נו, נגמר כבר?

"משחק על כל הקופה", "הזדמנות האחרונה להציל את העונה", "אין דרך חזרה!", "משחק שחובה לנצח אותו", "הפסד לא בא בחשבון". עושה רושם שאת הקלישאות האלה שמעתם בערך על כל משחק של מכבי ת"א על הבימה המרכזית של אירופה בשלושת החודשים האחרונים. פחות או יותר מאז משחק הניצחון על חימקי מוסקבה במחזור ה-14 אי-אז בדצמבר ועד הערב בו היא תפגוש את גראן קנריה לעוד משחק שאסור לה בשום תכלית האיסור להפסיד.

טכנית, הצדק עם הכותרות. מכבי ת"א עדיין לא איבדה סיכוי להעפיל לשמונה הגדולות של היורוליג. ולכן גם המשחק הערב מול הקבוצה הספרדית הצנועה, הוא משחק שמכבי ת"א מוכרחה לנצח בשביל לשמור על עוד איזה סיכוי סביר. אלא שהסטטיסטיקה מספרת סיפור אחר – סיפור שמלמד אותנו שבשתי העונות הקודמות לפעילותו, לא עלתה קבוצה לשלב הבא עם פחות מ-16 ניצחונות (למכבי ת"א יהיו במקרה הטוב 15), שמכבי ת"א מדורגת במקום ה-11 בטבלת המפעל ויש בינה לבין המקום השמיני עוד 2 קבוצות עם עדיפות בתור ובמאזן, ושמכבי ת"א נמצאת בחיסרון בקרבות ראש בראש עם כמעט כל אלו שמדורגות לפניה ו'נלחמות' אתה על מקום בין 8 הגדולות.

מעשית, מכבי ת"א הפסידה את המקום שלה בשלב הבא איפשהו בין סוף הסיבוב הראשון לתחילת הסיבוב השני. היא אמנם ניצחה שבעה משחקים מתוך תשעה בין המחזורים 17 ל-25 אבל הסטטיסטיקה התיישרה עם ההפסדים הביתיים לאנדולו אפס וז'לגיריס קובנה. כי ככה זה עם סטטיסטיקה, היא מתיישרת בסוף והציפייה מהקבוצה של יאניס ספרופולוס לנצח 11 משחקים מתוך 15 בסיבוב השני (נתון שהיה מביא אותה אל 16 הניצחונות המיוחלים) היא ציפייה לא ריאלית. פשוט כי מכבי ת"א היא לא קבוצה מספיק טובה בשביל לעשות את זה. היא לא קבוצת עילית ביורוליג. לא, גם לא אחרי הסיבוב השני המוצלח שלה.

אז למה גם היום אתם תראו כותרות גדולות בכל אתרי האינטרנט והעיתונים וספקולציות על גבי ספקולציות לגבי העפלה לשלב הבא של כותבים מטעם ועיתונאים עם חוש ביקורת מצומצם?

אני הייתי נותן לכך שתי סיבות: הראשונה, במכבי ת"א למדו להסתמך על ניסים. עוד מנס בדלונה ב-1967 (שכמעט שוחזר בהונגריה לפני יומיים בהקשר אחר), דרך נס ז'לגיריס ב-2004 ועד לחטא ההיבריס הגדול של אליפות אירופה ב-2014 שלא הייתה קשורה בשום קשר לאיכות של הקבוצה ההיא של מכבי ת"א, מכבי ת"א למדה שכשצריך גרמי השמיים מסתדרים לטובתה. זה כמובן רעיון יפה אבל הזיכרון של הצהובים משמיט מתוכו כנראה את כל הפעמים שבהם השמיים לא ממש עזרו מול היכולת למגרש (קוראים לזה 'כשל הצלף הבודד', אם אתם מעוניינים להרחיב את הדעת).

ומה הסיבה השנייה? כאן אנחנו מגיעים ליכולת הכי חזקה של המועדון ששמו מכבי ת"א בשנים האחרונות – שיווק. הרי איך אפשר ליצור דרמה ולהפיח עניין כשהעונה אבודה? איך אפשר להביא צופים ולחזק נתוני רייטינג? צריך לייצר דרמה גם אם היא מומצאת ולא סבירה סטטיסטית. וזה בדיוק מה שהצליחו במכבי ת"א (לא מעט תודות לדרמה-קווין של שידורי הספורט, ניב רסקין) לעשות בסיבוב השני. ועם כל הכבוד לעבודה הטובה של יאניס ספרופולוס וחניכיו על הפרקט בחודשים האחרונים (הצלחה ראויה אבל עדיין לא עושה את מכבי ת"א קבוצת טופ אירופאית) – זה ההישג הכי גדול שלה העונה: להשאיר את העונה בחיים, גם אחרי שהיא כבר מזמן במצב של מוות קליני.