למי שמשום מה נחת כרגע מהטיסה חזרה מהירח ולא יודע על מה מדובר, 'הריקוד האחרון' הוא שמה של סדרת תבטת על עונת 1997/1998 של שיקגו שוורים.
במסגרת הפרויקט הזה אכתוב טור קצר אחרי כל פרק בסדרה. המטרה היא לגעת בסוגייה שרלוונטית לפרק עצמו, אבל מן הסתם שיהיו גם טורים שיתייחסו לסדרה בכללותה. אל דאגה, אתייחס גם לגדולתם של מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן, אך עוד חזון למועד.
בטור הראשון אני רוצה לגעת בהחלטה של ג'רי קראוס (המנהל המקצועי המיתולוגי של השושלת של שיקגו – אם לא רק חזרתם מהירח, אלא נולדתם וגדלתם שם) לסיים את עבודתו של פיל ג'קסון, מאמן הקבוצה (ירח וגו') בסיום העונה המדוברת. מהסדרה עולה כי קראוס אף רצה ללכת לבניה מחדש כבר בסיום עונת 1996/1997, לרבות עסקה על סקוטי פיפן, אבל, בסופו של דבר, כנראה בהחלטה של ג'רי ריינסדורף, מחזיק הזיכיון (יענו, הבעלים של המועדון), הדבר נדחה בשנה.
ישנה התנגשות בין שתי אסכולות בסוגיה.
האסכולה בה קראוס ניסה לנקוט גורסת שאם הנכסים שלך בשיא שווי השוק שלהם ואתה צופה שבעתיד הקרוב השווי הזה (בעקבות היכולת שלהם, הגיל והמצב הפיזי), ירד משמעותית זה הזמן לממש אותם בעסקאות שישיגו כמה שיותר, על מנת לבנות קבוצה חדשה.
האסכולה הנגדית גורסת שכל עוד יש לך סיכוי סביר להתמודד על האליפות כאן ועכשיו, אתה הולך על זה בכל הכוח. קל וחמר כשמדובר על קבוצה שהוכיחה את היכולת שלה לזכות לא באחת, אלא בשתי אליפויות ברציפות. והשחקנים המובילים והמאמן בלא פחות מחמש אליפויות.
לדעתי, אולי בשוק המניות הפרדיגמה של קראוס עשויה להוכיח את עצמה, אבל ב-NBA זה לא עובד ככה. המחזור שלוקח לקבוצה בטופ של הליגה שהולכת לבניה מחדש לחזור לצמרת ארוך מאד. אם נחריג את סן אנטוניו דורבנות, נראה שאלא אם כן בחר בך כוכב על בהעברה חופשית, אם יש לך הרבה מזל זה ייקח עשור. בדרך כלל יותר מכך.
וכשיש לך את השחקן הטוב בעולם, בהיסטוריה, מוקף בשחקנים שיודעים לשתף איתו פעולה ושכרגע סיימה ריפיט, אתה הולך "הכול בפנים" על האליפות.
כי אפילו אם אתה בטוח שאתה המנהל המקצועי הטוב ביותר שהענף הזה ראה מעודו, הסיכוי שלך לשחזר כזה סיכוי לאליפות בעתיד הנראה לעין נע בין זניח לקלוש.
נכון, במידה מסוימת זו חכמת בדיעבד. ונכון, הרבה יותר קל להקיש על המקלדת מאשר לקבל את ההחלטות בפועל. ברם, בעניין הזה אני מאד עקבי גם בעת הנוכחית – כשיש לך שחקן בצמרת הגבוהה של הליגה, עדיין בשיאו, אתה עושה כל מה שאפשר כדי להשיא את סיכויי האליפות המיידיים שלך. ואם יש לך את השחקן הטוב בהיסטוריה, ובכל זאת החלטת אחרת, אתה פשוט חכמולוג.
6 תגובות
ראשית תודה מתן.
שנית אף פעם לא סבלתי את הכדורסל של יורדן….
לטעמי אם לא סילבר והעזרה בשיפוט
נוא לא היה זוכה בשש אליפויות .
ולעניין שהעלית.
הפירוק אני נגד פירוק אני בעד להשאיר
את השחקנים שבנו את המועדון וקידמו אותו בקבוצה עד כמה שאפשר .
אפילו שיתרמו מהספסל.
אין תחליף לנסיון והבנה שחקנים וותיקים הם מנהיגים מובילים וחלק מהצוות המקצועי .
פאט ריילי היכה על חטא בעניין דווין וויד והחזירו לעונה אחרונה במועדון, אפילו אחרי שזה לכ פגע בכלום בעונותיו בחוץ
בהם התגלגל מקבוצה לקבוצה וחוץ מלפצוע קשה את הייוורד לא עשה שום
דבר חייבי ….
אך בעונתו האחרונה במיאמי נתן את שירת הברבור מה שתרם בצורה יוצאת מהכלל לבנית המועדון מחדש.
תודה על התגובות.
הביטו, אפשר להחמיא לקראוס על עבודתו בכללותה ובו בזמן לבקר החלטה ספציפית.
כפי שאנחנו יכולים להגיד על שחקן שהוא ענק אבל היה לו משחק חלש.
אמת. העובדה היא שהפירוק לא נעשה, אבל הדבר שכנראה וגרר את הביקורת הגדולה ביותר- האמירה שפיל ג'קסון יעשה את העונה האחרונה בקבוצה, למעשה גרם לכולם להתאחד תחת מטרה משותפת.
אז אם נשפוט לפי מעשים תוצאות, ולא לפי אישיות או פופולריות- הוא עדיין עשה את המעשה הנכון.
דריימונד גרין אמר את אותו הדבר, שאם דברים היו על השולחן, גולדן סטייט היו יכולים להעביר את השנה בצורה הרבה יותר חלקה.
לגבי השכר של פיפן, זה על ריינסדוף, לא על קראוס.
לדעתי יש כאן הרבה אנטישמיות (לא בצורה הקונבנציונלית שלה) מעורבת ביחס לקראוס. שמעתי הרבה מאוד תגובות לפרקים האלו, ואחת התגובות הבוטות, אבל מייצגות נאמנה היא אמרת ה'jewclan '.
זה היה היחס העיקרי של ג'ורדן וחבורתו כלפי קראוס
מסכים עם ניב, מרגיש כאילו רואים את הסדרה מצד אחד, יודעים שקראוס לא יוכל להגיב אז מרגישים כאילו אפשר קצת לעוות את המציאות
תודה מתן. נראה שקראוס הקדים את זמנו ועבד בשיטת המאניבול. קצת הרגשתי שמנצלים את העובדה שהוא לא כאן להגן על עצמו והופכים אותו לשעיר לעזאזל תוך כדי הקטנה של עבודת הבנייה המדהימה שלו (למרות שציינו זאת כדרך אגב).
הוא בנה בעצם שתי שושלות שונות לגמרי, השנייה אפילו טובה יותר מהראשונה, שגם אם מבוססות על מייקל ופיפן, לא היו מצליחות בלי שאר החלקים שהרכיב.
תודה מתן. אני מסכים איתך לחלוטין, בנב"א עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ. כי אם תפרק קבוצה שבטופ יקח לך הרבה זמן להגיע לאותה רמה, אם בכלל. אגב, לא רק הספרס שמרו על הרמה במשך שנים, גם יוסטון מתמודדת יפה בצמרת ברצף מאז תקופת יאו מינג.