מנהרת הזמן(6) – מג'יק ובירד

מנהרת הזמן שוב אתכם והפעם טובים ה 2 מן האחד

מה היו קורה אילו הלייקרס היתה בוחרת במג'יק ג'ונסון בבחירה ה 2 של דראפט 2016 והבוסטון בלארי בירד בבחירה ה 3 ?

כל זאת ועוד במנהרת הזמן

MBK

דראפט 2016 מעניין מאוד כאשר הספוקלציות הן בין ארווין ג'ונסון רוקי שהוביל את מישגן סטייט לאליפות מכללות , בן סימונס האוסטרלי וברנדון אינגראם. המוק דראפטים השונים מתקשים לקבוע במי פילידלפיה תבחר

אוי פילדפיה מועדון הפאר שזכה בלא פחות ב 5 אליפויות בשנות ה 80 השחונות עם הד"ר חיים של מומי ( עבד בזמנו במחסן של גולאש ההונגרי בפילדלפיה )

פילדלפיה שלא זכתה באליפות מאז 1985 מלקטת את השברים ואת התקופה הטרומאטית של הניקי ומחליטה ללכת ללא היסוס על בן סימונס ( מקורות פנימיים מסרו על וטו של ברט בראון שאמר – חברים הארווין ג'ונסון הקודם שהיה בליגה היה גולם בסיאטל )

הלייקרס לאחר לא מעט לבטים בוחרת בארווין ג'ונסון בבחירה ה 2

דני איינג' ה GM של בוסטון והאיש שהביא אליפות לקבוצה לאחר 32 שנה ( לאחר האליפות של 76 הקבוצה נכשלה שוב שוב עד האליפות של 08 ) בוחר בלארי בירד בבחירה ה 3 לקול קריאות בוז שכמעט והפילו את הגג של האולם בברוקלין

ביל סימונס צייץ – לא מבין את הבחירה הזו , אם איינג' רצה PF לבן שהיה הולך על דראגן בנדר

הרשתות גאו ואוהדי בוסטון לא הבינו איך איינג' ויתר על אינגרם , כריס דאן או אפילו ג'יילן בראון

ארווין מגיע לאל איי כאלוף מכללות גאה ועושה שינוי של 180 מעלות בקבוצה , למרות שהוא רוקי הוא מציג כדורסל שלא נראה כמוהוא מעולם בסטפלייס סנטר , רכז בגובה 2.06 שעושה הכל והמכל . ג'ונסון זוכה למחמאות מקיר לקיר ומקבל את הכינוי ה-אימוג'י משאקיל אוניל, אם כן אימוג'י ג'ונסון מריץ קבוצה יוצאת מן הכלל. לוק וולטון מביא איתו כדורסל מהיר ואימוג'י עם החיוך הרחב , הלב הענק ויכולת הכדרור הפנומנלית הופך למנהיג של הקבוצה.

הלייקרס נראית מצויין וחולצות של ג'ונסון מחייך מאוזן לאוזן נחטפות מחניות המרצדייז בעיר

ג'ונסון , ראסל ורנדל מזכירים את השלישיה המיתולוגית של הלייקרס משנות ה 80 קארים , וורתי ואייזה תומאס.

הלייקרס מורגלת לכדורסל שלא נראה בעיר , ג'ונסון פשוטו כמשמעו עושה ה-כ-ל על המגרש , עד מהרה הוא תופס את מקומו בחמישיה ומנווט את דרכה של אל איי לצמרת המערב בניגוד מוחלט לציפיות המוקדמות שדיברו על מקום 11 במערב

הלייקרס מציגה שיפור של 35 ניצחונות ומסיימת את העונה במקום ה 4 במערב במאזן 52-30 , מג'יק נותן שיעור חשוב לקליפרס וכריס פול והלייקרס מנצחת את הקליפרס בסיבוב הראשון , כשנראה היה שהסיפור של הלייקרס ייגמר בסוויפ מול גולדן סטייט. ג'ונסון, דיאנג'לו ראסל וטימפופיי מוזגוב בעונת שיא בקריירה חושפים שוב ושוב את החולשות של גולדן סטייט בדרך לסנסצייה שנחשבת לגדולה בכל הזמנים.

בגמר המערב ממתינה ללייקרס הספרס ואמוג'י מחק את החיוך מפניו של פופביץ' ,הוא ביצע את הבלתי יאמן והלייקרס חוזרת לגמר הליגה לראשונה מאז 2010.

ביינתים בקצה השני של הליגה , יש ספקות אדירות בנוגע לבירד

הליגה ספוגה בכשלונות לבנים דוגמאת כריסטיאן לייטנר , פרנק קמניסקי , אדם מוריסון וטיילר הנסברו

בירד שהפסיד את גמר המכללות עם אינדיאנה סטייט לג'ונסון נחשב כשחקן שמתאים רק למכללות

בירד מפגין יכולת פנטסית ויד נדירה , יחד עם התוספת של אל הורפורד בוסטון קורעת את המזרח !!!

לארי מציג יכולת פנטסית והוא מנפץ את שיא השלשות לרוקי כאשר הוא מסיים את העונה עם 250 דאון טאונס ב 45 אחוז

למרות ששיחק כ SF במכללות הוא מוצא את מקומו כסטרץ 4 אולטימטיבי ויחד עם הורפורד הם מציגים יכולת שעולה על הביג 2 מק׳הייל את פאריש

מלבד היכולת ההתקפית בירד מציג חוש נדיר לכדור הוא מסיים את העונה עם 8 מסירות למשחק אליהם הוסיף 12 ריבאונד ו 25 נקודות.

אייזה תומאס ( המקורי ) ודניס רודמן נוטים לזלזל בבירד וטעונים שאם הוא היה שחור הוא היה עוד שחקן …

בירד משתלב בצורה נפלאה בשיטה של סטיבנס הוא מוכיח המון בגרות ואופי הוא מסיים במקום הראשון בתחרות ה 3 באול סטאר ונבחר ל MVP של משחק הרוקיס

בוסטון מגיעה ל 64 ניצחונות ובירד זוכה ברוקי העונה לאחר קרב צמוד עם אימוג'י

בפלייאוף בוסטון גוברת על שארלוט בקלות כאשר במשחק שנערך בשארלוט בירד סיים עם טריפל דאבל של 37 נקודות 19 ריבאונד ו 17 אסיסטים , מייקל ג'ורדן בעלי שארלוט אומר בסיום המשחק – היום ראינו את אלהים מחופש ללארי בירד משחק כדורסל

בסיבוב הבא בוסטון גוברת על טורונטו

בגמר המזרח לברון וקליבלנד מצליחים לגבור על בוסטון ובירד

בגמר הליגה קליבלנד הגיעה כפיבורטית גדולה מול הלייקרס אבל הלייקרס מצליחה להוביל 2-3 , כאשר מוזגוב לא משחק במשחק 6 . וולטון בהברקה גאונית עולה עם ג'ונסון כסנטר הוא משיג 42 נקודות 15 ריבאונד ו 7 אסיסטים וזוכה ל MVP של הגמר ! הוא הרוקי הראשון והשחקן הצעיר ביותר לעשות זאת .

בירד ואימוג'י (ג'ונסון) משתלטים לחלוטין על הליגה ויוצרים את העידן היפה ביותר בתולדות הכדורסל

בירד זכה עם בוסטון באליפות בעונותו השניה לאחר שלברון נטש את קליבלנד בדרך לבוסטון

ג'ונסון הקים ממלכה באל איי בעיקר כשקווין דוראנט חותם בקבוצה יחד עם ג'ואל אמביד

הלייקרס זוכה ב 7 אליפויות בעידן ג'ונסון ובירד מוליך את בוסטון ל 5 אליפויות משלו

סדרות הגמר בין הלייקרס לבוסטון היו קלאסיקות והפכו את הכדורסל לענף מס 1 באמריקה

הלייקרס יצרה קבוצה שהיתה כוורת לסופר סטארים כנ"ל בוסטון . 2 קבוצות שנחשבות לטובות בהיסטוריה של המשחק.

בירד נחשב לאייקון קומי עם מילוני עוקבים בטוויטר , ג'ונסון נחשב לאחד מסמלי המין הגדולים של תקופותנו ( פרסם מונה של בחורות שהיה עמן הוא מנסה לשבור את ה 20,000 של ווילט )

הם הפכו לחברים טובים הודות להופעות משותפות בנבחרת הפסים

נבחרת החלום של 2020 של קארי , ג'ונסון , בירד , דוראנט ולברון נחשבת לטובה אי פעם ( היא ניפצה את כל השיאים של נבחרת החלום 1992 )

בירד פורש והוא מס 1 בכל הזמנים מדאון טאון לאחר שמנפץ את שיאו של סטפן קארי , הוא נחשב לשחקן הלבן הטוב בכל הזמנים ( אחרי דרק נוביצקי ) הודות לטכנולגייה הוא מתגבר על כאבי הגב משחק 16 שנה ובנוסף ל 5 אליפויות הוא זוכה 5 פעמים ב MVP

ג'ונסון ממשיך לשחק עד גיל 41 הוא היחיד בהיסטוריה לשחק עונות מלאות ב 5 תפקידים שונים על המגרש

הוא מצליח לנפץ את השיא של ווילט בנשים ואת השיא של סטוקטון באסיסטים ובחטיפות והופך ללליקרי מספר 1 עם 21 עונות במועדון (קובי בריאנט הגיע לעונת הפרישה שלו והודה שאימוג'י יש רק אחד ! )

בעייני רבים הוא נחשב לשחקן הטוב ביותר ששיחק את המשחק.


*

זעפרני

להעביר את מג'יק ובירד לזמננו?! אפשר לשנות את ההיסטוריה של הNBA יותר מזה? למה שלא נעביר את הליגה לסין או נעשה טרייד בין מכבי ת"א לקליפרס במסגרתו קוואי לאונרד יגיע ליד אליהו וג'ון די ישחק ליד פול ג'ורג'? אבל, כמו שאומרים אצלנו – "אין מה לעשות איתה, היא רק רוצה לרקוד". או במילים אחרות – זה מה יש ואם זה ננצח.

ובכן, בואו נספר קצת על הנפשות הפועלות:

ארווין 'מג'יק' ג'ונסון, נולד בלנסינג, מישיגן בשנת 1996. אביו, שאהב כדורסל, רצה תמיד שבנו יתפתח ויהיה שחקן. הילד המוכשר והגבוה, לא איכזב ובעודו קורע רשתות בגילאי הילדים והנוער הוא זכה לכינוי 'מג'יק' על שמו של פני הרדוואי, שחקן אורלנדו הנערץ, שסגנון המשחק של ג'ונסון הזכיר אותו מאוד. כשהגיע למכללות, החליט ג'ונסון להישאר קרוב לבית וחתם במכללת מישיגן סטייט, הוא שיתף שם פעולה עם ברנדון דאוסון ובריאן פורבס ויחד הם הובילו את המכללה הצנועה לפיינל-פור ולמפגש עם ויסקונסין. מג'יק להט במדי הקבוצה והספרטנים עלו לגמר כנגד כל הציפיות.

לארי בירד, גדל בעיירה שכוחת אל באינדיאנה. למרות הקשיים הכלכליים והעוני שחווה כילד הוא הצליח להתפתח ולהיות ספורטאי מצטיין במיוחד בתחום הכדורסל ושמו הלך לפניו. למרות הניסיונות של אוניברסיטת אינדיאנה סטייט לפתות אותו לשחק בשורותיה, בחר בירד להירשם לתכנית היוקרתית של מכללת דיוק, שבניגוד לאינדיאנה שידעה ימים יפים בשנות ה70', נחשבת לאחת המכללות הטובות ביותר. בדיוק שיתף בירד פעולה עם  ג'הליל אוקופור, מרשל פלאמלי, ג'סטסיס ווינסלו וטיוס ג'ונס ותחת המאמן מייק ששבסקי הם דרסו את הNCAA בדרך לגמר אחרי שגברו על קנטקי המרשימה בחצי.

התקשורת בארצות הברית והרשתות החברתיות בנו סביב הגמר סיפור סינדרלה. מצד אחד, הקבוצה החזקה של מייק ששבסקי, ממכלה שהיא אליטה של כדורסל ובמרכזה הכוכב הלבן, לארי בירד. מצד שני, הקבוצה של העם, הפועלים השחורים ממישגן סטייט בראשות המג'יק ג'ונסון. מספר הצופים באירוע היה עצום ורבים טענו שזהו גמר טורניר המכללות הנצפה ביותר בהיסטוריה. סיפור הסינדרלה הושלם כשמג'יק עם 24 נקודות הוביל את מישיגן האלמונית לאליפות ראשונה מזה 15 שנה עם 64-75 כשבירד מסתפק ב17 נקודות בלבד.

שנה חלפה ובניגוד לכל הגיון, ג'ונסון ובירד החליטו להישאר במכללות שנה נוספת מסיבות רגשיות. השנה השנייה שלהם לא הייתה הצלחה ברמה הקבוצתית אם כי ברמה האישית שניהם פרחו והעמידו ממוצעים נאים. ובכל זאת, פילדלפיה 76', החליטה לבחור בדראפט במקום הראשון את בן סימונס האוסטרלי, שלטענת קברניטי המועדון נראה מבטיח יותר. הלייקרס, עטו על הבחירה השנייה כמוצאי שלל רב ובחרו בג'ונסון ואילו בוסטון, האנטיתזה המובהקת לללייקרס, (עוד מהימים בהם קווין מקהייל, רוברט פאריש ואלכס אינגליש לבשו את המדים הירוקים וחילקו את אליפויות בשנות ה-80' עם קרים עבדול ג'באר, ג'יימס וורת'י ואיזיאה תומאס הצהובים-סוגולים) בחרה בלארי בירד הלבן, שהתאים היטב לקבוצת הצווארון הכחול של בראד סטיבנס.

בלייקרס טענו שהם מצאו את היורש של קובי בראיינט בהנהגת המועדון, בבוסטון טענו שהם מצאו תואם דירק נוביצקי, רק עם הגנה ואוהדי הקבוצות חיכו בכיליון עיניים לעונה שתפתח. הלייקרס באמת פתחו את העונה היטב ואחרי שבעה משחקים מצאו את עצמם עם מאזן 3-4 מפתיע אבל מהר מאוד הבעיות התחילו להתגלות. דיאנג'לו ראסל הפזיז לא הסתדר עם השותף שלו לקו האחורי, ג'ורדן קלרקסון ולו וויליאמס הנהדר, הפכו את הקו האחורי של הלייקרס לצפוף מתמיד וגם אילתור בדמות הפיכתו של מג'יק לסמול פורוורד, אללה לברון ג'יימס, לא הועילה כשלואל דנג וניק יאנג הוותיקים מרגישים שדורכים להם על העמדה. גם ניסיונות השכנת השלום של מטה וורלד פיס לא הועילו והלייקרס, למרות הפוטנציאל והשיער השופע של לוק וולטון, סיימו עוד עונה בתחתית הליגה.

בינתיים בצד הירוק העניינים התחילו בחריקה והקבוצה מצאה את עצמה במאזן חצוי עמוק לתוך נובמבר, אלא ששלושה חודשים אח"כ העניינים התחילו להבשיל ובוסטון השתלטה על המקום השני במזרח לקראת סוף העונה. הרוקי לארי בירד לא זכה להרבה דקות משחק אבל תרם את שלו מהספסל ונראה היה שבוסטון עושה את קפיצת המדרגה המצופה. הפליאוף, לא איכזב. בוסטון טיאטאה בסוויפ חסר רחמים את ברוקלין נטס בסיבוב הראשון עם הפרש ממוצע של 29.8 נק' למשחק (כנקמה על כך שבברוקלין החליטו לשחק כדורסל תחרותי במקום לעשות טנקינג ולתת את הבחירה שלהם לסלטיקס) ואילו בסיבוב השני ניצחה בוסטון ביתר קלות את אינדיאנה 1-4. הסיפור האמיתי של הסיבוב השני היה העובדה שסטיבנס העלה לחמישיה את הרוקי, לארי בירד במטרה שהוא ישמור על כוכב אינדיאנה, פול ג'ורג', בירד עשה את העבודה היטב מה שתרם לניצחון של השחקנים מעיר השעועית וגרם לסטיבנס שהציפור יכולה לעשות זאת שוב גם מול לברון ג'יימס.

"זו הייתה הסדרה הכי מתישה בקריירה שלי. אני לא זוכר אי-פעם שמישהו שמר עליי כל-כך טוב. הוא יהיה הפנים של הסלטיקס בעתיד" אמר לברון ג'יימס בתום הסדרה עם הסלטיקס על יריביו לארי בירד. ג'יימס התקשה מאוד בסדרה ההיא וקלע 13 נק' למשחק בלבד. למזלו, חוסר ריכוז של בוסטון ובעיקר קווין לאב שהתפוצץ למספרים אלמותיים (27.2 נק' ו16.5 ריב') ואף פרק לקלי אוליניק את הכתף במפגש ביניהם הוביל את הקאבס לניצחון ולהפסד בסדרת הגמר 4-1 ליריבה השנואה, סן אנטוניו ספרס.

העונה הבאה הייתה דומה אבל שונה, בלייקרס, שבינתיים התחמשה בעוד רוקי מבטיח, ג'ייסון טאטום מדיוק, העניינים נשארו כרגיל – פחות מדי כדורים על יותר מדי שחקנים. הקבוצה אמנם נדחפה לפליאוף מהמקום השמיני למרות מאזן שלילי אבל לכולם היה ברור שהקשרים החברתיים הרופפים בקבוצה לא יאריכו ימים.  בצד של בוסטון דווקא סיימו את העונה במקום הראשון במזרח אבל איש לא הכין אותם להפתעה האדירה בדמות הדחה בסיבוב הראשון ע"י קבוצת העתיד של פילדלפיה 76', שסוף-סוף קרמה עור וגידים…

קיץ 2018 בליגה היה מלא בפעילות, לברון שוב ניצל את אופציית השחקן שלו לצאת מהחוזה ולחתום על חוזה חדש עם אותה קבוצה עם אופציית יציאה אחרי שנה, קווין דוראנט הצטרף לסן אנטוניו ספרס כדי לנסות להשלים אליפות איתם, יוגב אוחיון חתם בניו יורק ניקס אחרי ששיקר להם במחנה ההכנה שהוא בן 22, ג'ון וול מצא בית חדש באינדיאנה פייסרס וסקרמנטו שוב הודיעה שהשנה יש לה קבוצה לסיבוב שני לפחות. בתוך כל אלה, עמדו הלייקרס אובדי עצות מה לעשות עם התכשיטים שלהם. מצד אחד, אמר מישהו במשפחת באס (אני לא מבדיל ביניהם, כולם שם לא גאונים גדולים), עשינו פליאוף השנה והמגמה היא מגמת שיפור. מצד שני, אמרה אחותם, אנחנו צריכים סופר סטאר, מישהו שיסחוב את הקבוצה קדימה. הם ישבו וחשבו, הירהרו ודסקסו ובסוף החליטו לחפש טרייד. שמונה ימים אחר-כך נחת בעיר המלאכים, אנתוני דיוויס, שכבר נמאס לו כ"כ מניו אורלינס שהוא היה מוכן לחתום בהפועל ג'ת רק בשביל לצאת משם. בתמורה לחד-גבה ולג'נרל מנג'ר דל דמפס שניו אורלינס התעקשו לתת איתו, קיבלו השקנאים את מג'יק ג'ונסון, ג'וליוס רנדל, בחירת סיבוב ראשון ב-2019 וטימופיי מוזגוב שאיחד כוחות עם  עומאר אשיק, המתחרה העיקרי שלו לתואר 'החוזה הכי מגוחך שסנטר חסר כשרון קיבל אי–פעם'.

גם בצד השני של מפת ארצות הברית לא היה שקט. בוסטון החליטה על רישפל. הסלטיקס החתימו את למרקוס אולדריג' שיחד עם בירד ואל הורפורד אמור לספק קו קדמי מהאגדות ובתמורה נפטרו מהחוזה של אייזיאה תומאס שחתם לבסוף בדטרויט, מקום בו הרגיש שהשם שלו ילך לפניו. השינוי בסלטיקס שתגברו את עמדת הרכז עם הפוינט גארד הוותיק שון לווינגסטון, היה גדול מספיק בשביל שבסוכנויות ההימורים העמידו אותם במקום הראשון בסיכויי הזכייה באליפות.

ואכן, השנה של הסלטיקס הייתה מצויינת. קליבלנד האלופה הדועכת, פילדלפיה חסרת המזל (ג'ואל אמביד סיים את העונה אחרי שדרך על בן סימונס ששבר את כף הרגל) ואינדיאנה הלא-תכליתית התקשו לתת פייט לקבוצה של סטיבנס. לארי בירד היה מעל כולם והקו הקדמי של הסלטיקס עשה שמות בליגה כשבירד מנהל משחק, קולע מ-3, שומר היטב ומדי פעם בפעם משמש גם כסטרץ' פור ועל הדרך זוכה בתואר הMVP לראשונה בחייו. בגמר המזרח פגשה בוסטון את מילווקי באקס אבל הענקים בירוק היו גדולים על הקבוצה של המאמן גארי פייטון.

בצד השני של המפה, הניו אורלינס חוו עונה מהאגדות. מג'יק ג'ונסון התגלה ככוכב אמיתי, סוג של יאניס אנטטקנומפו לעשירים – חווית ריבאונד, אסיסטים לצד קליעה מעולה מכל התווכים ומהירות כמוה לא ראתה ניו אורלינס מאז הוריקן קתרינה. יחד עם רנדל המשתפר והבחירה מספר 1 בדראפט 2018, מוחמד במבה האימתני, ניו אורלינס הייתה המרענן הרשמי של הליגה וסיימה רביעית במערב אחרי הספרס, גולדן סטייט ומינסוטה טימברוולבס. בסיבוב הראשון טיאטאה ניו אורלינס את דנבר, בסיבוב השני התעלו מג'יק וחבריו על דוראנט וקוואי לאונרד ובגמר המערב עם הרייטינג הנמוך ביותר אי-פעם הם גברו על מינסוטה בדרך לגמר ראשון בהיסטוריית המועדון.

רבים חשבו שהגמר הולך להיות שיחזור של טורניר המכללות שנטלו בו חלק בירד וג'ונסון ואכן אחרי שניו אורלינס גנבה את הביתיות במשחק הראשון בגארדן החדש, כולם דיברו על הסינדרלה החדשה, אלא שבוסטון התאוששה ולניו אורלינס לא היו תשובה להגנה הנהדרת ולקו הקדמי האימתני. בוסטון ניצחה את ארבעת הבאים וזכתה באליפות. בירד נבחר לMVP של סדרת הגמר ודני איינג' השלים את תכניתו הזדונית להשתלט על העולם.

הפלא ופלא, בקיץ שוב הייתה לניו אורלינס בחירה ראשונה בדראפט, הבחירה של הלייקרס שבטרייד על אנתוני דיוויס לא הגנו על בחירת סיבוב הראשון שלהם מכיוון שחשבו שממילא הם לא יהיו קבוצת לוטרי. דיוויס נפצע (חתך בגבה) אחרי שבועיים במדי הלייקרס וסיים את העונה והלייקרס הלכו מדחי אל דחי. ניו אורלינס ניצלה את הבחירה השנייה הרצופה שנפלה בחלקה לבחור את קוסטאס אנטטקנומפו, האח הצעיר של יאניס וגריק פריק בפני עצמו לעמדת הפאוור פורוורד ולקבוצה של המאמן דיוויד ווסלי היה פתאום את הסגל הכי מבטיח בעולם. מתחת לפני הים.

ניו אורלינס אכן חגגה אליפות בעונת 2019/2020 אחרי שנקמה בבוסטון בגמר. בשנה העוקבת היא עשתה ריפיט בגמר שלישי רצוף בין השתיים (למרות קרב עקוב מדם עם פיניקס של דראגן בנדר בגמר המערב). ב-2020/21 בוטלה חלוקה לקופנרנסים ופילדלפיה ניצלה את הבוקה ומבולקה בשביל לקחת אליפות היסטורית עם הכוכב החדש שלה בול בול הסודני, בנו של שחקן העבר מנוט בול. ניו אורלינס חזרה לעניינים שנה אחר-כך (2023/24) אבל בוסטון ובירד שוב היו שם בגמר והפעם הייתה ידם של הסלטיקס על העליונה. היו אורלינס חזרה לזכות באליפות ב2024/25 תוך שהיא מנצחת בגמר את לא אחרת מאשר קליבלנד קאבלירס בה כיכבו לברון ג'יימס ג'וניור ושאדי עוסמאן הטורקי הנהדר. בשנה הבאה חזרה האליפות לעיר השעועית כשאנתוני דיוויס ודמיאן לילארד בעונת פרישה חוברים ללארי בירד בשביל לגבור בגמר על לוס אנג'לס לייקרס שסוף כל סוף הצליחה להתרומם אחרי שמשפחת באס כולה נספתה בהתרסקות מטוס (הבדיחות סיפרו שמשפחת באס הצליחה לרסק עוד משהו…).

בשנים הבאות חוו מג'יק ובירד, כמו גם קבוצותיהם דעיכה. בירד שסבל מכאבי גב התקשה למשוך את העגלה ואילו מג'יק והשקנאים התקשו להתמודד עם תקרת השכר שאילצה אותם לוותר על חלק מכוכביהם. האליפויות עברו למקומות כמו דטרויט, מינסוטה ושיקגו ובשנת 2028 עצר הליגה הטובה בעולם את נשימה: מג'יק ג'ונסון הודיע על פרישה בשל מחלת האלצהיימר בה חלה. ג'ונסון עוד השתתף בטורניר האולימפי בטהראן בקיץ אבל המחלה, שהחלה בעשור ההוא להוריד את גיל הסף, נתנה בו את אותותיה וניו אורלינס נאלצה להסתדר בלעדיו. בירד עוד המשיך כמה שנים, הפך להיות מאמן מוצלח ומנהל מוצלח עוד יותר.

גם בירד וגם מג'יק נכנסו בלי קושי להיכל התהילה ונזכרו כשניים מהשחקנים הגדולים אי-פעם. היריבות ביניהם, לעומת זאת, היא בלי ספק הגדולה מכולן.

סוף. כי באמת שזה היה ארוך מדי.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

9 תגובות

  1. תודה רבה לשניכם. לדעתי זה היה עושה טוב לבירד לשחק היום, עידן השלשות פלוס רפואה מתקדמת היו מאפשרים לו לשחק מעבר ל-13 שנים שהוא שיחק, כשחצי מהן עם גב שבור. את מגיק קשה לי קצת לדמיין בתור שחקן עם קליעה חלשה מבחוץ, אבל כנראה שהוא היה עובד על זה ושולט בליגה גם היום. אבל אולי יש דברים שלא צריך לדמיין ופשוט להגיד תודה על המציאות כמו שהיא ולהתענג על הזכרונות.

  2. שני תיקונים –
    למידן: בירד בכל מקרה השחקן הטוב בכל הזמנים ל פ נ י דירק נוביצקי.

    לזעפרני: אין מצב בכל תקופה שבא היו משחקים שלא היו מצליחים עם קבוצותיהם מהעונה הראשונה.

  3. אדיר. קשה לי לחשוב על שני אלה בתקופתנו כי מה היה קורה בשנות ה 80, לא היה נשאר שם כלום . . .
    מג׳יק היה מת על עידן הרשתות החברתיות, בירד קצת פחות.

  4. אדיר, ובאמת שני שחקנים שבלעדיהם ה NBA פשוט לא היה מה שהוא היום.
    מג'יק היה היום כוכב יותר גדול מלברון, אבל בירד זה מעניין לחשוב למה היה הופך.
    סביר שהיה נבחר בבחירה נמוכה יחסית בגלל האתלטיות, אבל החכמה של המשחק שלו והקליעה שלו גורמת לי להאמין שהוא היה סופרסטאר בכל תקופה

    1. בירד היה ממציא את עמדת הסטרץ' 4 מחדש בימינו ,
      השכל מחפה על העדר האתלטיות, לראייה אפילו האיש
      למרות העדר אתלטיות עומד על ממוצע קריירה של אזור ה-10 ריב'.

  5. מידן, איך הפכת את מג'יק לאימוג'י…. דווקא אתה ????
    יאיר גמר אותי ב "ואף פרק לקלי אוליניק את הכתף במפגש ביניהם"
    פרייסלס 🙂

  6. כהרגלכם מידן ויאיר פשוט מעולה. הולך עם מידן שנשאר קצת יותר נאמן למקור למרות שאם יש מישהו שיכול להטריד את מג'יק זה רק ג'ני באס ופלינקה…
    שני שחקנים היסטוריים , הוציאו את הליגה בשנות ה-80 מנסות התדמיתי שהייתה בו ובעלי זכויות רבות למה שהליגה הפכה להיות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם