אם במהלך הרגעים הראשונים קוואי לנארד הצליח לסחוב את הספרס על הגב שלו, אמביד עשה סיבוב והצליח לשנות את מהלך המשחק.
הראפטורס פותחים את המשחק כשאף אחד לא מצליח לקלוע חוץ מקוואי לנארד, ואחרי כמעט 4 דקות הם עולים ל-9 נקודות בלבד מלייאפ במתפרצת של סיאקם (מבחינתי לא נחשב). סימונס נלחם על הריבאונד וההאסל בפילדלפיה, ו-16-11 לפילדלפיה אחרי כמעט 5 דקות של משחק.
אחרי נגיסה ביתרון של פילדלפיה שיורדת לנקודה ומשחקת בטווח של בין נקודה ל-6, 2 דקות לסיום איבקה מנחית לג'יי ג'יי רדיק מרפק לתוך הפנים שמוציא אותו מאיזון ומקבל פלייגרנט 1. כתגובה, רדיק קולע שלשה שמעלה את פילדלפיה ל-30 הפרש וממשיך את היתרון הברור של פילדלפיה.
לאחר הרבע הראשון, רואים את השליטה של הסיקסרס בלא מעט אספקטים: האסל, ריבאונד וכמובן שליטה באופי המשחק. לטורונטו נראה שהכל הולך קשה ולא פשוט, ובמהלך הרבע השני לאורי סוגר את סימונס לריבאונד בצורה לא נעימה וסימונס מפרגן לו במרפק לביצים אחרי המהלך. אף אחד לא התייחס לזה ואני מניח שלא יתייחסו לזה כלל. בהמשך.
וכמו שאתם מבינים, המשחק הזה עלה באינטנסיביות שלו למרות שפילדלפיה מצליחים להגדיל את הפער בכל רגע. ניכר שבשלב בו החמישייה של פילדלפיה מתחברת, אי אפשר לעצור אותם – הספסל לוקח פחות תשומת לב כשהחמישיות משחקות את רוב המשחק. פילדלפיה עולים ליתרון בדאבל פיגרס 2:22 לסוף הרבע השני ויורדים ליתרון 11 בהפסקה.
לאורך כל הרבע השלישי לנארד סוחב את הראפטורס וכמה גניבות מוצלחות משאירים את טורונטו בעניינים. אחת של גאסול, דיפלקשן של לנארד עצמו ועוד מהלכי האסל. ככה הם מצליחים להוריד את ההפרש מ-10 מאז סוף הרבע השני, כשרדיק מהצד השני מחבר כמה סלים יפים לסיקסרס.
מסוף הרבע השלישי אמביד נכנס לעניינים במשרה מלאה. בנוסף לדריימונד, דוראנט והשאר אפילו בן סימונס הצליח לקבל טכנית מטומטמת. סיאקם זרק לסל של הסיקסרס בסוף הרבע, סימונס החליט שהוא מוציא את הכדור (הקטע המסורתי שאני לא מבין מה הסיפור שלו) וזורק אותו לעבר סיאקם. טכנית מטופשת שאני מקווה בשבילו שלא תעלה לו במשחקים לאחר מכן. סיאקם גם מקבל פלייגרנט 1 אחרי שהוא מכשיל את אמביד, כשהשני עצר אותו במהלך קשוח-אך-נקי.
משם הסיקסרס התחילו לרוץ, ולרוץ חזק. ההפרש עלה לאזור ה-20 מתחילת הרבע השלישי, כאשר באטלר קולע כמה זריקות מומנטום ואמביד חותם את המשחק ב-26 הפרש 5:30 לסיום עם ווינדמיל ללא שמירה! בצד השני לנארד נחסם עם פאול ע"י אמביד, במהלך שבו כל הקהל בפילדלפיה מאבד את זה.
כמה דקות לסיום כבר החליפו להרכבים שניים ושלישיים, ובסופו של דבר 116:95 לסיקסרס.
בסיום אמביד עם 33 ב-9-18 מהשדה כולל 3-4 ל-3, 12 מ-13 מהעונשין, 10 ריב' ו-5 בלוקים, ג'ימי באטלר עם 22 ב-60% מהשדה כולל 9 אסיסטים ו-9 ריבאונדים, רדיק עם 15, האריס עם 13, 8 ריב', 5 אס' ו-2 גגות, בן סימונס עם 10, 7 ו-7 אבל עם הרבה לב מתחת לסל והשתלטות על כדורים חצי-אבודים.
בצד המפסיד קוואי לנארד סוחב את הראפטורס על גבו עם 33 נקודות ב-13-22 מהשדה והגנה מצויינת, סיאקם עם 20 והשאר בטורונטו… די אנמיים.
6 תגובות
לא ראיתי את המשחק ולא הבנתי כלום מהסיקור. היה 16:11 ואז רדיק חטף מרפק והעלה ל30 הפרש?
תודה סער אחלה סיקור.
בטורונטו הספסל לא מספק את הסחורה.
החיסרון של אננובי לא תירוץ כשפילי מחסירה שחקני רוטציה חשובים.
אבל באמת בפילי יש לפחות 2 שחקנים שיכולים להתפוצץ ביום נתון.
פתאום אני מתחיל להאמין בפילי. די מדהים מה שמשחק אחד יכול לעשות.
טורונטו צריכה להיזהר ״מאפקט לברון״. לא הכוונה ל meltdown הידוע בטורונטו אלא שקוואי שחקן כל כך מרכזי שהשאר לא מפיקים מעצמם את המקסימום, זה גורם לו לקחת יותר על עצמו, וחוזר חלילה . . .
לאורי נורא ואיום, אני לא משונאינו בכלל ועדיין, צריך להודות שהוא גרוע. הייתי נותן לגאסול קצת יותר חופש בהתקפה לראות אם הוא מסוגל לשחזר קצת מימיו הגדולים בממפיס.
מרגיש טיפש שחשבתי שהעומק של טורונטו יביא אותם קדימה. בינתיים זה קוואי וקצת סיאקם וזהו. קייל לאורי פשוט מביך, לא תורם כלום. המשחק הבא יהיה המשחק הכי חשוב של טורונטו, אם הם מפסידים הקבוצה הולכת לפירוק.
חיכיתי להתפוצצות של בובאן יקיר היציעים….. אבל לא היה צריך היום.
אולי במשחק הבא
🙂
חזק… 🙂