נו, נגמר כבר?

מכבי ת"א תתמודד הערב עם גראן קנריה למשחק ההזדמנות האחרונה שלה העונה ביורוליג? יאיר זעפרני חושב דווקא שהעונה שלה מתה מזמן והסיבה שמפמפמים לכם על הסיכוי להעפיל היא אחרת לגמרי...
צילום: עודד קרני, באדיבות מינהלת ליגת העל

"משחק על כל הקופה", "הזדמנות האחרונה להציל את העונה", "אין דרך חזרה!", "משחק שחובה לנצח אותו", "הפסד לא בא בחשבון". עושה רושם שאת הקלישאות האלה שמעתם בערך על כל משחק של מכבי ת"א על הבימה המרכזית של אירופה בשלושת החודשים האחרונים. פחות או יותר מאז משחק הניצחון על חימקי מוסקבה במחזור ה-14 אי-אז בדצמבר ועד הערב בו היא תפגוש את גראן קנריה לעוד משחק שאסור לה בשום תכלית האיסור להפסיד.

טכנית, הצדק עם הכותרות. מכבי ת"א עדיין לא איבדה סיכוי להעפיל לשמונה הגדולות של היורוליג. ולכן גם המשחק הערב מול הקבוצה הספרדית הצנועה, הוא משחק שמכבי ת"א מוכרחה לנצח בשביל לשמור על עוד איזה סיכוי סביר. אלא שהסטטיסטיקה מספרת סיפור אחר – סיפור שמלמד אותנו שבשתי העונות הקודמות לפעילותו, לא עלתה קבוצה לשלב הבא עם פחות מ-16 ניצחונות (למכבי ת"א יהיו במקרה הטוב 15), שמכבי ת"א מדורגת במקום ה-11 בטבלת המפעל ויש בינה לבין המקום השמיני עוד 2 קבוצות עם עדיפות בתור ובמאזן, ושמכבי ת"א נמצאת בחיסרון בקרבות ראש בראש עם כמעט כל אלו שמדורגות לפניה ו'נלחמות' אתה על מקום בין 8 הגדולות.

מעשית, מכבי ת"א הפסידה את המקום שלה בשלב הבא איפשהו בין סוף הסיבוב הראשון לתחילת הסיבוב השני. היא אמנם ניצחה שבעה משחקים מתוך תשעה בין המחזורים 17 ל-25 אבל הסטטיסטיקה התיישרה עם ההפסדים הביתיים לאנדולו אפס וז'לגיריס קובנה. כי ככה זה עם סטטיסטיקה, היא מתיישרת בסוף והציפייה מהקבוצה של יאניס ספרופולוס לנצח 11 משחקים מתוך 15 בסיבוב השני (נתון שהיה מביא אותה אל 16 הניצחונות המיוחלים) היא ציפייה לא ריאלית. פשוט כי מכבי ת"א היא לא קבוצה מספיק טובה בשביל לעשות את זה. היא לא קבוצת עילית ביורוליג. לא, גם לא אחרי הסיבוב השני המוצלח שלה.

אז למה גם היום אתם תראו כותרות גדולות בכל אתרי האינטרנט והעיתונים וספקולציות על גבי ספקולציות לגבי העפלה לשלב הבא של כותבים מטעם ועיתונאים עם חוש ביקורת מצומצם?

אני הייתי נותן לכך שתי סיבות: הראשונה, במכבי ת"א למדו להסתמך על ניסים. עוד מנס בדלונה ב-1967 (שכמעט שוחזר בהונגריה לפני יומיים בהקשר אחר), דרך נס ז'לגיריס ב-2004 ועד לחטא ההיבריס הגדול של אליפות אירופה ב-2014 שלא הייתה קשורה בשום קשר לאיכות של הקבוצה ההיא של מכבי ת"א, מכבי ת"א למדה שכשצריך גרמי השמיים מסתדרים לטובתה. זה כמובן רעיון יפה אבל הזיכרון של הצהובים משמיט מתוכו כנראה את כל הפעמים שבהם השמיים לא ממש עזרו מול היכולת למגרש (קוראים לזה 'כשל הצלף הבודד', אם אתם מעוניינים להרחיב את הדעת).

ומה הסיבה השנייה? כאן אנחנו מגיעים ליכולת הכי חזקה של המועדון ששמו מכבי ת"א בשנים האחרונות – שיווק. הרי איך אפשר ליצור דרמה ולהפיח עניין כשהעונה אבודה? איך אפשר להביא צופים ולחזק נתוני רייטינג? צריך לייצר דרמה גם אם היא מומצאת ולא סבירה סטטיסטית. וזה בדיוק מה שהצליחו במכבי ת"א (לא מעט תודות לדרמה-קווין של שידורי הספורט, ניב רסקין) לעשות בסיבוב השני. ועם כל הכבוד לעבודה הטובה של יאניס ספרופולוס וחניכיו על הפרקט בחודשים האחרונים (הצלחה ראויה אבל עדיין לא עושה את מכבי ת"א קבוצת טופ אירופאית) – זה ההישג הכי גדול שלה העונה: להשאיר את העונה בחיים, גם אחרי שהיא כבר מזמן במצב של מוות קליני.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

10 תגובות

  1. אם היווני היה על הקווים מהתחלה מכבי הייתה מתמודדת על ההעפלה עד הסוף ואולי כבר מבטיחה את העלייה.

  2. פוסט סופר מדויק
    צריכים לקרות מיליון דברים כדי שמכבי תעלה – ברמה של לזכות בלוטו

  3. פוסט מדוייק
    כתבתי בזמנו רקואים לסיכויי העפלה של מכבי
    הם יצאו לדרך חדשה בניצחון האדיר על צסקא בחוץ
    בסופו של יום במאזן 6-0 מול זלגירס אנדולו ובאסקוניה זאת משימה בלתי אפשרית להיות בשלב הבא.
    אם הם היו עושים טופ 8 זה היה פרס על עונה לא טובה
    צריך לקחת את החיובי מהעונה הזו ולהוסיף רכז ו SF במקום פארגו וקיין ואפשר לחלום אפילו על טופ 6 בעונה הבאה

  4. אנשים שוכחים לומר תהילה לשבח ולקלס לאלוהי היהודים .
    פעם היו בארץ ישראל קבוצות של פלחים חלוצים ישראלים כופרים מן העמק והגליל ואפילו נבחרות ישראליות והגיעו יהודים מארצות הים ורצו לשחק בארץ הקודש.
    אך היום כוחו ועוצמתו של אלוהי החהודים ידועים לגויי הים ואלו מגיעים להשתתף בצבא בורא עולם ,יש לנו מנהל גוי מאמן גוי ושחקנים גויים , וכך גם משחקים עבור אלוהי היהודים וגם נמנע חילול שבת.
    הודות למכבי אין יותר שחקני כדורסל יהודים כופרים רק גויים של שבת.

  5. תודה על הטור, מעניין כתמיד.
    אני חושב שיש כאן כמה אינטרסים שזורים. האינטרס הכלכלי הוא בוודאי אחד מהם (עריץ הספורט, שלבעליו יש חלק במכבי, צריך להמשיך מכור את אשליית העלייה בשביל הרייטינג).
    אינטרס נוסף הוא הטבע האנושי. בדיוק כמו שהמשיכו בשלוש השנים האחרונות לכתוב על הNBA, למרות שהרבה מאמינים שהתוצאה ידועה מראש.
    אוהדי מכבי, וכמובן לא רק הם, חיים על אמונה ('בלי אמונה צסקא לא הייתה אוכלת אותה', זה בטח מוכר לך), והאמונה היא האחות הצולעת והביישנית של התקווה. הן אולי מאהבות לא קלות, אבל בלעדיהן אין ממש בשביל מה לאהוד קבוצה, או בכלל לקום בבוקר, אם נהיה כנים

  6. הקבוצה הזאת פשוט ביזיון אבל לפחות הם פינו לי את ימי חמישי וחסכו ממני סטרס מיותר.
    אני אוהד את הקבוצה הזאת כבר 30 שנה ומעולם לא התביישתי בה כמו היום.

  7. אני חושב שהעניין פה רחב יותר. כל עוד יש תקווה אנחנו מעדיפים להאמין בה על אף הסיכויים הנמוכים, במיוחד במקרים שבהם מדובר בקבוצה/נבחרת שלציבור אכפת ממנה (הדבר קורה גם עם התקווה שאולי הפעם, כן הפעם, נבחרת ישראל תצליח להעפיל לאליפות אירופה).
    כמובן שלמכבי זה חשוב, יותר מאשר בשביל העונה הזו, בשביל העונה הבאה. כי כל שנה האוהדים מאמינים שאם נמשיך כמו שסיימנו, בשנה הבאה נגיע רחוק.

    1. גם אתה צודק בפרשנות שלך שכל עוד יש תקווה אנחנו נוטים להידבק אליה תוך כדי "מחיקה" של שאר האפשרויות. כמו הורים לילד חולה סרטן שמדחיקים את האפשרויות הרעות . . .
      תודה זעפרני, אין עליך. נדמה לי שאתה הוא "המגיד מדובנא" שמכין סיפור ומשל ומחכה לעת הכושר להוציא אותו 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם