מרווין באגלי:"ההיית או חלמתי חלום?" / זיו אילן

מרווין באגלי הוא הרוקי המלהיב ביותר שראיתי מקרוב כאוהד הקינגס בכל שנותיי כאוהד NBA ואני לא מגזים! ואפילו שראיתי לא מעט שחקנים אני בהחלט יכול להגיד שיש פה לדעתי משהו מאד יחודי.

למזלו של באגלי ולמזלה של הקינגס על פניו זה נראה כמו שידוך Win-Win: האדם הנכון במקום הנכון, הגבוה האולטימטיבי לשחק לצד משחק הריצה שרכז מהיר כמו דיארון פוקס מכתיב. באגלי נהנה גם משקט תעשייתי – הקינגס מצליחים ולא תולים בו כרגע תקוות יתר מבחינת התפקיד בהווה, הוא גם נכנס לאט ובטוח ל-NBA כאשר רוקיז אחרים כדונצ'יץ', יאנג ואייטון זוכים לחשיפה תקשורתית רבה בהרבה ומאפשרים לו בשקט ובבטחה לצמוח ללא, חשיפת יתר בהייפ תקשורתי מוגזם.

מודה ומתוודה: אחרי הדראפט ועוד יותר אחרי ליגת קיץ פושרת הייתי במקום אחר… בדראפט העדפתי בבירור שני שחקנים לפניו, את לוקה דונצ'יץ' וגם את ג'ארן ג'קסון ג'וניור וכשפיניקס בחרה באייטון כמצופה: מאד התאכזבתי כשהקינגס בחרו בבאגלי.

האכזבה רק התעצמה כשבאגלי הגיע חלוד וחסר בטחון לליגת הקיץ בסקרמנטו ולאחר מכן שחק חלש ומעט בליגת הקיץ בוגאס. באגלי הצטייר בתקשורת הכדורסל וגם אצלי כשחקן התקפה טוב מאד שניזון בעיקר מיתרון אתלטי ושההגנה שלו חלשה ביותר, לא כשחקן שלם או כקרוב לזה, רבים מהפרשנים טענו שהפוטנציאל שלו הוא סקורר בקבוצות קטנות ולא שחקן שיכול להוביל קבוצה.

התחושה רק התעצמה כאשר בראיון תחילת השנה באתר האוהדים של הקינגס כשנשאל מי לדעתו השחקן הטוב בליגה?, אמר שהוא עצמו, כשנשאל שוב, אמר שהוא לא התכוון ברצינות, אבל זו הגישה שלי לחיים…

התעודדתי קצת כשיצאו סרטונים שלו מצ'ינו הילס משחק עם הגדולים והטובים ביותר כשווה בין שווים. והתחושה הטובה יותר נמשכה ככל שהעונה התקדמה. אז מה קרה מאז?

בחודשים הראשונים באגלי קיבל יחסית מעט דקות, בהן הוא שיחק טוב אבל היה גלגל משני בהצלחה המוקדמת של הקינגס. בתקופה הזו נשמעה קצת ביקורת מהמחנה שלו שהוא מקבל מעט דקות והערה מיותרת של ייגר לאחר ניצחון בדאלאס על התפקוד  הנהדר של דונצ'יץ' יצרה באז שלילי נוסף כמו גם חרושת של שמועות ומתח בין העוזר  של  דיוואץ',ברנדון וויליאמס לבין ייגר עצמו.

במחצית דצמבר נפצע באגלי והושבת לחודש, החל מאמצע ינואר הוא חזר ומאז היספור הוא אחר לגמרי וכולל גרף שיפור מתמיד בכל הפרמטרים. גם השבתה נוספת לשבוע וחצי בסוף פברואר לא מנעה ממנו את מגמת העלייה.

בעשרת נמשחקים האחרונים חלה עליה תלולה בשני פרמטרים:

הקליעה מהקו. באגלי גם זורק יותר וגם מדייק יותר כאשר הוא עומד על 85% אחוזים ממוצעים לעומת מספרים קודמים שאפילו לא הגיעו ל-70% אחוזים.

קליעה משלוש. הקליעה של באגלי מחוץ לקשת עדיין לא בשמים ועומדת על 33% אחוזים אבל הוא זורק יותר וקולע יותר.

ישנן כמה חוזקות שאני מזהה במשחק של באגלי כיום:

קודם כל, משחק מעבר נהדר. משחק הריצה של הקינגס מבליט שחקן בגובה 6.11 שרץ ומוביל כדור נהדר. זה דבר נדיר ויפה לראות. מעבר לכך באגלי טוב מאד בלייצר לעצמו מצבים בעיקר בפוסט והוא בעל מובים רבים ומגוונים.

שנית, לבאגלי יש ניתור נהדר לגובה וגם ניתור שני מהיר במיוחד שעוזר לו לקחת את הריבאונד של ההחמצות של עצמו.

באגלי גם מרשים באינטנסיבות שלו. הוא בא לשחק כל יום והוא בא במוד של תקיפה. לא, באגלי הוא לא הבן אדם שנח במגרש.

מה עוד? באגלי הוא לא אחד שצריך את הכדור בשביל להיות טוב ולהשפיע. מעבר לזה הוא מתראיין טוב בעל אישיות מאד נעימה ובוגרת ואהוב מאד על חבריו בקבוצה.

כמו כן, גרף הלמידה והשיפור שלו אדיר. השחקן שראיתי משחק בפעם ראשונה בליגת הקיץ וזה שאנחנו רואים בנקודת הזמן הנוכחית זה לא אותו שחקן! באגלי לא מפסיק לעבוד על החולשות שלו. הוא חוסם הרבה יותר וטוב ממה שעשה במכללות. הוא ממעט לאבד כדורים ונמנע מלעשות טעויות בלתי מחויבות, גם ביחס לשחקן בוגר ובטח ובטח ביחס לרוקי.

עוד כדאי לציין שהשמירה האישית של באגלי לפי נתונים מתקדמים שקראתי, היא ממוצעת וזה מעודד מאד לנוכח העובדה שהוא צעיר והגוף שלו עדיין לא בשל.

יש גם כמה נקודות לשיפור שאני מזהה במשחק של באגלי כיום:

יכולת המסירה. באגלי קודם כל מחפש את הסל והמסירה היא אופציה שניה, זה גורם לכך שהמסירות יוצאות פחות טובות מהאופציה הראשונה .

בנוסף, השמירה הקבוצתית שלו לוקה בחסר. הוא לא כל כך מבין חילופים וגם השמירה האישית שלו ממוצעת בעיקר משום שהגוף עדיין לא מספיק חזק.

ויש גם את הקליעה משלוש כשבאגלי זורק בעיקר ספוט אפ. המכניקה של הזריקה שלו לדעתי טובה , אבל השיחרור שלו מאד איטי וברגע שיעבוד על הקליעה משלוש יהיה מאד קשה לעצור אותו. בשלב הזה הוא גם לא יוצר מצבי קליעה אלא רק זורק ספוט אפ כשהוא פנוי לחלוטין.

כרגע באגלי קצת מתחת לרדאר אבל בחוגים הנכונים ובקרב אוהדי הקינגס , ההייפ כבר שם…כמו שכבר הבנתם אני אישית מאד מתלהב מבאגלי ולדעתי החוזקות גדולות בהרבה מהחולשות ומיחדות אותו מרוב שחקני ה-NBA בני גילו.

לדעתי הדבר העיקרי שחסר לו כרגע זה יותר זמן משחק וקיץ לעבוד על החולשות שלו וברגע ששני אלה יהיו ודברים יתחברו לו…, השמים הם לדעתי הם הגבול עבורו, הוא יוכל להיות בחמישית ה-NBA הראשונה ואני אפילו לא אפול מהכיסא אם יום אחד הוא יהיה, תנשמו עמוק – MVP!