המחסל

1.

קווין דוראנט עם 50 נקודות חיסל הלילה את הקליפרס. במשחק הקודם הוא קלע 45 שלא הספיקו ולכן דוראנט החליט לקחת את זה צעד קדימה ובמחצית כבר היו 38 נקודות ו-19 הפרש לטובת הקבוצה שלו. לקליפרס היו תשובות להרבה דברים אבל דוראנט היה גדול עליהם. הנונשלנטיות בה הוא קלע את הזריקות שלו משלוש במחצית הראשונה, כאילו הן היו זריקות לשלוש בדקה האחרונה של משחק מספר 3 בגמר ה-NBA באולם בקליבלנד (…) פשוט כיבתה את הקליפרס לחלוטין.

זו הייתה הופעה כמוה ראינו מהשחקנים הגדולים ביותר – מייקל ג'ורדן, לברון ג'יימס, פעם או פעמיים גם קובי בראיינט. הופעות כאלו שגורמות לקבוצה השנייה להבין שזה לא בשבילה, שיש פה משהו גדול ממנה. דיברנו לפני המשחק על הצד המנטאלי, אז דוראנט חיסל את הקליפרס מנטאלית. לך תשמור על המפלצת הזו ועוד תשאיר לעצמך מספיק אנרגיות לקרי, ת'ומפסון, גרין והקפיציות של איגוואדלה… לקליפרס לא היו פתרונות לרוצח השכיר של הווריירס שעד להודעה חדשה הוא השחקן הטוב בעולם במאני טיים. וכל עוד לגולדן סטייט יש את השחקן הטוב בעולם לזמנים מעין אלו, אז השמועות על מותה היו מוקדמות מדי.

2.

ודרך אגב, השחקן היחיד שקלע יותר מדוראנט במחצית אחת במשחק פליאוף הוא אריק 'סליפי' פלויד. לא בדיוק אחד השחקנים הגדולים בתולדות הליגה אבל כן רכז שהיה סוג של לו וויליאמס שבעונת 1986/87 הגיע לשיא שלו ונבחר לאולסטאר. כמו דוראנט, גם הוא שיחק בגולדן סטייט ובסיבוב השני של הפליאוף גם הוא פגש קבוצה מאל.איי. הפעם זו הייתה הלייקרס של מג'יק, שניצחה את שלושת המשחקים הראשונים והובילה אחרי שלושה רבעים 88:102 במה שנראה כמו סוויפ בטוח.  סוויפ? סליפי לא נתן לזה לקרות. 29 נקודות שלו ברבע האחרון ו-39 במחצית סה"כ, שניהם שיאים שטרם נשברו, הובילו את גולדן סטייט לריצת 19:41 ברבע האחרון ו121:129. המטאטא נשבר. במשחק אחר-כך, בעיר המלאכים הלייקרס כבר סגרו עניין אבל מה שמעניין יותר אולי בהקשר של דוראנט, ששנה אחר-כך סליפי פלויד כבר לא היה שחקן של הווריירס…

3.

אבל דוראנט לא היה היחיד במאמץ של הווריירס למחוץ את הזבוב הטורדני של סטיב באלמר. מי שכדאי לשים אליו מאוד לב הוא דריימונד גרין שרשם טריפל דאבל מרשים של 16 נקודות, 14 ריב' ועשרה אסיסטים (והיו גם 4 בלוקים ראויים לציון). צרור בדיחות היו ברשת אחרי הפציעה של קאזינס על כך שעכשיו גולדן סטייט צריכה להחתים אולסטאר נוסף במקום בוגי ובכן, היא מצאה אחד.

 דריימונד נראה השנה יותר מדי כמו סרח עודף בקבוצה. לעבירות הטכניות כבר התרגלנו (גם הלילה הייתה אחת כזו, כנדרש בחוק), את הטראש טוק המוגזם אנחנו גם מכירים אבל השנה גרין היה רעיל גם כלפי חברי קבוצתו ולא נראה מספיק יעיל על המגרש בשביל לכפר על הטראבל-מייקריות שלו. ממוצע הנקודות שלו ירד בשליש, האחוזים מהקו צנחו וחוו צניחה מצטברת גם מחוץ לקשת (מ-38.8% בעונת 73 הניצחונות ל28.1% בעונה) ובמשחקים רבים הוא נראה אדיש, לא מרוכז ובעיקר עצבני. הריב עם הבחור מסעיף מספר 1 רק הפך את הנוכחות שלו ליותר ויותר בעייתית.

והנה היום ראינו גרין אחר. הוא היה בכל מקום על המגרש, במסירה הנוספת בהתקפה, בדיפלקשן המציק בהגנה, בחסימה, בריבאונד ההתקפה, בהאסל הבלתי נגמר ובעיקר בראש של שחקני הקליפרס. כשדריימונד במוד הזה לגולדן סטייט יש אולסטאר רביעי וההבדל בין שלושה לארבעה הוא תהומי ביכולת של הקליפרס להיות מועמדת לאליפות או סתם קבוצה שבורה חברתית עם המון כישרון.

דריימונד התגלה לעולם בסדרת הסיבוב הראשון מול הקליפרס בעונת 2013/14. זה יהיה רק סמלי אם סדרת הסיבוב הראשון מול הקליפרס ב-2018/19 תהיה זו שתחזיר אותו לגדולתו.

4.

ואי אפשר לסיים טור על המשחק הלילה בלי צרור מילים טובות על המפסידה הערב – הקבוצה של דוק ריברס. נכון, גולדן סטייט הייתה גדולה עליהם, כמו שהיא גדולה בערך על מרבית קבוצות הליגה (יוסטון, גם עליכם?) אבל הצורה בה הקליפרס עמדה על הרגליים בסדרה הזו, עם שני ניצחונות שהראשון שבהם בפירוש ייכנס לפנתיאון, מעוררת כבוד והשראה. משהו טוב נבנה בקליפרס. משהו כל-כך טוב עד שדנילו גלינארי לא מרשה לעצמו להיפצע פציעה רצינית במשך כל העונה… יש לקליפרס תלכיד מצוין, שחקנים משלימים נהדרים, שני רוקיז' עם פוטנציאל לחמישייה עתידית וצמד שחקנים שישיים שיכולים לכסות על כל פדיחה של החמישייה.

או במילים אחרות: יש בלוס אנג'לס קבוצה שרק צריכה להנחית סופרסטאר (או שניים) שיובילו את העסק הזה בשביל להיות הדבר הבא בליגה או לפחות במערב. ומכיוון שיש מקום גם מתחת לתקרת השכר עכשיו רק צריך למצוא אחד כזה ולהשאיר את הקליפרס, למורת רוחם של הצהובים-סגולים, הקבוצה הבכירה של  לה-לה-לנד לעוד כמה שנים טובות.

היום במשחק מספר 6 ראיתי סופרסטאר שמרגיש מאוד מאוד נוח עם הסלים בסטייפלס סנטר… אני במקום באלמר, מנסה דבר ראשון לדוג אותו.