יומנדונצ'יץ' – אחרי שני שליש עונה

המאבס בלי לוקה הראו שהם קבוצה חלשה יחסית ושחסר לה הכוכב המרכזי. אבל גם עם לוקה… כמה הם שווים מול הקונטנדרים המרכזיים? העונה לוקה עם 44 משחקים מתוך 55, פורזינגיס עם 42 מתוך 55 ודאלאס ממשיכה להיות עמוק בתמונת הפלייאוף עם 33 נצחונות ו-22 הפסדים.

המאבס הצליחו לעקוף את הת'אנדר חזרה ועלו למקום ה-6 שמוביל למפגש (כרגע) עם הקליפרס החזקים. השאלה היא… כמה דאלאס יכולים להיות חזקים כשהכוכבים המרכזיים של הקבוצה ישחקו 70 (במקרה הטוב) משחקים בעונה? הרי גם הקרסוליים של לוקה, שזו פציעה חוזרת, מעידים על כך שהוא לא סופרמן כמו לברון או מייקל.

בקיצור, המאבס נמצאים בשלב שבו הקבוצה חזקה ותשתפר עוד במהלך השנים הקרובות, אבל התקרה יכולה להיות קשיחה במיוחד עם כל הפציעות שהקבוצה עוברת. זה מתחיל ומסתיים בכוכבים הגדולים של הקבוצה הזו. אבל מה נאמר ומה נגיד – כרגע הם בפלייאוף. אז כמה דברים שהייתי חושב עליהם קצת יותר, וריק קרלייל, קורא אדוק של פוסטאפ, יכול לקחת ממני:

ג'יילן ברונסון, שהוכיח שהוא ראוי וצריך להיות בליגה מזמן, יכול להוביל כדור כשדונצ'יץ' על המגרש ולתת לו 'לנוח על המגרש' או לפחות לא לקחת את הובלת הכדור עליו ואת הנעת הכדור. הוא שחקן אינטנסיבי, אגרסיבי ויודע לשים את הנקודות על הלוח כשצריך. אגב, ג'יי ג'יי בראה קולע באחוזים הכי טובים ל-3 בקריירה שלו, שזו גם נקודה מעניינת. אולי הוא מחפש להיות יותר מאמן?

קשה להצביע על השחקנים הטובים של המאבריקס מהסטטיסטיקות. איך שהם נראים על המגרש נראה אחרת מ-9 נקודות, 3 אסיסטים ו-4 ריבאונדים למשחק. דלון רייט הוא אחד מהשחקנים האלה. ודוויט פאוול הפצוע. וגם מקסי קליבה. בקיצור, אני צופה לקבוצה הזו עוד רבות. רק שתישאר בריאה. ובובאן.