דאלאס מאבריקס – העתיד ורוד מתמיד

דאלאס מאבריקס – קצת מידע רקע

אחרי עונת 18-19 שענתה על הרבה צפייות, מצרף לכם כאן את הקובץ שלי של דאלאס מאבריקס משנה שעברה. או כמו שאומרים, חזיתי בדיוק את מה שהיה העונה ב-28 בספטמבר של טרום-עונה-שעברה.

בתרחיש האופטימי, דאלאס הייתה צריכה להיות בפלייאוף עם 49 ניצחונות ו-33 הפסדים, אבל הרבה פציעות וטרייד שובר-סגל קרה באמצע העונה (אחרי שהייתה בדצמבר במקום 7 שמוביל לפלייאוף). קרה משהו שהיה טוב מהתרחיש הפסימי ומהריאלי; דונצ'יץ' הראה עצמו ככוכב כבר מהרגע הראשון בליגה והוביל את הקבוצה.

מה שעוד קרה זה שהוא לא הסתדר עם דניס סמית' ואפילו דאלאס הצליחו להשיג שחקן שיודע להשיג נקודות לבד. הרדוואי ג'וניור, שחקן שהוא לא-לפה-ולא-לשם קלאסי, אבל יודע לשים את הנקודות על הלוח כשדונצ'יץ' נח.

עוד משהו שקרה בזמן הזה, דירק נוביצקי פרש. האביר שהוביל את דאלאס לקבוצה שמופיעה בפלייאוף על בסיס רגיל (חוץ מסאן אנטוניו) במילניום הנוכחי, יכול להתגאות בזה שחודש מאז שפרש הוא כבר הספיק להעלות 5 קילוגרמים של אוכל, משחקי ראווה ובטלה בכללי.

או בכלל, העזיבה המרגשת מול היריבה הטקסנית המושבעת… כמה אופייני שפופוביץ' ייתן לו את המחווה הזו במשחקו האחרון במדי המאבס.

זה מה שהיה בעונה שעברה. ובעונה הקרובה:

סגל:

אולם: אמריקן איירליינס ארינה, דאלאס (19,200 מושבים בכדורסל, 21,000 בקונצרטים)

מאמן ראשי: ריק קרלייל (54.5% נצחונות בקריירה), שיפתח את עונתו ה-12 במאבריקס

מאזן בעונה הקודמת: 33-49 שלילי, הפוך מהתרחיש האופטימי שלי, תיקו על מקום 12-14 במערב.

סגל נוכחי: דוויט פאוול (F-C), קורטני לי (G), ג'סטין ג'קסון (G-F), טים הרדוואי ג'וניור (G), לוקה דונצ'יץ' (G-F), ראיין בורקהוף (F), ג'יילן ברונסון (G), דלון רייט (G), סת' קרי (G), מקסי קלבר (F), דוריאן פיני-סמית' (F), קריסטפאס פורזינגיס (F-C), ג'יי ג'יי בראה (G), בובאן מריאנוביץ' (C) והמזרען (קליבלנד, רובי, ריבס, הולמן ומתיאס).

באו – קריסטאפס פורזינגיס (ניקס), דלון רייט (ממפיס), סת' קרי (חופשי, פורטלנד), בובאן מריאנוביץ' (פילי) ושאריות מהשוק החופשי (אנטוניוס קליבלנד, אייזיאה רובי, ג'וש ריבס, אריק הולמן, דקוטה מתיאס…).

הלכו – דירק נוביצקי (פרש), האריסון בארנס (קינגס), ווסלי מת'יוס (מצא את עצמו באינדיאנה), דניס סמית' ג'וניור (ניקס), ד'יאנדרה ג'ורדן (ניקס), קוסטאס אנדטקומבו (לייקרס), טריי ברק (פילי), דווין האריס (לא ידוע), דריל מקון (?), סלאח מג'רי (?), ריי ספאלדינג.

נשארו – ג'יי ג'יי בראה, דוויט פאוול, קורטני לי, ג'סטין ג'קסון, טים הרדוואי ג'וניור, לוקה דונצ'יץ', ראיין ברקהוף, ג'יילן ברונסון, מקסי קלבר, דוריאן פיני-סמית'.

דאלאס מאבריקס לקראת העונה הקרובה

השמיים הם הגבול עבור המאבס הצעירים. יש להם המון סגל צעיר, חכם ועם זאת מלא בניסיון בליגה הטובה בעולם. פורזינגיס צפוי לחזור אותו דבר ואסור להם לשחוק אותו לקראת העונה הקרובה. כל שאר השחקנים בסגל מוכנים לחטוף ולהחטף.

אז נכון, הם שילמו מעט יותר מדי לשחקנים הלא-נכונים. דוויט פאוול המשתפר יהיה בקבוצה עוד 4 שנים עם חוזה של למעלה מ-10 מיליון, דלון רייט יקבל 9 מיליון לעונה במשך שלוש העונות הקרובות, קלבר יקבל 8.5 לעונה ל-4 הקרובות, סת' קרי יקבל 8 ב-4 השנים הקרובות. מזל שקורטני לי מסיים חוזה.

ובגדול, זו עוד עונת בנייה של המאבריקס. לא לפה ולא לשם; נראה שהם רוצים לבנות בצורה יציבה ולאורך זמן. מארק קיובן הלך בגדול פעם אחת וזה הרס אותו ל-8 עונות קדימה. הפעם יש לו צ'אנס לחזור לפלייאוף עם קבוצה צעירה ורעננה, שכנראה תשאר שם המון זמן.

ג'יילן ברונסון וג'יי ג'יי בראה יעזרו עם הובלת הכדור (למרות פציעתו של בראה החביב), פאוול ייתן אנרגיה מתחת לסלים, סת' קרי יעזור בקליעה מבחוץ וטים הרדאווי פשוט… יהיה הוא. אה, ויש את מריאנוביץ'. המאבס יכולים וצריכים לתת פייט גם לקבוצות האיכותיות ביותר במערב. זה לא שלקבוצה אחת יש את דריימונד, סטף, דוראנט, קליי וקאזינס באותה קבוצה.

עם כל הכבוד, גם הקליפרס והלייקרס לא בשיאן. אחרי התמונה הסופר-עצובה של קאזינס בה הוא ב-Media Day של הלייקרס אחרי הפציעה שתשבית אותו עד הפלייאוף לפחות, ליווינגסטון פרש ובקיצור… אין קבוצה שאפשר להגיד עליה שהיא מס' 1 לא משנה מה במערב. וזה כולל את יוסטון שיכולה להפתיע.

תחזיות לדאלאס

התרחיש הסופר-אופטימי: דאלאס נראית כמו גן עדן וכל שחקן בשוק רוצה להצטרף אליה. בטרייד עם אורלנדו, שהולכת שוב לבנייה מחדש, הם מצליחים לחלץ את פורנייה ו-ווצ'ביץ' בטרייד שעולה להם המון בחירות דראפט וביצים. הם מגיעים לפלייאוף עם יתרון ביתיות, והיתרון האירופאי עושה את שלו כל הדרך לגמר המערב, שם הם פוגשים בלייקרס החבולים. לברון כבר התעייף אבל מצליח להחזיק את שלושת המשחקים הראשונים כשהלייקרס מובילים 2-1 עם הופעות של 53, 49 ו-47 נקודות בהתאמה, דאלאס הופכים את הסדרה ל-4-2 רק בשביל להפסיד ליווני הדגול. נראה גם את זה שוב:

התרחיש האופטימי: משהו אירופאי וטוב קורה בדאלאס. קריסטפאס חוזר כמו מפלצת ומוכיח שהסבלנות השתלמה, דונצ'יץ' לא היחיד בסגל שמסוגל ליצור לעצמו, והצוות המסייע נראה הרבה יותר טוב מעונה שעברה. מריאנוביץ'-את-בראה מדהימים מהספסל, ג'יילן ברונסון ממשיך את ההתקדמות ודאלאס עושים את הפלייאוף מהמקום החמישי במערב. הם מתמודדים מול הג'אז, מצליחים לעבור אותם רק בשביל לקבל מראש מהקליפרס בסיבוב השני.

התרחיש הריאלי: כמו שעוד מעט תראו את הניחוש, זו עונת מעבר עבור המאבס הצעירים. יכול להיות פלייאוף ויכול להיות שלא, אבל עונה ריאלית מאוד תהיה במקום 8-9 במערב וסוויפ\בעיות דראפט בהמשך לה. לא הייתי מצפה ליותר מדי מהקבוצה הזו, במיוחד כשהיא נמצאת במערב. כל מה שהייתי מצפה לו זה כדורסל כיפי.

התרחיש הפסימי: קריסטפאס לא חוזר חצי ממה שהוא היה ושאר הסגל נקבר ביחד איתו. דונצ'יץ' תקוע במקום של העונה שעברה, ללא ההייפ שהיה סביבו. ה-GM של אטלנטה חוגג כל הדרך כשטריי יאנג פודה את המזומנים ועושה עוד עליית מדרגה, ודאלאס מסיימים שוב באותו מקום, ה-12 במערב.

מה יהיה המצב של המאבס בסיום העונה הרגילה?

לדעתכם, דאלאס מאבריקס יעלו לפלייאוף?