היום עשרים ושישה ימים לעומר.
היום אני בבעיה, לא מצאתי שחקן לכתוב עליו במספר 26. אז אמרתי לעצמי אולי נמצא שחקן שנבחר במקום ה-26 בדראפט. אז חיפשתי ומצאתי את ולאדה דיבאץ', ואז נזכרתי שכתבתי עליו לפני כמה ימים. אז אמרתי שאולי נהפוך את המספר ונראה מה יש לנו במספר 62. ראיתי שיש רק שני שחקנים והתבאסתי ואז הסתכלתי מי הם. ואחד מהם הוא 'אגדה' ונדבר עליו. היום נדבר על סקוט פולארד.
פולארד שיחק עשר שנים בליגה. הוא היה סנטר מחליף בליגה ובאף עונה לא קלע מעל 7 נק'. גם בריבאונד הוא לא תרם יותר מדיי. בעונתו האחרונה זכה באליפות עם הסלטיקס אבל לא שותף באף משחק בפלייאוף. הוא היה יכול להישכח כמו שחקנים רבים בליגה. אז למה פולארד אגדה אתם שואלים? כי היו לו את התסרוקות הכי טובות בתולדות הליגה.
אתם מכירים את זה שאתם במשחק מחשב כלשהו וצריכים לעצב את הדמות שלכם? נניח שחקן ב2K. אז העולם מתחלק ל-2. הסוג הראשון של האנשים יעצב דמות סולידית שנראית מגניבה. ויש את הסוג האחר, אנשים שיעצבו את הדמות בצורה הכי פרועה והזויה שיש. מהיכרותי עם אנשים כאלה אני משער שהגישה מאחורי זה היא שאם אני לא משהו בזה לפחות נעשה צחוקים כל הדרך. אז פולארד היה בגישה השנייה, רק לא על הדמות שלו במשחק מחשב אלא על איך שהוא נראה ביום יום.
מה לא היה שם? מוהקים משוגעים, פאות אלביס עד לאף, שפם של שוטרים בקומדיה מהסבנטיז וקוקויות בזקן. היו תסרוקות יותר מופרכות משלו, נניח הראסטות של רדמאנוביץ' או הצמות בזקן של גודן. אבל בהסתכלות על כל הקריירה אין ספק שאף אחד לא מנצח את פולארד.
ואני חושב שיש פה מסר מעניין, גם אם אתם לא הכי טובים במשהו, לפחות תדעו לעשות צחוקים על הדרך כדי שלכולנו יהיה יותר כיף.
הישגי קריירה:
אליפות הליגה (2008)
