיל מהמשחק המאוחר של הלילה בו האלופים התארחו אצל האיש שהיה אימת הצפון במשך שנים.

הלייקרס הם אלו שעלו בסערה על המגרש ולא נתנו לאורחים לנשום בדקות הראשונות. לברון בעונת ג'ייסון קיד מתרכז בניהול המשחק ומוצא את החברים פעם אחר פעם. במיוחד את אנתוני דייויס שנמצא בכושר קליעה נהדר.

הרפטורס מצליחים להתאושש אך כל המחצית רודפים אחרי הלייקרס ששומרים על הפרש חד ספרתי. 60-52 במחצית.

בפתיחת המחצת השניה פרד ואן ווליט שהיה נהדר במשחק, ובעונה בכלל, נכנס לזון ומצמצם את ההפרש. 2 דקות לסיום הרבע השלישי טרנס דייויס קולע שלשה נדירה שמעלה את הרפטורס להובלה הראשונה במשחק.

ניק נרס מנצל את זה שאנת'וני דייויס יורד לנוח בתחילת הרביעי ומחליט להשאיר את הכוכבים שלו על המגרש. ההתקפה של הלייקרס מקרטעת, למרות שקייל קוזמה, שלא מצא את הרשת עד עכשיו העונה קולע משלוש. בדקות האלה פסקל סיאקם פשוט נראה דומיננטי והצבע של טורונטו נאטם.

כשדייויס עולה ההפרש כבר 10 לטורונטו. ההפרש עולה ל-12 3 דקות לסיום עם עוד שלשה של טרנס דייויס (מאיפה בטורונטו מוצאים את השחקנים האלו?), אבל אז קוזמה בשתי שלשות רצופות מחזיר את האוויר ללייקרס וההפרש יורד ל-4 בלבד.

הלייקרס בפוש קדימה, אך שתי טעויות בהתקפה וחוסר ירידה להגנה מביא נקודות קלות לטורונטו והמשחק נגמר. הטוויט הבא אומר מה שאמר כל אוהד שצפה במשחק- פסקל סיאקם טוב בכדורסל. וטורונטו הם על אמת.

לקלעים:

לייקרס: לברון עם עוד טריפל דאבל בחסות ג'ייסון קיד: 13 נק', 13 ריב' ו-15 אס'. אנת'וני דייויס עם 27 נק', 8 ריב' ו-4 בלוקים. קוזמה מוצא את המוג'ו שלו סוףסוף עם 15 נק' מהספסל.

טורונטו: סיאקם עם 24 נק', 11 ריב', 3 בלוקים וחטיפה בלא פחות מ-42 דקות. פרד ואן ווליט עם 23 נק' ו-10 אס' ומשחק מעולה מהספסל של שני אלמונים: כריס בוצ'ר עם 13 נק' והגנה מצוינת, ומיודענו טרנס דייויס עם 13 נק'.

מינסוטה – דנבר 100:98 [הארכה]

נתחיל מהסוף. כן זה קרה שוב. שני משחקים ברציפות. יוקיץ בקלאצ'. זה לא פייר כשליריב יש ג'וקר.

אבל לפני כן גם היה כדורסל. אני חייב לציין שזו פעם ראשונה שאני צופה במינסוטה השנה וההתרשמות חיובית ביותר. שנים של זעקות 'אייס' של ת'יבודו אל מול שחקנים חסרי מושג וכיוון הוציאו לי את החשק לצפות בקבוצה. עם כל אהבתי לקרל אנתוני טאונס. אך אמש, אולי בזכות שיש בסגל שחקנים שנראה שמבינים את הצד האפור של הכדורסל, כמו רוברט קובינגטון, ג'וש אוקוגי, טרבון גרהאם ואפילו הרוקי ג'ארט קולבר, מינסוטה אשכרה נראים כמו קבוצה. זה נחמד זה.

דנבר מצד שני, נראים שמשחקים בהילוך שני, לא מרשימים בכלל, ועדיין מנצחים משחקים. אולי זה הסממן שהנאיביות שאפיינה אותה כל השנים כבר לא איתנו וצריך לקחת אותם ברצינות.

לגבי המשחק עצמו, לאחר מחצית ראשונה צמודה, דנבר רצו ברבע שלישי נהדר וסיימו אותו בריצת 11-1 כשמינסוטה לא מצליחים למצוא את הרשת וקולעים 13 נק' בלבד ברבע, אל מול 24 של האורחים.

אך מינסוטה להפתעתי חזרו לתמונה ברביעי כשהם אוטמים את ההגנה ומראים נחישות ולוחמנות. מינסוטה? זה אתם? דנבר נעצרו דווקא כשיוקיץ' חזר 6 דקות לסיום המשחק וההפרש הוא 16 לטובתם. לאחר שעשו קאמבק של 21 נק' ברבע הרביעי במשחק הקודם, היית מצפה מדנבר שידעו ששום דבר לא גמור עד שהג'וקר השמן שר. אבל הם פשוט הפסיקו לשחק ומינסוטה פצחו בריצת 0-16!, כשדנבר לא קולעים סל בודד למשך 5 וחצי הדקות האחרונות של הזמן החוקי. תעשו לעצמכם טובה ותצפו ב-3 דקות האחרונות של התקציר.

בהארכה שתי הקבוצות כבר מצליחות לקלוע כשקובינגטון משווה את המשחק 26 שניות לסיום. 98-98.

ואז מגיע יוקיץ'.

קלעים:

דנבר: מילסאפ במחצית שנייה מצויינת עם 14 נק' ו-10 ריב', יוקיץ' עם 20 בהילוך שני ו-15 למורי שנפצע וחזר במהלך המשחק.

מינסוטה: 25 נק', 16 ריב' ו-6 אס' לטאונס, 25 נק' לוויגינס, ו-17 נק' לאוקוגי מהספסל.

פורטלנד – אטלנטה 113:124 [הארכה]

טריי יאנג עם 35 נק' ו-10 אס' (אך גם 7 איב') הוביל את אטלנטה למה שנראה כמו הפתעה חלקית על הקבוצה המקרטעת של אורוגון.

כשאטלנטה קולעים 26% מהשלוש, ומפסידים 48-61 בריבאונד, אין שום סיבה שיהיו במשחק, אך פורטלנד עד כה השנה לא יודעים לסגור משחקים.

המשחק היה צמוד לכל אורכו כשההובלה מחליפה בין הקבוצות. 7 שניות לסיום לילארד ביורוסטפ לוקח את ההובלה. אך אז, העז האדומה קוויר הורטר מטייל אל הרחבה ומשווה את המשחק 0.7 שניות לסיום ושולח אותו להארכה.

פורטלנד, שכבר סופרת 4 הפסדים רצופים לא מוכנה לאבד את המשחק הזה ושועטת על השחקנים המותשים של אטלנטה בהארכה עם 2 שלשות רצופות של בייזמור כדי לגמור את המשחק.

קלעים: לא פחות מ-4 קלעים בפורטלנד מעל 20 נק'. לילארד עם 30, מקולום 23, ווייטסייד 21 (12 ריב') ו-20 לסימונס מהספסל.

אטלנטה: מלבד ה-35 של יאנג, ג'בארי פרקר בעוד משחק טוב עם 27 נק' ו-11 ריב' נראה שמוצא את מקומו בליגה. הוארטר עם 15.

אוקלהומה – מילווקי 119-121

עוד משחק צמוד בערב דרמטי של כדורסל. יאניס, ה-MVP המכהן השתולל במחצית הראשונה מרוב תסכול. למרות המספרים האדירים, יאניס לא פתח את העונה בשיאו כשהוא מרבה לאבד ולעשות עבירות. 7 איבודים היו לו הערב, אך הודות למחצית שנייה טובה בה קלע 24 מ-35 הנק' שלו, מילווקי הצליחה לא למעוד במלכודת ששמה אוקלהומה.

אוקלהומה כבר הובילו ב-9 ברבע השלישי אך מילווקי חזרו ועשו ריצה משלהם כדי לסיים את הרבע ביתרון 7.

למילווקי: אנטטקומבקו: 35 נק', 16 ריב' (7 איב'), בלדסו עם 25 נק' ו-9 אס', 15 נק' ללופז.

אוקלהומה: שיי גילגס אלכסנדר בעוד משחק מצוין עם 22 נק' 6 אס' ו-6 ריב', כריס פול עם 17 ו-25 נק' מהספסל לשרודר שיכול להתמודד על השחקן השישי העונה.

פיניקס – ברוקלין 112-138

זאק לואו ציין שפיניקס מזכירה לו את סקרמנטו של השנה שעברה. יש בזה משהו. קצב המשחק הגבוה והעובדה שקבוצות לא ממש יודעות איך לאכול את הקבוצה שמות אותה ביתרון בכל משחק. היום הם פשוט רמסו את ברוקלין ב-3 רבעים ולא השאירו שאריות גם לעכברים.

זוהי לא רק הקבוצה של סקורר אחד השנה כי אם פשוט קבוצה. לא פחות מ-7 שחקנים בספרות כפולות עשו את העבודה לקבוצה של מונטי וויליאמס.

ברוקלין מנגד, לאחר כמה עונות בה נראו כקבוצה אמיתית, נראה שקיבלה את אפקט קיירי ולא מוצאת את עצמה.

קלעים:

ברוקלין: קיירי עם 15 בלבד הוביל את החמישייה המסכנה של ברוקלין. 18 לדינווידי ו-16 לג'ורדן מהספסל.

פיניקס: בוקר עם 27 נק' (14-10 מהשדה) ו-9 אס', 22 יחד עם 12 אס' לרוביו, ו-18 לקלי אוברה.

עזבו אתכם מתיאור המשחק, בואו נתענג על ההתקפה של פיניקס:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

8 תגובות

  1. תודה קפטן. יוקיץ' סוגר עוד משחק בקלאץ אבל איכשהו נראה לי שהקליעה שלו היתה פוקס לא נורמלי. הוא פשוט כל כך מגושם ולא אתלטי שקשה לי להאמין שהוא יכול לנפק מבתעים כאלה על בסיס קבוע. כמו שזעפרני כתב לטרה יאנג יש קושי להכריע משחקים כשסוגרים אותו בסוף משחק, וזה רק יחריף בפלייאוף אם וכאשר הם יגיעו לשם.
    הבעיה של הלייקרס עם התקפת המעבר נובעת מהגובה שלהם ומשימוש בחמישיות גבוהות וכבדות יחסית. גם לברון לא יריץ את עצמו כל פעם כדי לתת leblock. מזל טוב לפורטלנד שעובדים קשה מאוד ובקושי רואים תוצאות. טפו טפו, בזמן האחרון וויגינס נראה טוב מתמיד (whatever that means).

  2. ניב אפלטון הוא האביר הקפטן
    תודו שלא חשבתם על הדג נחש שיצא שילוב טוב והנה להקה פגז.
    או. קפטן האבירות קפטן האבירים.
    האביר קפיטנו😊🤣🙏🌊🌅🙏

    1. הכוונה היא להחמיא וכשחברים הרבה זמן לעיתים ממציאים כינויים אחד לרעהו מתוך סימפטיה לאדם.
      תודה

  3. הלו עצור אתה חייב אלפי תודות,
    🙏💛🙏💜🙏💙🙏😎🙏🌅
    הנה תודות רבות וגדולות
    על אף שקראתי בקושי חשבתי שאני במשחק חי מהתאורים המגניבים של ניב האביר הקפטן האינסופי.
    🌊🌅🙏 וזעפרני וסער והמגיבים שנותנים עבודה של אלופים.
    באהבה אינסופית 🙏💙🙏💙
    תבורכו כולכם

  4. מצוין ניב,

    כמה מסקנות מהמשחקים שראיתי הלילה:

    נתחיל ממינסוטה – באמת מעודד כמו שכתבת וזו קבוצה נורא סימפטית שכיף לאהוד. אין שם עדיין מספיק כישרון התקפי (ג'ף טיג חסר מאוד אבל החיסרון שלו דווקא מורגש גם בהגנה. לטובה כמובן…) אבל לחימה ומוטיבציה זה דברים שלא ראינו מזה זמן וזה כבר נהדר.
    ויוקיץ' – נהיה ווינר הבחור…

    לגבי אטלנטה, דיאנדרה האנטר הרשים נורא בקלאץ' אבל טרה יאנג מחכה בעניין הזה את סטף קארי. הוא פשוט לא אפקטיבי כי סוגרים אותו בפיזיות ולהוקס אין מספיק תשובות בלעדיו. ועל הגנה שלהם אין מה לדבר. פורטלנד היו חכמים על חלשים

    במקרה של הראפטורס הם חשפו בדיוק מה הנשק מול הלייקרס, משחק מעבר מהיר כמו שטורונטו יודעת לעשות בצורה הכי טובה. בכלל, ניק נרס עושה שם עבודה נפלאה ומוכיח, קצת כמו בספרס, שזה לא השחקנים כמו השיטה. ושיש לך אולסטאר כמו פסקל סיאקם ושחקן יעיל להפליא כמו ואנ'וליט אז בכלל זו קבוצה טובה שעם פאסון של אלופה מפתחת פה גם הרתעה ויכולה להפתיע מאוד גם בפליאוף.

    הלייקרס חוץ מזה שקשה להם מול משחק מהיר לימדו אותנו שאנתוני דיוויס עוד חסר את היכולת לסגור משחקים ואת הביטחון העצמי שאף אחד לא יעצור אותו. האירבול שלו מה-3 בסוף היה מביך לשחקן ברמתו. קוזמה מחפש את עצמו בתור גאנר ואני לא בטוח שזה מסתדר שם ודני גרין הוא הוכחה לכך שממוצעים מתיישרים בסוף.

  5. סיקור ענק ותודה על שאר הכתבות שלא הספקתי לקרוא ולהודות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם