האנדרדוגס (2): גוראן איבניסביץ' 2001

למי שלא קרא את החלק הראשון (נו, נו, נו!) – האנדרדוגס היא סדרת קיץ שתלקט מקבץ של קבוצות (ולא רק) שהצליחו כנגד כל הסיכויים והציפיות להגיע להישג שיא ולהשאיר את האוהדים שלהם, שהם כמוני, אוהדי הפסדים, פעורי פה.

ומכיוון שבקרוב מאוד ישוחק גמר ווימבלדון, אין זמן טוב יותר מאשר לחזור לאחד הטורנירים הגדולים בתולדות הדשא בלונדון ולמי שבשנים ההם עשה משהו לא טרוויאלי לחלוטין – לשחק את הטניס בטוב בחייו, אחרי גיל 30.

גוראן איבניסביץ' – 2001

בקיץ של שנת 2000 היה נדמה שהקריירה של גוראן איבניסביץ' נגמרה. הטניסאי הקרואטי המוכשר הודח בסיבוב הראשון של טורניר הדשא בווימבלדון, הדשא שהיה ביתו השני, ע"י ארנו קלמנט, צרפתי צעיר ולא מי יודע מה מבטיח. ההפסד בסיבוב הראשון דרדר את הדירוג של איבניסביץ' אל המקום ה-136 בעולם, מקום בו הוא בילה לאחרונה בסוף שנות ה-80' ויחד עם הכתף של הקרואטי שעשתה בעיות כבר למעלה משנה, היה נראה שאיבניסביץ' כבר לא יממש את ההבטחה שהוא היה.

פרשני הטניס בעולם כבר החלו לסכם את הקריירה של הקרואטי גדול הממדים. הם כינו אותו 'הטניסאי הכי טוב אי-פעם שלא זכה בגרנד סלאם'. אחרים דיברו על בעיה מנטאלית שמנעה ממנו לאורך הקריירה להצליח ברגע האמת. היו שאמרו שהוא חד-גוני מדי, אחד כזה שהמשחק שלו לא מתאים לטניס המודרני. והיו כאלה שקראו לו בפשטות 'לוזר'.

"היום בפעם הראשונה שלי בווימבלדון, הרגשתי לא שייך" אמר איבניסביץ' בראיון בסוף המשחק. הוא היה כבר קרוב לגיל 30, גיל בו הרבה טניסאים כבר מתחילים לחשוב על לתלות את הנעליים (דבר שבתקופה ההיא היה נכון שבעתיים), הוא היה פצוע כרוני בפציעה שמנעה ממנו להביא לידי ביטוי את נקודת החוזק שלו במשחק – ההגשה והוא היה שבור מנטאלית אחרי סדרה של אכזבות במהלך הקריירה.

רק דבר אחד מנע מגוראן איבניסביץ' להפסיק לנסות באותה שנה – אמונה. "תמיד האמנתי שיבוא יום וגם השם שלי יהיה על הגביע הזה (של ווימבלדון. י.ז). תמיד חשבתי שמגיע לי". שנה אחר-כך, כשהוא מדורג במקום ה-125 בעולם, העניקו מארגני ווימבלדון לאיבניסביץ' את ההזדמנות האחרונה שלו לחרוט את שמו על הגביע המפואר וגוראן החליט לקחת אותה בשתי ידיים.

*

על מנת להבין את הסיפור של גוראן איבניסיביץ' בווימבלדון 2001, צריך לחזור מעט אחורה. איבניסביץ', החל את קריירת טניס הבוגרים שלו בשנת 1988. שנה חלפה לה והוא דורג כבר 38 בעולם וזאת על אף גילו הצעיר (18) בשל העפלה מרשימה לרבע הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה.

הקריירה שלו המשיכה לנסוק לגבהים גם ב-1990. איבניסביץ' טיפס עד רבע גמר אליפות צרפת הפתוחה כשהוא מדיח בסיבוב הראשון את המדורג שני בעולם, בוריס בקר וחודש אחר-כך מצא את עצמו כבר בחצי גמר ווימבלדון, מפסיד לאותו בקר אך מטפס למקום התשיעי בעולם.

הגובה שלו, 193 סנטימטרים, יצר לאיבניסביץ' עוצמת חבטה אדירה וסרב נדיר באיכותו שהיה אימת הסבב. סימן ההיכר הבולט של איבניסביץ' לאורך שנים היה ה-אסים שלו, חבטות הגשה אימתניות ללא מענה, קטגוריה בה שלט בסבב במרבית שנות ה-90'.

הוא היה שחקן התקפי, הרפתקן ומשוגע לא קטן. הוא אהב לערב את הקהל במשחקו, לעשות מחוות לאוהדי ובעיקר לאוהדות בקהל, לזרוק חולצות ליציע בסוף המשחק, להתבדח בראיונות, לנשק כדורים למזל ולשאוג בשמחה לאחר מהלכים מוצלחים. היה לו פיוז קצר שגרם לו פעמים רבות להיקלע לוויכוחים מיותרים עם יריביו, עם השופטים, עם עיתונאים מסוימים וגם עם אוהדים מקומיים נרגזים (האגדה מספרת שבמהלך טורניר הכנה לאליפות אוסטרליה באדלייד,1992, גוראן קיבל איומים על חייו. עובדה שכמובן גרמה לו לנצח את הטורניר). מעבר להיותו טניסאי מוכשר, איבניסביץ' היה לאורך כל הקריירה שלו אייקון תקשורתי, דמות דעתנית שתמיד היה לה מה לומר ותמיד היה כדאי לדחוף לה מיקרופון לפה.

בין לבין הספיק איבניסביץ' להפוך להיות סמל לאומני קרואטי אחרי שנטש את הנבחרת היוגוסלבית המאוחדת לאחר הכרזת העצמאות של קרואטיה ב-1991. מאוחר יותר הוא היה הראשון שנשא את הדגל הקרואטי האולימפי במהלך אולימפיאדת ברצלונה ב-1992, בה הוא גם זכה בשתי מדליות ארד (ביחידים ובזוגות).

הרומן של איבניסביץ' עם ווימבלדון אולי התחיל בהצלחה שלו ב-1990, אבל הגיע לפיק הראשון שלו שנתיים אחר-כך. איבניסביץ', עתה כבר שמיני בעולם, העפיל לראשונה בקריירה שלו לגמר ווימבלדון תוך שהוא גובר בדרך על שלושה טניסאי-על – איוון לנדל, סטפן אדברג ופיט סמפארס. הניצחון של איבניסביץ' על סמפארס בחצי הגמר ב-4 מערכות היה מיוחד ואיבניסביץ' חבט את דרכו לניצחון עם לא פחות מ-36 אסים.

בגמר חיכה לאיבניסביץ' משוגע נוסף, אנדרה אגאסי, המדורג מספר 12 בעולם ופעמיים פיינליסט ברולאן גארוס. על-אף הכושר המצוין של איבניסביץ' והיותו הפייבוריט בהתמודדות הוא כשל. הוא ניצח את המערכה הראשונה 6-7, הפסיד את השתיים הבאות 4-6 כל אחת אך הביס את אגאסי ברביעית 1-6 כדי להתמודד מול הטניסאי האמריקאי עם הצמה במערכה חמישית מכריעה. במצב של 3-3 במערכה החמישית, זכה איבניסביץ' בנקודת שבירה, הוא לא הצליח להמיר אותה למשחקון ואגאסי והוא המשיכו לשמור על ההגשות שלהם עד למצב של 4-5 לאמריקאי. גוראן לא עמד בלחץ ושתי שגיאות כפולות שלו נתנו את המשחק לאגאסי. הפסד ראשון לאיבניסביץ' בגמר גראנד סלאם וזאת למרות 36 אסים בגמר בלבד (אגאסי לשם השוואה, סיים את הטורניר כולו עם 36 אסים. אבל גם עם הגביע).

כך זה נראה:

ב-1993 לא האיר ווימבלדון פנים לקרואטי העצום. הוא הגיע לטורניר במצב מנטלי רעוע אחרי שכחודש לפני תחילת הטורניר איבד את חברו הטוב, דראזן פטרוביץ' בתאונת דרכים והודח בסיבוב השלישי בידי טוד מרטין האמריקאי. שנה אחר-כך הוא חזר לווימבלדון בכוחות מחודשים, כדי להסתער על התואר מחדש.

הוא דורג רביעי בטורניר והעביר את שלושת הסיבובים הראשונים מבלי להפסיד מערכה או להישבר אפילו פעם אחת (בסיבוב השלישי הוא גבר על עמוס מנסדורף מיודענו). הוא הפסיד אמנם מערכה בשמינית הגמר מול אלכסנדר וולקוב הרוסי אבל ניצח בקלות ברבע הגמר את ג'י פורז'ה הצרפתי המצוין ואת בוריס בקר, יריבו הוותיק בחצי הגמר.

בגמר חיכה לאיבניסביץ', אלוף הטורניר מהשנה שעברה, המדורג ראשון בעולם והרודן החדש של הטניס העולמי, פיט סמפארס.  כמו איבניסביץ' גם סמפארס הפסיד עד הגמר רק מערכה אחת בטורניר. שלא כמו איבניסביץ' סמפארס נשאר באותו מצב גם אחרי הפיינלס. סמפארס ניצח את שתי המערכות הראשונות בשובר שיוון ובמערכה השלישית איבניסביץ' כבר קרס לתוך הבעיה המנטאלית שלו וקיבל בייגל (0-6) עם הרבה מלח על הפצעים.  "היה חם והיה קשה" סיכם איבניסביץ' את ההפסד השני שלו בגמר ווימבלדון.

איבניסביץ' אמנם זכה לדירוג שיא לאחר הטורניר (שני בעולם) אבל למרות זכייה בטורניר הגרנאד-סלאם השנתי בסוף השנה ב-1995 וזכייה בחמישה טורנירי ATP  ב-1996 וחרף הבלחה בדמות העפלה לחצי גמר אליפות ארה"ב הפתוחה ב-1996 (שם הוא הודח בידי …. סמפארס) – הקריירה של איבניסביץ' לא התרוממה, בטח לא בכל מה שקשור בהצלחה בטורנירים הכי נחשבים של הסבב הלא הם הגראנד-סלאמס.

לקח לאיבניסביץ' 4 שנים נוספות עד שהוא יגיע לגמר גראנד סלאם שוב. זה קרה ב-1998 וזה קרה שוב בווימבלדון. זה קרה אחרי שבשלוש השנים הקודמות הודח איבניסביץ' בווימבלדון כל פעם בסיבוב מוקדם יותר מהשנה החולפת. ב-1995 הוא הפסיד בצורה מכובדת בחצי (ל … סמפארס) , ב-1996 הוא הופתע ברבע הגמר ע"י הטניסאי האלמוני יחסית האוסטרלי ג'ייסון סטוטלנברג (זו הייתה שנת ההפתעות והשנה היחידה בין 1993 ל-2000 שבה פיט סמפארס לא זכה בטורניר לאחר שהפסיד ברבע הגמר, לאלוף הנכנס, ההולנדי הנהדר, רי'צארד קרייצ'ק) וב-1997 הוא הודח בסיבוב השני ע"י השבדי מגנוס נורמן, לאחר שהפסיד במערכה החמישית 12-14.

איבניסביץ' הגיע לווימבלדון 98' כמדורג 14 בטורניר לאחר שאת השנה הוא התחיל עם צניחה בדירוג למקום ה-26 בעולם. הוא עבד קשה בסיבובים הראשונים על מנת לנצח את מדבדב האוקראיני, ואצ'ק הצ'כי וטוד מרטין האמריקאי והעפיל לרבע הגמר שם הוא פגש את ההולנדי יאן סימרינק.

בתום קרבות התשה והגשה הצליח איבניסביץ' לנצח את ההולנדי בשלוש מערכות תוך שאף אחד מהצמד הללו לא מצליח לשבור את ההגשה של השני והקרואטי מנצח בשלושה שוברי שוויון. בחצי הגמר חיכה לגוראן, מגיש הולנדי מצוין נוסף, ריצ'רד קרייצ'ק שהוזכר לעיל ואיבניסביץ' גבר עליו בחמש מערכות כשבמערכה החמישית המשחק ביניהם נגרר שעה וחצי עד לניצחון של איבניסביץ' 13-15.

ומי חיכה לגוראן בגמר? ניחשתם נכון – פיט סמפארס. האיש שזכה בטורניר ב4 מ-5 השנים הקודמות היה שם שוב בדרך של איבניסביץ' לזכות בגראנד סלאם ראשון בקריירה. המשחק דווקא התחיל טוב מבחינת הקרואטי. כמו בהתמודדות הקודמת ביניהם בגמר, המערכה הראשונה שוב נגררה לשובר שוויון אלא שהפעם הייתה ידו של הקרואטי דווקא על העליונה (2-7).

מערכה שנייה, שובר שוויון שני. הפעם סמפארס ניצח 9-11 והמשיך משם לניצחון במערכה השלישית, עם שבירה ראשונה 4-6. גוראן התאושש במערכה הרביעית ונראה היה שהוא לא הולך לוותר הפעם אלא שתוכניות לחוד ופיסטול פיט לחוד וסמפארס ניצח במערכה המכריעה בקלות 2-6, השווה את שיאו של ביורן בורג לזכיות בווימבלדון וזכה בטורניר הדשא האנגלי החמישי שלו (בשנים הבאות יגיעו עוד שניים).

איבניסביץ'? הוא נשאר עם המחמאות, אחרי שהיה הראשון למתוח את סמפארס לחמש מערכות בגמר ווימבלדון. לצד המחמאות הוא עמד עתה על מאזן די מציק לעין של 3-0 בגמרים של טורנירים גדולים.

השנים הבאות כאמור, היו קשות לאיבניסביץ'. הוא התקשה להתאושש מהמכה השלישית בגמר ווימבלדון ובעיקר מהעובדה שהביטוי 'פעם שלישית – גלידה' התגלה כשקר. הוא הודח בשמינית הגמר בווימבלדון של 1999 (שוב מרטין) כשבעיות הכתפיים שלו משפיעות מאוד על סימן ההכר שלו  ההגשה. ההדחה הכואבת בסיבוב הראשון ב-2000' כבר סימנה את הסוף. ואז הגיע הווילד קארד.

*

למארגני טורנירי טניס, שמורה תמיד הזכות להזמין לשחק בטורניר כמה שחקנים שאינם 'ראויים' לכך מבחינת הדירוג שלהם בסבב. המארגנים, שמעבר למחשבה המתמדת על הספורטיביות בטורניר, עסוקים גם בלמכור כרטיסים, מזמינים לרוב שחקנים מקומיים עם פוטנציאל שעלולים להיות מושכי קהל מקומי אוהד, שחקנים בעלי שם ואיכויות מסוימות (אנה קורניקובה למשל) וגם שחקנים שהצליחו בעבר בטורניר הספציפי ודעכו עם השנים. למארגנים ברור שלרוב, מתמודדי הווילד קארד (כרטיס חופשי בלע"ז) לא יגיעו רחוק בטורניר ומקסימום יימשכו סיבוב או שניים אבל זו דרך מצוינת בשבילם לתת כבוד, להאדיר שם ובעיקר למשוך עניין לסיבובים הראשונים המשעממים בדרך כלל.

וכך הוזמן בשנת 2001 גוראן איבניסביץ', המדורג 125 בעולם להתמודד בסיבוב הראשון בווימבלדון. היה זה, כאמור, אחרי כמה שנים קשות של הקרואטי. הפעם האחרונה בה הוא זכה בטורניר בסבב שלוש וחצי שנים קודם לכן, בטורניר ביתי בספליט. הוא הדרדר במהלך התקופה עד למקום ה-136 בעולם והספיק לבלות את תחילת 2001 בטורנירי צ'לנג נידחים רק בשביל לשמור על כושר ולהשתפר.

"קיוויתי שהם לא עשו את זה מתוך רחמים" אמר איבניסביץ' לאחר הטורניר. "שהם אמרו לעצמם: כמה זיכרונות טובים יש לנו ממנו פה. קיוויתי לצאת מהמקום הזה גאה בסוף הטורניר".

המשחק הראשון בטורניר עזר לאיבניסביץ' לצבור ביטחון. הוא גבר על פרדריק יונסון השבדי 4-6, 4-6, 4-6 וגילה שהסרב שלו עדיין חזק עם למעלה מ-30 אסים במהלך המשחק. "אני חושב שהיו לי יותר אסים ממשככי כאבים" אמר  גוראן בסיום.

בסיבוב השני הוא פגש את קרלוס מויה, מומחה חימר ספרדי, שבשיאו דורג במקום הראשון בעולם. הוא הפסיד במערכה הראשונה בשובר שוויון אבל התאושש עם ניצחון בשלוש הבאות 3-6, 4-6, 4-6 ושוב לא נשבר במהלך כל המשחק. בסיבוב השלישי חיכתה לו משוכה לא פשוטה בדמות אנדי רודיק, שכמו איבניסביץ' התמחה בהגשה אימתנית. הקרואטי ניצל את הניסיון שלו בשביל לנצח בשובר שוויון את המערכה הראשונה, לשבור בשנייה ל5-7 ולהשלים ניצחון אחרי הפסד בשלישית 6-3, עם 3-6 במערכה הרביעית.

איבניסביץ' מצא את עצמו פתאום בשמינית הגמר ושתי בשורות טובות הגיעו אליו באותו היום: הראשונה הוא הצליח לנצח את אחד מחביבי הקהל, הבריטי גרג רוסדסקי בשלוש מערכות 6-7, 4-6, 4-6. השניה, טניסאי צעיר ומוכשר בשם רוג'ר פדרר הדיח את אלוף ווימבלדון 7 פעמים, פיט סמפארס ובכך הסיר את המכשול הקשה ביותר שאיבניסביץ' יוכל לעמוד מולו בהמשך הטורניר.

ברבע הגמר חיכה לגוראן המדורג רביעי בעולם, מארט סאפין הרוסי. ממש כמו במשחק מול רודיק הוא ניצח את המערכה הראשונה בשובר שיוויון, את השנייה 5-7 והפסיד את השלישית 6-3. המערכה הרביעית נגררה גם היא לשובר שוויון אבל שוב הניסיון של איבניסביץ', קור הרוח שלו והתמיכה האדירה שהוא קיבל מהקהל שכבר התחיל להבין שמתפתח פה סיפור ענק עזרו לו לנצח 3-7 ולהעפיל לחצי הגמר.

בחצי הגמר חיכה לאיבניסביץ', חביב הקהל, האנגלי טים הנמן. כמעט 70 שנה חיכו הבריטים שמישהו משלהם ייזכה בטורניר ולאחר הדחת סמפארס הייתה תחושה בממלכה הבריטית ובגבעת הנמן שהשנה תהיה השנה. אלא שאיבניסביץ' והאלים חשבו על היסטוריה אחרת.

איבניסביץ' אותת על כוונותיו מול המדורג 6 עם 5-7 במערכה הראשונה. הנמן השיב לו כגמולו עם ניצחון בשובר שיוויון במערכה השניה ו1-1 במערכות. למערכה השלישית הגיע רק טניסאי אחד, המקומי טים הנמן שבעזרת הקהל הנהדר שתמך בו מחץ את איבניסביץ' העייף עם 0-6. נראה היה שאיבניסביץ' שוב על הקרשים אלא שכאן התערבה לה ההשגחה העליונה.

כמו שקורה בווימבלדון מדי פעם, גשם החל לרדת במגרש המרכזי והמשחק הופסק. חידוש המשחק מצא את המומנטום דווקא בצד של גוראן שהספיק ל'סדר את הראש'. הוא ניצח בשובר שוויון (5-7) את המערכה הרביעית ולמרות עוד הפסקת גשם שמר על היתרון שלו וניצח 3-6 במערכה האחרונה בדרך לגמר הרביעי שלו בווימבלדון. גמר רביעי וניסיון אחרון לחלוטין.

*

כל מי שנכשל במשימה שלוש פעמים, משימה שרק בשביל להגיע אליה נדרשת עבודה מאומצת, יודע כמה קשה להתייצב מול המשימה בפעם הרביעית. כל שדי העבר רודפים אותך אל תוך הביצוע, מלווים אותך בדרכך ומאיימים להכשילך שוב.

ב9 ביולי, 2001, התייצב גוראן איבניסביץ' לגמר ווימבלדון בפעם הרביעית בקריירה שלו למה שהיה ברור לכל מהווה את ההזדמנות האחרונה שלו לזכות בטורניר. מולו התייצב פטריק ראפטר, טניסאי אוסטרלי, המדורג שלישי בעולם ופיינליסט ווימבלדון דאשתקד שזה עתה הדיח את אנדרה אגאסי המצוין בחצי הגמר.

לא רק ראפטר, טניסאי מצוין ומגיש מעולה, התייצב מול הקרואטי באותו משחק אלא גם כמה קילוגרמים עודפים של משא כבר שהוא נשא על הכתפיים הפצועות שלו בדמות הפחד מכישלון נוסף. לכולם היה ברור שמה שהולך להימדד זה היכולת המנטאלית של איבניסביץ' ולא כשרון הטניס שלו.

כשנשאל איבניסביץ' לגבי היכולת המנטאלית שלו הוא ענה: "כולם מדברים על האם אני חזק מ מנטאלית מספיק. אני שומע כל חיי שאני לא ממש מסוגל. אבל אני שואל אתכם – בן אדם יכול להיות שמונה-תשע שנים בטופ 10 ולא להיות חזק מנטאלית?".  תשובה נוספת הוא נתן על המגרש.

היציעים בגמר ווימבלדון 2001 היוו את התפאורה המושלמת למשחק טניס היסטורי. מצד אחד, אוהדים רבים ליוו את גוראן במאמצו להשלים את סיפור הסינדרלה הבלתי אפשרי ותמכו בו בלי סוף. מצד שני, קהילה גדולה של חובבי טניס אוסטראלים (לא רק עידו מוריה אוהב טניס ביבשת הזו) ליוותה את פטריק ראפטר בשאגות שמחה לאור הצלחותיו. לפרקים, היציעים היו נראים הרבה יותר כטריבונות כדורגל מאשר קהל של טניס.

המשחק התחיל בגישה התקפית מאוד של ראפטר אך הוא מצא את עצמו מול קרואטי ענק רגוע. איבניסביץ' עלה ל0-1 עם הגשה מצויינת ושבר מייד את ראפטר בדרך ל0-3 מבטיח עליו הוא שמר עד לסוף המערכה שהסתיימה ב3-6 ו0-1 במערכות לאיבניסביץ'.

המערכה השנייה הייתה תמונת ראי של הראשונה. ראפטר ניצח משחקון ראשון, מייד אח"כ שבר והשלים 0-3, פער אותו שמר עד סיום המערכה. 3-6 לראפטר ו1-1 במערכות.

שני הטניסאים שמרו על ההגשה בתחילת הרבע השלישי, אך במצב של 2-3 לקרואטי ו0-40 לראפטר במשחקון השישי, איבניסביץ' חזר משום מקום ושבר. 2-4 שהפך להיות 3-6 בסוף המערכה. 1-2 לקרואטי במערכה השלישית. עוד מערכה אחת מתוך שתיים והוא אלוף.

אל המערכה הרביעית עלה גוראן שהוא הכי קרוב אי-פעם להיות אלוף ווימבלדון. במצב של 2-3 לראפטר כשכל אחד שומר על ההגנה, החל האוסטראלי לנסות טקטיקה חדשה – כזו שתעבוד על גוראן מנטאלית.. הוא מתחיל לצעוק משמחה בכל נקודה שהוא לוקח ומתעכב לחזור למגרש בין נקודה לנקודה. גוראן מאבד את קור רוחו בהגשה ועושה שתי שגיאות כפולות שעולות לו באיבוד המערכה. הוא מתווכח עם השופטים ואף מקלל בקול. התוכנית של ראפטר מצליחה הוא עולה ל2-5 ושובר שוב את איבניסביץ' בדרך ל2-6 במערכה הרביעית. הולכים למערכה מכרעת.

אל המערכה הראשונה עלו איבניסביץ' וראפטר כשהמומנטום לצידו של האוסטרלי שהצליח להשיג שובר שוויון מנטאלי ראשון. "אמרתי לעצמי: זאת ההזדמנות האחרונה שלך ואתה הולך לנצח אותה", אמר איבניסביץ' לאחר המשחק. "זאת המערכה החמישית ואתה פשוט צריך לשמור על הסרב שלך".

והוא אכן שמר על הסרב. המערכה החמישית התנהלה כשכל אחד מהמגישים המחוננים שומר על ההגשה שלו. במשחקון השביעי איבניסביץ' שבר את שיא ווימבלדון לאסים במהלך הטורניר, שיא שהוא עצמו השיג ב-1992 ועמד על 206 אבל ההיסטוריה המשמעותית הייתה עוד לפניו. השניים המשיכו להגיש את עצמם לנצחון. במצב של 7-7 היה זה ראפטר עם שרשרת של טעויות בלתי מחויבויות המציאות. נקודת שבירה לאיבניסביץ' והקרואטי מנצל אותה. עכשיו, גוראן מגיש על האליפות.

את 8 הדקות האחרונות שהיוו את המשחקון האחרון של הטורניר אני ממליץ לכם לראות ביוטיוב למטה. אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים ו8 הדקות הללו מתמצתות בקצרה את כל המהות וההוויה של הטניסאי האדיר הזה, גוראן איבניסביץ'. היו בהן שמחה ועצב, תפילה, ליצנות, מוטיבציה וכמובן – אסים. היה בהן גם מה שאיבניסביץ' מעולם לא השיג עד עתה – זכייה בטורניר גראנד סלאם!

*

"לא אכפת לי אם לא אנצח משחק עוד פעם בחיים שלי. עשיתי את זה. אני מרגיש כאילו אני חולם, מקווה שאף אחד לא יעיר אותי ויגיד לי 'לא ניצחת, אתה צריך לעבור את כל זה שוב'. זה סוף העולם מבחינתי". סיכם איבניסביץ' את הטורניר לעיני הצופים ברחבי העולם שנשאו עיניים למרקעים לחגוג עם הטניסאי האדיר.

מהמקום ה-125 בעולם, עם כרטיס חופשי לטורניר, אחרי פציעה קשה הצליח איבניסביץ' לעשות את הבלתי יאומן ולהגיע להישג אותו איש לא שיחזר עד ימינו אנו. מאותו יום איש כבר לא יקרא לו 'שחקן ענק עם בעיה מנטאלית' או לוזר שלא מסוגל לנצח טורנירים גדולים'. מאותו יום רק מילה אחת סיכמה את מה שהוא –  'אגדה'.