אין יום טוב מהיום האחרון של העשור מלפרסם את הטופ 3. לדעתי העשור האחרון היה הטוב בתולדות הליגה עם כל הכבוד לאייטיז או הנינטיז. כמות הכשרון שיש כיום בליגה היא בלתי נתפסת. השנה שהייתה מעל העשור היא 2016. עשור עם לא פחות מ 7 אלופות. 4 גמרים רצופים בין קליבלנד לגולדן סטייט(שיא), 5 גמרי ליגה רצופים לקבוצה מערבית ו 8 גמרי ליגה רצופים לכוכב אחד, הם חלק קטן מרגעי הפלטינה של העשור.
למי שפספס
וכעת לרעש התופים והמחולות – מקום שלישי !
3. משחק הפרישה של קובי בריאנט
אני בטוח שיהיה מי שירים גבה על הבחירה הגבוהה.
13 לאפריל 2016. 2 משחקים היסטורים על הקו – גולדן סטייט בדרך לנפץ את השיא של הבולס מ 1996 ולקבוע שיא של 9-73. כ 368 מייל מהאורקל ארינה נערך משחקו האחרון של הממבה השחורה AKA ק.ו.ב.י בריאנט. להכניס דברים לפרורציה – לבעלי הכיסים העמוקים במשחק חסר המשמעות של יוטה מול LA עלה בין 244 ל 17908 דולר ( לא כולל חנייה )
באורקל ארינה נאלצו להפרד מ $ 178 דולר עד 2925$ לכרטיס.
ומה קובי עשה במשחק הפרישה שלו ? השתולל כמו שרק הוא יודע וניפק ערב לפנתאון עם 60 נקודות.
עוד לפני המשחק נערך טקס מרגש בהנחיית מג'יק"חיים של" ג'ונסון וכלל סרטון ביצועים מרהיב וברכות מצד כוכבי הווה ועבר בליגה, כולל הצילבה שאקיל אוניל.
קובי פותח את המשחק עם 0 מ 5, יוטה כבר הובילה ב 12 מול LA ואז קובי פתח מבערים והבטיח W 96-101 עם שורה של – בריאנט סיים את הערב שלו עם 60. הוא קלע 22 מ-50 מהשדה(שיא ליגה לכמות זריקות), כולל 6 מ-21 מהשלוש ו-10 מ-12 מהקו. הוא גם רשם 4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים
קובי מסיים במילותיו – ממבה אאוט. אני לא יודע בכמה מסיבות פרישה יצא לכם להיות, זאת של קובי הייתה מהגדולות ביותר
2. קוואי עם באזר ביטר בגיים 7
2019 הייתה השנה של קוואי. הוא הצליח להוביל את טורונטו לאליפות היסטורית על הראש של גולדן סטייט ובדרך להדיח את מילווקי לאחר פיגור 0-2. קוואי שם חותמת בפלייאוף 2019 שהוא אחד הגדולים במאני טיים. הסדרה מול פילי הייתה צמודה והגיעה לגיים 7. המשחק הלך צמוד ובשיוון 90 קוואי רץ לפינה ועלה לג'אמפ שנראה מגומגם משהו. קפיצה אחת,קפיצה שניה ועוד קפיצה והכדור נכנס פנימה. זה היה סל היסטורי, קוואי הוא היחיד בהיסטוריה של הליגה (ויש היסטוריה) עם באזר ביטר בגיים 7.
יש מי שיגיד שזה לא הסל הכי גדול, בטח בצורה שזה נכנס אבל אני מבטיח לכם שזה אחד מהרגעים הכי גדולים בתולדות העשור
1.גיים 7 גמר 2016 – הבלוק והשלשה.לברון וקוואי
חשבתי לבחור בשלשה של בן סימונס מול הניקס ואולי בג'יי ערס סמית שלא זורק לסל בגיים 1 של גמר 2018. רגע העשור שלי הוא רגע קצת מריר. ראיתי את גיים 7 בבר בניו יורק וזה משחק שלא אשכח אותו. האווירה בבר הייתה מטורפת,זה היה אחד המשחקים הכי גדולים שיש. למי ששכח הסדרה הייתה די בינונית כשכל המשחקים נגמרים בהפרש דו ספרתי כולל בלו אאוטס של 30. אבל לגיים 7 יש חוקים משלו.
גרין (מי אם לא הוא) הוביל את גולדן סטייט ל 83-87 . לברון שם 3 מ3 מהקו ושלשה מסוף האולם להרים את קליבלנד ל 89-87
קליי תומפסון קבע שיוון 89 4:40 לסוף ואז התחיל מופע שלא היה מבייש משחק במתנ"ס של בית שמש, נראה היה היה שהיידים רועדות לכולם ואז לאחר 4 דקות ללא נקודה קיירי אירווניג שם שלשה מסוף העולם.גולדן סטייט לא הגיבה ( החטיאה את כל 8 הזריקות האחרנות שלה )לברון הוסיף 1 מהקו וזהו – קליבלנד אלופת ה NBA לעונת 2015-6.
איגי היה בדרך לליי אפ ולברון הגיע מסוף האולם או העולם לחסון אותו. זאת חסימה הכי תשוקתית שראיתי איי פעם, לברון נתן את כולו במהלך הזה ועד שהוא לא יביא אליפות עם הלייקרס במהרה בימנו זה יהיה הרגע הכי גדול מהקריירה שלו( מקום 2 הבאזר ביטר מול הבולס בפלייאוף 2015 אחרי שמחק לבלאט את התרגיל)
קילבלנד מחקה פיגור של 1-3 לראשונה בתולדות הגמר(והפסדתי באופן נדיר חומוס בהתערבות) והכי חשוב לברון הילד מעקרון (אוהיו , לא השפלה) הביא א-לי-פ–ו-ת לקליבלנד.
אם בתחילת העשור הייתם אומרים לי שאבחר ברגע של לברון ברגע העשור הייתי שולח אותכם לאשפוז. זה היה העשור שלו ובקצב שהוא משחק נראה שיש לו מה לומר גם בעשור הבא.
11 תגובות
קראתי רק עכשיו אבל זה אחד ה טורים הטובים שקראתי תודה מידן
תודה רבה מידן!
כריס פול מנצח בבאזר את הספרס במשחק 7 הוא הרגע האהוב עליי יחד עם הבלוק של לברון.
תודה על סדרת פוסטים מצוינת!
מבחינתי השלשה של ריי אלן זה המהלך הגדול ביותר. מזכיר לי קצת את השלשה של שארפ מול ז'לגיריס.
קצת אחרי – הסל של קוואי.
תודה על סדרת פוסטים מהנה לקריאה.
בקשר למה שכתבת בפתיחה, אין ספק שהרמה בליגה עלתה מאד, הקבוצות התאקלמו לשינויים בחוקים אחרי עשור 2000 שהיה חלש.
אותי באופן אישי המשחק היום פחות מעניין מבעבר. לא כל כך נהנה ממפגן השלשות והכדרורים, במקום המאבקים הפיזיים מתחת לסל, גם אם זה יותר אפקטיבי.
חלק גדול מהמשחקים אכן משעממים ונראים כמו אימון קליעות בספורטק
רמת הביצוע והאיכות שיש בליגה היה משהו יוצא דופן
אני חושב שחלק מזה שהמשחק לא עולה מדרגה הוא באשמת המאמנים שלא מפתחים רעיונות או כדורסל קבוצתי
תודה מידן. ישנם הרבה רגעי עשור גדולים. החסימה של לברון הוא הרגע הכי גדול בעיני עבור ארוע של 1 שניה.
המשחק הכי גדול הוא משחק 7 של הקאבס מול ג"ס. המשחק של קובי ישר אחר כך. המשחק לא היה חשוב בכלל, סתם רגע אחד ארוך של נוסטלגיה וגעגועים לשחקנים שכבר לא מיצרים כיום, שנלחמים כל הזמן, שמשקיעים גם בפגרה, שלא אומרים "לא משלמים לי בשביל הגנה". ה-60 נקודות זה רק בונוס.
המשחק האחרון של לברון (עוד 30 שנה . . . לא להיות במתח) כנראה יהיה דומה.
עוד 30 שנה… 🙂 הגיוני… 🙂 אהבתי
לבנג'ו
כשמייקל ג'ורדן היה בן 50 הוא אמר שהוא יכול לחזור לשחק בליגה גם היום.
לארי בירד הגיב משהו בסגנון "אתה חי בסרט"
אבל אצל לברון באמת אי אפשר לדעת
🙂
אחלה של פוסט מידן.. מסכים עם הבחירות לגבי לברון את מה שיש לו אי אפשר לקחת. הייתי קצת משנה את הסדר בעייני העשור הזה הוא של קבוצת הכדורסל המרהיבה של כל הזמנים – אולי חוץ משיקגו – והייתי בוחר ברגע שלה (נניח השלשות של דוראנט) אבל אין ויכוח גם על הרגעים האלה…. תודה רבה על הפרוייקט!
אחלה בחירות מידן
זורם אתך
משחק הפרידה של הממבה היה תענוג
ואני עדיין כועס על פיל ג'קסון המאעפן שלא נתן לקובי לשחק רבע רביעי במשחק ה 80 נקודות.
מאז אני שונא את ג'קסון
🙂
זה היה משחק של 62 נקודות של קובי ב 3 רבעים מול דאלאס.
גם קליי ישב על הספסל ברבע האחרון במשחק שלו מול אינדי עם 60 נקודות
הצגה פנומנלית של הטוסטר