הפתעות, אכזבות וג'יימס הארדן בנוהל – סיקור משחקי שישי בערב

לילה סטנדרטי היה לנו בלילה עם עוד תצוגה של ג'יימס הארדן, עוד הפסד של הספרס, עוד אכזבה של מינסוטה וגם שחקן אחד מתוסכל שסוף סוף התעלה עם סל ניצחון

יוסטון רוקטס (3-9) – אינדיאנה פייסרס (5-7) 102:111

במשפט אחד: יוסטון לא צריכה הרבה בחיים בשביל לנצח – בהיעדרם של גורדון וקפלה, הארדן והגנה טובה הספיקו.

אפשר לומר שזה היה מתוכנן להיות המשחק המרכזי של הערב ולו רק בגלל שזה היה המשחק היחיד בלילה המשחקים הנוכחי עם שמפגיש שתי קבוצות עם מאזן חיובי. יוסטון התייצבה למשחק אחרי חמישה ניצחונות רצופים, אינדיאנה הגיעה אחרי שבעה ניצחונות בשמונת המשחקים האחרונים והיה נראה שיש לנו מתכון מעורר עניין. אלא שבפועל, תשע דקות בתוך הרבע הראשון הפייסרס איבדה את המנוע שלה, מלקולם ברוגדון שנטש בגלל כאבים בגב התחתון במה שהוציא קצת את העוקץ מהמשחק. אינדיאנה הייתה אמנם עקשנית ואפילו הובילה ברבע הרביעי ב-4 נקודות אבל שחקני הספסל המצוינים שלה לא הועילו בדקות הסיום וראו את יוסטון רצה 0:14 ורושמת ניצחון כשהפייסרס חסרים מנהיגות ואיכות בשביל להמשיך ברצף ההצלחות שלהם.

יוסטון מצידה הפגינה משחק שני ברציפות של הגנה משופרת. טייסון צ'נדלר עלה לראשונה העונה בחמישייה (קפלה היה פצוע ולא שותף) ולמרות שהמספרים של דומנטאס סאבוניס מהצד השני התיישרו בדיוק עם הממוצע העונתי שלו (18 נק' ו-13 ריב') בדקות שלו על המגרש, יוסטון הייתה ב24+, בעוד סאבוניס רושם 18- באותה קטגוריה. ובכלל, אלמלא לאינדיאנה היה ספסל עם תרומה משמעותית וליוסטון הרבה פחות (22:58 לטובת הפסל של הפייסרס מבחינת נקודות במשחק), כנראה שהיינו רואים משחק הרבה פחות צמוד.

ומעבר להגנה, לרוקטס יש את ג'יימס הארדן שממשיך לטווח מאז פתיחת העונה. הלילה זה נגמר עם 44 נקודות ומשחק חמישי ברציפות עם לפחות 36 נקודות, כך שגם בצד ההתקפי היה ליוסטון מה למכור למרות משחק מאוד לא קבוצתי שלה (12 אסיסטים בלבד). הארדן הפך בכך להיות השחקן השני בהיסטוריה (אחרי ווילט כמובן) לקלוע 6 פעמים 40 נקודות לפחות בתריסר המשחקים הראשונים של העונה. עוד נתון לאוסף שמלמד איזה סקורר אדיר הוא.

המשחק התחיל בצורה מאוד שקולה. אף קבוצה לא הצליחה לרשום יתרון יותר גדול מ-3 נקודות במרבית הרבע הראשון וחמש נקודות רצופות של תאבו ספלושה בסיום הרבע נותנות ליוסטון יתרון שיא עד כה 22:26 בסיום הרבע.

ווסטברוק הגדיל ל-6 עם תחילת הרבע השני אבל אינדיאנה רצה 0:9, הרבה בזכות 5 רצופות של דאג מק'דרמוט בדרך ליתרון 28:31 משלה. יוסטון נצמדה אבל עוד שלשה של מק'דרמוט שלהט העלתה את הפייסרס ל36:42.

הדקות הטובות של אינדיאנה, בדגש על ההגנה שלה נמשכו והעומק של הקבוצה עזר לה לעלות ליתרון שיא מבחינתה 38:47, בדיוק 5 דקות לסיום המחצית. אבל ג'יימס הארדן לקח את העניינים לידיים ועם 8 שלו ועוד קצת עזרה מחברים, הרוקטס טסו ל-0:16 כשסל אחרון של מקונל ראשון, מזה 4 וחצי דקות, קבע את תוצאת המחצית 49:54 ליוסטון.

יוסטון המשיכה לבסס את היתרון שלה בתחילת הרבע השלישי ושלשה של בן מקלמור שהיה מצוין עם שיא עונתי של 21 נקודות, העניקה לה יתרון דו-ספרתי ראשון במשחק 63:73, 5:05 לסיום הרבע השלישי. בשלב הזה הפייסרס הייתה חסרה את ברוגדון, את טי.ג'י וורן שנחתך בשפה וירד לחדר ההלבשה ואת לאמב, סאמנר, טרנר ואולדיפו הפצועים מה שהשאיר את הרוטציה של מאוד קצרה. זה היה נראה כמו הזדמנות להרים דגל לבן אבל אינדיאנה, כבר הזכרנו, זו קבוצה שלא בעניין של להיכנע לתירוצים של פציעות וכדומה. הרכב גבוהה עם ביטזדה לצד סאבוניס יחד עם טי.ג'י ליף, טי.ג'י וורן ודאג מקדרמוט הפך בארבע דקות מינוס 10 ליתרון 77:79 כשליף קולע 7 נקודות וביטדזה תורם שלשה ממרום גובהו.

ובכל זאת המילה האחרונה ברבע הייתה של יוסטון ושל פי.ג'י טאקר הבלתי נלאה:

אינדיאנה חזרה להוביל בתחילת הרבע הרביעי ועוד שלשה של דאג מק'דרמוט העלתה אותה ליתרון 84:88, 9:34 לסיום המשחק. אבל כנראה שכאן נגמר לפייסרס הכוח, פי.ג'י טאקר וחבורתו הידקו את ההגנה ויוסטון רצה 0:14 ללא מענה כשג'יימס הארדן קולע 12 נקודות מתוך הריצה ועושה ככל העולה על רוחו על המגרש:

חמש דקות בלי נקודות של הפייסרס נגמרו עם קליעת עונשין מוצלחת של סאבוניס, כשעל השעון 4:40 לסיום אבל למרות 7 נקודות של אארון הולידיי ושלשה שלו שהורידה את הפער לשש בלבד, דקה לסיום (106:100) לא הועילו, טייסון צ'נדלר בטיפ-אוף בצד השני העלה ל-8 ואינדיאנה נכנעה סוף-סוף אבל מרוויחה את המחמאות ביושר ולצערה תפגוש את מילווקי הלילה לבק טו בק, אחרי כל המאמץ שהשקיעה.

הארדן קלע 44 נק' באחוזים טובים יחסית (13/26 מהשדה, 6/14 מהשלוש. אמרתי יחסית). בן מק'למור הוסיף 21 ווסטברוק היה מחריד לפרקים די ארוכים ועדיין סיים עם 17 נקודות (5/21 מהשדה), 8 ריב' ו-6 אסיסטים (כשמדברים על ווסטברוק יש חובה לציין כמה הוא היה רחוק/קרוב מטריפל-דאבל ..), אוסטין ריברס תרם 10 מהספסל ופי.ג'י טאקר סיים עם 5 בלבד אבל גם קטף 12 ריבאונדים מתחת לאף של יערות אינדיאנה.

אצל הפייסרס מק'דרמוט וסאבוניס סיימו עם 18 לאדם, ארון הולידיי, טי.ג'י ליף וטי.ג'י מקונול סיימו עם תריסר נקודות פר קפיטה וג'וסטין הולידיי תרם 10 משלו.

אורלנדו מג'יק (7-5) – סן אנטוניו ספרס (7-5)

במשפט אחד: כשמפסידים גם לאורלנדו, זה מסתמן כעונה לא טובה להיות אוהד ספרס בה

אומרים שלזכות באליפות שנייה הרבה יותר קשה מלזכות באליפות הראשונה. על שלישית ברצף, כמו שראינו בעונה שעברה, בכלל קשה לדבר. וגם אם להעפיל לפליאוף זה לא קשה כמו לקחת אליפות, זה הופך להיות קשה יותר ויותר עם הזמן. בטח שכמדובר על להשיג רצף של 22 פעמים.

ואת כל ההקדמה הזו אני נותן לכם מסיבה פשוטה – אולי כדאי להתחיל לחשוב ברצינות על הסיכוי שסן אנטוניו ספרס, לא תצליח להגיע לפוסט סיזון העונה. זה אמנם יהיה מבאס ממש ללא מעט אנשים, אבל זה בהחלט יהיה סביר מבחינה סטטיסטית…

הספרס רשמו הלילה את הפסדם הרביעי ברציפות ושישי בשבעה משחקים ועושה רושם שהם פשוט לא טובים מספיק וחסרים את המוטיבציה המתאימה. הפרויקט של דז'ונטה מורי לא מתרומם, ההגנה לא מספיק טובה (וזה אנדרסטייטמנט לקבוצה שסופגת 122 נקודות למשחק בארבעת ההפסדים האחרונים), היכולת של למרקוס אולדריג' בנסיגה והאנרגיה, הו האנרגיה, לא שם.

והייתה גם קבוצה שניצחה את המשחק הערב, אורלנדו מצאה את עצמה בפיגור במחצית ובחלק גדול מהמשחק ו4:42 דקות לסיום, הייתה בפיגור 7 אבל אוון פורנייה וטרנס רוס השתלטו על העניינים וקלעו כמה קליעות לא קלות ואורלנדו, שפתחה את העונה בצורה מאכזבת (בהנחה שאתם אנשים שמצפים למשהו מהמג'יק) רשמה ניצחון ביתי שני ברציפות על קבוצה טובה ממנה (הקורבן הקודם היה פילי) ועם מאזן זהה לזה של הספרס (7-5) הם קבוצת פליאוף, פשוט כי במזרח הייאוש הרבה יותר נוח…

הפתיחה, כאמור, הייתה דווקא של סן אנטוניו שבאה נחושה לרשום סוף כל סוף איזה ניצחון כשמולה עומדת קבוצה נרפית שהגיעה ללא העוגן ההגנתי שלה, ג'ונתן איזק. למרות שלמרקוס אולדריג' החטיא את כל הזריקות שלו מהשדה בחצי הראשון הם עלו ליתרון שיא 34:50 אחרי שלשה של בראיין פורבס, כ-4 דקות לסיום המחצית כשדקות טובות של אל-פארוק אמינו עוזרות לאורלנדו לצמצם ל47:56 עד סיום החצי.

אורלנדו המשיכה לכרסם ביתרון של הספרס בתחילת הרבע השלישי ועוד ריצה של 12 נקודות ללא מענה העלתה אותה ליתרון ראשון 66:69 אחרי שלשה של אוון פורנייה:

הספרס המשיכו להתעקש בכל זאת לנצח, ירדו לרבע האחרון ביתרון 79:82 והמשיכו להישאר ביתרון קל ברבע הרביעי. שלשה של טרנס רוס, שלהט ברבע האחרון וסיים עם 20 נקודות, העלתה את המג'יק ליתרון 89:90 אבל יאקוב פולטל ופאטי מילס הובילו מהספסל ריצת 2-10 של הספרס בדרך ליתרון 92:99, כשעל השעון 4:42, כשהסל האחרון מגיע מלמרקוס אולדריג' שגם הפגין נחישות בהגנה:

אבל אורלנדו החליטה לא לוותר ופורנייה הוביל אותה לריצת 0-12 משלה. שלשה של ליילס וליי-אפ של דרוזן השוו ל104:104 אבל דקה ורבע לסיום, פורנייה היכה שוב:

כמה מהלכים לא טובים של שתי הקבוצות הסתיימו אחרי סל של ליילס שצמצם ל106:107, 18.2 שניות לסיום. אבל דמאר דרוזן עם פלייגרנט מטופש שלח את ארון גורדון לקלוע 2 מהקו, כשעבירה של מילס בהוצאת הכדור שולחת מיד אח"כ את ווצ'ביץ' להוסיף 1 מ-2 ולהעמיד את היתרון של אורלנדו הרחק מטווח סל השדה, וזה הספיק עד הסיום, 109:111 לאורלנדו.

פורנייה בשיא עונתי עם 26 נק' וטרנס רוס עם 20 הובילו את המג'יק, גורדון עם 14, אמינו ופולץ עם 13 כל-אחד (אמינו גם קטף 13 ריב') ווצ'ביץ' עם 10 נק' ו-13 ריב' בלטו אצל המנצחת. דרוזן עם 21 נק' באחוזים טובים (9/15 מהשדה), רודי גיי עם 14, פטי מילס ואולדריג' עם 13 לאיש, מורי עם 10 וליילס עם 8 נקודות ו-12 ריבאונדים היו ראויים לציון אצל המפסידה.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (7-5) – פילדלפיה 76' (5-7) 119:127

במשפט אחד: גם לפני שהפסידה בהארכה לת'אנדר אפשר היה להגיד שפילדלפיה ממשיכה לאכזב.

אחרי שנים של שאיפות גדולות ועשור של הופעות רצופות (כמעט) בפליאוף, האוהדים של אוקלהומה סיטי ת'אנדר נאלצו לשנות פאזה השנה. הקבוצה שלהם נפרדה משני הכוכבים הגדולים האחרונים שלה בתחילת העונה ולמרות הרבה מאוד בחירות דראפט ומה שנראה כמו לקט של שחקני עבר מוצלחים של הקליפרס שקיבלה בתמורה, נראה היה שהקבוצה הזו מכוונת למטה לעת עתה, במה שנראה היה שטבעי שיקרה מתישהו.

אבל הערב, לפחות לערב אחד, זה היה נראה כמו בימים הטובים של המועדון. פילדלפיה 76', אחת מקוראות התיגר על ראשות המזרח (נגיע לזה תיכף) הגיעה לביקור והת'אנדר הוציאו כל רעם שיש להם בארסנל בשביל לתת להם על הראש. הת'אנדר שיחקו חכם, תקפו את הסיקסרס באזור הצבע וסחטו מהם עבירות בלי סוף וניצלו ערב קליעה מוצלח קבוצתי (53.3% אחוזים מהשדה) בשביל לרשום ניצחון על קבוצה עודפת. דנילו גלינארי עם 28 נקודות, כריס פול עם 27 משלו ושיי גילגוס-אלכסנדר עם 24, הזכירו לנו שעדין מדובר בשחקנים טובים מספיק כשהם מעוניינים בכך.

והייתה גם מפסידה הערב, כזו שספגה 20 נקודות רק בחמש הדקות של ההארכה ורשמה הפסד חמישית בשבעת המשחקים מאז שפתחה את העונה עם 0-5. " ברור שאנחנו מתוסכלים" אמר טוביאס האריס בסוף המשחק. "להפסיד חמישה משבעה משחקים זה בטח לא המקום בו היינו רוצים להיות ונכון לעכשיו אנחנו הולכים להתקדם הלאה ולמצוא דרכים להיות טובים יותר בעתיד". מומלץ שבפילי יתחילו לחשוב על ההגנה שלהם, הכבדה והלא מתוחכמת שלא הצליחה לעצור קבוצה התקפית לא מרשימה. כך או כך, פילי בוודאי ברשימת המאכזבות של העונה עד כה, כשגם בסגל מלא היא לא מצליחה לנצח קבוצת תחתית מהמערב.

הפתיחה הייתה דווקא של האורחת שקלעה היטב ברבע הראשון (59.1% מהשדה) וסיימה אותו ביתרון 24:29 כשהם כבר מובילים ביתרון 11 במהלכו. הרבע השני המשיך בכירסום של הת'אנדר ביתרון ובביטחון העצמי של היריבה וסל של פרגוסון העלה את OKC ליתרון ראשון 32:33, 7:53 למחצית. פילי חזרה מהטיים אאוט טוב בשביל לקחת את השליטה חזרה אבל עד המחצית שני הגארדים של אוקלהומה פול, במשחק הטוב ביותר שלו במדי הת'אנדר ושיי גילגוס-אלכסנדר נתנו לת'אנדר את היתרון בירידה להפסקה 49:54.

היתרון של הת'אנדר המשיך את רוב הרבע השלישי אבל מייק סקוט וג'וש ריצ'רדסון הובילו ריצת 0-9 של הסיקסרס בדקות האחרונות של הרבע ועזרו לה להשיג יתרון קטן 80:83 בסיום הרבע השלישי. והיתרון המשיך לגדול בתחילת הרבע הרביעי והגיע לשיא זמני 81:88, עם דאנק של סימונס 10 דקות לסיום.

אלא שכריס פול החליט לא לוותר הפעם (אולי הוא רוצה שפילי יקחו אותו? יכול להיות התאמה מעניינת שם). 12 נקודות שלו ברבע האחרון וכמה ריקודים על המגרש כמו זה שכאן למטה, עזרו לריצת 2-12 של הת'אנדר כשהיתרון חוזר אליהם:

מהצד השני ג'ואל אמביד החליט להשיב מלחמה שערה ושלשה שלו השוותה את התוצאה, 1:07 לסיום (105 לכל). קליעות עונשין מוצלחות של גלינארי ושל ריצ'רדסון מכל צד והחטאות של אמביד ושל גלינארי עם הבאזר השוו ל107:107 בסיום הזמן החוקי.

ההארכה כאמור הייתה של הת'אנדר. טרנס פרגוסון התחיל:

גלינארי המשיך:

וכריס פול סגר עניין:

פילי לא עמדה באנרגיות של הת'אנדר שרצו 12:20 בהארכה ורשמו ניצחון מרשים בדרך ל119:127 בסיום.

גלינארי עם 28 נק' (11 מהקו ללא החטאה), פול עם 27 ו-8 ריב', גילגוס-אלכסנדר עם 24 ופרגוסון עם 19 הובילו את הת'אנדר. אמביד עם 31 נק' ו-12 כדורים חוזרים, ריצ'רדסון עם 28, האריס עם 21 וסימונס עם 16 נק' (ללא החטאות מחוץ לקשת!) ו-11 ריב' נתנו תפוקה לא מספיקה אצל הסיקסרס.

לוס אנג'לס לייקרס (2-10) – סקרמנטו קינגס (7-4) 97:99

במשפט אחד: מסוג המשחקים האלו שהיו צמודים ועדיין לכולם היה ברור מי תנצח בסופו של דבר.

רוצים עוד הוכחה שהלייקרס חזרו? פשוט תצפו ברבע האחרון של המשחק הלילה שלה מול סקרמנטו. הקינגס היו נחושים, רצו, נלחמו ואפילו עשו דברים שהם בדרך כלל לא עושים (הגנה מכאיבה ומציקה), הם נשארו במשחק למרות לא מעט רגעים בהם היה נדמה שלברון וחבורתו סוגרים עניין סופית וממש כמו בובת נחום-תקום נשארו תמיד לעמוד. ועדיין, גם ביום טוב של הקינגס, בינוני של הלייקרס ודי רע לכדורסל בכל מה שקשור לרמה – היה ברור שהקבוצה מעיר המלאכים הולכת להיות זו שידה תהיה על העליונה בסוף. קולדוול-פופ היה השפן התורן של פרנק ווגל, לברון ג'יימס עשה את מה שצריך ואנתוני דיוויס עם גג על חשבונו של האריסון בארנס (ה-MVP של הליגה בשמיטת הזדמנויות לעשות משהו משמעותי עם עצמו) קבע את תוצאת המשחק שאומרת בעיקר דבר אחר – הלייקרס לא מושלמים, אבל כוח הרתעה יש להם בהחלט. וזה מספיק לרגע זה.

ולצד כל המחמאות ללייקרס, שמובילים בבטחה את המערב וכרגע נראים כמו המועמדת הבכירה לאליפות (ואני יודע שזה עוד מוקדם ושדיוויס עוד לא נפצע את הפציעה העונתית שלו, ובכל זאת…) צריך גם לפרגן לסקרמנטו שהתאוששו מפתיחת עונה מזוויעה ומאז בהחלט נראים כמו קבוצה לגיטימית במאבק על פליאוף במערב כשאת כל זה הם עושים בלי די'ארון פוקס שנעדר משני המשחקים האחרונים שלהם וימשיך להיעדר עוד תקופה. הקינגס הפגינו משחק לוחמני וחכם, קלעו יפה מחוץ לקשת (41%) ואלמלא בארנס, שבאמת מתעקש ללכת ראש בקיר והרס להם את המומנטום עם כל מיני החטאות ברגעים מכריעים אולי היו יוצאים מהוליווד עם ניצחון.

"זה תמיד מיוחד לבוא לבניין הזה. זו הייתה הזדמנות מיוחדת לשחק כאן ולאמן כאן" אמר לוק וולטון, מאמן הקינגס המנוצח בהופעה ראשונה שלו אחרי שלוש שנים בהן אימן את הלייקרס. לצערו, כמו בשנים בהן עמד מאחורי הקווים של האגמים, כך גם הערב, הוא התרגל להפסיד…

המשחק התחיל ביתרון של הקינגס שהחליטו להמשיך במופעים המוצלים שלהם לאחרונה ולא נתנו להיעדרם של פוקס ואריזה (וגם באגלי, אבל מי זוכר כבר?) להשפיע עליהם. הם סיימו את הרבע הראשון ביתרון 20:30 ונראו מוכנים לעשות הפתעה. הם המשיכו להפתיע בדרך ליתרון שיא בן 13 נקודות ו-10 שלשות בחצי הראשון אבל מי שהיה פחות מוכן להפתעות היה לברון ג'יימס, שהוביל את הלייקרס חזרה למשחק ועשה גם את הדבר הזה על הראש של בייליצה בדרך לוודא שהלייקרס בעניינים:

והנה זה מזווית נוספת. סתם כי זה יפה.

 הלייקרס ירדו למחצית בפיגור נקודה 50:49 אבל רצו בפתיחת המחצית השנייה 3:12 בדרך ליתרון 7. הקינגס לא ויתרו ונשארו צמודים כשבדקה האחרונה של הרבע הם מחמיצים הזדמנות אחרי הזדמנות להשוות את המשחק. 71:74 ללייקרס בסוף הרבע השלישי.

בייליצה עם שלשה השווה את התוצאה בתחילת הרבע הרביעי, אבל קולדוול-פופ עם 12 נקודות ברבע האחרון השיב לו מייד והלייקרס לחצו על הגז כשלברון מספק עוד רגע היילייט לערב זה ומעלה את קבוצתו ליתרון שיא 74:82:

נגמר? לא נגמר? לא אם תשאלו את הקינגס שגילו אופי ראוי, הלכו פנימה ורישון הולמס נתן להם יתרון 84:85, 6 דקות לסוף. קרב החפירות נמשך, שלשה של קולדוול-פופ העלתה את הלייקרס ל90:93 ודאנק של דיוויס הוסיף עוד 2 ליתרון של הלייקרס, 2.47 לסיום.

כאן התעורר בוגדן בוגדנוביץ' ועם 5 רצופות (סל ועבירה במהלך השני) העמיד את התוצאה על 95 לכל. לברון ובוגדנוביץ' החליפו לייאפים בשני הצדדים, הלייקרס יצאו להתקפה אחרונה ולברון סחט עבירה מהאריסון בארנס וקלע את שתיהן מהקו 97:99 ללייקרס.

ב5 השניות שנותרו, יצאו הקינגס להתקפה אחרונה, בארנס קיבל את הכדור ולא איכזב בזה שהוא איכזב…

ג'יימס סיים עם 29 נקודות ו-11 אסיסטים בראש קלעי הלייקרס, דיוויס היה חלש יחסית עם 17 בלבד (אבל הגג המנצח), וקולדוול-פופ קלע 16. קוזמה עם 13 וקארוסו עם 10 (שיא עונה…) היו גם הם לייקרים בדאבל-פיגרס. באדי הילד עם 21, בוגדנוביץ' עם 18, הולמס הנהדר עם 17, יוגי פרל עם 14 ובייליצה עם 11 הרבו לקינגס המאוכזבים.

2:00: שארלוט הורנטס (7-5) – דטרויט פיסטונס (9-4) 106:109

במשפט אחד: הקריירה של מאליק מונק כנראה לא תלך בכיוון שחשבנו שהיא תלך אבל לפחות תמיד יהיה לו את סל הניצחון של הלילה.

על הקרב האפרורי הזה בין שתי הקבוצות המזרחיות אין יותר מדי מה להרחיב ולמרות שהוא נגמר בצורה צמודה קשה להתרגש ממשחק בין שארלוט לדטרויט על התמקמות בשיפולי הפליאוף במזרח מבלי סיכוי לעשות משהו משמעותי בפרה-סיזון ובכל זאת הייתה סיבה אחת לדבר על המשחק הזה וקוראים לה מליק מונק.

"אני עובד קשה יותר ויותר ממשחק למשחק ומשתפר מפעם לפעם. אני עבדתי קשה בשנתיים האחרונות בשביל להגיע לרגע הזה" אמר הגארד הצעיר שנבחר בבחירה מספר 11 בדראפט 2017 והירבה לאכזב עד כה. אז אמנם ניצחון על דטרויט זה לא בדיוק התגלמות 'הרגע לו אתה מחכה כל החיים' אבל עם 19 נקודות ב8/12 מהשדה והדבר בסיום שתיכף תראו, גם מונק יכול להיות מרוגש ללילה אחד וכמותו אוהדי הצרעות העצובים שימשיכו לטפח תקוות שמשהו יזוז שם.

וחוץ מזה היה גם משחק בו דטרויט שמטה יתרון 14 במחצית ברבע שלישי מוחץ של שארלוט (שהסתיים 18:32 לטובת הקבוצה הביתית) וביזבזה משחק שיא של לנגסטון גלוואי עם 32 נקודות כשכדור אחרון שקיבל דרק רוז בשניות הסיום הלך לאיבוד ויצא החוצה ושארלוט בצד השני ניצחה את המשחק.

רוזייר ומונק עם 19 הובילו את שארלוט, דבונטה גרהאם הוסיף 18, 32 של גלוואי, 19 של גריפין באחוזים נוראיים (6/19, 1/8 מחוץ לקשת) ו-16 של רוז ודראמונד (שגם קטף 20 כהרגלו) לא הספיקו לפיסטונס.

ממפיס גריזיליס (7-5) – יוטה ג'אז (4-8) 106:107

במשפט אחד: לצד האכזבה מיוטה, צריך לפרגן לממפיס עם ניצחון שלישי ברציפות.

מייק קונלי בטח ציפה יותר ממשחק החזרה שלו לפדאקס פורום. בכל זאת, הוא הגיע לשם עם קבוצה טובה יותר מזו שבה שיחק בעונות שעברה, שפתחה את העונה בצורה טובה יותר ואחרי מומנטום של ארבעה ניצחונות רצופים. הוא ציפה יותר מהקבוצה שלו, הוא גם ציפה יותר מעצמו והוא בטח ובטח ציפה שבכל מקרה הקבוצה שלו תצא עם ניצחון בסוף הערב. אבל ג'ה מוראנט, היורש שלו אם תרצו, חשב אחרת והוביל את ממפיס לניצחון שלישי ברציפות שמלמד אותנו שמשהו טוב נבנה בממפיס ואולי לא נצטרך לחכות כל-כך הרבה זמן בשביל שהוא יקרום עור וגידים.

מוראנט היה נהדר הלילה עם 25 נקודות, לצד 8 אסיסטים וגם ניפק את הסל שהתברר כסל הניצחון, דקה ו-32 שניות לסיום. הוא סיפק הרבה רגעי היילייטס והרבה תקוות לאוהדי הדובים ששמחים כמובן על הניצחון על האקס, דבר שאף פעם לא מזיק לאגו.

יוטה מצידה שוב לא מצאה את עצמה בדקות הסיום, החטיאה שוב ושוב וראתה איך דונובן מיטשל מאבד כדור מכריע לסלומון היל בשניות האחרונות. הג'אז אמנם מחזיקים במאזן נאה אבל לא משכנעים, חסרים את השחקן הזה שיוביל את הקבוצה ברגעי האמת ומכורים למשחקי הכרעה. זה היה משחק שביעי בעונה שלהם שנגמר ב5 נקודות הפרש או פחות ומלבד היות העובדה הזו מתכון להתקפי לב לאוהדי הנגנים, זה בטח לא אמור לעודד את מי שחושב שהקבוצה הזו בנויה ללכת רחוק העונה.

מלבד מוראנט, ממפיס קיבלה תרומה נאה מלא מעט שחקנים – דילון ברוקס סיים עם 20, קייל אנדרסון הפציע עם 13, ג'יי קראודר תרם 11 נקודות ו-10 ריבאונדים ואילו יונאס ולנצי'ונאס וברנדון קלארק תרמו 10 כל אחד. ביוטה קונלי אמנם קיבל סטנדטינג אוביישן והרבה אהבה מהקהל של ממפיס אבל גם החזיר חזרה עם 15 נקודות בלבד ו5/19 מהשדה. מיטשל היה יותר טוב עם 29 נקודות (9/21 מהשדה בלבד), גובר היה יעיל מתמיד עם 23 נק' ו-17 ריבאונדים, בוגדנוביץ' סיים עם 20 ויוטה כולה הייתה מחרידה מחוץ לקשת עם 9 שלשות מ-34 ניסיונות מה שמסביר קצת את ההפסד. מסביר, אבל לא מהווה תירוץ מספיק טוב…

מינסוטה טימברוולבס (5-7) – וושינגטון וויזארדס (7-3) 137:116

במשפט אחד: מינסוטה לא מחמיצה הזדמנות להחמיץ הזדמנות ובראדלי ביל עם 44 נקודות ניצל את זה לניצחון שלישי העונה של הויזארדס.

חוקי מרפי מלמדים ש'אם משהו צריך להשתבש – הוא ישתבש' ובגירסת מינסוטה לכך אפשר לומר ש'אם לקבוצה יש הזדמנות לבאס את האוהדים שלה – היא תבאס אותם'. בתור אוהד מינסוטה שמכיר את כלל האצבע הזה הייתי מוכן לצאת מתוסכל ואכן התיסכול לא איחר להגיע. במקום לצבור מומנטום מניצחונות נאים על דטרויט בחוץ ועל הספרס, יריבים על מקום לפליאוף, מינסוטה שבקה והפסידה לקבוצה החלשה במזרח עד הערב כששני הדברים שבלטו לטובה העונה – ההגנה ואנדרו וויגינס – לא נכחו. הראשונה, בגלל נרפות שקורית למינסוטה מדי פעם, השני, בגלל סיבות אישיות שמנעו ממנו לשחק והוכיחה עד כמה ההצלחה של הקבוצה העונה תלויה בשחקן המושמץ הזה, שפתח את העונה פשוט נהדר.

בלי וויגינס, ראינו את ההתקפה של וושינגטון, שיודעת להבליח מדי כמה משחקים, מתעללת בהגנה של הטימברוולבס. הרבע הראשון נגמר עם 39 נקודות על הראש של הזאבים ולמרות שאלו קלעו 43 משלהם בשני, הם ראו את המכשפים קולעים עוד 37 בדרך למחצית של 76 נקודות, יותר מדי לכל הדעות.

ברבע השלישי, שההתקפה של מינסוטה לא מצאה את עצמה, כמו שקורה לה מדי פעם בפעם במהלך משחקים, וושינגטון ניצלה את העניין לברוח והרבע האחרון נועד בשביל וושינגטון לברוח ובשביל שחקניה לנפח מספרים כשמוריס ואגנר רושם שיא קריירה עם 30 נקודות לצד ביל הלוהט על 44 נקודותיו.

לצד שני אלו קבילה וושינגטון 12 מתומאס בראיינט ו10 מאיזיאה תומאס (שיחד הם הצמד 'איזיאה תומאס בראיינט') ובצד השני משחק של 36 נקודות ו-10 ריבאונדים בחסות קארל אנתוני טאונס הלך לאיבוד כשהוא לא מקבל מספיק עזרה מחברים. קובינגטון קלע 20 משלו, טיג הוסיף 13 נק' ו-11 אסיסטים ואוקגי סיים עם 12 ללא הועיל.

גולדן סטייט ווריירס (11-2) – בוסטון סלטיקס (1-10) 105:100

במשפט אחד: המשחק בין הקבוצה הגרועה בליגה לטובה ביותר, היה צמוד מהצפוי אבל זה לא שינה את התוצאה הסופית.

בוסטון סלטיקס אוהבת לשחק אצל גולדן סטייט ולמרות שמולה עמדה בשנים האחרונות אימפריה, היא ניצחה שם בשלושה מתוך ארבעת הביקורים האחרונים. הלילה כשמולה עומדת קבוצה הרבה פחות מרשימה, בלשון המעטה, של הווריירס, היא רשמה את הניצחון הרביעי, אבל זה היה הרבה יותר קשה מבעבר. לא שזה משנה…

הסלטיקס התקשו הערב ולמרות שדי'אנג'לו ראסל נפצע במהלך המשחק ושיחק 25 דקות בלבד (מזמן לא היה אולסטאר פצוע בהרכב של גולדן סטייט) הם נאלצו לחכות עד הדקה האחרונה בשביל להכריע את המשחק. הווריירס הובילו אחרי רבע אחד ביתרון 9, הסלטיקס העמוקים יותר, עשו קאמבק ברבע השני וירדו ביתרון נקודה למחצית ולרבע האחרון עלו ביתרון 5. אבל גולדן סטייט לא ויתרה מצאה את עצמה ביתרון 5, 92:97, 2:37 לסיום אחרי אלי-הופ של ווילי קולי-סטיין. שלשה של קמבה ווקר, נקודה של דניאל ת'יס מהקו ועוד 4 רצופות של טייטום הפכו את התוצאה ו34 שניות לסיום אלק ברקס החמיץ הזדמנות להשוות מחוץ לקשת וווקר סגר עניין בצד השני בדרך לניצחון עשירי ברציפות של הסלטיקס.

טייטום הרבה לסלטיקס עם 24 נקודות אבל הרבה בעיקר להחטיא עם 8/23 מהשדה. ג'יילן בראון היה יעיל יותר עם 22 נקודות (9/17 מהשדה, 3/3 מחוץ לקשת), 8 ריב' ו-7 אסיסטים ווקר זייף עם 20 נקודות  ב6/19 מהשדה. סמארט הוסיף 15 והספסל של הסלטיקס תרם 17 נקודות בלבד.

אצל  הווריירס רצף המשחקים של ראסל עם מעל 20 נקודות נגדע באיבו כשהוא מסיים עם 12 נקודות ב-25 דקות ונפצע באגודל, אלק ברקס הוסיף 20 הספסל, אריק פסקל סיים עם 16 ודריימונד גרין סיים עם דאבל 11 במחלקות הנקודות והריבאונדים. ווילי קולי סטיין היה הלוחם האחרון בדאבל-פיגר עם 10 נקודות וכל אלו לא הועילו למנוע את פתיחת העונה הגרועה ביותר של הלוחמים מאז עונת 1999-2000.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

5 תגובות

  1. סיקןר מעולה
    אני שמח שהשוחד והאיומים עזרו והסיקור לפי ג'יי טאקר הפך להיות אוהד יותר
    אם ישאלו אותי אני לא יודע כלום, אין כלום ולא היה כלום
    🙂

  2. תודה יאיר. היה ערב טוב מהצפוי עם הקשיים של בוסטון, ההצלחה של ממפיס וההצלחה היחסית של סקרמנטו (יאללה שיחזרו לכושר של שנה שעברה).
    הארדן בנוהל, ממשיך לתת הצגות ענק והעולם שותק

  3. תודה יאיר סיקור נהדר.
    רעיון נחמד פול לפילי. יכול לתת להם את מה שחסר, השאלה אם אוקלהומה יקחו את טוביאס האריס והחוזה המנופח שלו. פחות נראה לי.
    לגבי הארדן, אין מילים. קלע כמו כל החמישייה של אינדי ביחד.
    פעם שביעית שהוא עושה את זה בקריירה (כן גם את זה סופרים). שני בהיסטוריה אחרי… קרל מלון. תודו שהופתעתם.

    1. פול זה רעיון טוב לחצי ליגה. יותר מלפילי הייתי משדך אותו לדנבר. בדיוק היוצר והמוסר שהם צריכים שם ויש להם גם פרוספקטים לתת בתמורה

  4. תודה יאיר
    אוקלהומה חזרה לנצח את פילי אחרי שבשנה שעברה רשמה הפסד ראשון אחריי 19 ניצחנות רצופים, ופילי קטעה את הרצף.
    הלייקרס בניצחון עם הרבה דפיקות לב
    דוויס מצליח בעיקר לעצבן, בחירת זריקות נוראית פול אפ ג׳אמפים וזריקות ל 3 אחרי פיק אנד פופ
    הלייקרס תקום ותיפול על לברון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

טוביאס האריס

לילה ללא הפתעות ב-NBA

הניקס התמודדו מול הסיקסרס, אוקלהומה אירחה את סקרמנטו קווינס, הפייסרס את הט"ב והלייקרס את הווריורס הפצועים והמוחלשים. ליל חמישי ב-NBA

קרא עוד »

תגובות אחרונות

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם