אחד ביום: האם הארדן נותן גז בניוטרל?

4:00: דנבר נאגטס (3-9) – יוסטון רוקטס (3-11)

אשריטה פורמן, שנולד בשם קית' פורמן בברוקלין בשנת 1954, אהב מגיל צעיר את שיאי גינס והיה קורא באדיקות את המהדורה השנתית של הספר אשר הייתה מתארת שיאים מיוחדים שנשברו ברחבי העולם. הוא מעולם לא חשב שהוא יזכה להיכנס לספר הזה בעצמו עד שהיותו נער בשנת 1970, התחיל בלימודי רוחניות ושם קיבל את התפיסה ש'הכל בראש' ואם הוא רק יאמין בעצמו הוא יצליח לעשות כל מה שליבו חפץ.

חמוש בתפיסה הזו החל פורמן להפגין ביצועים אתלטיים שקשורים בסיבולת ובשנת 1978 כבר דיווש באופניים למרחק 652 קילומטרים במשך 24 שעות. שנה לאחר מכן הוא הגשים את חלומו ונכנס לספר השיאים של גינס אחרי שביצע 27,000 קפיצות התעמלות.

אבל לפורמן לא היה די בכך והוא החל שובר שיאי גינס נוספים בזה אחר זה. הוא הגיע למרחק הכי רחוק שמישהו הגיע אי פעם באמצעות סלטות (12 מייל ו-390 יארד ברצף, כמעט 20 קילומטרים בתרגום למידותנו), הוא שבר את שיא השלמת משחקי הקלאס בתוך יממה (434 משחקים מושלמים), הוא דיקלם שיר ב-203 שפות שונות (מבלי להבין את המילים ברובן), הוא ניפח הכי הרבה בלונים לקוטר של 8 במשך שעה (671 בלונים סה"כ), הוא איזן הכי הרבה ארגזי חלב על הסנטר  (במשקל כולל של 46 קילו), הוא עמד הכי הרבה זמן ברצף על כדור גומי בקוטר של 75 סנטימטר (5 שעות, 7 דקות ו-6 שניות), הוא הגיע לפיסגה הכי גבוה בטיפוס על קביים (טיפס לגובה של 2,864 מטר) והוא מחזיק ב7 שיאים שונים שקשורים למקל פוגו.

לשיאו הגיע בדצמבר 2011 כששבר את שיא גינס לשבירת שיא גינס עם 131 שיאים בהם הוא החזיק בו זמנית. מאז אמנם עברו 8 שנים אבל מספר השיאים שפורמן אוחז בהם עומד על 226 שיאים כיום, כשבמהלך חייו הוא שבר למעלה מ-600 שיאים שונים, את חלקם שבר בעצמו וחלקם נשברו בידי אחרים.

הנה הוא בפעולה:

והנה עוד דוגמא:

פורמן אמנם שיאן באהבת שיאים, אבל הוא כנראה לא היחיד בעולם שאוהב אותם. גם ב-NBA, ליגת הכדורסל הטובה בעולם אוהבים שיאים ולפעמים מדביקים שיאים הזויים ומוזרים לא פחות מאלו של פורמן לשחקנים רק בשביל להשביע את תאבונם של חובבי השיאים והסנסציות למיניהם.

רק אתמול ראינו דוגמא חיה לכך כשלברון ג'יימס הוכרז כמי שהצליח לשבור שיא של טריפל דאבלים מול כל קבוצות הליגה. שלשום היה זה לוקה דונצ'יץ' שהשיג את הטריפל דאבל הכי מרשים לשחקן צעיר עם מעל ל-40 נקודות (או שזה היה 'הטריפל דאבל עם הכי הרבה נקודות לשחקן מעל לגיל '40?, אני לא בטוח…) ובשבוע שעבר זה היה קובי ווייט משיקגו עם הכי הרבה שלשות לרוקי בשני משחקים רצופים. (אני למשל שברתי את שיא גינס לטורים של 'אחד ביום' במשך שבוע עם 7 טורים בשבוע שעבר. אבל יש סבירות לא רעה שהשבוע אני אשווה את השיא הזה…).

מי שלוקח את השיאים האלו לרמה חדשה של הקצנה הוא כמובן ג'יימס הארדן, הידוע בכינוי 'יוסטון רוקטס'. במהלך הקריירה שלו ובייחוד בשנים האחרונות רשם הארדן שיאי ליגה רבים כגון 'השחקן היחיד בתולדות הליגה שרשם במשחק מעל 50 נקודות, 10 אסיסטים ו-5 חטיפות'; 'השחקן היחיד בתולדות הליגה שניפק טריפל דאבל עם למעלה מ-40 דקות בפחות מ-30 דקות'; 'השחקן היחיד בתולדות הליגה שקלע 30 נקודות ומעלה בעונה אחת מול כל קבוצות הליגה האחרות'; 'השחקן היחיד בתולדות הליגה שרשם 200 שלשות ו-700 זריקות עונשין בעונה אחת (הישג אותו השיג פעמיים); 'השחקן היחיד בתולדות הליגה שרשם 10 שלשות ו-9 אסיסטים במשחק' ואני יכול להמשיך ולהמשיך כי לשיאים של הארדן אורך גדול יותר מלזקן שלו.

השיא הנוכחי שהארדן עסוק בו הוא הכי הרבה נקודות בפתיחת עונה של שחקן כלשהו ב-50 השנים האחרונות, שיא שרק גדול מיום ליום. ממוצע הנקודות הנוכחי של הארדן עומד על 39.2 נקודות למשחק אחרי שבשבוע האחרון הוא הצליח להצעיד את יוסטון כמעט לבדו ל-4 ניצחונות בשל מכת פציעות שהשביתה למשחקים ספורים וגם ליותר מכך את חבריו אריק גורדון, ראסל ווסטברוק וקלינט קאפלה. "הוא שם את עצמו בעמדה להיות אחד השחקנים ההתקפיים הטובים ביותר בתולדות המשחק בזכות היכולת שלו להחזיק את הכדור ולהגיע לסל במגוון דרכים" אמר עליו חברו לקבוצה ראסל ווסטברוק שהבין, אחרי לא הרבה זמן, למי באמת שייכת הקבוצה הזו ומי רק שחקן משנה בהצגה.

אבל כמו השיאים של פורמן, כך גם במקרה של שיאי הארדן – טובים ומרשימים ככל שיהיו, הם לא יספיקו אם בסופו של יום הוא לא יעשה משהו מרשים ממש. ובמקרה של הארדן, מדובר על להוביל את הרוקטס לאליפות. עם כל הכבוד לשמונת הניצחונות הרצופים של הרוקטס, שמובילים אותה לפסע מהמקום הכי טוב במערב (והם יגיעו גם לשם) ועם כל הכבוד להארדן שבאמת ראוי לכל סופרלטיב והוא לעניות דעתי המועמד המוביל ל-MVP ושחקן שצריך לקבל הרבה יותר הערכה ממה שהוא מקבל בפעול (גם להתגלח יעזור לו. חוסר הפוטוגניות הורס לו לדעתי בגדול) – עד שהארדן לא יענוד איזה טבעת או לפחות יקח את הקבוצה שלו לגמר, כל השיאים האלו הם לא יותר משאר חומר לציוצים בטוויטר.

הלילה הארדן וחבורתו (טוב נו, הארדן, הארדן, הארדן וחבורתו) יתארחו אצל דנבר נאגטס בעוד משחק ליגה כזה שלא יוביל לשום מקום מיוחד ואולי רק יעזור לשבור שיאים, אבל אלו בעצם המשחקים בהם מספר 13 באדום-לבן צריך להראות את עצמו במיוחד. מול הנאגטס, שלמרות פתיחת עונה די מהוססת, נמצאת במאזן טוב למדי, יהיה נחמד לראות עוד דברים מהארדן ובעיקר את היכולת שלו להחזיק ראש למעלה גם כשהרמה עולה. כן, ברור לי שהוא מסוגל לעשות את זה מול כל קבוצה במשחקי ליגה, אבל זה יכול להיות אימון נחמד לקראת המבחן האמיתי שיגיע באפריל.

הנאגטס, שצריכה להוכיח בעצם את אותו דבר בצד השני, לא תעשה לו את החיים קלים.

ומה עוד צפוי לנו הלילה? המון משחקים!, אם כי הרמה דורשת שיפור.

Post Up:

2:30: דאלאס מאבריקס (5-8) – גולדן סטייט ווריירס (12-3)

המשחק הזה לא נמצא בחלק המעניין של הלילה כי גולדן סטייט ניצחה אתמול בממפיס והנה היא שוב חוזרת לגדולתה (היא לא), המשחק הזה לא נמצא בחלק המעניין של הליגה בגלל הדרבי בין האחים קארי (כי לא יהיה). המשחק הזה נמצא כאן בגלל לוקה דונצ'יץ', שגם לו היה משחק מול יקנעם/מגידו היה שווה את המקום וממשחק למשחק נראה שהוא לא מחכה יותר אפילו דקה להיות 'הדבר האמיתי'.

3:00: מינסוטה טימרוולבס (6-8) – יוטה ג'אז (5-8)

הזאבים הפתיעו את יוטה לפני יומיים עם ניצחון חוץ מרשים ללא אנדרו וויגינס ובזכות 36 נקודות של קארל אנתוני טאונס. ניצחון שלהם היום על הקבוצה של קווין סניידר יעזור להם לאכוף את הנגנים ויחזיר אותם רשמית למומנטום חיובי. לצערם, בלי וויגינס, שאחרי המוות במשפחה שפקד אותו בשבוע שעבר, סווג 'כחולה' לפני המשחק (מחלה מסתורית משהו. האף שלי מריח צרות), יהיה להם קשה ביותר.

5:00: לוס אנג'לס קליפרס (5-9) – בוסטון סלטיקס (2-11)

האם היום נזכה כבר לראות את קוואי לנארד ופול ג'ורג' משחקים יחד סוף סוף? עושה רושם שהתשובה היא כן ויהיה מסקרן לראות מה הם מסוגלים לעשות יחד אחרי שהקליפרס נראו לא רעים בכלל, עם כל אחד מהם לחוד. בוסטון העייפה ממשחקים במערב תגיע כמו שהיא אוהבת בתור אנדרדוג וכמו בימים הטובים שלה מול הלוחמים באורקל, היא בהחלט מסוגלת להרוס את המסיבה.

Post Down:

2:00: פילדלפיה 76' (5-8) – ניו יורק ניקס (10-4)

פילדלפיה הוציאה קצת אגרסיות כשהביסה את קליבלנד במשחק הקודם. מול הניקס לא יהיה לה קשה להמשיך באותה מגמה.

2:00: וושינגטון וויזארדס (8-3) – סן אנטוניו ספרס (9-5)

אם הספרס לא ינצחו בבירת ארה"ב, אז איפה הם מתכננים לנצח העונה? מצד שני לאור המשחק הקודם בין שתי הקבוצות העונה שהסתיים על חודו של סל לטובת הקבוצה של פופוביץ', זו לא הולכת להיות בהכרח משימה קלה.

2:30: מילווקי באקס (3-10) – אטלנטה הוקס (9-4)

מילווקי באקס כבר נכנסה לתלם שכולל ניצחונות קלילים ומקום בצמרת הגבוהה של המזרח, שם אין לה ממש תחרות חוץ מקבוצה ירוקה אחרת. גם אטלנטה הוקס כבר נכנסה לתלם שכולל בעיקר הפסדים והרבה נאיביות בהגנה. שתיהן ימשיכו בתלם גם היום.

2:30: ברוקלין נטס (8-5) – שארלוט הורנטס (8-6)

ברוקלין מתקשה להתרומם ובלי קיירי אירווינג הובסה במשחק האחרון מול אינדיאנה. הלילה הוא וכריס לא'ברט לא ישחקו מול ההורנטס שאחרי שהובסו בטורונטו, ירצו לנצל את העובדה הזו ולחזור לנצח.

2:30: מיאמי היט (3-9) – קליבלנד קאבלירס (9-4)

ההיט הם אחת מארבע קבוצות (כולן במזרח) שלא הפסידו בבית העונה. קליבלנד שכבר הפסידה להיט בקוויקן לואנס ארינה, לא תהיה זו שתהרוס לה את הנתון הזה.

2:30: טורונטו ראפטורס (4-9) – אורלנדו מג'יק (7-6)

הראפטורס ניצחו את כל חמשת משחקי הבית שלהם. המג'יק הפסידו את כל ארבעת משחקי החוץ. ועכשיו ילדים, מי תנצח את המשחק לדעתכם?

3:00: שיקגו בולס (10-4) – דטרויט פיסטונס (9-4)

מאז שבלייק גריפין חזר הפיסטונס מפסידים בלבד, אולי הערב מול שיקגו שכבר ניצחה אותם העונה, זה ישתנה ובגדול (בלי להתקטנן), לא ניצחה מאז שמייקל ג'ורדן פרש, זה ישתנה.