פילדלפיה 107 – בוסטון סלטיקס 96
האם תהיתם איך תיראה קבוצה שתיסע בזמן משנות ה-90 אל הכדורסל של ימינו?
אז יש לכם מזל- כי אתם הולכים לראות אחת כזו כל העונה.
"אנחנו גדולים וחזקים – ואנחנו הולכים לשחק ככה", אמר ברט בראון לפני המשחק.
וכך היה. המשחק התאפיין בכל מה שאפשר לצפות למשחק סמי-קדם עונה. הרבה קלאנקים, חוסר תיאום התקפי והרבה איבודי כדור. אבל פילי הבטיחו, וקיימו.
ברבע הראשון ראינו בעיקר החטאות, כאשר פילי שמים דגש להיכנס פנימה בכל הזדמנות ולקבל עבירות, אם לחובתם, או לטובתם. הרבה דחיפות בצבע, הרבה גופות מתעופפות ומרפקים באוויר. בוסטון עמדה בגבורה, מנצלת בעיקר המון החטאות של פילדלפיה, וטייטום מנסה להיכנס פנימה במקום להתפשר על זריקות ארוכות מ-2.
קמבה ווקר עשה הכל נכון, בפיקנרול והנדאופס באיזור השלוש ופילי קנו את הטעויות, אבל בוסטון לא השכילה לנצל והחטיאה והחטיאה. במיוחד קמבה שראה המון זריקות טובות יוצאות החוצה וטייטום שלא הצליח לסיים לייאפים. הרבע נגמר ב – 25-20 לטובת בוסטון ונראה היה שפילי הולכת לאכול מרור בשיטת המשחק המיושנת ברגע שהשלשות יתחילו להיכנס לבוסטון.
אך ככל שהתקדם המשחק נראה היה שבוסטון מתעייפת במשחק הפיזי, המשיכו להחטיא ובן סימונס ניצל את העייפות ורץ קדימה בכל הזדמנות כמו קטר רכבת כשהוא מסיים נהדר באיזור הצבע.
פילי רצו בתחילת השלישי ופתחו פער דו ספרתי אך בוסטון הצליחו לחזור למרות שנראו לגמרי מחוץ לעניינים. קמבה המשיך להחטיא (סיים עם 4-18 מהשדה), ג'יילן בראון יצא בחמש עבירות עם תחילת השלישי, טייטום והייוארד מנסים להיכנס פנימה אך בוסטון לא ידעו להתמודד עם הכוחניות של פילי, כשסמארט מתעופף על הפרקט במספר דו-ספרתי.
הרבע הרביעי נפתח גם הוא בריצה של פילי ואפילו כמה שלשות החלו להיכנס, אמביד מרים ידיים לקהל המשולהב שהתפנה מקריאות ה-Fuck the Refs ,והחל להבין שמשהו מיוחד מתרחש אצלם באולם כאשר קייל אוקווין קולע שלשה בנגיעה הראשונה שלו במשחק. הורפורד כרגיל רוצח שקט והמשחק מסתיים בניצחון שמשקף את פערי הכוחות.
לבוסטון: הייוארד הוביל עם 25 נק', טייטום תרם 21 יחד עם 10 ריב', אך קמבה במשחק נפל (12 נק' ב-22% מהשדה), הספסל החלש (17 נק' במשותף) ו-20-34 מהעונשין גרמו לפילי להיראות טוב.
פילי: סימונס היה נהדר עם 24 נק', 9 אס, 8 ריב' ואף לא נסיון לשלשה. אמביד מעט התקשה ואף חטף מרפק לפנים אך עדיין ניפק 15 נק' ו-13 ריב'. כל שאר החמישייה קלעו בספרות כפולות כשטוביאס האריס עם 15 ו-15, ריצ'רדסון עם 17 והורפורד עם 16.
שאר המשחקים:
שארלוט 126 – שיקגו 125
אינדיאנה 110 – דטרויט 119
אורלנדו 94 – קליבלנד 85
מיאמי 120 – ממפיס 101
ברוקלין 126 – מינסוטה 127 [הארכה]
דאלאס 108 – וושינגטון 100
סן אנטוניו 120 – ניו-יורק 111
יוטה 100 – אוקלהומה 95
פורטלנד 100 – דנבר 108
פיניקס 124 – סקרמנטו 95
6 תגובות
תודה ניב
יסס… פילי יקירתי במאזן מושלם
מבחינתי אפשר לעבור לפלייאוף
🙂
מצויין
תודה רבה ניב
פילי בערב מזעזע מדאון טאון ועדין ניצחון משכנע
מה לעזעזל קרה לפיניקס ?
תודה ניב. התרשמתי מהגודל של פילי והלחץ שלהם על הטבעת. בוסטון עבדו קשה ונראה שהשנה אין להם מספיק עומק בלי רוז׳ייר, ביינס, מוריס והורפורד בשביל לעמוד בלחץ של משחק שלם מול קבוצת הגנה טובה. טייבול הרוקי של פילי שחקן הגנה נהדר. הוא הולך לקבל בהגנה את כל הגארדים/פורוורדים הכי טובים של היריבות.
את בראון כבר הפסקתי לנסות להבין. בדקות מתות של הקבוצה שלו הוא נרדם וכרגיל שוכח על הספסל שחקנים לא רעים שיכולים לתת כמה דקות מנוחה לחמישייה (בעיקר סמית׳ וברק).
והערה אחרונה – אצל פילי מה שהיה הוא שיהיה, היינו, סימונס לא יזרוק מבחוץ ואמביד לא יעבור לגור בצבע כמו שאק אלא יתעייף וימשיך להעיף שלשות. טוב שיש את הורפורד..
בוסטון ייראו הרבה יותר טוב בהמשך הדרך, כשקמבה יקבל את המוג'ו שלו, אבל כן, העובדה שהם לא עמוקים כבעבר שמה אותם דרגה פחות מפילי.
פילי מול קבוצה שהיתה קולעת סביר לא היתה מנצחת היום. ההתקפה שלהם בעייתית בלשון המעטה, במיוחד במשחק העומד. מה שכן ההגנה שלהם מאפשרת להם לרוץ הרבה. כמו שאמרת, מה שהיה הוא שיהיה.
גם המגבלות של בוסטון בהתקפה, וגם של פילי