קרואטי וסרבי רשמו סלי ניצחון בערב משחקים ענק – סיקור משחקי שבת

איזה לילה אדיר היה לנו הלילה, מסוג הלילות שמזכירים לנו למה אנחנו כל כך אוהבים את המשחק הזה. מה היה לנו? היו לנו שני סלי ניצחון, אחד ממש על הבאזר ושניהם תוצרת אירופה. היו לנו שני שחקנים שקלעו מעל 50 נקודות ושניהם סיימו את הערב כמפסידים (דבר שלא קרה מאז התשעה באפריל 1978 אז ג'ורג' גרווין עם 63 נק' במדי הספרס מול הניו אורלינס ג'אז ודויוד תומפסון עם 73 נקודות במדי הנאגטס מול דטרויט רשמו את אותו 'הישג'), היה לנו ניצחון מפתיע של הניקס שזה כבר סיבה לפתוח את יוטיוב, הייתה לנו הצגה של פסקל סיאקם והיה לנו את הלייקרס, שההגנה שלה שוב גרמה לה להיראות כמו הקבוצה הטובה בליגה. על אמת.

ועכשיו לחדשות בהרחבה:

לוס אנג'לס לייקרס (1-7) – מיאמי היט (3-6) 80:95

במשפט אחד: ללייקרס יש חתיכת הגנה והיא שוב עשתה את העבודה בדרך למאזן הטוב בליגה.

זה היה אמור להיות המשחק המרכזי של הערב, זה שיספק את מירב העניין וישאיר לנו סיבה לקום מוקדם בשבת בבוקר. אלא שלתיאוריה הזו יש שתי בעיות – הראשונה, המשחקים של הלייקרס הם לא 'אטרקטיבים' במיוחד כי הצד שהקבוצה מדגישה הוא דווקא ההגנה; השנייה – החבורה הזו פשוט טובה מדי כרגע בשביל שקבוצה כמו מיאמי בבק טו בק תוכל להתחרות בה.

וכך, למרות שמיאמי ניסתה ולא וויתרה בקלות, הצליחו הלייקרס לנצח את היריבה שלהם, מהקבוצות היותר טובות בליגה עד כה, בלי יותר מדי מאמץ. אנתוני דיוויס היה נהדר כמו תמיד (וקלע 26 נקודות בדיוק כמו הממוצע שלו), לברון היה חד ברבע האחרון עם 12 מתוך ה-25 נקודות שלו ברבע בו נסגרים הדברים וההגנה של הקבוצה של פרנק ווגל הגבילה את מיאמי לסל שדה אחד ושש נקודות בלבד בשמונה וחצי הדקות האחרונות של המשחק, מה שנתן לה את הניצחון השביעי ברציפות שלה באופן סופי.

מיאמי מצידה נראתה עייפה ולא מספיק מפוקסת אחרי ניצחון אמש בפיניקס ולמרות שהייתה באזור חיוג של הלייקרס בחלקים שלמים של המשחק, הובילה רק פעם אחת (37:38 ברבע השני) ובסופו של דבר הייתה רחוקה מניצחון, למורת רוחו של דווין ווייד שבה לחזות בהם מקרוב.

מבחינה כרונולוגית, הלייקרס פתחו טוב עם יתרון מוקדם של 8:18 אחרי שלשה של לברון ולמרות שמיאמי צמצמה ל-3 נקודות בלבד (19:22), הלייקרס שוב ברחו עד סיום הרבע וירדו ביתרון 21:28 בסיום הרבע הראשון. הרבע הבא היה הצמוד מכולם, מיאמי, כאמור אפילו נטלה את ההובלה לרגע אבל שלשה של טרוי דניאלס, העלתה את הלייקרס ליתרון 44:48, שלמרות שתיים של באטלר החזיק עד לסיום המחצית.

ברבע השלישי הלייקרס ברחו והלכו פנימה לדיוויס ולג'אביל מגי בדרך ליתרון שיא עד לאותו רגע 60:74 ו66:78 בסיום הרבע השלישי. שלשה של קלי אוליניק עוד צמצמה למיאמי הנחושה שניצלה את הספסל הלא מספיק טוב של הלייקרס בשביל להגיע עד 74:80, אך משם ההגנה של הלייקרס דיברה כל הדרך ל80:95 בסיום.

דיוויס עם 26 נק' (11/17 מהשדה), 8 ריב' ו-7 אסיסטים הוביל את קלעי הלייקרס, ג'יימס עם 25 נק' עזר והפעם התרשל במחלקת האסיסטים עם 6 בלבד, ג'אביל מגי ואייברי ברדאלי עם 9 היו הבאים בתור ברשימת הקלעים של המארחת המנצחת. באטלר עם 22 הוביל את מיאמי אבל היה חלש יחסית (7/16 מהשדה, 0/4 מחוץ לקשת) ודראגיץ' הוסיף 19 נק' , באם אדאביו הוסיף 11 וקנדריק נאן מתחיל לחזור לגודל המקורי שלו עם 10 נק' בלבד.

4:00: דנבר נאגטס (2-6) – פילדלפיה (3-5) 97:100

במשפט אחד: גם יתרון של 21 בתחילת הרבע הרביעי לא הספיק לפילי בדרך להפסד שלישי ברציפות.

עד תחילת הרבע הרביעי זה היה נראה כמו ערב סטנדרטי, לפחות על-פי המורשת של דנבר, שמרבה לאכזב ברגעים החשובים של החיים. פול-אפ של מייק סקוט העלה את פילי ליתרון 65:86 בדקה הראשונה של הרבע המכריע ובדנבר, כבר הפנימו, ששוב הם מסרבים לקחת גם כשיש להם אפשרות לקחת (למשל יריבה בלי אחד הכוכבים שלה, בן סימונס). אבל לפני שפילדלפיה תעשה סידורים אחרונים בדנבר, החליט מייק מאלון לא לוותר על המשחק, שלח למערכה את ההרכב החזק שלו והנאגטס רצו ל0:10 והתחילו לכרסם ביתרון של הסיקסרס.

 4:43 לסיום אחרי סל של יוקיץ' שצמצם ל-8 נקודות, ברט בראון לקח טיים אאוט אבל הקבוצה שלו המשיכה לא למצוא את הידיים והרגליים בהתקפה. אמביד קלע אחת מהקו, טוביאס האריס איבד כדור ומהצד השני שלשה של מוריי ושלשה נוספת של מילסאפ צמצמה את הפער ל91:93.

ראול נטו, שהיה טוב למדי, מצא את האריס לאלי-הופ והעלה את הסיקסרס ליתרון 4 אבל דנבר חזרה מטיים אאוט עם עוד שלשה, הפעם של וויל ברטון בסטפ-בק. נטו שוב היה יעיל ומצא את אמביד ללי-אפ, מורי מהצד השני צמצם בחזרה לנקודה ופילי יצאה להתקפה כשעל השעון 37.1 שניות ומצאה שם רק את אל הורפורד מחוץ לקשת ה-3 והוא החטיא זריקה לא קלה.

15.7 שניות לסיום יצאו הנאגטס להתקפה אחרונה, הם קצת הסתבכו אבל ניקולה יוקיץ', בדרבי פרטי מול אמביד החליט שהפעם זה שלו:

עם קצת יותר משנייה פילי ניסתה לנצח ומצאה את אמביד מתחת לסל חופשי, אבל החופשיות הזו הגיעה אחרי שהוא ניער את יוקיץ' ובזמן שנותר לפילי הייתה רק אפשרות לעשות עברה על וויל בארטון שחתם את תוצאת המשחק עם שתי קליעות עונשין 97:100 לנאגטס שרשמו את הקאמבק הגדול בתולדותיהם.

לצד סל ניצחון, הג'וקר גם הוביל את הקלעים של דנבר עם 26 נקודות אותן תיבל ב-10 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. מורי סיים עם 22 נק' וחצי מהכמות הזו במסירות לסל (11 למתקשים בחשבון פשוט), בארטון תרם 20  ומילסאפ ששיחק עם 11 תפרים מעל העין, זכר להיתקלות מהמשחק הקודם של דנבר, הוסיף 15 משלו.

אצל הסיקסרס נטולי סימונס ראינו את אמביד עם 19 נקודות, האריס ונטו עם 13 נקודות פר קפיטה, 12 של השחקן עם השם הכי מתגלגל על הלשון בליגה, פורקאן קורקמאז ו-12 של קייל אוקווין. אולי היעדרו של סימונס תרם ליום נהדר של הסיקסרס מחוץ לקשת עם 13/26 שלא הספיקו (אם כי חייבים לציין שסימונס גם הוא לא מחטיא מ-3 כמעט).

ואם כל הזמן אנחנו מדברים על זה שלפילדלפיה אין ספסל אז דווקא הספסל של הסיקסרס היה לחלוטין בעניינים עם 37 נקודות, בעוד זה של הנאגטס ממש לא הופיע וסיים עם 12 בלבד. לא שזה עזר לפילדלפיה שרשמה הפסד שלישי ברציפות, בעוד דנבר עם אותו הישג רק בטור הניצחונות.

4:00: יוטה ג'אז (3-6) – מילווקי באקס (3-6) 100:103

במשפט אחד: רצף של 18 ניצחונות רצופים של הג'אז על הבאקס בסולט לייק סיטי נמשך ותודה לבויאן בוגדנוביץ'.

הו הג'אז הג'אז, איזה רכבת הרים רגשית צריך בשביל להיות אוהד של הקבוצה הזו השנה. יש הרבה כישרון אצל הקבוצה מסולט לייק סיטי, בכך אין הרבה ספק, הרבה פוטנציאל שיכול לבוא לידי ביטוי בכל יום נתון והרבה שחקנים שברגע האמת עשויים להופיע ולשנות את התוצאה.

אלא שעד כה העונה, הקבוצה של קווין סניידר עוד לא מצאה את המוג'ו שלה ולמרות המאזן היחסית חיובי היא מתקשה לשמור על רצף סביר של מהלכי כדורסל טובים. 5 מתוך 9 המשחקים שלה העונה היו צמודים וגם בהם ראינו לא אחת תהפוכות בדקות האחרונות, בעיטות בדלי, שביקה ומצד שני, גם רגעי הכרעה בהם היא הייתה בפוקוס וסגרה עניין בחדות.

היום, ראינו את כל המצוין לעיל ועוד כשהג'אז בריצת 0:8 כבר מצאו את עצמם ביתרון 8 נקודות, דקה וחצי לסיום, איבדו את כל מה שהשיגו בעמל רב בזמן שנותר ואיכשהו יצאו מנצחים אחרי שגיאה של מילווקי ושלשה בשנייה האחרונה של מי שנראה כמנייה הכי בטוחה של הקבוצה הזו, הקרואטי הנהדר בויאן בוגדנוביץ'.

וגם לפני הרבע הרביעי, שעוד מעט נחזור לתאר אותו, הג'אז לא ממש גילו יציבות. את המשחק הם התחילו טוב, שיתקו לחלוטין את יאניס ואחרי רבע אחד הם היו ביתרון 14, שהורחב במחצית ל-20 הפרש מול הבאקס שבעיקר נראו עייפים אחרי שלושה ניצחונות במשחקיהם במערב. אבל בחצי השני, הגיע להופעה בעיר המשעממת ביום-יום, הגריק פריק במלוא הדרו ו-28 נקודות שלו החזיר את הקבוצה שלו למשחק עם רבע שלישי נהדר (26:39) כששלשה שלו עמוק ברביעי העלתה את מילווקי ליתרון היחיד והראשון שלהם במשחק 88:89.

4 רצופות של יוטה (עונשין ודונובן מיטשל) החזירו לה יתרון 3 כבלדסו מאבד את הראש ויאניס לא מוצא את עצמו בסבך של הג'אז  אבל סטרלינג בראון מצא את קריס מידלטון מחוץ לקשת וזה השווה את התוצאה 92:92, 4:46 לסיום. כאן החליטה יוטה להתעקש ועם הגנה טובה ומהלכים יעילים בהתקפה (למשל: שלשה של רויס אוניל) ברחה בחזרה ליתרון 8. אבל מילווקי לא באה בשביל להיכנע ובעזרת אסטרגיה מוצלחת של 'האק א רודי' התחילה לשגע את התקפת יוטה.

גם העובדה שיאניס יצא ב-6 עבירות (שוב!) לא עזרה לג'אז מול סלים של בראון ובלדסו ומידלטון מהקו העמיד את התוצאה על 100 נקודות לכל קבוצה, 8 שניות לסיום. לג'אז היה מספיק זמן לנצח את המשחק והיא חזרה מהטיים אאוט עם בידוד לדונובן מיטשל שבספק עבירה, איבד את הכדור לג'ורג' היל. טיים אאוט לבאקס 2.3 שניות לסיום.

האוהדים בסולט לייק סיטי כבר דימיינו איך מילווקי מנצחת אותם בביתם לראשונה מאז ימי ריי אלן העליזים ב-2001, אבל לופז ומילדטון נקלעו בפינה אחרי הוצאת כדור חלשה והאחרון עשה צעדים שנתנו את הכדור לג'אז לניסיון אחרון בהחלט 1.3 שניות לסוף.

הג'אז מצאו את בוגדנוביץ' בפינה והוא תרם את הרגע של המשחק וכנראה גם של הלילה:

בוגדנוביץ' הוא גם זה שהוביל את הג'אז עם 33 נקודות (5/10 מחוץ לקשת, 10/10 מהקו). קונלי הוסיף 20, מיטשל 19, רויס אוניל סיים עם דאבל 11 בנקודות וריבאונדים ורודי גובר היה לא יותר מסביר עם 8 נק' ו-17 ריב'. יאניס סיים עם 30 נקודות, רובן במחצית השנייה וגם קטף 13 כדורים חוזרים. מידלטון הוסיף 26 נק' משלו עם 11 ריב' ובלדסו תרם 22 נק', ככשאר האיילים מסתפקים ב-22 נקודות בלבד.

פורטלנד טרייל בלייזרס (6-3) – ברוקלין נטס (4-4) 119:115

במשפט אחד: אם ערב בו דמיאן לילארד קולע שיא קריירה של 60 נקודות, עדיין לא מספיק לבלייזרס לנצח – הנראה שהם בצרות.

שתי קבוצות מאכזבות התמודדו הלילה באורגון כשבסופו נשארה קבוצה אחת מאוכזבת ומאכזבת ואחת שמתחילה לגלות סימנים של התאוששות וחיבור.אבל עזבו את זה, הסיפור של המשחק הוא קרב הגארדים שהסתיים בניצחון של הצמד של ברוקלין –דיוונדי (34 נק') ואירווינג (33 נק') שגברו על דמיאן לילארד שרשם את תצוגת השיא העונה של שחקן עד כה וגם זו האישית שלו עם 60 נק' שגם הן לא עזרו לפורטלנד למנוע הפסד רביעי רצוף, במה שנראה כמו כדור שלג שעוד עשוי לקבור את הציפיות של הקבוצה העונה.

הנטס שלטו ברבע הראשון וסיימו אות ב20:26  הרבע השני היה משחק חתול ועכבר כשפורטלנד מתקרבת, הנטס מתרחקת וחוזר חלילה בדרך ליתרון 5 של הנטס במחצית אחרי שלשה של לילארד שנייה לבאזר. הנטס המשיכו להוביל בהפרש קטן גם ברבע השלישי ונראה היה שהגלגול הנוכחי של סיזיפוס, דמיאן לילארד, מעולם לא יצליח להדביק את הפער. אלא שלילארד המשיך ללחוץ על הדוושה ברבע האחרון ולצד 14 נקודות של אנפרני סימונס ברבע המכריע פורטלנד מצאה את עצמה ביתרון 98:99, 7:31 לסיום, כשנאסיר ליטל, בהופעת בכורה שלו בליגה (8 נק') מעלה אותה ליתרון שיא 98:103, דקה אחר כך.

אבל הנטס החליטו שזה שלהם ולפורטלנד לילארד לא היה מספיק כוח אש משלהם. שתי שלשות של ג'ו האריס ועוד אחת של קיירי אירווינג שגם תרם ליי-אפ הפכו את התוצאה בריצת 2:17 של הנטס שסגרה את העסק. לילארד עוד ניסה וצמצם ל-3 נקודות עם 7 רצופות שלו (רובן מהקו) אבל גם לקיירי אירווינג יש מושג במה עושים בקלאץ' וסל שלו לצד נקודות מהקו של ג'ו האריס סגרו את המשחק עם ניצחון של הנטס 115:119.

ספנסר דיוונדי עם 34 נק' וקיירי אירווינג עם 33 הובילו את הנטס, האריס עם 14 מג'ארט אלן עם 12 סייעו.

אצל פורטלנד, לילארד סיים עם 60 נק' כשהוא רושם 19/33 מהשדה, 7/16 מה-3 ו15/15 מרשימים מהקו. סימונס עזר לו עם 15 נקודות  וויטסייד השפיע על הסטטיסטיקה עם 10 נק' ו-15 ריב' משלו אבל מקולום היה חלש (8 נק') ורודני הוד נפצע ונטש בחצי הראשון, מה שהשאיר את הבלייזרס מאחור.

אינדיאנה פייסרס (4-4) – דטרויט פיסטונס (5-4) 106-112

במשפט אחד: גם בהרכב חסר מאוד, אינדיאנה הקצרה מצליחה לנצח את הפסיטונס ולעלות, סוף כל סוף, למאזן חיובי

דקה וחצי לסיום הרבע הראשון, כשהיא בפיגור של 15 נקודות ומשחקת ללא ארבעה שחקני רוטציה משמעותיים – ויקטור אולדיפו, מיילס טרנר, ג'רמי לאמב וגוגה ביטדזה, היה נראה שאינדיאנה פייסרס בדרך להפסד שלישי העונה (!) לדטרויט. אבל ריצה של 3-10 עד סוף הרבע ורבע שני שהמשיך את המגמה והסתיים ב18-30 לפייסרס, הפך את יוצרות והפייסרס המשיכו לשלוט עד ליתרון שיא של 17 נקודות לקראת סיום הרבע השלישי (65:82) ומשם הפיסטונס, שגם הם חסרו שלושה שחקנים מובילים (גריפין, רוז ורג'י ג'קסון) רק צמצמו אבל ירדו מנוצחים לבסוף 106:112.

מי שבלט בניצחון של הפייסרס היה טי.ג' מקונול, בימים כתיקונם רכז מחליף והלילה שחקן של 46 דקות על הפרקט שקלע 17 נקודות, מסר 9 אסיסטים ואף קטף 5 ריבאונדים. כשחלק משמעותי לניצחון של הפיסטונס אפשר לייחס לבעיית העבירות של אנדרה דראמונד. בשני הניצחונות של הפיסטונס על הפייסרס עד כה, דראמונד סיים עם 25 נקודות ו-20 ריבאונדים בממוצע, היום, כאמור הוא נכנס לבעיית עבירות עם עבירה שלישית באמצע הרבע השני, אותה ניצלה אינדיאנה לריצה של 2:14 ומשם לא הייתה דרך חזרה.

עוד הרבו לפייסרס – דמנטאס סאבוניס  עם 17 נק' ו-14 ריב', טי.ג'י וורן גם הוא עם 17 נקודות וג'וסטין הולידיי עם 16 נשלו. ברוגדון היה סולידי הפעם 11 נק', 6 אס' ו-6 ריב'. אצל הפסיטונס הירבה, כרגיל, לוק קונארד עם 29 נק', לנגסטון גלוואי הוסיף 19 מהספסל ודראמונד הסתפק ב-15 נקודות ו-13 ריב' כשהוא רחוק אסיסט אחד מטריפל-דאבל.  

אורלנדו מג'יק (6-3) – ממפיס גריזליס (6-2) 118:86

במשפט אחד: לאורלנדו נמאס להפסיד, אז הם ניפקו רבע אחרון מפלצתי בשביל לוודא שזה לא יקרה שוב.

אחרי שבעונה שעברה המג'יק גילו אופי ובעזרת הגנה ומאבק על ריבאונד הם השתחלו לפליאוף לראשונה מזה 7 שנים, היה נדמה שהשנה הזו תמשיך את אותה מגמה. אבל פתיחת העונה של אורלנדו הייתה רחוקה מהציפיות ואיכזבה מאוד, גם במזרח החלש. אולי בגלל זה, החבורה של סטיב קליפורד התעשתה הלילה וניצלה יריבה חלשה בשביל להפגין קצת שרירים ולרוץ ברבע האחרון בדרך לניצחון שלישי העונה.

המשחק התחיל טוב בשביל המג'יק שהובילו ב-12 בסיום הרבע הראשון אבל ממפיס, קבוצה צעירה שאוהבת לרוץ לא התרגשה מההפרש וצמצמה אותו ל-3 בלבד במחצית (48:51 למג'יק). הרבע השלישי היה צמוד אבל אז החליטו במג'יק לסגור עניין ועלו בסערה לרבע הרביעי. הם עצרו את הקבוצה המהירה של ממפיס על 3/23 מהשדה ברבע האחרון כשג'ונתן אייזק מוביל יחידה הגנתית מובחרת ולצד סלים קלים בצד השני המג'יק טרפו את הדובים ברבע האחרון עם 8:34 וניצחון נאה ב-32 הפרש שבאורלנדו יקוו שתהיה לו המשכיות לעתיד.

ווצ'ביץ' עם 23 נק'  (16 ריב') ואיזק עם 22 נק' הובילו את אורלנדו.  פורנייה עם 19 וגורדון עם 17 סייעו להם. ולנצ'יונאס עם 15 וטריפל J עם 14 הובילו את הגריזליס החלשים.

וושינגטון וויזארדס (6-2)- קליבלנד קאבלירס (5-3) 113:100

במשפט אחד: ניצחון חוץ ראשון של קליבלנד על חשבון האין-הגנה של וושינגטון

"לא שמרנו. זה מה שקרה", אלו היו מילותיו של בראדלי ביל בסיום המשחק הלילה של קבוצתו מול קליבלנד, שרשמה הלילה את ניצחון החוץ הראשון שלה העונה. ביל אולי צודק אבל זה לא שלפני כן הייתה לוויזארדס, המדורגת במקום ה-27 בליגה בדיפנסיב רייטינג מה להתגאות בו…

מהצד השני קליבלנד ממשיכה לגלות חוסר יציבות כשאחד מהמקורות של הדבר הוא טריסטן תומפסון אשר ברגעים בהם הוא מתעורר, משדרג את הקבוצה מאוד. הלילה היו לו 21 נקודות ו-12 ריבאונדים והוא היה מהגורמים המובילים של הניצחון של הקאבס לצד שיאי קריירה זמניים של הרוקיז דריוס גארלנד וקווין פורטר ג'וניור עם 15 ו-13 נק' בהתאמה.

המחצית הראשונה הייתה בשליטת הקבוצה האורחת שירדה להפסקה ביתרון 15 ועם תצוגה התקפת 52:67. ריצת 0:10 של הקאבס ללא מענה בפתיחת הרבע השלישי הייתה אמורה לסגור את המשחק אבל קאמבק של וושינגטון בראשות ביל שהסתכם בריצת 11:28 החזיר את המכשפים ל84:88 בסיום הרבע השלישי. והם המשיכו להתקרב כשלייאפ של מו ואגנר צמצם לנקודה בלבד, 90:91, 9:39 לסיום אלא שדווקא אז התעוררה קליבלנד וסגרה סיפור עם ריצה משלה 10:22 כשתומפסון קולע שלושה סלי מפתח ב-2 הדקות האחרונות.

שבעה פרשים קלעו בדאבל פיגארס – תומפסון 21 (12 ריב'), לאב (12 ריב') וסקסטון  16, גארלנד 15, פורטר ג'וניור 13, עוסמאן 11 וקלרקסון העצבני 10 נק'. תומאס ברייאנט עם 23 הוביל את וושינגטון, הצ'ימורה עם 21 וביל עם 20 תמכו ללא הועיל.

אטלנטה הוקס (5-3) – סקרמנטו קינגס (6-3) 121:109

במשפט אחד: לוק וולטון סוף סוף ראה את הכדורסל שהוא רואה כ18/31 של הקבוצה שלו משלוש הובילו לניצחון בג'ורג'יה.

הרבה ראשים נעו בתסכול בקיץ האחרון כשסקרמנטו קינגס החליפה את דייב ייגר, שהוביל אותה לעונה מצוינת (בסטנדרטים מקומיים…) בלוק וולטון, שלא ממש הצליח עם הלייקרס. התחושה השלילית רק התחזקה אחרי פתיחת עונה מכפירה של הקינגס שכללה חמישה הפסדים רצופים מפתיחתה אבל הלילה, לפחות לערב אחד היה נראה שזה מצליח לו, לוולטון, כשהקינגס בתצוגה התקפית נאה ויום נהדר מחוץ לקשת הכניעה את אטלנטה, הצעירה, הנאיבית והחסרה.

הקינגס שלטו ברוב המשחק וכבר הובילו ב-21 נקודות (38:59) אבל קאמבק של אטלנטה בראשות טרה יאנג ברבע השלישי ובתחילת הרביעי החזיר את ההוקס ל93:94. אבל לפני שזה שוב יקרה לקינגס, הם התעוררו ורצו 4:15 עם חמש שלשות רצופות (2 של בוגדנוביץ', אחת של בארנס, אריזה וקורי ג'וזף) שהבריחו אותם שוב ליתרון דו-ספרתי שנשמר עד הסיום.

באדי הילד עם 22 הוביל את קלעי הקינגס, בוגדן בוגדנוביץ' השלים ערב מצוין לבוגדנוביצ'ים באשר הם מחוץ לקשת עם 20 נק' ו-5/6 מטווח שלוש הנקודות, די'ארון פוקס קלע 17, בארנס ניפק 16 וגם אריזה סיפק את הסחורה עם 14 משלו (4/6 מ-3), בייליצה היה המלך האחרון עם דו-ספרתי כשקלע 13 נק' (3/4 מ-3) כשהארי ג'יילס רושם דקות ראשונות העונה.

טרה יאנג עם 30 נק' (12 אסיסטים), ג'בארי פארקר עם 25 נק' וקווין הוארטר עם 17 נק' לא הושיעו את אטלנטה שתצא עכשיו לסדרה של 5 משחקי חוץ שלדברי המאמן שלה לויד פירס, תוכיח על רצינות כוונותיה של הקבוצה הצעירה הזו.

מינסוטה טימברוולבס (3-5) – גולדן סטייט ווריירס (7-2) 119-125

במשפט אחד: 52 נקודות של ראסל לא הספיקו מול 40 של אנדרו וויגינס וסל אחד ענק.

אם הייתה שאלה שלאף אחד לא הייתה תשובה אליה לפני פתיחת העונה, היא בוודאי סבבה סביב ההשתלבות של די'אנג'לו ראסל בהרכב של הווריירס. הגארד הזריז שנבחר בעונה שעברה לאולסטאר אמנם מוכשר מאוד, אבל היה קשה לראות אותו משתלב בשיטת המשחק של הלוחמים התקפית ועל הגנה, בקו אחורי חלוש לצד קארי, בכלל אין מה לדבר. ובכן, חדשות טובות למספר '0' בצהוב-כחול, אחרי שקארי ותומפסון סיימו את העונה וגרין, פצוע קשות בשריר החשק, – הקבוצה הזו שלו. חבל רק שגם 52 נקודות שלו לא הספיקו לנצח את הטימברוולבס הלא-מרשימים.

וזה באמת היה אמור להיות הסיפור של המשחק – ההשתלטות של ראסל על הווריירס והעובדה שכשהוא בפיקוד, הווריירס לפחות מציגים כדורסל תחרותי. אלא שמשחק הפכפך שהסתמן ככזה שהולך להיות בסופו של דבר בשליטת גולדן סטייט, קיבל תפנית שלילית מבחינת הקבוצה של סטיב קר, כששחקן לא צפוי הורס לא את החגיגה –כן, אני מדבר על אנדרו וויגינס.

עם 29 שניות על השעון לסיום המשחק ברבע הרביעי ויתרון 106:110 של הווריירס, לא מעט אוהדי טימברוולבס החזיקו את הראש מתוך הבנה שהנה חלפה לה פתיחת העונה הטובה של הקבוצה והחזרה לשגרת ההפסדים הייתה חדה ומהירה. אבל טאונס קלע עונשין, קובינגטון כפה איבוד כדור וויגינס חתך את ההגנה של הווריירס (אין במילים 'ההגנה של הווריירס' לרמז שיש שם באמת הגנה) והשווה את התוצאה בדרך להארכה (ראסל החטיא מ-3 בצד השני).

בהארכה הוא התכבד בסל הראשון שהעלה את הטימברוולבס ליתרון:

המשיך עם מהלך הגנתי לא בהכרח אופייני:

וסגר עניין עם זה:

במצטבר היו לוויגינס 40 נקודות (17/33 מהשדה), 7 ריבאונדים, 5 אסיסטים וגם 3 חסימות והוא כיפה על משחק חלק יחסית של קארל אנתוני טאונס (20 נק' ב7/17, 14 ריב' ובעיית עבירות שמנעה ממנו להיות דקות ארוכות על הפרקט) ועל היעדרם של רכזים מסגל הטיוולבס בגלל פציעות של טיג ונאפייר. קובינגטון הוסיף 17 נק' ו-11 ריב', אוקוגי וליימן תרמו 14 נקודות לראש אצל הזאבים.

בגולדן סטייט זה היה כאמור ראסל בכל מקום ובכל התקפה כמעט כשהוא אולי מנסה להוכיח לטימברוולבס ששווה להשקיע בלעשות עליו טרייד, כפי שהזאבים רצו בקיץ. הוא סיים עם 52 נק' (19/37 מהשדה) ותרם גם 9 ריב' ו-5 אסיסטים, מלבדו אלק ברקס עם 18 נק' ו-9 ריב'. היה טוב מהספסל ואריק פסקל היה היחיד בנוסף עם דאבל-פיגרס כשסיים עם תריסר נקודות.

ניו אורלינס פליקאנס (7-1) – טורונטו ראפטורס (2-6) 122:104

במשפט אחד: רבע שני ענק ופסקאל סיאקם ענק עוד יותר, נתנו לראפטורס סוויפ עונתי מול הפליקאנס.

את משחק הפתיחה של העונה מול הראפטורס, ניו אורלינס התחילה היטב ונכנעה בסופו של דבר לאלופה, רק אחרי הארכה. אולי בגלל זה חשבו שביג איזי שהמשחק הגומלין הלילה מול טורונטו יכול להיות נקודת מפנה בעונה שלה. ובכן, זה לא קרה…

ואם יש סיבה אחת שזה לא קרה אז קוראים לה פסקל סיאקם. הקמרוני שמוכיח העונה שהוא בלי ספק הכוכב של האלופה, היה בכל מקום במגרש ועם 44 נק' (השוואה של שיא הקריירה שלו) עזר לראפטורס להתגבר על פציעות של לאורי (באגודל) ואיבאקה (קרסול נקוע) במהלך המשחק.

הפליקאנס מצידם הראו לעולם כמה ההגנה שלהם פריכה והפכו להיות הקבוצה החלשה ביותר בליגה בסוף הערב, אחרי שאפילו הניקס רשמו כבר את ניצחונם השני. הם עוד עקבו אחרי הראפטורס ברבע הראשון וסיימו אותו בשוויון 30, אבל את הרבע השני הם פתחו כשהם רואים את טורונטו רצה ל0:15 ולא מסתכלת אחורה בדרך ל-45 נקודות ברבע, 13/23 מחוץ לקשת במחצית הראשונה ויתרון של 9:31 בפאסט ברייקס שבעצם סגרו את המשחק.

סיאקם הוביל את טורונטו עם 44 נקודות כאמור (17/28 מהשדה, 5/10 מחוץ לקשת), או.ג'י אוננובי עם 21 ונורמן פאוול עם 18 הראו כמה עומק יש לטורונטו. אינגרם עם 27 והולידיי עם 16  הובילו את הפליקאנס המאכזבים.

דאלאס מאבריקס (3-5) – ניו יורק ניקס (7-2) 106:102

במשפט אחד: הניקס הראו הוכיחו 'גאוות מועדון' כשהחליטו ללמד את האקס פורזינגיס לקח.

בחיים, אנחנו לפעמים לא לוקחים בחשבון את מקומם של יצרים בתחזיות שלנו לאיך דברים ייראו. קחו למשל את משחק הלילה בין הניקס לבין דאלאס שעל הנייר נראה כמו ניצחון ברור וקל של המארחת, שגם מצויה בכושר שיא וגם אירחה קבוצה שלא ניצחה העונה בחוץ או, למעשה, לא ניצחה כמעט בכלל.

אבל לפעמים כל מה שצריך זה שיהיה בצד השני בחור לטבי גדול מימדים, שזילזל במופגן במועדון שאתה לובש את הגופייה שלו בשביל לגרום לקבוצה לתת מעצמה אקסטרה ולהפתיע את כולם. זה בדיוק מה שקרה לניקס הלילה ולמרות שיא קריירה של לוקה דונצ'יץ' (38 נק') וגם טריפל דאבל בנוהל של ילד הפלא הסלובני, זה נגמר בניצחון של האורחת מהתפוח הגדול, שבטח עשתה לג'יימס דולן, כמה רגעים של נחת.

המשחק היה צמוד ברובו, כשדאלאס משתדלת להיות תמיד צעד אחד מאחורי הניקס שברחו ליתרון מוקדם ברבע הראשון והצליחו לשמור עליו בהרבה עמל. המאבריקס סוף סוף הצליחו להפוך בתחילת הרבע הרביעי והתסריט, שנראה כמו הצפוי מראש, עמד להתממש כשעונשין של טים הרדוואי ג'וניור וסל של פורזינגיס, שניהם אקסים של הניקס, נתנו לדאלאס יתרון 89:92.

אבל כאן החליטו האלים להתערב והניקס רצו 0:12 כשבתווך פורזינגיס מטיל אירבול מ-3, במה שבטח נתן רוח גבית לקבוצה האורחת. לוקה דונציץ' עם 4 נקודות וטים הרדוואי ג'וניור מהקו עזרו לדאלאס לצמצם ל99:103 ו33 שניות לסיום נשלח אר.ג'י בארט לקו. הרוקי לא עמד בלחץ, החטיא את שתיהן והכדור החוזר נפל בין קריסטפאס פורזינגיס, אקס ניו יורק לג'וליוס רנדל, יליד דאלאס. זה היה הרגע האייקוני של המשחק ורנדל קטף את הכדור בקלות וסחט עבירה. קרלייל החליט להוציא את הלטבי כשהוא רואה את רנדל קולע את שתי הזריקות מהקו ומשאיר לדאלאס בור גדול מדי בשביל לצאת ממנו.

הם עוד ניסו עם שלשה של הרדוואי ג'וניור שצמצמה ל102:105 אבל למרות החטאות עונשין של גיבסון, לוקה פיספס הזדמנות להשוות ובצד השני רנדל, קבע את תוצאת המשחק וניצחון מרשים של הניקס.

מרכוס מוריס הוביל את המנצחים עם 29 נק', רנדל הוסיף 21 ואילו נילקינה ופורטיס (12 ריב') צלפו 14 נק' כל אחד. לדונצ'יץ' היו 38 נק' (שיא קריירה) וגם 12 ריב' ו-10 אסיסטים אבל גם 8 איבודי כדור והפסד, כך שיצא שכרו בהפסדו. החד-קרן הלטבי היה לא רע בפני עצמו עם 28 נקודות וטים הרדוואי ג'וניור תרם 14 אבל מלבדם לא היה אף אחד בדאלאס לא היה מבריק.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

7 תגובות

  1. איזה כיף היה לראות את הרבעים האחרונים של יוטה ודנבר!
    איזה לילה נהדר!
    איזה סיקור נהדר!

  2. ההגנה של הלייקרס עד עכשיו פשוט מצוינת, עד עכשיו קבוצות קולעות 98.5 נק' למשחק (מקום שלישי בליגה, רק ההגנות של יוטה ואורלנדו סופגות פחות, אבל גם קולעות פחות) ב-40.9% מהשדה (מקום ראשון בליגה במשותף עם יוטה ומילווקי), ההגנה של הלייקרס מצוינת בהגנה על הצבע 8 חסימות למשחק (מקום ראשון בליגה, הבאה אחריה זו אורלנדו עם 6.8 חסימות), ורק 3.1 חסימות ליריבות (מקום ראשון בליגה), גם מחוץ לצבע הלייקרס מגנים מצוין קבוצות קולעות 9.5 שלשות למשחק (מקום שלישי בליגה, רק יוטה ואוקלהומה מאפשרות פחות שלשות, 8.8 ו-9 בהתאמה) ב-30% (שוב מקום שלישי בליגה, רק מול מיאמי ואוקלהומה קולעים באחוזים נמוכים יותר, 28% ו-28.7% בהתאמה).
    הבעיות של הלייקרס מתחילות בהתקפה שלפרקים נראית טוב, אבל רוב הזמן זה לא נראה מספיק טוב, מבחינת מספרים הלייקרס קולעת 109 נקודות למשחק (מקום 18 בליגה), אבל עושה ביעילות טובה עם אחוזים טובים מהשדה של 46.8% (מקום שני בליגה יחד עם פיניקס, רק דטרויט קולעים באחוזים גבוהים יותר 47.4%), וזה למרות שהלייקרס לא פוגעת עדיין מחוץ לקשת.
    בסה"כ מדובר בפתיחת עונה מצוינת מבחינת הלייקרס, אבל צריך לקוות שההתקפה תשתפר.

  3. תודה יאיר סקירה מצויינת.
    ערבים שבדיוק בשבילם אני מת על העונה הרגילה.
    לראות במקביל איזה 4-5 משחקים שכולם אדירים

  4. תודה יאיר על סיקור שהוא הצגה
    אחד הלילות הכי טובים שהיו עד כה בליגה
    הרצף של הגאז על מילווקי פשוט מדהים ועכשיו כשדיברנו על זה אני שם את הכסף על הבאקס בשנה הבאה.

    1. תודה יאיר על הסיקור . משחק אדיר היה בין יוטה למילווקי , הסל האחרון פשוט הגנה שערורייתית של מידלטון על בוגדאנוביץ' . לא הייתה חסימה או משהו כזה ,הוא פשוט חלם וחטף שלשה בראש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם