העונה כבר מסתיימת לה, ועד שיתחיל הפלייאוף, כל מה שנותר לנו הוא להתעסק בדברים החשובים באמת. למי מגיע פרס ה-MVP של עונת 2018-19?
אז כן, היו לנו הופעות כבירות וכמה שחקנים שיכולים לראות עצמם מועמדים לפרס היוקרתי.
פול ג'ורג' בעונת שיא, נתן חודשיים ששמו אותו בראש חץ עם המועמדים המובילים. ראסל ווסטברוק סימן לעצמו הישג מדהים כשקבע עונה שלישית ברציפות עם ממוצע טריפל דאבל. קווין דוראנט וסטפן קרי נתנו כל אחד עונה סטטיסטית מדהימה ביעילותה.
אבל בסוף יש שני שחקנים שהיו מעל כולם. יאניס אנטטקומבו, וג'יימס הארדן.
צוות פוסטאפ יעמוד בפינות מנוגדות וייתן טיעונים בזכות כל אחד המועמדים.
אתם תחליטו מי הזוכה.
למה ג'יימס הארדן?
ניב שכטר: קודם כל נתחיל בטוב עם לחיצת יד חמה. יאניס ראוי לכל מחמאה, ומועמד ראוי לא רק לMVP אלא גם לשחקן ההגנה של השנה. רק זה אמור היה לסגור את הפינה בכל עונה נורמלית.
אממה, מה שג'יימס הארדן עשה השנה משתווה לעונות שיא של השחקנים הכי גדולים ששיחקו את המשחק. זה מעבר לטיעון המקובל של 'השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה'. מדובר כאן על העונה ההתקפית הטובה בהיסטוריה המודרנית, כשרק סטף של 2015 יכול לטעון לטובה יותר (וזכה פה אחד לMVP). אם פעם הטיעונים של 'יש שני צדדים למשחק' היו חוזרים בכל פעם, השנה להארדן ממש אין מה להתבייש גם בצד הפחות זוהר של המשחק.
תתכוננו להתקפת מספרים כי אם יש משהו שהארדן עושה טוב מכולם- זה לתת מספרים.
36.2 נק' למשחק , 7.6 אס' , 6.5 ריב' , 2 חט'. כל זה באחוז אפקטיבי של 54%.
תחזרו על המספר הזה שוב ותנסו להבין מה הוא אומר – 36 נק' למשחק. תנשמו את זה רגע. תבינו את המשמעות ההיסטורית. ועכשיו נחזור לטיעונים.
נדמה שלא היה שבוע העונה שהשם של הארדן לא עמד באזכור שיא של ג'ורדן, קובי או ווילט צ'מברליין.
- המזוקן קלע לפחות 30 נק' מול כל קבוצה בליגה בעונה אחת. לא נעשה מאז ג'ורדן בתקופה של לפני ההרחבה.
- הוא קלע רצף של 32 משחקים ברציפות מעל 30 נק', לא נעשה מאז ווילט.
- בחודש ינואר קלע הכי הרבה נק' ב-50 שנה האחרונות.
- 36 הנק' למשחק הן הכי הרבה מאז ג'ורדן והוא עושה זאת ביעילות גבוהה בהרבה מג'ורדן או קובי.
- 9 משחקים ל 50+ נק'. לשאר הליגה במשותף יש 12.
- 28 משחקים של 40+ נק'. תחשבו כמה התרגשתם כשיאניס קלע 45.
- הראשון בהיסטוריה לקלוע 35+ נק' ומעל 7 אס' למשחק.
- הפער בינו לבין הבא אחריו ברשימת הקלעים הוא הגדול ביותר מאז צ'מברליין ב62.
אני יכול למלא עמודים שלמים של השוואות היסטוריות עם הגדולים ביותר, אבל נראה לי שהבנתם את הרמז.
אה, והקבוצה שלו תסיים את העונה במקום 2 או 3 במערב הרצחני, כשרבע עונה שיחק ללא כריס פול וקלינס קפלה.
מיותר לציין שהארדן הראשון לקלוע 35+ נק' בקבוצה שמנצחת יותר מ-50 משחקים בעונה?
אולי זה שהוא מוביל את הליגה בWIN SHARE, או ב Value over replacement?
וכמובן מייד יגיעו טיעוני ההגנה, אז כאן ליאניס יש יתרון משמעותי, אין ספק, אבל מבחינת משקל ברור לכל בר דעת שהגנה לא שווה להתקפה. אחרת למה מחלקים פרס ל'שחקן ההגנה?'.
אבל גם בתחום הזה אין להארדן מה להתבייש כשהוא מקום שני בליגה גם בחטיפות, וגם בדפלקשנס. כשרק פול ג'ורג', שנחשב למגן על נמצא מעליו. בנוסף, הארדן באחוזון ה90% בשמירה על הפוסט. כשקבוצות מנסות ללכת עליו פעם אחר פעם, בבידודים ובפוסטאפים. הידיים הארוכות ומרכז הכובד הנמוך מאפשר להארדן להוריד את האחוזים של יריביו ל35% בצבע, כשהוא כופה איבוד ב-20% מהפוזשנים. בוא לא נגזים, הארדן לא הפך מגן על פתאום, ולעולם לא יהיה, אך כל עוד הוא לא צריך להתמודד מול רכז קטן וזריז, הוא יכול לעמוד על שלו.
לפני שנתיים, המצדדים בבחירה של ווסטברוק לתואר, תלו את הסיבה באלמנט ההיסטורי, וכך זכה ווסטברוק בתואר ממרומי המקום השישי במערב. היום, לכל אלו שתמכו בטיעון הזה, אין דרך לוגית להתחמק מהצבעה להארדן. וגם אלו ששמים יותר דגש על הצלחה קבוצתית, ימצאו כי הצלחת הקבוצה של הארדן, יחד עם ההופעות ההיסטוריות, נסיבות העונה והפציעות, שמות אותו שוב בצד הנכון של הMVP בראי ההיסטוריה.
למה יאניס?
MBK – אז למה האליל היווני מויסקונסין
אומרים שההסטוריה חוזרת. זה אולי משפט של ליכודנקים ערב בחירות שסמוכים ובטוחים בניצחון נוסף של ביבי. הרבה ואריאציות למשפט שבכלל לקוח משירו של חיים חפר. במקרה של הארדן העונה הנוכחית מזכירה לי את עונת ה MVP הראשונה של קארי. הארדן היה השחקן שהציג את המספרים האכזריים ביותר בליגה אבל לבסוף נבחר זה שהוביל את קבוצתו למאזן הטוב בליגה. האם זה יחזור גם במקרה של יאניס ? צריך ללכת כמה שנים לאחור לעונת הטריפל דאבל ההסיטורית של אוסקר רוברטסון. מאורע יוצא דופן לכל הדעות ולרוע מזלו ווילט צ'מברליין סיפק באותה עונה שיאים שכמו ההישג של רוברטסון נראה שלא ישחוזרו ( 50.4 למשחק עם 25.7 ריבאונדים ). בכל זאת ולמרות המספרים המרשימים מי שנבחר ל MVP בעונת 61-2 היה מי שניצח על הקבוצה הטובה בליגה – ביל ראסל מהבוסטון סלטיקס.
כשמסתכלים על הקריירה של הגריק פריק עצם המועמדות שלו ל MVP היא הישג יוצא דופן בעיקר בגלל שהוא משחק על עמדה בוערת עם כשרונות כמו דוראנט דוויס ולברון.
הוא אמנם לא סקורר היסטרי כמו הארדן אבל המספרים שלו העונה לא מביישים שום MVP בתולדות המשחק. אין לו כמות שלשות מטורפת, אין לו גם זקן מפואר והוא בכלל לא אמריקאי. אבל אם כבר רוצים לערב מספרים בעניין ( זה אפלטון התחיל ) לגריק פריק PER של 30.93 העונה. אני לא חושב שצריך להיות עכבר כדורסל בשביל להבין שזה נתון גבוה. כמה גבוה ? ה 12 בכל הזמנים כשרק 4 שחקנים מעליו: ווילט צ'מברליין ,מייקל ג'ורדן ,לברון ועונת ה MVP השניה של קארי. זה נתון שהוא קלוזר לכל נסיון לדיון סטטיסטי. הארדן אגב עם PER מפואר לא פחות של 30.62 זה טוב מאוד אפילו מצוין אבל זה לא יאניס.
הגריק פריק הוא שחקן שהוא מוטציה של הטבע. מפחיד לראות אותו בעונה ה 6 שלו בליגה צומח לכאלו ממדים מפלצתיים. הוא מכונה של כדורסל ונשק בלתי עציר. אם יעבוד ( והוא יעבוד ) על הקליעה הוא יהפוך לשחקן שאף קבוצה לא תרצה להתמודד מולו בשנים הבאות.
המהות של MVP הוא שחקן שנחשב לכזה שנחשב למועיל ביותר בליגה. והשנה לגריק פריק יש סיכוי ללכת עד הסוף. מילווקי בלעדיו מגרדת את הפלייאוף מלמטה.
שחקן שהוביל את הקבוצה למקום ה 1 בליגה עם מספרים כמו שלו הוא ה MVP שלי וכנראה של הליגה. הארדן כמו קובי אולי יגמור את הקריירה עם MVP אחד בארון ואולי גם בלי אליפויות ושוב עונה באמת טובה שלו תסתיים בלי תואר.
23 תגובות
הארדן. המספרים, הקונפרנס. אופתע אם מילווקי יגיעו לגמר המזרח אפילו.
אני עם יאניס.
השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה, שמשחקת כדורסל קבוצתי.
אני מייחס את כושר הקליעה המעולה של הארדן ליד החופשית שיש לו במסגרת סגנון המשחק(שממש לא לטעמי האסתטי) של יוסטון.
אני חושב שאם תשימו במקום הארדן את קיירי, יש סיכוי טוב שהוא ינפק מספרים דומים חזה של הזקן.
פוסט מצוין וכמעט שהשתכנעתי לגבי הארדן, מה שמחזק את הטענה הבסיסית של צריך לקבוע את הזוכה אחרי הפליאוף ולאור הפליאוף.
אז נכון לעכשיו אני קול צף.
פוסט מעולה !
המון בהצלחה חברים !
אני עם יאניס הפעם – אם בהתקפה יש יתרון להארדן ובהגנה ליאניס – אני מעדיף את את האופי והסגנון של היווני.
בחירה סובייקטיבית לחלוטין כי הארדן באמת פנומנלי
והגיע הזמן שווסטברוק יחזור לדיוןןןן 🙂
תודה רבה חברים.
המירוץ הכי צמוד מאז 2014.
אם זה היה אפשרי הייתי מעניק לשניהם.
אבל הואיל וצריך לבחור, אני הולך עם יאניס. את הטיעונים לטובת שניהם כבר כתבתם היטב.
יצוין כי אי אפשר להאשים אותי בפוזיציה נגד הארדן, הואיל "בחרתי" בו בשנת 2015, שנת 2017 ושנת 2018.
אם איכשהו יעברו את דנבר, אעשה שוב פעם חושבים.
וכמובן – תודה על הפוסט!
אני חושב שהשנה ההתלבטות סביב ה mvp מחדדת הכי טוב את הדילמה שקיימת כמעט כל השנה – מה הקריטריונים לבחירת mvp?
מהצד האחד – שחקן ההתקפה הטוב בליגה ובפער. חודשים שלמים הוא היה יוסטון ויוסטון הייתה הוא. משחקים שלמים הארדן פשוט כדרר וכדרר עד שזרק, חדר, או מסר למישהו אחר שינהל את ההתקפה. אפס משחק קבוצתי. בסוף העונה המספרים נרגעו כשהוא הבין שיש לו גם שחקנים אחרים שיודעים לשחק כדורסל, גם לפני שפול וקאפלה חזרו.
מהצד השני – השחקן הכי טוב והכי חשוב בקבוצה הכי טובה. מילווקי נותנת עונה פסיכית עם משחק קבוצתי יעיל בהתקפה ובהגנה וזה בראש ובראשונה יאניס. עם שיפור בקליעה הוא יהפוך להיות הפנים של הליגה בשנים הבאות.
הניתוח כמובן מגמתי – עם כל ההערכה שיש לי להארדן ברור לי שיכניס צריך לזכות.
מעולה חברים. טיעונים מצוינים יש לשניכם.
הייתי עם יאניס כל הדרך אבל הפוש האחרון של יוסטון גורם לי לחשוב מחדש. האחוז האפקטיבי של הארדן אינו יוצא דופן, אולי רק ביחס לסקוררים מקבילים לו כמו מייקל וקובי אבל ברור שבגלל השלשות האחוז עולה בצורה רוחבית בכל הליגה.
טוב, אז עימות בין ביבי לגנץ לא היה לנו, אבל לפחות קיבלנו עימות מפואר בין זה שמשיט אניות לזה שמסיע מוניות. כתבתם מעולה!
לגופו של עניין – מידן, איך אתה בכלל יכול להתחרות מול קומבינציה של רבי מזוקן ו-ל"ו (36) צדיקים???
טוב, בואו נהיה רציניים. אז… נכון, יאניס יעיל בטירוף, שומר (הרבה) יותר טוב, מילווקי מקום ראשון בליגה. הכל טוב ויפה.
יחד עם זאת, אם יאניס השנה הוא מכונת כדורסל, הארדן הוא מכונת הרס/הרג. ההשפעה שלו על התקפת הטילים היא כל כך קריטית שזה לא יאומן. התלות בו היא מוחלטת. תוסיפו מספרים היסטוריים וטריפל דאבלים עם 50 נקודות ותקבלו משהו שלא נראה שנים וספק אם יחזור על עצמו בתקופה הקרובה.
מילווקי בלי יאניס יכולה לעשות מקום 5-6 במזרח. יוסטון בלי הארדן כנראה לא עושה פלייאוף במערב.
מ.ש.ל.
אני לא מאמין שאני יוצא מהארון – הארדן.
1. הוא עושה את זה במערב
2. הוא עושה את זה בקבוצה שהיא לא קבוצת הגנה רצחנית
3. היוסג' המטורף שלו הוא לזכותו, הוא יעיל בצורה בלתי רגילה למרות כמות הפוזיישנים שהולכים אליו זה די פסיכי
4. הוא קולע את הסלים הכי קשים שיש
למרות הבאסה מהסגנון, הפלופים וכד'. לי נראה שזאת עונת הההתפרצות שלו סטייל לברון. או שלא. אם הוא יהיה אי פעם בשיחה של הגדולים ביותר, ניצחון העונה על ג"ס והוא לגמרי שם.
אגב זו לא עונת התפרצות, כמה שזו עונת שיא.
הארדן ב4 השנים האחרונות עם ממוצע של 31 נק' כמעט 9 אס' ו6.5 ריב' למשחק.
זה רצף שמתחרה בשיא הקריירה של השחקנים הכי גדולים ששיחקו את המשחק.
מבחינתי זה עוול רציני שתמיד מזניחים אותו בדיון על השחקן הטוב בעולם. זה כבר נושא לפוסט אחר אבל.
אם ימשיך ככה עוד שנה שנתיים יכול להיות השחקן הכי טוב שלא זכה באליפות, עוד נושא לפוסט.
אתה צודק לגבייו
מבחינת קליעה הוא היסטורי
הוא גם מוסר לא מעט
אבל כנראה האופי שלו לרעותו הוא לא בדיוק אהוב הציבור
תודה חברה, ייצגתם את הקייסים שלכם בכבוד.
הארדן הוא מספר 2 בחטיפות?! פששש אפילו לא שמתי לב.
מבחינתי השניים שווים לחלוטין זה לזה ואני נאלץ ללכת עם הנאמנות לקבוצה – הארדן
(אה וגם כדי לעצבן את הייט אשברי וחבר מרעיו)
יאניס..
לא מנסה להקל ראש בהארדן אבל ראבק יש לו אחוזי usage מגוחכים. נכון שהוא סיפר את ההגנה ומאבד פחות (טוב כי הוא רק זורק), אבל מולו עומד שחקן ההגנה של העונה יחד עם אחד משלושת שחקני ההתקפה הטובים ביותר בשנה האחרונה.
חוץ מזה הוא משתפר בקביעות כל עונה בעל אחד מהאספקטים של המשחק.
חמודה כמעט העדפתי את הארגון בגלל אחוות זקנים, אך זה של יאניס.
אם הווליום שלו כזה מטורף ועדיין היעילות שלו לא יורדת והיעילות ההתקפית של הקבוצה שלו מקום שני בליגה (0.2 מגולדן סטייט) כשהוא אחראי ישירות ל46% מהנקודות של הקבוצה שלו, רק מראה כמה העונה הזו היסטורית.
יוסג' גבוה יהיה לרעתך רק אם הנימוק שזה פוגע במשחק ההתקפה של הקבוצה שלך
תודה חברים.
ניב – רשמת מצוין ומשכנע.
עם זאת, אני עם team MBK בזה.
יאניס מפלצת משני צידי המגרש והוביל את מילווקי למאזן הטוב בליגה (עם יד על הלב, מי בכלל הימר על זה בתחילת העונה?).
תודה מידן וניב הנימוקים משכנעים לגמרי. היכולת של יאניס בשני צידי המגרש מכריעה לפחות אצלי חטובתו
פוסט מעולה… לא סובל את הארדן , לא סובל את המשחק שלו, לא סובל את הפלופים שלו , לא סובל את הבכיינות שלו,לא סובל את הבידודים שלו, לא סובל את האנוכיות לו והזקן שלו מגעיל.
בלית ברירה והעובדה שסחב את יוסטון לבדה ממעמקי הקונפרנס עד למקום השלישי במערב כמעט לבד בלי פול וקאפלה חלק ניכר מהעונה וגם בגלל המספר המפלצתי הזה : 36.
מצטער. זה שלו. לא חד משמעית אבל זה מה שאני נאלץ לבחור. בעסה.
וואלה אכזבת בנג'ו 🙂
וואלה צודק.. בהחלט בחירה מאכזבת לא יאמן שמי שבחר אותה זה אני.
(עוד יהיה בימים הקרובים בירור נוקב שלי עם עצמי על העניין הזה).
🙂
אם מילווקי בלי יאניס מגרדת את הפלייאוף אז יוסטון בלי הארדן ועם כל הפציעות היא כמו קליבלנד של ימינו.
אני הולך עם הזקן. התמונה עם התפלגות המעל 50 פרייסלס
🙂
פוסט ענק, מנומק להפליא. אני הולך עם יאניס all the way. לא אופתע אם הארדן יקח, אבל לדעתי אחרי שהוא זכה יהיה קצת פחות רגשות אשם למצביעים.