טורונטו ראפטורס אחרי הפיק במחשבה לעתיד

טורונטו ראפטורס נמצאת בשקיעה לקראת עונת 19/20: איבדה את הכוכב המרכזי שלה ואחד משחקני הציר המשמעותיים, ונשארה קבוצה טובה במזרח בלי כיוון. השאלה היא מה הלאה
מארק גאסול טורונטו ראפטורס

מה קרה בפגרה אצל טורונטו ראפטורס?

אולם: סקוטיה-בנק ארנה (19,800 מושבים)
מאמן ראשי: ניק נרס (58-24 כמאמן ראשי), אליפות אחת בעונה אחת
מאזן בעונה הקודמת: כמאזנו של נרס. טורונטו ראפטורס לקחו אליפות אחרי שניצחו את אורלנדו 4-1, גברו על פילדלפיה בשיניים 4-3, ניצחו את מילווקי 4-2 ואת הווריורס באותה תוצאה.

הסגל בטורונטו

סגל: מארק גאסול (C), פסקל סיאקם (F), קייל לאורי (PG), סרג' איבקה (F-C), נורמן פאוול (G), או.ג'י אננובי (F), פרד ואנוליט (G), מלקולם מילר, כריס בושר, דוון הרננדז, פטריק מקאו, סטנלי ג'ונסון, רונדה הוליס-ג'פרסון, דווין רובינסון, קמרון פיין, אושה בריסט וסגבה קונטה.

באו: דוון הרננדז, סטנלי ג'ונסון (ניו אורלינס פליקנס), רונדה הוליס-ג'פרסון (ברוקלין), דווין רובינסון (וושינגטון), קמרון פיין (קליבלנד), אושה בריסט וסגבה קונטה.

עזבו: אם לא ניקח את הטרייד של גאסול בחשבון, אז דני גרין (לייקרס), קוואי לנארד (קליפרס), ג'ורדן לויד, ג'ודי מיקס, סי.ג'יי מיילס (וושינגטון), אריק מורלנד, דלון רייט (דאלאס מאבריקס).

נשארו: גאסול, סיאקם, לאורי, איבקה, פאוול, אי.ג'י אננובי, ואנוליט, מלקולם מילר, כריס בושר.

העונה הקודמת

אפשר לסכם את העונה הקודמת במילה אחת – אליפות. אני משער שמי שניחש שהראפטורס יהיו האלופים בשנת 2019 היה כמעט משיח. היו את יוסטון שלכאורה חזקים מתמיד, גולדן סטייט בעצימותה ובמזרח לא היה חסר תחרות.

למרות שמילווקי איכזבו בגמר המזרח, גם אורלנדו הצליחו להנחיל הפסד לטורונטו. פילדלפיה עם 4 כוכבים הייתה המהמורה העיקרית – והניצחון מולם נקבע על סל אחד של קוואי לנארד. מי לא זוכר:

בקיצור, מדובר באחד הפלייאופים המרגשים ביותר של השנים האחרונות, להוציא את הפלייאוף של 2011, לא חשובה זהות המנצחת. וככזה, הקבוצה התרסקה לקרשים מיד אחרי שלקחו אליפות, אבל בכל זאת אני צופה קצת אופטימיות.

ראפטורס בעונת 19/20

אז אחרי אליפות משובחת ומתוקה במיוחד, מסאי יוג'ירי, ה-GM של הראפטורס, יכול להיות מבסוט מההחלטה להביא את קוואי במקום דרוזן, גם במחיר של שנה אחת בלבד. בזמן שסטיבן איי סמית' טוען שהוא לא היה צריך להשאר איתם, דווקא כאן תתגלה הגדולה שלו.

אחרי העזיבה והסכום ההזוי שהלייקרס הסכימו לתת לדני גרין, הציפיות מהראפטורס נמצאות בשפל. אבל יש להם סגל שיכול לתת פלייאוף ממקומות תחתונים; מארק גאסול הוא עדיין שחקן מצוין, גם בהגנה וגם בהתקפה. קייל לאורי העלה הילוך ולפסקל סיאקם יש רק לעלות למעלה.

נכון שרוב הפוקוס היה על קוואי בעונה האחרונה, אבל עדיין – הסגל נשאר איכותי עם שחקנים משלימים טובים. לכאורה, כל שחקן יכול להגיע לקבוצה שבנוייה מצוין – ולאיים על ראשות המזרח בקלות יחסית.

פסקל סיאקם
פסקל סיאקם. יכול לעשות את קפיצת המדרגה הבאה?

מה לגבי היריבות של טורונטו ראפטורס?

מילווקי דרכו במקום. עם כל הכבוד לכריס מידלטון, יאניס בעיקר סוחב את הקבוצה והם בנויים על היכולת (המדהימה) שלו להוביל את הקבוצה ולהשאר עמיד לפציעות. הוא נמצא בתקופה הטובה בקריירה שלו ולדעתי, ההשתתפות באליפות העולם בכדורסל היה מיותר.

פילדלפיה נחלשה, לטעמי, באופן משמעותי. הם החליטו לוותר על ג'ימי באטלר ולא על טוביאס האריס – לדעתי טעות חמורה. אם זה היה אני, הייתי משאיר את באטלר, שיש לו תמיד סכין בין השיניים ויכול לסחוב קבוצה תקועה. ג'יי ג'יי רדיק גם עזב לפליקנס. אז נכון, הורפורד הגיע וגם ג'וש ריצ'ארדסון בתמורה לבאטלר, אבל זה עדיין לא מה שהם היו בעונה שעברה.

בוסטון דווקא הלכה קדימה. החבר'ה שלה התגבשו באליפות העולם וקמבה ווקר ה'חברי' החליף את קיירי אירווינג ה'אנוכי'. דווקא כאן חילוף מבורך.

בגזרת הקבוצות שלא יודעים איך להתייחס אליהן – אורלנדו, ברוקלין, מיאמי ואינדיאנה. ושם טורונטו נמצאת. סוף-פלייאוף במזרח.

תרחישים

האופטימי: טורונטו ראפטורס מצליחים לדגדג כמה שחקנים בעלי שיעור קומה רציני ב-NBA ומצליחים לרכוש חזרה את דרוזן בשביל נזיד עדשים. סאן אנטוניו לא רצו להסתבך איתו בסוף העונה וקיבלו שחקנים משלימים ובחירות דראפט. עם חמישייה של גאסול, איבקה, סיאקם ולאורי, דרוזן חוזר לקבוצה ווינרית שאין לה קוף על הכתפיים. הם מצליחים להיות קבוצה מגובשת וסוס שחור עד גמר המזרח, שם הם מודחים ע"י מילווקי.

הריאלי: הכל קורה על מי מנוחות בקנדה וטורונטו משחקים את העונה קדימה. מנסים לקיים כמה טריידים משתלמים כדי להביא בחירות דראפט ושחקנים צעירים עם פוטנציאל, משהו שלא קורה – והם די עומדים במקום כשרוב הסגל מזדקן בשנה. מגיעים לפלייאוף ממקום 6 וחוטפים 4:2 מבוסטון הנמרצת, שנראה שהדם חזר לה ללחיים.

הפסימי: אחרי עונת האליפות כולם שבעים וחלק מגיעים לעונה לא בכושר. העייפות מהולדת הבן של ואנוליט ניכרת עליו, איבקה לא מצליח להיות הדוגמה האישית בענייני חדר הכושר וגאסול שבור לגמרי אחרי אליפות העולם. הם מפספסים את הפלייאוף ממקום 10 – מקום שלא מספיק טוב גם ללוטרי. הקבוצה מפורקת בסיום העונה ורק סיאקם נשאר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב reddit
שיתוף ב whatsapp

20 תגובות

  1. יגיעו לפלייאוף בלי ביתיות להפסד מכובד בסיבוב הראשון.
    יש שם הכל מלבד הסופרסטאר שיסחוב אותם. סיאקם כישרון, אבל לא פרנצייז, יש לו עדיין הרבה להשתפר במשחקו והוא כוב שני-שלישי ולא מי שיסחוב את העגלה.
    לא אתפלא אם באמצע העונה גאסול יעבור שוב תמורת חבילה יפה.
    יוג'ירי כבר יראה לאן הם הולכים וישנה בהתאם. לקיץ הבא הם מגיעים עם הרבה מקום מתחת לתקרת השכר

  2. תודה רבה סער
    יעשו מינימום 48 ניצחנות
    עונת פריצה של סיאקם
    בעונה הקודמת 5-17 בלי קוואי בעונה הרגילה זה קצב של 63 ! ניצחנות בעונה
    יש שם תלכיד טוב והם יהיו טופ 4 במזפח

    1. סיאקם כבר פרץ. הוא ישתפר מעט העונה אבל להערכתי זה לא יספיק ליותר מסיבוב ראשון.

  3. קבוצה משעממת משהו
    ילכו לפלייאוף כי המזרח לא מספיק חזק
    סיאקם חייב לקלוע מבחוץ כדי להפוך לאיש שלהם. אחרת יחנקו אותו.

  4. תודה סער, אין סיכוי שהם לא מגיעים לפליאוף. פשוט אין. יפתיעו לטובה כי יוג'ירי יודע מה הוא עושה

  5. עפת רחוק בפסימי. לדעתי מספיק טובים לגרד את ה-50 נצחונות, גם בלי קוואי הם היו מעולים. אני מפרגן להם 48 נצחונות ומקום 4-5 עם פוטנציאל לסיבוב 2.

  6. תודה סער. קבוצה באמת במצב מוזר , לקחו אליפות וישר עברו לשנת מעבר (בקיץ הבא מתנקים מכל חוזי הוותיקים -גאסול,לאורי ואיבקה). עדיין עם המשך הצמיחה של סיאקם ,ואן ליט ואננובי בגיבוי הוותיקים לדעתי קבוצה של מקומות 3-5 במזרח וסיגוי גבוה לעבור סיבוב במזרח …

  7. קבוצה במצב מוזר. מצד אחד לקחו אליפות, וזאת תמיד סיבה לחשוב שהסגל טוב, מצד שני ברור שהאליפות רשומה בטאבו על שם קוואי, ובלעדיו יש סיכוי סביר שפלייאוף העונה שעברה היה פיק סטטיסטי חריג עבור חלק ניכר מהסגל.
    לגאסול, למשל, היו כוח ומוטיבציה לשליש עונה פלוס פלייאוף מהחלומות. לא הייתי מהמר נגד מי שאומר שבגיל 35 זאת הייתה שירת הברבור של האיש ומכאן והלאה נראה צניחה בחשק וביכולת.
    או לאורי, שבלי קוואי לידו לקחת אחריות יחזור להיות רכז בינוני ופצוע.. ואיבקה לך תדע איך יגיע לעונה. ומה עם ון וליט? והאם יש לסיאקם מה שנדרש כדי להיות הפרנצ'ייז של הקנדים?
    מלא שאלות, הרבה חוסר ודאות, המון מקומות ליפול בהם.
    שורה תחתונה, יחזרו למקומם הטבעי אי שם באמצע.

  8. בתרחיש הפסימי היית קצת פסימי מדי . . .
    זאת עדיין קבוצה טובה אבל חבורה שאיבדה את העוקץ שלה, את האדג' היחסי. לא לעונה הרגילה כל כך אלא לפלייאוף. יגיעו לחצי גמר המזרח, על יותר מזה אני לא חותם 🙂

  9. תודה סער. הראפס יהיו בולידיים אבל אני ממש לא מבין איך הגעת למסקנה שהסלטיקס הלכו קדימה ופילי נחלשו משמעותית. לסלטיקס יש בור מתחת לסל. מי בדיוק ישמור על גאסול אמביד או הפריק, קאנטר? בראון וטייטום לא הראו התקדמות, הספסל נחלש ולא ברור אם קמבה יהיה שדרוג על קיירי. מן הסתם סטיבנס יצליח להוציא מהם עונה טובה אבל לא הרבה מעבר. לגבי פילי, באטלר שחקן מדהים אבל בעייתי מכמה בחינות. למיטב ידיעתי הוא לא רצה להישאר ולכן זה לא היה הוא או האריס. ריצ׳רדסון אחלה תמורה בנסיבות שפילי יכלה לצאת מהן בלי כלום (באטלר סיים חוזה). הורפורד יאפשר לאמביד מנוחה ובכלל ישדרג מאוד את הצבע וההגנה של פילי שהיתה גם קודם הגנה מהטופ ובלי רדיק זה רק ישתפר. הספסל של פילי גם נראה הרבה יותר חזק ובקיצור אני לא מסכים איתך….

    1. בכל מקרה דירגתי אותם בטופ 2 ביחד עם מילווקי.
      בוסטון יהיו מגובשים יותר העונה ויראו את זה, גם בפלייאוף.
      וכמעט שום מילה על טורונטו 🙂

  10. תודה סער.
    טורונטו אחלה קבוצה עם ובלי קאווי, ואני לא חושב שההפסד של דני גרין כזה משמעותי.
    הצלחת העונה שלהם תקום ותיפול על סיאקם. בעונה הקודמת, ובמיוחד בפלייאוף הוא הראה שיש לו מה לתת גם מול הרמות הגבוהות ביותר.
    מצד שני, קייל לאורי, דווקא אחרי שסוף סוף עשה את ה redemption בפלייאוף כבר בן 33 וזה לא גיל מוצלח לרכזים נמוכים.
    לדעתי עדיין יש להם 45-46 נצחונות במידה שסיאקם ולאורי יתנו עונה דומה או טובה יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזדמנות להכיר

תגובות אחרונות

צור קשר

טוויטר

פייסבוק

הצטרפו לקבוצת הטלגרם