דייטים של NBA שלא יצאו לפועל

יש לפחות כמה מאצ'אפים שלא זכינו לראות על הבמה הגדולה ביותר וחבל. חשבתי מה היה קורה אילו יאיר לא היה מוצא עובדות והתחלתי לכתוב כדי לתת לכם טעימה מ"מה יכול להיות אם…".

שיקגו בולס – יוסטון רוקטס בשנות ה-90

בחירה 1 בדראפט 84 מול בחירה מס' 3 באותו דראפט.

בזמן שמייקל ג'ורדן זלל תארים בשנות ה-90, הייתה קבוצה שהצליחה לקחת 2 אליפויות באמצע. ולדי דיבאץ, קווין דאקוורת', מארק ווסט, ארווין (ממש לא מג'יק) ג'ונסון וגרג אוסטרטג היו רשימת הסנטרים הלא מפוארת שגבוהי הבולס זכו להיפגש בדרך למאזן מושלם של 6 מ-6 בגמרים.

האקים ומייקל הגיעו לליגה יחד, והם כמעט באותו גיל (27 ימים בלבד מפרידים ביניהם). האקים מחזיק במאזן של 9-12 מול מייקל עם יוסטון מול הבולס בעונה הרגילה. קבוצות שזכו ב-8 אליפויות בעשור ולא נפגשו ולא פעם אחת בגמר. הסדרה הזאת יכלה להיות סדרה חלומית, ולא רק בגלל החלום. בתוספת של קלייד דרקסלר שחטף על הראש ממייקל בגמר של 92, יכלנו לקבל סדרה אגדית.

בסרט קלאץ' סיטי בסדרת 30 על 30, רוברט הורי ששיחק תחת פיל ג'קסון בלייקרס, טען שלא היה שום סיכוי לבולס מול יוסטון אם היה נפגשות. הוא אמר שבגלל פילוסופיית המשחק של ג'קסון, שלא היה מביא דאבל טים על אולג'ואן, יוסטון הייתה מנצחת. אפשר להשתמש בדמיו,ן ועם כל הכבוד להורי הוא שכח שגם מס 23 באדום שחור לא בדיוק פיגורה שאפשר לזלזל בה. בכל גלגול של יוסטון (הקבוצה של 94 או זו של 95 צפונה) ושיקגו (91-93 או 95-98) הייתה מנופקת סדרת גמר מרתקת.

אם יוסטון 97 או 98 עם בארקלי הייתה בגמר במקום יוטה, היינו מקבלים סדרה לחובבי רומנטיקה כשהאציל היה מגיע לנקום במייקל על גבו של החלום את עוולות גמר 1993.

חלום + האציל + הדאון מול אלוהים האף והתולעת – אוף זה יכל להיות גדול.

שיקגו של 91-3 עם הוראס גראנט וקארטרייט מול תורפ' והאקים או זו של 96 בתוספת דניס רודמן שהייתה הגנתית יותר.

האם מייקל היה מושלם בגמרים? האם האקים היה עולה כמה שלבים בגדולה ההיסטורית?

קובי בריאנט – לברון ג'יימס בגמר ה-NBA

בעידן שלאחר מייקל, בשאלת השאלות של מי ממשיך הדרך, יש 2 שחקנים עם קייס מאוד חזק בנושא. קובי שקיבל את השרביט פחות או יותר ממייקל עצמו ולברון האיש במסע להיות ה-GOAT.

קובי מחזיק במאזן לא מחמיא של 6-16 מול לברון עם W אחד בלבד ב 11 המפגשים האחרונים מול לברון.

בעוד לברון הגיע צעיר מדי לגמר של 2007, אז הלייקרס וקובי לא היו בכלל בסיכוי לגמר במערב החזק.

הלייקרס 08-10 פגשה פעמיים בבוסטון ופעם אחת באורלנדו. כשלברון הגיע למיאמי, נוביצקי ודאלאס הרסו ללייקרס (ולמיאמי) את התוכניות וב-2012 OKC בעטה בישבן של הלייקרס.

קובי מול לברון על הבמה הגדולה ביותר היה פרק גדול למורשת של השניים. קובי ב-7 הופעות בגמר לא התמודד עם שחקן בקנה מידה היסטורי של לברון, והמיני יריבות מול בוסטון הייתה מול הטריו גארנט-פירס-אלן.

רמת התחרותיות של קובי ולברון הייתה מספקת סדרה בלתי נתפסת, שכנראה הייתה שוברת את שיאי הרייטינג לגמר. אם קובי לא היה נפצע ב-2013 והלייקרס הייתה מתחברת (איכשהוא), גמר בין 2 הסופר טים יכל להיות מטורף.

בעיקר כי היינו זוכים לקבל את דווין וויד מול קובי שזה כשלעצמו מאץ-אפ פנטסטי.

טים דאנקן מול קווין גארנט: בוסטון סלטיקס מול סאן אנטוניו ספרס

דאנקן וגארנט, 2 פאוור פורוורדים מהגדולים שהמשחק ראה. דווקא בשנים שלגארנט נמאס להיות מושפל במערב והוא עבר מזרחה, הספרס לא הצליחה להגיע לגמר. השניים נפגשו 44 פעמים לאורך השנים בליגה (27-17 לדאנקן), ופעמים בפלייאוף בסוף ובתחילת המילניום, כשדאנקן גבר פעמיים 1-3 על גארנט ששיחק עבור הזאבים.

ב-2008 עד 2010 השניים עדין היו בשיאם, ולקבל סדרת גמר בין הספרס לבוסטון, 2 מועדונים מצליחים שמעולם לא נפגשו בגמר יכלה להיות סדרה מצוינת.

סגנונות המשחק קצת שונים, אבל זה יכל להיות דואל פנטסטי.
לא רק אישי, אלא בעיקר קבוצתי. ביג 3 של בוסטון מול פארקר-מאנו-דאנקן.

גארנט, עם הפה המלוכלך שלו, ניסה להיכנס לראש של דאנקן ולא הצליח.
היה טראש טוק שגבל בגועל נפש (גארנט לעג לדאנקן ביום האם כשדאנקן היה יתום מאימו מגיל צעיר).

המספרים של השניים כמעט זהים. למרות זאת, דאנקן מפגין עליונות בכל מה שקשור לטבעות ותארים אישיים. לייקרס – בוסטון זה קלאסיקה. ספרס – בוסטון זאת סדרה שהיינו צריכים לקבל במוקדם או במאוחר.

השנה לאחר 5 עונות רצופות עם גולדן סטייט נקבל גמר חדש. דואל בגמר המערב בין הלייקרס לקליפרס יהיה אגדי, וגמר בין לברון ליאניס יכול להיות גמר קלאסי בין נושא הלפיד של הדור לזה שהולך להחליף אותו.

איזה גמר הייתם רוצים לראות, לפני שתגמר האפשרות?