קוואי רשם עוד מהלך קלאץ' בליל כדורסל שהיה חצי קלאץ'…

סיכום משחקי הלילה עם עוד רגע גדול של קוואי לנארד, עם פציעה לא נעימה של קמבה ווקר , עם הלייקרס שהפגינו הפעם את הצד ההתקפי שלהם בדרך לעוד ניצחון ועם עוד כמה משחקים אפרפרים בלילה שגרתי במיוחד

לוס אנג'לס קליפרס (5-11) – יוסטון רוקטס (5-11) 119:122

במשפט אחד: זה היה אמור להיות ה-משחק של הערב וזה באמת היה.

כל-כך הרבה מילים נכתבו על הפוטנציאל של לוס אנג'לס קליפרס העונה. פוטנציאל שמתחיל משני שחקני-על, אחד מהם אולי הטוב בליגה בחמישייה, ממשיך עם הספסל הטוב בליגה עם צמד שחקנים שישיים (זה בכלל אפשרי?) מרשים והרכב מלא בכל-טוב שיכול לעשות דברים בכל-כך הרבה גיוון. אבל דבר אחד אולי חמק קצת מתחת לראדאר בנוגע לקליפרס, אולי בגלל ההיסטוריה של המועדון, ובשני המשחקים האחרונים נראה שהוא בולט במיוחד – מדובר בחבורת ווינרים!

יש עוד הרבה מה לשפר אצל הקליפרס, ההגנה לא מהוקצעת, התיאום לא מושלם, היציבות רחוקה מלהשביע רצון ויש שם כל מיני שחקנים שלא מספיק דומיננטיים או פשוט לא מספיק טובים בשביל הרמות האלה אבל החמישייה של הקבוצה בדקות האחרונות של משחקים זה כל מה שקבוצת כדורסל מנצחת צריכה וכל עוד הקליפרס מגיעים לשם במצב של זינוק לקראת ניצחון – לא צריך הרבה יותר מזה. שלושה משחקים אחרונים שמוכרעים על חודו של סל שווים שלושה ניצחונות לקליפרס ובשלושתם לא היה לי ספק לרגע מי תצא כשידה על העליונה. 'הקליפרס הם ווינרים' זה אמנם אוקסימורון אבל גם אמת לאמיתה. וזה עשוי להיות כל-כך משמעותי להמשך העונה.

ומה לגבי יוסטון? המשחק הזה, בעיקר בחצי השני של הרבע השלישי והרבע האחרון הזכיר לי את הרוקטס הישנים והאהובים מהשנים האחרונות. ישנים, אהובים ונאיביים. יש להם סקורר נהדר, מכונת יעילות התקפית משומנת, שמוביל קבוצה ועושה המון דברים טובים על המגרש, יש להם חבורה מנוסה ולוחמנית לידו, יש להם את מופע הקשיחות המכונה בשם 'פי.ג'י טאקר', יש להם אוסף שחקני 'D&3' ראויים ביותר אבל אין להם את הגרוש שחסר להם ללירה. הם שוב מוצאים את עצמם בנקודת הובלה על קונדרטית ושוב מפסידים לה בסיום המשחק. האם זה משנה שהשם של הקבוצה בצד השני השתנה?!

כך או כך, היה לנו משחק נהדר הלילה, עם דרמה, מהלכי כדורסל ברמה גבוהה וכוכבים שהגיעו למשחק בפורמה, החל בטריו של הקליפרס – לנארד, ג'ורג' וויליאמס שהיו מעולים בקלאץ' וכלה, כמובן, בג'יימס הארדן שתרם 37 נקודות וכמה מהלכים מכוננים. היה משחק הפכפך עם יתרון שעובר מצד לצד פעמים רבות מספור, היו עצבים והיה מתח שנמשך עד לשנייה האחרונה. ובסוף, כמו תמיד בערך כשהוא מעורב, היא את קוואי לנארד עם סל ניצחון. כמו שהוא אוהב…

ועכשיו לחדשות בהרחבה:

 הקליפרס היו טובים יותר בפתיחה כשפול ג'ורג' עירני מאוד בהתקפה עם שלשה וגם עם האסיסט הנחמד הזה לזובאץ':

יתרון 4-12 מוקדם של הקליפרס החזיק עד לסיום הרבע כשבדרך יוסטון מתקרבים קצת אבל לא באמת. 23:31 לקליפרס אחרי 12 דקות של משחק.

המגמה נמשכה בפתיחת הרבע השני, כריס קלמונס אמנם עשה דברים נאים:

אבל מונטרז הארל מהצד השני הוביל ריצה נוספת של הקליפרס בדרך ליתרון שיא 30:43 אחרי אסיסט שלו לג'מייקל גרין. יוסטון לא התייאשה ודקות טובות שלה, בעיקר בהגנה עזרו לה לצמצם לנקודה אחרי ריצת 0-13 (45:46) כששוב זובאץ' נמצא שם בשביל לסגור את תוצאת המחצית עם יתרון קל לקליפרס 51:55:

הרבע השלישי היה של יוסטון רוקטס ובאופן מיוחד של ג'יימס הארדן. הוא התחיל עם מהלך 4 נקודות ששם את הרוקטס ביתרון ראשון:

נמשך עם עוד שלשה:

והמשיך כל הדרך עד יתרון 59:70 לרוקטס אחרי ליי-אפ של ווסטברוק שחתם ריצת 4-19 של האורחים מטקסס. אלה היו הדקות של הרוקטס ללחוץ על הגז, אבל אלו גם היו הדקות של הספסל של הקליפרס. 10 של לו וויל השוו הובילו ריצה נגדית של 6-17 עם הדבר הזה שהשווה את התוצאה:

ועד סיום הרבע השלישי, יוסטון עוד נאחזה במומנטום בדרך ל80:84 לקראת הישורת האחרונה.

הקליפרס פתחו את הרבע הרביעי עם הרכב חזק של קוואי, הארל ולו וויליאמס ורצו 2-10 בפתיחתו בדרך ל86:90. אוסטין ריברס נכנס לעניינים ו-5 נקודות שלו השוו ל96:96. 5:36 לסיום הנעת כדור מוצלחת של יוסטון מצאה את פי.ג'י טאקר שהחזיר לה את היתרון:

כל זה החזיק כמה דקות טובות ו1.57 לסיום הארדן העלה את הרוקטס ל-4 נקודות יתרון עם עוד סל לפנתיאון:

קפלה העלה את יוסטון ליתרון 6 אבל לו וויל הגיב בשלשה, פול ג'ורג' הוסיף עוד אחת כשבתווך טאקר קולע 2, יוסטון איבדה כדור ובהתקפה המתפרצת הקליפרס שוב מצאה מי שיעשה את העבודה:

22.1 שניות לסיום הארדן החזיר את היתרון מהקו ליוסטון 118:119 והקליפרס יצאה להתקפה מכריעה שאיך לא הגיעה לקוואי לנארד שפשוט ניער את טאקר באלגנטיות ורשם את מה שהיה הרגע האייקוני של המשחק:

יוסטון הלכה לווסטברוק שלא איכזב בלאכזב ופול ג'ורג' סגר את תוצאת המשחק מהקו 119:122 לא לפני שבן מקלמור נכשל בלהוציא זריקה ב1.2 שניות שנשארו. ניצחון נאה ביותר לקליפרס במה שאולי יתחיל להיות יריבות גדולה שמתעוררת בליגה הטובה בעולם.

לו וויליאמס הוביל את קלעי הקליפרס עם 26 נקודות, קוואי הוסיף 24, פול ג'ורג' קלע 19 נק' והוסיף 8 ריב' ו-7 אס' והארל תרם 18 ו-7 ריב'.

הארדן עם 37 נק' (5/11 מ-3, 9/16 מהשדה), ווסטברוק עם 22 (1/7 מ-3, 9/22 מהשדה), וקאפלה עם 17 נקודות ו-19 ריב' , הובילו את יוסטון שגם קיבלה 14 נקודות מבן מק'למור.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (10-5) – לוס אנג'לס לייקרס (2-13) 130:127

במשפט אחד: הת'אנדר שוב היו צמודים לליקרס כמעט משחק שלם ושוב זה לא עזר להם…

איך יודעים מתי קבוצה כלשהיא היא 'על באמת?'. בדרך כלל התשובה היא כשהיא מנצחת משחקים קשים גם כשהיא לא ממש משחקת כדורסל טוב. במקרה של הלייקרס הנוכחית זה בדיוק מה שקורה לה לא מעט, גם בערבים הפחות טובים שלה – היא מצליחה לצאת עם ניצחונות, במה שמלמד אותנו שמדובר במועדון שמוכן ללכת עד הסוף ויש לו את הניסיון והיכולת לעשות את זה. וגם את אנתוני דיוויס…

הלילה, מול הת'אנדר העקשניים, הלייקרסרשמה עוד ניצחון קשה, בלילה בו דווקא ההגנה שלה לא תפקדה אבל ההתקפה הגיעה גם הגיעה. דיוויס היה מצוין פשוט והיה מי שקיבל את הכדורים בדקות האחרונות וסיפק את הסחורה פעם אחר פעם, כולל מהלך של 4 נקודות שקירב את העסק לקיצו.

לת'אנדר מהצד השני מגיעות לא מעט מחמאות. הקבוצה של בילי דונובן נראתה לפרקים ממש מצוין, בעיקר התקפית ואלמלא הגנה מעורערת וחוסר מזל שמתבטא גם בהפסד שביעי העונה בהפרש של 5 נקודות או פחות, היא הייתה רושמת עוד ניצחון באולם הביתי, המקום היחיד בו היא ניצחה העונה. בבית, הת'אנדר הם קבוצת פליאוף ועם ישתפרו קצת בחוץ וילמדו לסגור משחקים כמו שצריך, הם אפילו עשויים להיות קבוצת פליאוף באופן כללי. זאת בהנחה שהם בכלל בעניין…

כבר ברבע הראשון היה נראה ששתי הקבוצות הגיעו במוד התקפי. הת'אנדר פתחו היטב עם יתרון 5-9 וכמה צליפות של גלינארי אבל לברון היה מאוד מפוקס ודאנק שלו השווה את המשחק ל16-16. הת'אנדר עוד המשיכו להוביל מספר דקות כשהקיווי הענק, סטיבן אדאמס סוף כל סוף מנפק משחק טוב, קולע 9/10 מהקו בסיומו (וזה שחקן של 51% אחוז עד כה) ואפילו עושה דברים כאלו:

אלא שאז רג'ון רונדו התעורר, 5 נקודות שלו נתנו ללייקרס יתרון ראשון (25:27) שנשאר מינמאלי עד לסיום הרבע הראשון – 33:34 ללייקרס.

התא'נדר המשיכו ביכולת ההתקפית המשכנעת בתחילת הרבע השני, כשהם קולעים 56.5% מטווח שתי הנקודות עד המחצית. שיי גילגוס אלכסנדר העלה אותם ליתרון 38:44, רונדו הגיב בשלשה ואלי-הופ של דוויט האוורד שוב החזיר את היתרון ללייקרס 46:48.

עד המחצית היתרון שוב החליף צד 5 פעמים אבל הת'אנדר ברחו קצת ל57:62 ועם הבאזר KCP צמצם ל66:67 בשלשה שהחשיבות שלה עוד תתברר בהמשך הערב:

למחצית השנייה הגיע אנתוני דיוויס במוד של חיסול. שתי שלשות של דני גרין העלו את הלייקרס ליתרון 69:72 ומהלך ארבע הקודות של דיוויס העלה אותם ליתרון 7.

סטיבן אדאמס עוד ניסה להשאיר את OKC בתמונה עם 5 נקודות רצופות אבל דיוויס עם 5 משלו ולברון עם 7, הטיסו את הלייקרס ליתרון שיא 79:94.

נגמר? הת'אנדר היו פחות בעניין לסגור את זה פה. מייק מוסקלה, דנילו גלינארי, דניס שרודר ושיי גילגוס אלכסנדר צמצמו את הפער עד לסיום הרבע ל103:106 כשבדרך סטיבן אדאמס מפגין נוכחות:

הרבע האחרון היה סוער. הוא התחיל עם שלשה של אלכס קארוסו, המשיך עם הרחקה של רג'ון רונדו אחרי עבירה קשה על חמידו דיאלו (שנטש את המשחק עם פגיעה במרפק) וסל של גילגוס-אלכסנדר השווה את המשחק 109:109. הלייקרס שוב עלו ליתרון קטן 111:116 אבל כריס פול לא נשאר חייב והשווה את התוצאה:

5:36 לסיום העלה גלינארי את הת'אנדר ליתרון ראשון מזה זמן רב 117:118, אלא שלצערם זה היה היתרון האחרון שלהם. שלשה של דני גרין וטיפ-אוף של דוויט האוורד החזירו את הלייקרס ליתרון 4 ומכאן עד הסיום הלייקרס דחפו את הכדור לדייויס שסיפק את הסחורה עם 8 נקודות האחרונות של האורחים. כריס פול שמת על הרגעים האלו צמצם ל126:125, 11 שניות לסיום, דיוויס ענה עם שתי קליעות מהקו, גילגוס אלכסנדר למד מפול איזה דבר או שניים ושוב צמצם לנקודה אבל דיוויס מהקו, 3.8 שניות לסיום סגר עניין כשהמהלך ההתקפי האחרון של הת'אנדר נקטע אצל לברון שחטף מגלינארי את הכדור בדרך לניצחון קשה ומרשים של הלייקרס 127:130.

דיוויס עם 33 נק', 10 ריב' ו-7 אסיסטים הוביל את המנצחים, לברון עם 23 ו-14 סייע גם סייע, קולדוול-פופ עם 17, דני גרין עם 14, האוורד עם 10 וכמותו גם קוזמה, שעלה חמוש במקפיים, תרמו גם כן.24 נקודות של גילגוס-אלכסנדר, 22 נקודות של סטיבן אדאמס עם החטאה אחת בלבד, 18 של פול, 15 של גלינארי ו13 של שרודר היו הבולטים אצל הת'אנדר המאוכזבים.

דנבר נאגטס (3-11) – בוסטון סלטיקס (4-11) 92:96

במשפט אחד: קמבה ווקר סבל מזעזוע מוח אבל גם בלעדיו, בוסטון הכמעט התקאמבקה ברבע האחרון. רק כמעט.

אחד הדברים שבולטים במיוחד בנוגע לבוסטון סלטיקס בשנים האחרונות הוא שלפעמים זה לא משנה מי על הפרקט, כל עוד רוח המועדון ושיטת המשחק מושכים את הקבוצה קדימה. זה כמעט היה הסיפור הערב כשהקבוצה איבדה את הכוכב שלה, קמבה ווקר אחרי 12 דקות שלו על הפרקט ונאלצה להסתדר בלעדיו בהמשך המשחק. איכשהו עם בראון וסמארט הנהדרים ובראד וונמייקר שהפציע מהספסל היא כמעט גנבה ניצחון בדנבר אבל הנאגטס של העונה יודעים איך לנצח משחקים צמודים ובסופו של דבר שמרו על הניצחון בשיניים, רשמו ניצחון חמישי ברציפות והנחילו לבוסטון הפסד שלישי בארבעה משחקים והרבה סיבות לדאגה, כשקמבה ווקר, סובל מסימפטומים של זעזוע מוח וייעדר כנראה לזמן מה.

ההתנגשות של ווקר בסמי אוג'יליי בעקבותיו הוא נשכב על הרצפה כשהוא לא מצליח להזיז את הצוואר שלו, הייתה בלי ספק הרגע  המשמעותי במשחק וקצת השכיחה את כל השאר. אבל היה גם כדורסל בצד השני כשג'מאל מורי בתצוגה טובה, ניקולה יוקיץ' עם עוד טריפל-דאבל לאוסף ופול מילסאפ מובילים את דנבר לניצחון במשחק לא מספיק טוב שלה(בעיקר של הספסל שלה). שזה בערך תיאור של כל מה שקורה לה העונה, מה שבינתיים לחלוטין לא משפיע על המאזן של הקבוצה.

דנבר פתחה את המשחק היטב, הובילה 2:11 בפתיחה והרחיבה את היתרון ל-16 הפרש ול-14 בסיום הרבע הראשון 13:27. בוסטון לא התייאשה, נגסה בהפרש ברבע השני וצמצמה עד ל30:36 אחרי שלשה של ג'יילן בראון. ואז הגיע הרגע המכונן של המשחק:

הסלטיקס התקשו לצאת מההלם ודנבר ניצלה את זה לעלות ליתרון 34:45 בסוף הרבע אחרי שלשה של וויל בארטון.

המחצית השנייה התחילה איפה שהראשונה נגמרה ודאנק של בארטון העלה את ההפרש כבר ל-17, 38:55. השיא הגיע כמה דקות אח"כ עם 19 הפרש במספר פעמים, אבל בראד וונמייקר נכנס לעניינים ועזר לסלטיקס לצמצם עד סיום הרבע עם דקות התקפיות טובות שהורידו את הפער ל57:70.

וונמאייקר המשיך בשלו ברבע האחרון, מרכוס סמארט נחלץ לעזרתו ושתי נקודות של הראשון צמצמו את הפער ל-2 בלבד, 5:34 לסיום, 73:75. אלא שדנבר שוב החזירה את החמישייה שלה וכמה מהלכים טובים של יוקיץ', מילסאפ ומורי, השאירו אותה עם הראש מעל המים. בראון עם שלשה עוד הוריד לנקודה, 2.19 לסיום אבל שלשה של פול מילסאפ 45.1 שניות לסיום, נתנה לדנבר יתרון 6, 85:91 ומשם הדרך לניצחון הייתה סלולה ונחתמה בקליעות עונשין מדויקות של מורי.

מורי סיים עם 22 נקודות, יוקיץ' הוסיף 18, 16 ריב' ו-10 אסיסטים, מילסאפ תרם 14 נק', 10 ריב' והרבה עירנות בקלאץ', בארטון הוסיף 15 והספסל של דנבר כולו קלע 18 נקודות בלבד. בוסטון ראתה 22 נקודות של בראון, 16 של טייטום באחוזים רעים (6/16), 15 של סמארט ו-14 של וונאמייקר. ווקר לא קלע נקודה ב-12 הדקות בהן כן שיחק והסלטיקס עומדים על 100% הפסדים במשחקים בהם הוא קולע 15 נקודות ומטה. בקיצור, רצוי שיחזור מהר…

פילדלפיה 76' (5-10) – סן אנטוניו ספרס (11-5) 104:115

במשפט אחד: עוד ערב, עוד הפסד לספרס שרושמים כבר שמונה כאלו ברצף, שיא חדש בעידן פופוביץ'.

בנובמבר 2015, פילדלפיה 76' ומאמנה ברט בראון שברו את שיא ה-NBA להפסדים רצופים כשרשמו הפסד מספר 28 ברצף. באותם ימים, קיבל המאמן ברט בראון הרבה עידוד ממי היה המנטור שלו, גרג פופוביץ', תחתיו עבד בראון במשך 10 שנים. הערב התהפכו היוצרות כשהיה זה בראון שעודד את פופוביץ' שרשם את סדרת ההפסדים הרצופים הארוכה בחייו (8 בלבד, אבל 8 לפופ שווים בערכם ל-28 של פילדלפיה במוד טנקינג). "הוא היה עצוב בשבילי בשנים הראשונות שלי. הוא פשוט מדהים והתחרויות שלו ראויה להערצה" סיפר בראון במסיבת עיתונאים על תחושותיו לגבי האיש הכניס אותו לעניינים בליגה. "אני אוהב אותו, הוא מאמן קשוח והוא ממשיך הלאה". על המגרש, הוא וקבוצתו היו פחות אמפאתיים כשניצחו את הספרס והשאירו אותה הרחק מהחלום על שבירת שיא ההופעות הרצופות בפליאוף.

פופוביץ' מצידו פירגן לעוזרו לשעבר, שטען שמשרתו בפילדלפיה נמצאת בסכנה בערך מהיום שהוא התחיל בה ובכך רמז על אי שביעות הרצון של האוהדים מפתיחת העונה של קבוצה ועל קריאות לפטרו שנשמעו פה ושם. "זה קצת פחות דוקר כשאתה מפסיד למישהו שאתה מעריך. הוא בחור נהדר" אמר על בראון, מאמן הספרס. "הוא הבחור הכי חיובי שאני מכיר ויש להם מזל שיש להם אותו".

וחוץ מחילופי מחמאות בין מאמנים היה גם משחק בעיר אחוות האחים והסיקסרס הובילו ברובו. הסיקסרס עלו ללא ג'וש ריצ'רדסון, סן אנטוניו ללא דרק ווייט אבל בפתיחת המשחק רק קבוצה אחת הייתה נראית שחסר לה משהו – הספרס. פילדלפיה ביססה יתרון 10:23, לפני שהדורבנות צמצמו קצת עד לסוף הרבע 22:29. מחליפי הספרס צמצמו ל-2 במהלך הרבע השני (34:36) אבל דקות טובות של אל הורפורד עזרו לפילי לשמור על אותו הפרש גם בסוף המחצית הראשונה (22:29).

הריקוד המוזר נמשך גם ברבע השלישי, סל של ג'ואל אמביד העלה את הסיקסרס ליתרון 58:70 אבל סן אנטוניו שוב כירסמה ביתרון ולמרקוס אולדריג' צמצם לנקודה 73:74. עד סוף הרבע פילי שוב לחצה על הדוושה וסיימה גם את הרבע הזה ביתרון 7 הנקודות קבוע שלה 80:87.

פילי חזרה ליתרון דו-ספרתי בתחילת הרבע הרביעי, סן אנטוניו צמצמה ופופ אפילו ניסה האק א-סימונס שכשל ודמאר דרוזן הוריד את ההפרש ל-6 נקודות בלבד 95:101, חמש וחצי דקות לסיום. פורקן קורקמאז הגיב עם שלשה וכאן בערך הספרס הרימו ידיים בדרך לעוד הפסד עצוב, 104:115 לפילדלפיה ששומרת על מאזן ביתי מושלם בסיום.

טוביאס האריס היה הסיקסר המוביל עם 26 נקודות, אמביד הוסיף 21 נק' ו-14 ריב' והורפורד היה טוב למדי עם 18 נק' ו-9 ריב' (באופן כללי הריבאונד ניצח לפילי את המשחק עם ניצחון 32:51 בקטגוריה). , קורקמאז היה טוב עם 17 נקודות, אניס הוסיף 13 מהספסל וסימונס היה בינוני התקפית, לא קלע שלשה הפעם (וגם לא זרק…) אבל בכל זאת סיים עם טריפל דאבל של 10 נקודות, 13 אסיסטים ו-10 ריב'.

בספרס היו אלה דמאר דרוזן עם 29 נק', רודי גיי עם 22 ולמרקוס אולדריג' עם 17 שבלטו אבל הספרס צריכים מנהל משחק איכותי והגנה, לאו דווקא בסדר הזה.

ברוקלין נטס (8-7) – סקרמנטו קינגס (8-6) 97:116

במשפט אחד: בליי קיירי ובלי לא'ברט, ברוקלין מצאה מתכון מנצח חדש – הגנה.

הקלישאה המפורסמת אומרת ש'אין יום רע בהגנה'. מי שכתב את הקלישאה הזו כנראה לא ראה מעודו את הניקס משחקים אבל גם בצד השני של העיר ניו יורק, לא ממש מצדיקים את הביטוי הזה. אבל יש גם עוד משפט שקשור להגנה ונוגע לברוקלין והוא אומר שכשהקבוצה של קני אטקינסון שומרת את היריבה על פחות מ-100 נקודות, ברוב המקרים היא מנצחת. כזה היה המקרה הערב כשהגנה טובה של הנטס שמרה את הקינגס על 97 נקודות ועזרה לאטקינסון לשפר את מאזנו ל6-34 במשחקים בהם קבוצתו סופגת מספר דו-ספרתי. הנטס, בלי שני הכוכבים הראשיים שלהם, חזרו לבסיס, שמרו היטב, שלחו ידיים ושלטו בריבאונד בצורה מוחלטת (33:48) בדרך לניצחון חשוב, שמקרב אותם לאזור המאזן החצוי.

והייתה גם יריבה, שפתחה את סדרת ארבעת משחקי החוץ שלה במזרח עם הפסד שהורס את המומנטום החיובי שהיא הייתה שרויה בו. המלכים היו נרפים וקלעו 4 שלשות בלבד מ-26 ניסיונות ועם נתון כזה, הקבוצה שמרבה לטווח מחוץ לקשת, פשוט לא יכולה לנצח.

הרבע הראשון נסגר ביתרון 23:26 קטן למארחת, ריצת 8-17 בתחילת הרבע השני, העלתה את היתרון של הנטס ל-12 אבל באדי הילד עם 14 נקודות במחצית הראשונה עזר לה לצמצם ל-7 בחצי. עוד ריצת 2-10 בראשות גארט טמפל השלשן בתחילת הרבע השלישי הזניקה את ברוקלין ל51:66 ומשם הדרך לניצחון הייתה קלה.

ספנסר דיווינדי עם 23 נק' וג'ו האריס עם נקודה אחת פחות (22, למתקשים בחשבון פשוט) הובילו את הנטס, טמפל הוסיף 18 וג'רט אלן סיים עם 11 נק' ו-9 ריב', כשאפילו דז'נן מוסא תורם 10 נקודות. האריסון בארנס הוביל את הקינגס עם 18 נקודות (וזה אף פעם לא סימן טוב), הילד סיים עם 16 כשנתקע על 2 נקודות בלבד במחצית השנייה, גס'טין ג'יימס תרם 14 נקודות, בייליצה 13 והולמס סיים עם 12 משלו לצד 8 ריבאונדים.

דטרויט פיסטונס (10-5) – אטלנטה הוקס (11-4) 103:128

במשפט אחד: 76 נקודות במחצית הראשונה נתנו לפיסטונס ניצחון ראשון העונה עם בלייק גריפין על הפרקט

אחרי חמישה הפסדים רצופים בדטרויט יכולים לנשום לרווחה ללילה אחד לפחות (מחר מילווקי…) עם הצגה של הקבוצה נגד אטלנטה. ההוקס מצידם רושמים חמישה הפסדים ברצף וצריכים להתמקד בעיקר בהגנה של הקבוצה והכנסת האורחים שהיא נהגה בפסיטונס ושבאופן כללי רושמת משחק שמיני ברציפות עם ספיגה של לפחות 120 נקודות.

המשחק דווקא התחיל טוב בשביל אטלנטה שהובילה 7:17 ברבע הראשון אבל דטרויט יצאה לריצת 0:20, סיימה את הרבע הראשון ביתרון 10 (23:33) והמשיכה לרבע שני בו היא המטירה על ההוקס 43 נקודות, כשרבים משחקניה משתתפים בחגיגה ועם יתרון 57:76 בחצי, גם סגרה את המשחק וגם רשמה הכי הרבה נקודות במחצית ראשונה של המועדון מאז השני בדצמבר 1983, בו היא ניצחה את … אטלנטה (מי שהיה חי אז, שיקום). הירידה למחצית לוותה בשלשה של תון מאקר עם הבאזר:

המחצית השנייה הייתה חלשה יותר התקפית בשביל הפיסטונס אבל העסקה הייתה סגורה והיא הגדילה את הפער כשהיא מנצלת סגל רזה של ההוקס (ללא הוארטר, ראדיש וכמובן ג'ון קולינס המושעה) בשביל לנצח בסיום 103:128, לא לפני שתשעה שחקנים שונים של הפיסטונס רשמו שלשה במשחק, שזה כנראה, סוג של שיא מועדון חסר חשיבות לחלוטין.

מי שהצטיין במשחק אצל הפסיטונס שרשמו שבעה שחקנים בדאבל-פיגרס היה אנדרה דראמונד (שדווקא לא קלע שלשה) עם 23 נק' ו-15 ריב' ולצידו בלטו בלייק גריפין עם 24 נק', ברוס בראון עם 14, מרקיף מוריס עם 13, לנגסטון גלוואי עם 12 נק' והנתון הכי לא חשוב של היום – משחק 11 ברציפות שלו עם מספרים כפולים בנקודות, הכי הרבה בקריירה שלו, דרק רוז וכריסטיאן ווד תרמו 11 כל אחד.

אצל אטלנטה שלצד הגנה חלשה הייתה חשוכה התקפית בלט דיאנדרה באמברי עם 22 נק' דיאנדרה האנטר הוסיף 18, דיאנדרה (טוב, נו, ג'בארי) פארקר עם 14 וטרה יאנג היה חלש להחריד עם 9 נק' בלבד (אבל גם 8 אסיסטים) ב3/12 מהשדה ו1/7 מחוץ לקשת.

וושינגטון וויזארדס (9-5) – שארלוט הורנטס (10-6) 118:125

במשפט אחד: רבע אחרון מצוין של וושינגטון, אפילו בהגנה, נתן לה בפעם הראשונה העונה, רצף של שני ניצחונות.

על ההתקפה של הוויזארדס אין תלונות העונה. בכל זאת, ההגנה מחזיקה במקום השני בליגה באופנסיב רייטינג, כשרק מילווקי מקדימה אותה בכמות הנקודות למשחק. אלא שעם הגנה רכה שסופגת 121.1 נק' ללילה בממוצע, כל התצוגות האלו לא שוות הרבה.

אולי בגלל זה בבירת ארה"ב יוצאים מעודדים מאוד הערב אחרי שעוד ערב התקפי מוצלח התנגש עם תצוגה הגנתית בדקות הסיום שהחזיקה את האורחת על 9 נקודות מול 29 של הקבוצה מהבירה ונתנה לה קאמבק מוצלח בדרך לניצחון שני ברציפות. יחד עם ניצחון על הספרס במשחק הקודם, במהלכו הם מחזיקים את היריבה 5:43 דקות ללא נקודות, עושה רושם שסקוט ברוקס גילה גם מעט הגנה אצל הקבוצה שלו וזה כנראה יותר משמח מניצחון.

"זה היה חשוב, זה היה יותר מחשוב" אמר ברדלי ביל בסיום המשחק על רצף הניצחונות הראשון העונה ועל ההגנה של הקבוצה "זה נותן לנו קצת זרימה, ממריץ אותנו קצת לזוז קדימה. זה צעדים שלנו בכיוון הנכון אבל עדיין אנחנו נותנים ליריבה לקלוע קצת יותר מדי נקודות".

שארלוט מצידה אוהבת להפסיד בצרורות ורשמה הפסד שלישי ברציפות בפעם השלישית העונה שמרחיק אותה ממקום בין שמונה הראשונות במזרח "נפלו מהם פיסית" אמר המאמן ג'יימס בורגו בסיום ומצא את הסיבה העיקרית להפסד: "אנחנו מאבדים את הכדור יותר מדי".

המשחק היה צמוד במשך שלושה רבעים כששארלוט מחזיקה ביתרון קטן במחצית (63:68) שהחזיק עד לסיום הרבע השלישי (91:96). הרבע הרביעי התחיל דווקא עם ריצה של שארלוט 2-11 אבל וושיגנטון התאוששה עם 0-11 משלה וברדלי ביל, ג'ורדן מק'ריי ודיביס ברטנס (עם שיא אישי של 6 שלשות הלילה) העלו אותה ליתרון 109:110, עליו היא לא ויתרה עד הסיום.

ביל סיים עם 30 נקודות, בפעם החמישית ברציפות העונה עם 30 ומעלה (שיא אישי), תומאס בראיינט הוסיף 21 נק' וקטף 11 ריבאונדים, ברטנס סיים עם 20, האצ'ימורה תרם 15 ומק'רי קלע 13 מהספסל, 9 מהן ברבע המכריע. איש סמית' עזר להשלים תצוגה של 50 נקודות מהספסל של ההויזארדס עם 10 נקודות.

מיילס ברידג'ס בזבז שיא קריירה של 31 נקודות על הפסד, מאליק מונק, טרי רוזייר ודבונטה גרהאם עם 19 פר קפיטה, סייעו לו ללא הועיל.

שיקגו בולס (11-5) – מיאמי היט (3-11) 116:108

במשפט אחד: ג'ימי באטלר חגג מול האקסית אבל לא היה מרוצה מהמחצית השנייה של קבוצתו. לא שזה שינה את התוצאה…

השורה התחתונה של המשחק הלילה ביונייטד סנטר היא זו שנכנסו אליה למשחק – מפגש בין שתי קבוצות עם הבדלי רמות גדולים ביניהן. בפועל, ההבדלים ניכרו במחצית הראשונה בה מיאמי סגרה עניין עם יתרון 24 בסיומה (ו-26 במהלכה) כשהמחצית השנייה נועדה בשביל אריק ספולסטרה בשביל לתת קצת מנוחה לחברים ובשביל שיקגו למזער נזקים, לפחות מבחינה קוסמטית.

מיאמי הייתה מצוינת ברבע הראשון, החזיקה את הבולס על 16 נקודות, הרבע הכי חלש שלהם העונה ועם 34 נקודות בצד השני (קנדריק נאן הצטיין עם 13 נקודות) לא השאירה מקום לספק מי תנצח הלילה. הרגע המעניין של המשחק קרה גם הוא ברבע הזה כשג'ים בוילן העצבני הוריד מהפרקט את שחקני החמישייה שלו, אותם האשים בנירפות מה שעורר עליו את זעמו של זאק לאבין, שהיה הראשון לצאת אחרי שלוש דקות בלבד.

זה מה שהיה ללאבין להגיד על העניין:

בוילן מצידו היה גם הוא נחרץ:

באטלר סיים עם 27 נקודות בביקור אצל קבוצתו לשעבר והיה חד עם 7/10 מהשדה ו12/13 מהקו. נאן, יליד שיקגו תרם 21 נקודות משלו, באם אדאביו, שאין לו קשר מובחן לעיר הרוחות היה יעיל עם 16 נק' ו-14 ריב' וגוראן דראגיץ' הוסיף גם הוא 16 נקודות מהספסל. אצל הבולס לאבין סיים עם 15 נק', קובי ווייט ות'דיוס יאנג תרמו תריסר נקודות כל אחד.

דאלאס מאבריקס (5-10) – קליבלנד קאבלירס (11-4) 101:143

במשפט אחד: לוקה דונצ'יץ' הוביל את המאבריקס לעוד הצגה על חשבון קליבלנד האומללה.

מה עוד נגיד על לוקה דונצ'יץ' שלא נאמר? שהוא כבר משחק ברמה של MVP? שהוא מוביל קבוצה לפליאוף בכוחות עצמו? שהוא קרנבל התקפי של איש אחד? כל סופרלטיב מתאים לסלובני הצעיר שעם משחק נהדר של 30 נקודות ו-14 אסיסטים (7 ריב' בלבד, אחרי שקרלייל מנע ממנו טריפל דאבל שנתן לו מנוחה על הספסל לאורך כל הרבע הרביעי) לעיני דרק נוביצקי שבא לראות מקרוב לראשונה העונה הוביל את הקבוצה שלו לניצחון שני ברציפות בהפרש של 40 נקודות ומעלה.

מעבר לזה, אין יותר מדי מה להרחיב על המשחק שהחל מהרבע השני היה בבירור של המאבריקס. בראשון זה עוד היה צמוד עם 26:29 לביתיים אבל תצוגה של 37 נקודת ברבע השני מול 16 בלבד של הקאבס והמשך המגמה ברבע השלישי (29:45) העלו אותה ל-40 נקודות הפרש לפני הרבע האחרון ומכאן זה היה גארבג' טיים שמלבד לתת הזדמנות לרוקי של קליבלנד, דריוס גרלנד לרשום שיא קריירה (23 נק'), לא הועיל לכלום.

לצד דונצ'יץ' הפגינו נוכחות גם ג'סטין ג'קסון עם 19 נק',  פורזינגיס עם 17 נק'  ו-7 ריב' וטים הרדוואי ג'וניור עם 16 משלו. גרלנד עם 23, עוסמאן עם 18 וסקסטון עם 14 הובילו את קליבלנד.

יוטה ג'אז (5-10) – גולדן סטייט ווריירס (14-3) 109:113

במשפט אחד: זה היה יותר צמוד מהצפוי אבל בסופו של דבר, הג'אז שממשיכים לא לשכנע יצאו עם עוד ניצחון.

יוטה ג'אז היא קבוצה טובה, זה ברור, אבל הבעיה של הקבוצה העונה היא שהיא  לא טובה באופן קבוע אלא טובה בממוצע. לפרקים היא משחקת כדורסל מצוין ויעיל להפליא הגנתית אבל ביותר מדי רגעים היא לא מרוכזת בהגנה, לא מסוגלת לקנות סל בהתקפה ובגדול חלשה הרבה יותר ממה שהיא יכולה להרשות לעצמה. כאלו רגעים היו לה ברבע הרביעי מול גולדן סטייט הערב שעזרו לקבוצה המשונה של סטיב קר לחזור למשחק. למזלם של הג'אז הם התעוררו בזמן בשביל לסגור עניין אבל אני לא בטוח שיש בזה משהו מנחם, בטח לא כשהיריבה היא הקבוצה הכי חלשה בליגה במשחק חוץ. אבל מילא, לפעמים ניצחון זה כל מה שמשנה…

על גולדן סטייט אין יותר מדי מה להגיד, חוץ מלהזיל דמעה מצד אחד ומצד שני להעריך את הניסיון בכל זאת לנצח את המשחק ולחתוך הפרש של 21 נקודות ברבע האחרון ל-2 בלבד, ללא תוחלת בסיומו של ערב. הלוחמים עלו למשחק עם סגל קצר של 8 שחקנים בלבד, ניסו להישאר במשחק אבל היו קצרים מדי, בכל מובן אפשרי של הביטוי.

הלוחמים נשארו במשחק ברבע הראשון ואף הובילו פעמיים במהלכו לפני שיוטה סיימה אותו ביתרון 28:30. אלא שריצת 6:22 ברבע השני נתנה ליוטה 17 נקודות יתרון ועזרה לה להשתלט על המשחק בדרך ליתרון 51:65 במחצית שגדל ליתרון 18 בירידה לרבע האחרון ו-21 נקודות יתרון במהלכו. אבל גולדן סטייט כאמור לא ויתרה ובזכות פאסט ברייקס, ריבאונד התקפה והעובדה שיוטה שכחה שהמשחק לא נגמר עדיין צמצמה עד ל109:111, 22 שניות לסיום. מייק קונלי עם קליעת עונשין בודדה, אלק בורקס עם החטאה מהצד השני ודונובון מיטשל עם עוד עונשין אחד סגרו את הסיפור לטובת יוטה למרות הקאמבק המרשים.

מיטשל עם 30, קונלי עם 27, בוגדנוביץ' עם 17 ורודי גובר עם 8 נק' בלבד אבל גם 19 כדורים חוזרים הובילו את יוטה שקיבלה גם 11 נקודות ממודיאי מהספסל. אלק ברקס עם 20, עומארי ספלמן עם 18 וקיי באומן וגם גלן רובינסון מספר 3 עם 17 לאיש, הובילו את גולדן סטייט ששיחקה ללא דריימונד גרין (ועוד כמה, אבל כבר שכחנו…).

8 תגובות

  1. אסיים במשך השבוע, יאיר נטעת יער יפה, תיאורים שלך מהסרטים אביר

  2. וואוו סיקור לאולימפוס
    היכן שזעפרני גר סיפורית ?

  3. תודה זערפני על השקעה פנומנלית בפריוויו ובסיקורים.
    חבל שיוסטון הפסידה אם כי זה לא סוף העולם, מורי צריך למצוא טריידים שיחזקו אץ הקבוצה אז הנה לו תמריץ נוסף. הקליפרס הם על אמת ומאוד מפחידים.
    אטלנטה עושה לא לאט רגרסיה לממוצע, חוזרת ליכולת האמיתית שלה.
    התאנדרס יותר טובים ממה שזה נראה, עם עוד קצת מוטיבציה הם יכולים לגרד פלייאוף.
    והספרס? התחתית הולכת ומתקרבת בקצב מבהיל. עצוב.

  4. יש שני שחקני מפתח שיכולים לשנות את הליגה. קוזמה בלייקרס, אם הוא לוקח צעד קדימה, יש שואו טיים בסגנון שנות ה 80. סימונס בפילי, אם הוא משתפר התקפית (קליעה מ 3), הסיקסרס יהיו אלופי המזרח.

  5. תודה יאיר חתיכת השקע
    דינווידי לאולסטאר במזרח
    הלייקרס מפחידים
    יוסטון יוצאת מהכלל
    והקליפרס לאליפות ראשונה שבדרך
    הספרב עצובים לראשונה בעידן פופוביץ וזה קשה לצפייה

  6. אחלה סיקור מושקע ללילה בלי הפתעות.
    היו כמה קאמבקים מרהיבים אבל הם הסתיימו בהפסד.
    קליפים קצרים משובחים הבאת
    🙂

  7. תודה יאיר סיקור נהדר.
    איזה משחק היה בסטייפלס. לו וויליאמס איז דה מן. עוד משחק שהוא ניצח להם, לא משנה כמה כתרים ישימו על הראש של קאווי (שלזכותו לאף אחד לא היה ספק שהוא יכניס בסוויש את הזריקה האחרונה).
    ומנגד יוסטון עשו הכל נכון, שיחקו מצוין, רק בחיאת ווסטברוק אללה ירחמו צעד וחצי. איזה 3 פעמים שהוא החטיא את זה כשבשנים עברו זה היה דאנק מהדהד. משהו מפריע לו ממש באצבעות ואני לא בטוח שזה יעבור. הארדן עם 37 נק' ב-16 זריקות ודאבל טים קבוע מהשנייה שהוא עובר את החצי, שחקן על.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

סיקור נעליים Nike G.T. Hustle 2

באפריל 2021, נייקי השיקה סדרת נעלי כדורסל חדשה מסקרנת במיוחד שזכתה לשם GT במשמעות של Greater Than series – הצהרת כוונות של נייקי שלמרות כל סדרות הנעליים הוותיקות של הכוכבים שלה, הסדרה הזו הולכת להתעלות על כולם.

קרא עוד »

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

טלגרם