אחד ביום: משלושה תצא טבעת?

לכל הכתבות של אחד ביום

1:00: אורלנדו מגי'ק (38-35) – פילדלפיה 76' (26-47)

שלטון יחיד הוא משהו שכולנו מכירים היטב במחוזותינו. בין אם זו דיקטטורה או דמוקרטיה, המודל לפיו יש למדינה ריבונית שליט אחד הוא מוכר וידוע. הרי בסופו של דבר בני האדם זקוקים למישהו שיגיד מה לעשות וקשה מאוד לקבל החלטות כשאין מי שנותן את השורה התחתונה.

אך למרות זאת היו במהלך ההיסטוריה האנושית לא מעט ניסיונות לייצר צורות שלטון אחרות והירארכיות פחות. אחד הניסיונות המשונים האלו קרו בשלהי ימיה של האימפריה העות'מאנית, בתחילת המאה הקודמת, עת 'מועצת האיחוד והקדמה', גוף שכינס תחתיו כמה מהכוחות המהפכניים והחדשניים בטורקיה, השתלטה על המדינה.

המועצה החדשה, שהנהגתה הייתה מורכבת ממספר ראשים החליטה לוותר על הרעיון של בחירת שליט יחיד, קונספט שעשה שירות רע לעות'מאנים במאה ההיא והחליטה לייצר שלטון המבוסס על טריומווירט או בלשון הקודש  – שלטון משולש. הטריומווירט, מודל שיובא מרומא העתיקה (אם כי היה הרבה יותר פאסיבי מאשר אופן ביצועו בטורקיה) וכונה גם 'שלטון שלושת הפאשות' כלל את מהמט טאלאת, שר הפנים, איסמעיל אנוואר – שר המלחמה ואחמד ג'מאל – שר הים. שלושתם זכו לתואר 'פאשה'.

כל זה היה בשנת 1913. איך זה נגמר בסוף? כולם יודעים. הפאשות לא הצליחו למנוע את כניסת האימפריה שלהם למלחמת העולם הראשונה וזו פוררה את השלטון העות'מאני לגמרי. שר המלחמה לחץ על, הפתעה, הפתעה, מלחמה… והטורקים מצאו את עצמם בהרפתקה צבאית מיותרת בקווקז ובמגננה בגזרות אחרות במזרח התיכון. היעדר שליט מרכזי אחד אליו צריך לתת דין וחשבון גם גרם לכך ששר הפנים, הוביל את מה שכונה לימים 'שואת הארמנים' במהלך שלא דרש אישור של אף אחד…

כל זה נגמר בשנת 1918 כשהאימפריה העות'מאנית הובסה סופית בקרב, פורקה ושלטון חדש, תחת חסות בריטית, השליטה החדשה של האזור, עלה לשלטון. שלושת הפאשות ניצלו את ימי המלחמה האחרונים בשביל להימלט בתוך צוללת אל גרמניה, בת בריתם ושם חוסלו בזה אחר זה בשנת 1922 בידי מחתרת נקמה ארמנית. החוט המשולש ניתק והשלטון המשולש נכשל באופן סופי…

בניגוד למה שקרה בטורקיה לפני 100 שנה, ב-NBA דווקא השלטון המשולש זכה לעדנה בעשור האחרון. הטריו של בוסטון, שלושת הגדולים של הספרס, לברון-ווייד-בוש או לברון-קיירי-לאב וגם גולדן סטייט בעידן פוסט-דוראנט היו דוגמאות לקבוצות בהן שלישייה הובילה מועדון עד לפסגות הגבוהות ביותר של הליגה. יתרה מזו, במועדונים רבים חיפשו את הכוכב השלישי שיסייע לצמד סופרסטארים על מנת להפוך את הקבוצה שלהם מקבוצה סבירה לקונטנדרית והניסיונות הללו הובילו להצלחות לא מעטות לצד כישלונות מפוארים.

גם פילדלפיה 76' הנוכחית החליטה ללכת על חוויית הטריפל. אמביד וסימונס שהובילו את הקבוצה בשנה שעברה והוציאו אותה מאפלה לאורה, חוזקו בג'יימי באטלר במה שיוצר את הטריו המשמעותי ביותר במזרח נכון לרגע זה. גם הלקח שאומר שהיררכיה יכולה להיות קיימת בתוך הטריו והדבר אף מועיל, עוזר כאן ועושה רושם יותר ויותר שמי שנותן את הטון בסיקסרס זה ג'ואל אמביד

8 משחקים שיחקו הסיקסרס בלי הביג-מן שלהם ו-4 מהם הסתיימו בהפסד. מאז חזרתו הם על 1-6 וכשאמביד נותן תצוגות כמו זו מול מילווקי בשבוע שעבר עם 37 נק' ו-22 ריבאונדים, פילי נראית בלתי עצירה, עם סנטר שהוא מיס-מאץ' כמעט לכל יריבה. הסיקסרס, אם תשאלו אותי, הם המועמדת הבולטת כרגע לקחת את המזרח. על בוסטון כתבתי אתמול, הראפטורס עוד טעונים הוכחה במאני טיים ומילווקי צריכה לדעתי עוד להתנסות עוד בפליאוף אחד בשביל שניקח אותם ברצינות כמועמדת לאליפות. פילי אמנם לא מספיק עמוקה נכון להיום אבל הפוטנציאל קיים שם והסיכוי שהכל יתחבר בפליאוף בהחלט גדול לדעתי.

הלילה תתארח פילדלפיה אצל אורלנדו מג'יק שעוד מפנטזת על פליאוף על לא עוול בכפנו… ארבעת הניצחונות הרצופים של המג'יק, יחד עם הגנה שהיא שישית בטיבה בליגה, מקרבים אותם כדי משחק להיט וגם שניים מהפיסטונס שבמקום השביעי אבל סדרת המשחקים שלפניהם קשה (פילדלפיה בבית ואז ארבעה משחקי חוץ אצל מיאמי, דטרויט, אינדיאנה וטורונטו). אם היא תעבור אותם בשלום (ותנצח כמובן בדרבי של פלורידה) אז המגי'ק יוכלו לסמן חזרה לפליאוף אחרי 8 שנים שחונות. אל תצערו את הנשימה. בין אם זה יקרה ובין אם לאו, זה לא ירגש יותר מדי אנשים…

ומה עוד נקבל הלילה על הפרקט?

Post Up:

2:00: ממפיס גריזליס (44-29) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (30-43) – פעם זו הייתה יריבות גדולה. היום? נקווה שממפיס ימשיכו להילחם כמו שהם עושים לאחרונה נגד היריבות ונגד ההיגיון.

4:00: פורטלנד טרייל בלייזרס (27-45) – ברוקלין נטס (36-38) – כמה הפסדים מיותרים ושתי הקבוצות יכולות להתדרדר בדירוג. הם לא אמורות להיות בעניין ולכן אמור להיות משחק מעניין כאן.

Post Down:

3:00: יוטה ג'אז (30-43) – פיניקס סאנס (57-17)