5 על 5 שמסכם את שלושת השבועות הראשונים בעונה

אחרי 3 שבועות של NBA, הגיע הזמן להסיק כמה מסקנות חפוזות - בראשותם של דני אייזקוביץ', מידן בורוכוב, חובב מימון, איציק גרינוולד-מבטח (הדורבן) ומתן גילור

האם פיניקס באמת קונטנדרים לפלייאוף? אם כן, מה השוני הענק מעונה שעברה?

דני: אני לא חושב שפיניקס יצליחו להגיע לפלייאוף השנה. יותר מדי קבוצות פתחו את העונה בצורה רדומה יחסית. הספרס ופורטלנד כרגע מחוץ לשמינייה ופיניקס בפנים, ואם אני צריך להמר על אחת מהשלוש, לא אהמר על פיניקס.
מצד שני, הם בלי ספק עשו השנה קפיצת מדרגה קדימה. קודם כל בוקר משחק טוב יותר, וזה בא לידי ביטוי גם בהגנה המצויינת שלו. שנית, רוביו התחבר לקבוצה כמו כפפה, ובאופן כללי יש שם אווירה של קבוצה שרוצה לנצח, ולא רק רוצה לגדול. אם באמת יש נקודה שבולטת מעל הכל זו ההגנה. הם סופגים השנה 106.4 נק' שממקמים אותם במקום השמיני בליגה, לעומת 116.8 שמיקמו אותם במקום ה-28 בעונה שעברה.

מידן: קונטנדרים? ממש לא! בדרך לפלייאוף? לא בטוח. פיניקס היא אחת ההפתעות הנעימות של העונה והקרדיט הולך למונטי ווילאמס ומילה טובה על הג'נרל מנג'ר (הזמני?) ג'יימס ג'ונס. פיניקס הייתה הוד נמושתה והמדיניות של מק'דונו הייתה אבדון. לא הייתה שום סיבה שקבוצה עם סקורר כמו בוקר ו-2 בחירות דראפט מפוספסות (ג'וש הנעלם ג'קסון ודראגן בנדר) תהיה טובה. נוצרה סיטואציה נוחה בה הקינגס, הוורירס והפליקנס שסומנו שיהיו בפלייאוף, נראות רע. מצד שני, צריך לקחת בחשבון את דאלאס והספרס שמסתמנות כחזקות יותר. כרגע הדרך נראית סוגה בשושנים והאופטימיים סופרים 25 לאחור לחזרתו של אייטון, אבל אם אני צריך לשים דינרוס – מקום 9-11.

חובב: התשובה שלי היא כן. השינוי העיקרי מאשתקד הוא שפשוט מדובר בקבוצה שונה לחלוטין. אמנם, בוקר ואייטון (שבקושי שיחק עד עכשיו) הם עדיין אבני הפינה של המועדון אבל הסאנס השכילו להפטר מהגורמים המזיקים, כל השחקנים שרשמו ON/OFF שלילי ו-11 השחקנים עם הנט רייטינג הכי חלש בעונה שעברה כבר לא משחקים בקבוצה (למעט אקובו שראה 9 דקות עד עכשיו) והם הוחלפו ע"י שחקני NBA לגיטימיים. דבר חשוב נוסף שמשחק לטובת הסאנס הוא שהווריורס, הקינגס והפליקנס נראים הרבה פחות טוב מהמצופה, וגם הספרס והבלייזרס מקרטעים כך שהקרב על המקומות האחרונים בפלייאוף נפתח עבורם. 

איציק: פיניקס משחקת כדורסל נפלא, שיפרה את ההגנה, מנצחת קבוצות גדולות ועושה את כל זה בלי אייטון. דווין בוקר נראה נפלא, ביינס ורוביו ממשיכים את הקמפיין הנפלא מאליפות העולם, ואם היכולת הזו תימשך, אל תופתעו אם ההייפ יביא הצבעות לאולסטאר. לכל הפחות קמפיין שקורא לצרף את ביינס לתחרות השלשות. לא ברצינות, למרות שהוא קולע אותן ב-48% פסיכיים, טוב מדני גרין או קייל קורבר.
מצד שני, יש קבוצות שהיו באנקר וצפויות להתברג הרבה יותר גבוה בטבלה ונראות רע. אף אחד לא חושב שהארדן ימשיך לקלוע שלשות באחוזים נמוכים מהגבינה שיש לי במקרר. ליוטה יש עומק כדי להתאפס על עצמה ולטפס מעל פיניקס. אז מועמדת לפלייאוף? כן, אבל רק ביחס לציפיות שהיו לנו.

מונטי וויליאמס
מונטי וויליאמס

מתן: הם בהחלט השתפרו. הם מאוזנים יותר, כשהשינוי העיקרי הוא שסוף-כל-סוף יש בקבוצה רכז וזה מאפשר לבוקר להתמקד במלאכת ייצור הנקודות. הוא אמנם לא קולע יותר, אבל בינתיים היעילות מכל הטווחים בשיפור ניכר.
ובכל זאת, אני לא חושב שהם שווים פלייאוף. שתי הקבוצות של ל"א, דנבר, דאלאס, יוטה, יוסטון, ס"א ופורטלנד עדיפות עליהם. כנראה שגם מינסוטה. אבל פתאום איזו פציעה של כוכב והם לגמרי יכולים להיות שם.
וכדי לא לצאת אלי אוחנה, הניחוש שלי שהם לא יהיו בפלייאוף.

מי המוביל בקרב על תואר רוקי העונה עד כה? (בתקווה שציון יחזור)

חובב: הייתי שמח אם התשובה שלי היתה קנדריק נאן הסינדרלה אבל זהו ג'ה מוראנט, אפילו די בקלות. למוראנט יש עד עכשיו עונת רוקי מאד מרשימה שדי עוברת מתחת לרדאר בממפיס. נתוני היעילות שלו מרשימים ביותר עם 58.8% %TS על 31% יוסג'. אלו נתונים של סופרסטאר לא של רוקי. בנוסף, הגריזליז יותר טובים ב-14.6! נק' פר 100 פוזשנים כשהוא על המגרש לעומת כשהוא על הספסל. אם הוא יחזיק את הקצב הזה גם חזרתו הצפויה של זאיון לא תמנע מג'ה את התואר.

מתן: וואו, זה שלב מאד מוקדם של העונה לשאלה כזו. קל וחמר כשקשה עדיין לנרמל את עצמת היריבות ומספר המשחקים שונה (משחק אחד יכול להזיז את המספרים ב-10% ומעלה).
אך אל דאגה. לא אתחמק ממתן תשובה. 
מצד אחד יש את השחקנים שמרשימים בביצועים האישיים, אבל הקבוצה לא משהו, דוגמת ג'ה מוראט, אריק פשאל וג'יי.אר. בארט. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהביצועיים הקבוצתיים, למרות שעבור רוקים זה נתון פחות רלוונטי מאשר לחמישיית העונה למשל. לפיכך, הנטייה שלי היא ללכת עם קנדריק נאן לפני מוראט, אבל אני ממש לא עושה זאת בלב שלם.

דני: בן סימונס, כמובן המועמד העיקרי זו העונה השלישית. עכשיו ברצינות, כרגע השחקן שלי הוא קנדריק נאן. זה לא רק המספרים יוצאי הדופן (18.3 נק', 2.6 שלשות ב 40%) זו העובדה שמיאמי נראית כמו אחת הקבוצות החזקות במזרח בזמן שג'ימי באטלר בכלל לא היה שם לפתיחת העונה. נאן נכנס לליגה בסערה ואני מאוד מקווה שזו לא תהיה אפיזודה רגעית כמו שראינו בעבר עם לא מעט גארדים אחרים.

איציק: התשובה הצפויה היא קנדריק נאן, בגלל איך שמיאמי נראתה בלי באטלר, אינעל רבאכ, אבל אני דווקא אוהב יותר את ג'ה איז וואן מוראנט. היעילות שלו היא משהו-משהו והוא אפילו מחלק 5-6 אסיסטים למשחק. הבעיה היא שממפיס נראית כמו קבוצה פח, ולנאן יש סיפור הרבה יותר סקסי, בתור מי שלא נבחר בדראפט ומצליח אפילו יותר מחברו לדראפט במיאמי, טיילר הירו. מצד שני, בשני המשחקים האחרונים של מיאמי, שבהם באטלר כבר חזר, המניות של נאן ירדו פלאים. הוא קלע 11 ו-5 נק' בלבד באחוזים נוראיים, ונראה שלא מסתגל לשחק לידו. ימים יגידו אם מגמת הירידה תימשך. אני מהמר שכן, ולכן שם את הכסף הווירטואלי שלי על ג'ה.

מידן: מבחינתי הרוקי מס' 1 ותמיד הוא רוקי בלבואה (בעיקר רוקי 4 שהפיל את הנסיונות הסובייטים להשתלט על הענף). לגביי העונה ועד שיובא לזאיון גואל, נראה שג'ה מוראנט דרגה מעל כולם. חובה להעיף מבט על אריק (מאיפה באת?) פאשאל. נאן והירו פנטסטיים אבל נראה לי שהתחרות תגיע מהתפוח הגדול כשאר ג'יי בארט הולך ליישר קצת את האחוזים, וגם המספרים שלו יהיו במגמת שיפור. צריך להיות מוראן בשביל לא ללכת על מוראנט אז נלך על בארט בדרך למופע קאברט בברודוויי.

קנדריק נאן
קנדריק נאן. מפתיע מאוד את הכותבים שלנו

אמנם עברו רק שלושה שבועות, אבל קרו הרבה דברים מעניינים בינתיים בליגה. מה ההפתעה המתוקה\המרה ביותר עד כה לדעתך?

מתן: ההפתעה המתוקה מבחינתי היא בוסטון. לא היה לי ספק שווקר יותר מתאים מאירווינג, אבל הייתי בטוח שהעזיבה של הורפורד תפגע מאד בקבוצה. בינתיים זה נראה נפלא. הרבה פרגון בין השחקנים, ההתקפה זורמת. בצלמו ובדמותו של סטיבנס. שינוי חד וחיובי מהעונה שעברה.
הטעם המר הוא, איך לא, הפציעות. ובעיקר אלה של וויליאמסון וקרי.
ועוד משהו נחמד בגזרת ההפתעות – לברון נותן לדייוויס להיות המוציא לפועל העיקרי של הקבוצה וחזר להשקיע בהגנה. זה קו הרבה יותר "דאנקני" שאשמח אם עוד כוכבים מתבגרים ינקטו בו.

מידן: מתוק – הלייקרס! הם חזרו והם נראים טוב, זה ממש לא טריוואלי בעיקר בזמן שהיה לקבוצה להתחבר וללא רכז וקוזמה. מר – הבלייזרס, ראבק עד מתי ג'ק ראמזי וביל וולטון? עשיתם גמר מערב לא הגיע הזמן לתת את קפיצת המדרגה? נוצר ואקום במערב ופורטלנד בעונה טובה של לילארד לא סותמת אותו. מר-חשוון – כל הכבוד לשארלוט, מי היה מאמין שיהיו במאזן חצוי לאחר 8 משחקים כשהשחקנים הבכירים שלהם לא משחקים? אוסף של צעירים שעושה את הלילות לחבר שלי בנג'ו חובב הנמושות.

איציק: האובייס זה פיניקס וביינס, שבגיל 32 מוצא את עצמו מחדש. אני רוצה דווקא לציין ביג מן אחר שהפתיע אותי לטובה, ושמחתי מאוד בשבילו – דווייט הווארד.
אחרי שהחליף ארבע קבוצות מאז שנפרד מלוס אנג'לס לפני שבע שנים, הוא חזר לעיר המלאכים כברירת מחדל בגלל הפציעה של בוגי. בינתיים, נראה שהוא עושה הכל כדי להצדיק את ההחתמה שלו, כולל הגנה. הלייקרס ניצבים בראש טבלת הדירוג ההגנתי, חוסמים הכי הרבה למשחק (8.4) ובמקום השביעי בספיגת נקודות בצבע. הוא נראה רעב מאוד ואנרגטי. אה, והוא גם קולע באחוזים פסיכיים מהשדה (78%). עדיין מדובר במדגם קטן של משחקים וזריקות, וכולן למעט אחת היא מתחת לסל, אבל היי – הוא עושה בדיוק את מה שצריך כסנטר מחליף מהספסל.

דני: בשבילי פיניקס סאנס. באופן אישי, "נאלצתי" לראות את המשחק הראשון שלהם ופשוט היה לי כיף. מפה לשם, הם הפכו להיות הקבוצה שאני הכי נהנה ממנה כרגע. השלשות של ביינס, האופן שבו בוקר מוביל את הקבוצה, והכי חשוב האנרגיה המדהימה בין השחקנים שנהנים מכל רגע שהם על המגרש (גם כשהם לא משחקים, שימו לב לסרטונים בעמוד הטוויטר של פיניקס).

חובב: כאוהד ספרס ההפתעה המרה שלי היא ההתעקשות של פופ לא לשחק עם וויט ומורי ביחד ולא לשחק עם לוני ווקר בכלל. שני הראשונים הם לא רק העתיד של המועדון אלא גם ההווה ולכן לא ברור מדוע מרקו בלינלי למשל מועדף על פני וויט. גם ווקר שהראה ניצוצות בקיץ ראוי לקבל לפחות הזדמנות להוכיח את עצמו. כולי תקווה שהמצב ישתנה בקרוב, כי אני חושב שלקבוצה יש מספיק כישרון להתמודד בצמרת המערב.

האם לכריס פול ומייק קונלי נגמר הסוס?

כריס ומייק, בשיאם

מתן: קונלי מגיע אחרי עונת שיא בקריירה, ששיחק בה 70 משחקים. אני ממש לא חושב שנגמר לו הסוס. אני חושב שהוא מתאים ליוטה ומאמין שהוא יפגין שיפור ניכר במהלך העונה. אני רואה אותו מוביל אותם לביתיות בסיבוב הראשון. כריס פול זה מקרה שונה. הוא מבוגר יותר וכשיר פחות. והוא בעיקר בקבוצה לא רלוונטית לפלייאוף ועם אחד החוזים הרעילים בליגה. הוא עדיין מנהל משחק מצוין, יצרן נקודות לא רע ושומר טוב, אבל בכל מה שקשור לשלבים האחרונים של העונה בשנים הקרובות – נראה שהספינה הזו עזבה את הרציף. אם הוא יחזור לשם זה רק בתור שחקן משלים על חוזה נמוך, בשלהי הקריירה.

דני: שני מקרים שונים בשפת הגוף אבל מזכירים אחד את השני. לפחות כרגע, החיבור בין פול אדאמס לא ממש עובד ופול נראה די חסר חשק. זה משפיע גם על אדאמס שלא מזכיר את המכונה שהיה בעונה שעברה. מצד שני, התקפית פול קולע כמעט כמו בעונה שעברה (פר 36 קולע יותר), אבל הוא מוסר שפל קריירה של 4.7 אס' ומשחק 3 דקות פחות. ככל שהעונה תתקדם פול יכנס לקצב וימצא את החיבור שלו מחדש. הסיפור של קונלי לא כל כך שונה. במשחקים הראשונים של יוטה, היה נדמה שקונלי לא ממש מבין את התפקיד שלו לצד מיטצ'ל. קונלי היה רגיל להיות המוציא לפועל העיקרי, כתוצאה מכך הוא זורק פחות (12.1 לעומת 16) ולכן גם קולע פחות. עדיין ראינו אותו מתפוצץ עם 29 נק' מול הקליפרס ונותן משחק מצויין מול סקרמנטו. לא הייתי ממהר להספיד אותו.

מידן: מתי היה היו על הסוס כשיש דיבור שנגמר? קונלי ג'וניור שחקן עם ממוצעי קריירה של קצת פחות מ-15 למשחק עם 5.7 תופנים. בגיל 32 ובעונותו ה-13 בליגה לא היו לי ציפיות ליותר. הוא אכן הצליח ממש לא רע בגריזליס, אבל הצלחה זה משהו יחסי. צר לי עבורו שרכז כמו בי ג'יי ארמסטרונג היה אולסטאר בעוד על קונלי דילגו, אבל בגילו ובמצבו, אני לא מופתע וחושב שאף פעם לא היה לו את אבק הכוכבים הדרוש. כריס פול יחגוג 35 במאי. אין לי את זה באחרת. שייתן טיפים לשג"א ויהנה ממה שיש לאוקלהומה להציע.

איציק: כריס פול מבוגר מקונלי בשנה וחצי (בן 34), וזה משמעותי כשמדברים על השלב הזה בקריירה. אוקייסי לא החליטו אם הם קבוצת לוטרי או רוצים לנסות להשתחל לפלייאוף, אבל בינתיים הוא לא נראה מחובר. אין ספק שהוא תקוע שם ולדעתי בדמדומי הקריירה.
מקונלי היו הרבה יותר ציפיות, והוא התחיל את העונה בצורה מאכזבת, אבל צריך לזכור שהוא עבר ממערכת שבה היה האלפא-דוג למערכת אחרת, וצריך יותר משישה-שבעה משחקים כדי להשתלב ולהשפיע. כולנו פינטזנו בקיץ על הכדורים שהוא יכניס לדונובן מיטשל אבל לבינתיים מיטשל ממשיך להוביל את הכדור רוב הזמן, לחלק אסיסטים ולחדור לבד לסל. מעבר להתפוצצות מול הקליפרס, גם מול פילדלפיה היו לו רגעים מאוד יפים והוא נראה שמח, אנרגטי ומחובר.

חובב: אני חושב שהימים של כריס פול כשחקן חמישיית עונה תמו כבר בעונה שעברה, אבל אני עדיין חושב שהוא שחקן טוב מאוד, שיכול להיות גורם משמעותי בפלייאוף אם קבוצה כמו מיאמי תביא אותו בטרייד. אמנם, נתוני יחס האסיסטים/איבודים שלו עד עכשיו הם הגרועים בקריירה אבל אני מניח שהם יתיישרו בקרוב. לגבי קונלי אני חושש קצת יותר, זו לא רק הקליעה מהשדה שעדיין לא הגיעה אלא גם שאר האספקטים של המשחק: שיעור ההליכות לקו, יחס אס'/איב' ואחוזי עונשין, כולם נמצאים בירידה. יתכן שהפתיחה החלשה היא רק כתוצאה מההסתגלות למערכת של יוטה אבל סביר יותר שהגיל כבר עושה את שלו וקונלי נמצא כבר מעבר לשיא.

אחרי ההשעיות של אייטון וקולינס ל-25 משחקים כתוצאה משימוש בחומרים משפרי ביצועים, האם הליגה מתחילה לשים דגש על הנושא או שזה זניח ולא משמעותי?

איציק: כן, במיוחד אם סופרים גם את ווילסון צ'נדלר שהושעה באוגוסט. בכתבה של SBNATION צוין שעד כה בכל ההיסטוריה השעו רק 13 שחקנים בגלל חומרים משפרי ביצועים, כולל אלה שצוינו כאן (ותודה לדרור האס על ההפניה לפרט הטריוויה). השעיית שלושה שחקנים תוך חודשיים מעידה על משהו. על מה? בעיניי לא יותר מאיתות של הליגה "תשמעו, אנחנו רואים אתכם, יכולים לתפוס אתכם אז תפסיקו". לא יתחילו להשעות שחקנים על ימין ועל שמאל, אלא זה יותר בגדר התראה. כמו ניידת משטרה שעומדת בצד הכביש, וגורמת לכולם להאט למרות שהיא לא עוצרת אף אחד. כך או כך, בינתיים הנהנה העיקרי מההתראה הזו הוא ארון ביינס. כפרה עליו.

דיאנדרה אייטון
דיאנדרה אייטון. נתפס ומחכים שישוב

מידן: זה מאוד לא זניח ומאוד משמעותי. אם יש מי שמשפר את ביצועיו באופן לא כשר אז הוא חייב להענש. 25 משחקים נראים כעונש חמור? שערוריית הסמים בליגת הבייסבול הותירה את בארי בונדס ורוג'ר קלמנס מגדולי הענף מחוץ להיכל התהילה. איי רוד חטף השעייה מ-162 משחקים (עונה שלמה). הייתי מחיל גם מדיניות של סמים קלים וענישה. הליגה כבר ידעה עשור של בעיית סמים (שנות ה-70'). רק לשים דגש ולאכוף. האם זה יקרה בפועל? אני בספק. אמר פעם רופא ספורט – כולם משתמשים, נתפסים רק אלו שלא מטשטים עקבות. לא הייתי רוצה לדעת שיש מי שמשחק טוב בגלל שהוא רמאי.

חובב: לאור העובדה ששלושה מתוך שלושה עשר השעיות בלבד בהיסטוריה של ה-NBA התרחשו השבוע הייתי אומר שבהחלט הליגה שמה על זה דגש. למה? אין לי מושג, אבל אני מניח (ומקווה) שההרתעה תעשה את שלה ולא נשמע על השעיות משמעותיות נוספות העונה.

מתן: אי אפשר להגיד שזה זניח. יש לזה משמעות. זה יוצר הרתעה מסוימת ובתקווה יפחית את השימוש. ברם, זה עדיין לא מספיק. כאין וכאפס לעומת הבדיקות שעושים בענפים אחרים. רק צריך לקחת בחשבון דבר אחד חשוב – כשבודקים מגלים וכשמגלים התדמית נפגעת. האבסורד הוא שדווקא ענפים שנלחמים בכל מעודם בשימוש בחומרים משפרי ביצועים נחשבים הכי מלוכלכים, כיוון שכל שני וחמישי מאתרים עבריין ומענישים אותו, וזה מוכיח את השימוש. אי אפשר יותר לשחק אותה שלושת הקופים.

דני: כן ראוי לציון, אבל לא כזה גדול כמו שעושים ממנו. כלומר, ראוי לציין שמדוברים בשחקני דרג הביניים. ברגע שנשמע שהבדיקות של לברון / ווסטברוק / כוכב על אחר חזרו חיוביות והוא זוכה להרחקה אני חושב שיהיה אפשר לומר שהליגה באמת שמה דגש. כרגע מרגיש לי שהיא חזקה על חלשים. הרי אייטון וגם קולינס אחלה שחקנים, אבל לא כאלו שבאמת מזיזים את המחט של הליגה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

6 תגובות

  1. פיניקס אכן הפתעה נעימה, אבל עדיין תחילת עונה כדי לקבוע בנחרצות שהם מועמדים לפלייאוף. כולם זוכרים את תחילת העונה שעברה בממפיס..

    בכל אופן, בהחלט מגיע שאפו לג'ונס שבנה את הקבוצה בצורה מצויינת. כנראה שבפיניקס החליטו להפסיק להמר על פוטנציאל ובחרו ללכת יותר לכיוון של שחקנים מוכחים. קמינסקי, רובי, סאריץ וביינס שהגיעו תורמים כאן ועכשיו (מי יותר ומי פחות) לעומת החבורה הספק כישרונית שקיבלה דקות בעונה שעברה.

    לדעתי האישית, זה לא יספיק לפלייאוף.

  2. אחלה נק' ודיונים מעמיקים ,אתייחס רק לחלק:
    1. השינוי המשמעותי בהתייחס לסאנס הוא שני שחקנים שמובילים אותו בעיניי. ביינס שייצב מאוד את ההגנה באזור הצבע ורוביו שמנהל את המשחק, הוריד את העול מבוקר ומאפשר לו להתרכז במה שהוא הכי טוב- לייצר נק' .
    2.הפתעת העונה לפחות שלי היא דוויט הווארד,
    לא האמנתי שאפשר להוציא משהו מהגוויה הזו ופתאום האיש חזר לחיים.
    3. קונלי רחוק מלהיות גמור, התחיל עונה חצי כח אבל לאט לאט משתפר והאחוזים מתיישבים , פול הרבה יותר קרוב משניהם להיות גמור אם חוזה מצוין מבחינתו אבל בעייתי מאוד מצד כל קונדיטורית בשביל שבגלל תחשוב על לגעת בו + פציע מאוד

  3. תודה חברים, אחלה דיונים.
    ההגנה של הלייקרס זה הדבר שהכי הפתיע אותי לחיוב עד עכשיו. לא ציפיתי שיהיו כל כך טובים.
    מאכזבים אפשר לשים את שיקגו שהיו לא מעט שהחשיבו אותם כמועמדים לגיטימיים לפלייאוף.
    יוסטון גם פתחו את העונה ממש חלש כשדאנתוני הודה שהשחקנים הגיעו לא בכושר לתחילת העונה והוא לא שם על זה דגש במחנה האימונים.

  4. וואו, מעולה חברים.
    מעמיק וממש מעניין לקרוא. אני אוהב גם את קונלי וגם את פול, עדיין מקווה שהם יתנו עונה טובה גם השה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם